ותחזינה || חוזרים להר
תנועת חוזרים להר מפיצה עלון חודשי שעוסק בענייני ההר והבית • בעלון לחודש שבט מובא המשך מאמרו של יצחק טסלר על הקשר בין עם ישראל לבוראו דרך בית המקדש • המאמר הוא מאמר המשך למאמרים קודמים
↓ מאת: יצחק טסלר
בחודשים האחרונים ראינו שבית המקדש הוא מרכז התורה ומקור השפעתה. בעקבות מקורות רבים המבינים שבתורה מתבטאת ומתעצמת קשר האהבה בינינו ובין ה' ית', הסקנו שבית המקדש הוא גם מקור אהבת ה'. בנוסף לכך נראה הפעם מקורות ישירים הקושרים את המקדש לקשר האהבה בינינו ובין הקב"ה.
במקום הקדוש ביותר במקדש, בקדש הקדשים, יש את הכרובים המבטאים את אהבת ה' וישראל. בגמרא ביומא (נד.) כתוב שמראים לעולי הרגלים "את הכרובים שהיו מעורים זה בזה ואומרים להם ראו חיתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה". וכעין זה רש"י כותב בבבא בתרא (צט.): "סימן שהקב"ה אוהב את ישראל".
[אגב, ידוע שזה כך רק בזמן שהיחסים בין הקב"ה ועמ"י תקינים וטובים, כשהאהבה בוערת ויוקדת, ו"ישראל עושין רצונו של מקום". ואילו כשיש עכירות ביחסים וישראל אינם עושים רצונו של מקום, הכרובים מתהפכים באופן ניסי והיו מפנים את גבם זה לזה. אף על פי כן כתוב שבזמן החורבן כשנכנסו הארורים להיכל הם ראו את הכרובים מעורים זה בזה. וזה תימה. ראיתי הסבר יפה, שכדרכם של כל שני אוהבים, שהאהבה והגעגועים מתעצמים פי כמה וכמה לפני פרידה ארוכה. אז יש את החיבור הכי חזק. עוצמות של אהבה. כך היה גם לפני פרידת הקב"ה מעם ישראל.]
קודש הקדשים קרוי "חדר המיטות" (במלכים ב, יא, ב), ושוב, זה כמו בעל ואישה. אמרנו בסוכות ב'הושענות' הושענא של 'אבן שתיה', שהוא מלא בכינויים למקדש. יש שם כינוי "רצוף אהבה" והכוונה אהבה בוערת ('רצוף' במובן של גחלים וכמו בפסוקים 'ובידו רצפה', 'עוגת רצפים', וכד'). גם את הנס שנעשה בלחם הפנים היו מראים לעולי הרגל. למרות שעובר שבוע מאז האפייה, הלחם חם כאילו שהוא יצא עכשיו מהתנור. וככתוב בגמרא (חגיגה כו:) "מלמד שמגביהין אותו ומראין בו לעולי רגלים לחם הפנים ואומרים להם ראו חיבתכם לפני המקום, סילוקו כסידורו".
בפעם הבאה נראה סיפור מרתק מהגמרא המחזק יסוד זה. בית המקדש זה מקום החתונה שלנו ושל ה'. בקרוב ממש!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה