יום שישי, 17 במרץ 2017

חדשות הימים ההם: השתחוויות, מהומות ועוד

שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים || חדשות מן העבר שמשפיעות על ההווה

מתוך הדף הארכיוני של "יבנה המקדש" מלפני שלושים שנה, שיתפרסם כאן ביום ראשון הקרוב: • חלק מנאמני הר הבית הצליחו לעלות להר בסוכות, אך יצאו עם דמעות בעיניים • יהודים השתחוו בהר הבית עד שהמשטרה אסרה את המנהג. מאז עומד האיסור בעינו • העונש לפני שלושים שנה על השתחוויה בהר: גירוש מיידי אל המון ערבי פורע והרחקה מהר הבית • רישום משטרתי ואזרחי קפדני של עולי הר הבית בטהרה • מספר העולים עלה פלאים במשך השנים


↓ יש התקדמות, ניתן וצריך להתקדם יותר

בעלונים הארכיוניים של "יבנה המקדש" - ביטאון התנועה לכינון המקדש, המתפרסמים באתר מדי יום, יש בין החומר העיוני הרב, גם חדשות מעניינות מהתקופה ההיא, מהן ניתן ללמוד על ראשית המאבק ועל השינויים והתמורות שחלו או שלא חלו מאז.


עליית נאמני הר הבית בחול המועד סוכות

בגיליון מספר 5 שיצא לאור באדר תשמ"ח מתוארת בקצרה עליית נאמני הר הבית בראשות גרשון סלומון להר הבית בחוה"מ סוכות, כמעט חצי שנה לפני הוצאת העלון.

הקבוצה הראשונה עלתה להר הבית, אולם המוסלמים התפרעו וניסו לשבש את העלייה היהודית להר. משטרת ישראל פיזרה את המתפרעים באמצעות גד מדמיע. בניגוד לבני אנוש, הגז לא מבחין בין יהודים לערבים ובין עולים בקדושה ובטהרה למתפרעים. בסופו של דבר כולם דמעו.

הזורעים בדמעה, אנחנו מקווים שבקרוב ברינה יקצורו.


חלק ממודעה של נאמני הר הבית מהתקופה האחרונה

הפסקת מנהג ההשתחוויה בהר הבית

עד סמוך לפרסום העלון ניתן ליהודים להסתובב בהר הבית ללא ליווי צמוד של עלוקות הוואקף עם שוטרי משטרת ישראל. העולים נהגו להשתחוות לפני ה' במקומות מסויימים מבלי מפריע.

העולה הקבוע א' בנפרז עלה להר הקדוש והשתחווה כדרכו אל מול מקום המקדש. השוטר ציון עזרא יישם ללא התראה מוקדמת מדיניות משטרתית חדשה. לא ברור האם מדובר ביוזמה מקומית או בהוראה מגבוה, אולם ברור שמדובר במצב בעייתי שמלווה אותנו עד היום בהר הבית.

איסור ההשתחוויה בהר הבית התקבע במשך השנים וכיום אין כח בידי המשטרה לתקן את העיוות הנורא.


בימים ההם בזמן הזה! טיפול משטרתי במשתחווה יהודי בחודש האחרון

חוסר אחריות משטרתית

גם כיום מסולקים לעתים יהודים להר הבית מכל מיני סיבות שונות ומשונות. אולם בניגוד לעבר, כיום מקפידה המשטרה להוציא את המגורשים מן ההר דרך שער השלשלת, המשמש ליציאת שאר היהודים או דרך שער אחר בליווי משטרתי צמוד עד לתחנת משטרה.

את מיודענו א' בנפרז סילק, לפני שלושים שנה בערך, השוטר ציון עזרא דרך שער השבטים, סמוך לשער האריות. למרות שבאותו הזמן נערכו התפרעויות מוסלמיות בסמוך, נותר בנפרז בודד בין פורעים ערבים.

בנוסף לגירושו של בנפרז מהר הבית, נאסרה עליו הכניסה להר למשך תקופה ארוכה. 

יש לציין שאיסור הכניסה בימים ההם (טרום אינטרנט ומחשבים חדישים), נעשה באמצעות רשימה שחורה רשומה בכתב יד שהיתה בתחנת המשטרה בהר הבית ובידי השוטר בכניסה להר.


רשימות שחורות ורשימות לבנות שהושחרו

לבד מהרשימה השחורה המשטרתית, היתה רשימה משטרתית של כל העולים בטהרה להר הבית, אשר הפכה לרשימת חיסול מוסלמית. 

כל אדם בעל חזות יהודית נדרש להזדהות ופרטיו היו נרשמים על דף נייר שנשמר בעמדת הבידוק והועבר מאוחר יותר לנקודת המשטרה בהר הבית. 

בסוכות תשנ"א (1990) נהרגו 17 מוסלמים בהר הבית בעקבות מהומות שיזם ארגון המחבלים אש"ף. שוטר מוסלמי שעבד במשטרת הר הבית העביר את רשימת העולים למחבלי הפתח ואלה פרסמו רשימת חיסול של כל ה"אחראים לטבח". הרשימה כללה אישי ציבור מוכרים מהימין ואת כל העולים להר הבית.

המשטרה לא לקחה אחריות רשמית על המחדל המשווע, אולם היא זימנה את כל המופיעים ברשימה ומסרה להם תדריכים באשר לאמצעי זהירות ובאשר לזיהוי סימנים מחשידים. ב"ה אף אחד לא נפגע כתוצאה מרשימה זו, "ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום".


רשימת העולים החודשית, פחות מרשימה יומית כיום

מזכיר התנועה לכינון המקדש הקפיד באדיקות ראויה לציון, לכתוב בספר הזכרונות את כל העולים בטהרה להר הבית. לא מדובר במשימה כה פשוטה בימים בהם על ווטצאפ עדיין לא חלמו, כי גם מכשירים ניידים היו בגדר מדע בדיוני.

מזכיר התנועה הגיע בעצמו להר הבית כמה פעמים בשבוע, הוא היה בקשר עם חלק גדול מהעולים וביקש מהם להעביר לו רשימות. היום מותר כבר לגלות שגם חלק מהשוטרים נרתמו לסייע לו במשימה.

ראוי בהחלט לציין לטובה את שוחרי המקדש על התמדתם והרחבת השורות. מספר העולים במשך חודש שלם בימים ההם עשוי להשתוות למספר העולים במשך יום - יומיים בזמן הזה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה