על מָקוֹם - בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' || כפות המנעול
מאות אלפי יהודים הגיעו ברגלים לירושלים ושהו בה לפחות עשרה ימים ויותר • עולי הרגל הגיעו עם בהמות למשא וצאן ובקר להקרבה • מערכת השלטון היה צריכה לדאוג למים לשתיה, לרחצה ולטהרה לכל האנשים, הצאן והבקר • מערכת המקדש עצמה זקוקה גם היא למים לצורך תפקודה השוטף • לצורך כך מערכת אדירה של מאגרי מים
מילוי מים מבור הגדול - 1899 |
↓ מאת: פינחס אברמוביץ'/ כפות המנעול
במועדים וברגלים המוני בית ישראל נוהרים לראות את פני האדון ה' בירושלים.
מאות אלפי עולי הרגלים הנאספים בירושלים בימי החג צורכים כמובן אוכל ומים ותבן לבהמה בכמות גדולה מאוד. ממונים מיוחדים מופקדים על צרכי הציבור, וביניהם ממונה מיוחד לבורות המים, לחפור ולתפעל על מנת שיהיו המים מצויים לכל עולי הרגלים. כך מתאר הרמב"ם (כלי המקדש ז', טו).
בנוסף לבורות המים שנחצבו בכל העיר, בתוך הר הבית עצמו ישנם בורות מים גדולים, וגם הם סיפקו מים לעולי הרגלים. בורות אלו מוכרים מדברי חז"ל במשנה ונקראים בשמות: "בור הגדול", "בור הגוּלה – שהגלגל נתון עליו ומשם מספיקים מים לכל העזרה" ו"באר הקר" (או: "באר חקר - חקרא"). אף באיגרת אריסטיאס מתוארים בורות אלו: "כאשר הורו לי יש תחת האדמה עוד מקווי-מים נפלאים ובלתי מתוארים... ולכל אחד מהם צנורות בלי מספר... וכל אלה המקוואות קרקעותיהם וכתליהם מצופים בדיל, וממעל לו הם מכוסים טיח סיד עבה, והכל עשוי חזק".
כיום ידועים במתחם הר הבית 37 בורות [חללים תת-קרקעיים], רבים מהם שימשו כבורות מים, מהם גדולים מאד. בורות מים הוגדרו על ידי הגיאוגרף הירושלמי מהמאה העשירית - מוקדסי, כאחד ה'דברים המופלאים ביותר בירושלים' והיוו מאגר מים גדול וחשוב עבור ירושלים. ואכן עד לפני כמאה שנה היו בורות אלו בשימוש והיו ממלאים מהם מים.
במאה ה-19 הגיעו לירושלים חוקרים בריטיים מהקרן לחקר ארץ ישראל (PEF) כאשר מטרתם המוצהרת היא לייעל את מערכת המים של ירושלים שסבלה ממחסור חמור ממים ובעקבותיה לקו תושביה במחלות ומגיפות. אחד הדברים הראשונים שעשו בבואם לירושלים הוא סיקור ומיפוי של בורות המים הגדולים בהר הבית. החוקר הבריטי צ'ארלס וילסון שחקר בורות אלו כותב שמספרם הרב של הבורות וגודלם מסוגלים לספק את כל כמות המים הדרושה לתושבי ירושלים למשך שנה שלמה אם יופעלו בצורה תקינה.
המפורסם שבבורות המים הוא בור גדול במיוחד אשר נמצא בחלק הדרומי של ההר וידוע בשם: "הים הגדול" (בערבית "ביר אל-כביר"). בור זה מסוגל להכיל כשבע וחצי מיליון ליטרים של מים. נראה שזהו "בור הגדול" הנזכר במשנה (עירובין י'). כן יש המזהים בור זה עם הבור אשר לכבודו שר בן סירא שיר הלל, על שמעון בן יוחנן הכהן שבנה בבית המקדש מקוה מים הגדול כים (פרק נ'):
"אשר בדורו נפקד הבית / ובימיו חוזק היכל
אשר בימיו נכרה מקוה / אגם כים בהמונו".
בורות המים בהר הבית על פי סקר של צ'ארלס וילסון |
תודה רבה, פנחס מאמר מעניין.
השבמחק