שוב רוב מוחץ לתומכי הר הבית בידיעות אחרונות

האם למנוע קריאות אללה אכבר בהר הבית? || זו השאלה

לפני שבוע פרסמנו כאן על סקר שערך ידיעות אחרונות באשר לעליה ההמונית להר הבית ביום שלישי הקרוב (סקר Ynet: האם לקיים עליה המונית להר הבית? >>) • נכון לעכשיו, רוב מוחץ של 79% תומך בקיום העליה ההמונית • ביום חמישי נערך סקר נוסף במדור המקומי של ירושלים • גם בסקר זה יש רוב גדול למתנגדי ההסתה המוסלמית • בינתיים הרוב עומד על כמעט 82%

האם למנוע קריאות אללה אכבבר בהר הבית? http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4825367,00.html

↓ השאלה הפעם: האם יש למנוע קריאות אללה אכבר בהר הבית?

האם קריאת 'אללה אכבר' ברחבת הר הבית היא עבירה פלילית? במקרה של תושב נצרת שהתגרה בקבוצה של מבקרים יהודים התשובה היא כן. השבוע הוא הורשע ב'התנהגות שעלולה להפר את שלום הציבור'.

  

התביעה המשטרתית הסבירה: "השאלה איננה אם לנאשם הזכות לקרוא 'אללה אכבר' אלא אם הקריאה ברחבת הר הבית בטונים גבוהים, בצעקות, כלפי מבקרים יהודים במקום עלולה להפר את שלום הציבור".

הנאשם, סאהר גזאוי (38), צעק את קריאת התכביר, המוכרת כ'אללה אכבר', לעבר קבוצת מבקרים יהודים שהגיעה להר הבית. השוטרים שעצרו אותו הסבירו בבית המשפט שקריאות דומות גרמו בעבר להפרות סדר בהר הבית וליידויי אבנים.

"ברגע שסוגרים את שערי הר הבית למבקרים ואין קבוצות של יהודים הקריאה אינה מושמעת. כשיש תפילה במסגד אין ביקורים", אמרו. עוד טענו השוטרים

כי הקריאות האלה נשמעות רק כלפי יהודים ולא כלפי תיירים שעולים להר הבית.

סנגורו של גזאוי טען כי לא יעלה על הדעת שכל קריאת 'תכביר' טומנת בחובה הסתברות להפרת סדר משום שהיא חלק מתפילה. "גישתה המפלילה של המדינה לקריאות 'אללה אכבר' במסגד אל־אקצה, מקום שאין לגיטימי ממנו לבטא כל סממן מוסלמי נוכח קדושתו הבלתי מעורערת לבני העדה המוסלמית, יש בה בהחלט משום הטלת עננה כבדה על מידת חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית", טען.

שופט בית משפט השלום בעיר שמואל הרבסט קבע לעומת זאת: "ככל שמדובר בקריאות הנקראות בזמן התפילה, במקום התפילה, ובעת שהן מופיעות בסדר התפילה, הרי אין מדובר בהפרעה לציבור אלא בתפילה תמימה המהווה זכות יסוד מובהקת. אולם כשהן משמשות מסווה להפגנה, מחאה, או רצון ליצור מהומה ואי סדר, הרי יש בהן הפרעה ברורה לשלום הציבור.

"ניסיון העבר מלמד על השימוש הנפוץ של הקריאה שלא כחלק מתפילה, במסגרת מעשי התפרעות ולעתים גם טרור וחבלה. פוטנציאל הסכנה וההתלקחות של זעקה זו אל עבר קבוצת מבקרים בעלי סממנים יהודיים - רב. בהר הבית, על נפיצותו המיוחדת, על רקע המפגש בין גזאוי לקבוצת המתפללים היהודים, קריאתו המכוונת והמתגרה לעברם, כשלעצמה ולבדה, היא הניצוץ הבודד הנדרש להבערת המקום".

• למקור ולהשתתפות בסקר: http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4825367,00.html

סקר Ynet: האם לקיים עליה המונית להר הבית?

ידיעות אחרונות עורך סקר לקראת העליה || לכבוד הלל אריאל הי"ד

בעקבות הודעת משפחת אריאל על העליה לזכר הלל הי"ד, באתר החדשות Ynet פונים בשאלה לציבור • בינתיים הרוב תומך • האם כל התומכים ישתתפו גם בעליה עצמה? • אם כן, אין ספק שהר הבית יפתח בפני המוני העולים

↓ "להר הבית, לזכר הלל"/ יפעת ארליך - Ynet

משפחתה של הילדה הלל אריאל ז"ל, שנרצחה במיטתה, מארגנת אירוע עלייה המוני להר

רינה אריאל, שבתה הלל (13) ז"ל נרצחה בשבוע שעבר על ידי מחבל בעת שישנה במיטתה בביתם בקריית־ארבע, החליטה להנציח את בתה באירוע של עלייה המונית להר הבית, שבו יוחלף שמו של שער הכניסה להר מ"שער המוגרבים" ל"שער הלל".

להשתתפות בסקר: http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4824768,00.html

"הלל עלתה פעמים רבות להר הבית, וכך מתאים להנציח את זכרה", הסבירה אתמול יעל קביליו, אחותה של רינה. "זה יהיה כבר לאחר הרמאדן, אז אין סיבה שלא יאפשרו לנו לעלות".

לטענת המארגנים, לאירוע, שנקבע ליום שלישי הקרוב בשמונה וחצי בבוקר, צפויים להגיע אישי ציבור וחברי כנסת, למרות שראש הממשלה ביקש מחברי כנסת להימנע מעלייה אל ההר.

אתמול אמורים היו המארגנים להיפגש בנושא עם המשטרה על מנת לאשר את האירוע, אך כשהוברר להם שהפגישה נדחתה החליטו לפרסם אותו עוד טרם קבלת האישור.

"נקיים את האירוע בכל מקרה", הבטיחה קביליו, "מתוך הבנה שהטרור לא יכריע אותנו, ומרצון לחבר בין העם להר".

• התפרסם במקור: http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4824768,00.html

רוב היהודים: הר הבית מקום קדוש

סקר יהודים מול מוסלמים || עמותת השמאל "עמק שווה"

סקר חדש מצא כי מרבית ערביי מזרח ירושלים מוטרדים מעליית יהודים להר הבית ומחפירות ארכיאולוגיות בעיר העתיקה. זאת לעומת 30% שהשיבו כי הנושא שהכי מטריד אותם הוא התשתיות הלקויות בעיר

↓ מאת: נטעאל בנדל/ nrg

  

סקר שערכה עמותת השמאל "עמק שווה" בקרב 500 נשאלים מדד את יחסן של האוכלוסיות היהודיות והערביות בארץ למעמדו של הר הבית. במסגרת הסקר, נתבקשו ערביי מזרח ירושלים לבחור מבין מספר קטגוריות מה הנושא שהכי מטריד אותם. רוב הנשאלים (67 אחוז) השיבו כי עליית יהודים להר הבית הכי מטרידה אותם. 44 אחוז השיבו כי חפירות ארכיאולוגיות בעיר העתיקה, כולל מנהרות וסילואן, הן שמטרידות אותם. לעומת זאת, רק 30 אחוז מערביי ירושלים מוטרדים מחוסר השקעה בתשתיות במזרח ירושלים.  

על פי עמותת "עמק שווה", הממצא מוכיח כי התפיסה לפיה בעיותיהן המרכזיות של תושבי מזרח העיר ייפתרו אם יהיו להם תנאי מחייה טובים יותר אינה משתקפת בסקר. "דווקא ענייני הזהות, המורשת ואופי העיר מעסיקים את התושבים יותר", הסבירו בעמותה. 

   

ממצאים נוספים בסקר מחזקים טענה זו. 60 אחוז מהנשאלים הערבים השיבו כי הם סבורים שחפירות ארכיאולוגיות פוגעות באיכות החיים שלהם. 26 אחוז אמרו כי החפירות מהוות לטעמם סכנה למבנים ולקירות. 25 אחוז נוספים השיבו כי החפירות פוגעות בתשתיות מוסלמיות והיסטוריות בעיר העתיקה. לבסוף,17 אחוז השיבו כי העבודות הארכיאולוגיות מעמידות את מסגד אל אקצה בסכנת הריסה. 

בהמשך הסקר עמדה העמותה על ההבדל בין יחסה של אוכלוסיית היהודים להר הבית לבין יחסה של האוכלוסייה הערבית. 52 אחוז מהיהודים בישראל מגדירים את הר הבית כמקום קדוש. לעומתם, 57 אחוז מערביי ישראל בכלל מגדירים כך את הר הבית. יחד עם זאת ערביי מזרח ירושלים בפרט השיבו ברוב מוחץ של 90 אחוז כי הר הבית קדוש עבורם. 

את עמדת האוכלוסייה היהודית בנושא הר הבית פילחו הסוקרים לרמות שונות של דתיות. מהסקר עלה כי 25 אחוז מהחילונים רואים בהר הבית אתר קדוש, 49 אחוז רואים בו אתר היסטורי ו-14 אחוז רואים בו אתר לאומי. בקרב אוכלוסיית המסורתיים בארץ היחס כמעט הפוך לחלוטין: 67 אחוז רואים בהר הבית אתר קדוש, 22 אחוז מתייחסים אליו כאל אתר היסטורי ורק 8 אחוז רואים בו אתר לאומי. 

באוכלוסייה הדתית בישראל הדעות מובהקות אף יותר, כאשר 93 אחוז מהדתיים רואים בהר הבית מקום קדוש בניגוד ל-4 אחוז שרואים בו אתר היסטורי ו-2 אחוז שהגדירו אותו אתר לאומי. לעומתם, 97 מהחרדים רואים בו אתר קדוש ואפס אחוזים רואים בו אתר היסטורי או לאומי. 

העמותה גם פילחה את היחס להר הבית לפי מחנות פוליטיים, ומצאה כי בימין 75 אחוז מתייחסים להר הבית כאתר קדוש, לעומת 11 אחוז בשמאל. מרבית השמאלנים בארץ (61 אחוז) ציינו כי מדובר לטעמם באתר היסטורי. 

כאשר נשאלו למטרת החפירות הארכיאולוגיות בהר הבית, מרבית ערביי ישראל וביתר שאת ערביי מזרח ירושלים השיבו כי מטרתן לפגום בהיסטוריה המוסלמית. 57 אחוז מערביי מזרח ירושלים השיבו כי החפירות נועדו למחוק עדויות של העבר המוסלמי, ו-53 אחוז השיבו שמטרתן לחזק את האחיזה היהודית בירושלים. 

ביחס לעמדת ערביי מזרח ירושלים, ערביי ישראל מחזיקים בעמדה מתונה יותר. 45 אחוז השיבו כי מטרת החפירות הן למחוק עדויות של העבר המוסלמי בעיר, ו-21 אחוז השיבו כי מטרתן "לחזק את האחיזה היהודית בירושלים". 

לעומתם, אוכלוסיית היהודים בארץ השיבה לשאלה זו תשובות שונות לחלוטין. 80.5 מהיהודים בישראל חושבים כי מטרת החפירות הן למצוא עדויות היסטוריות על החיים בעיר של כל מי שגר בעיר בתקופות שונות. 36 אחוז מהיהודים חושבים שהמטרה היא לעודד ולמשוך תיירים, ו-34 אחוז מסכימים עם ערביי ישראל כי מטרת החפירות היא לחזק את האחיזה היהודית בירושלים אבל לא למחוק את העבר המוסלמי.