השרה לבנת: אין ועדת שרים לענייני הר הבית

שרת התרבות לימור לבנת אחראית מתוקף תפקידה על הטיפול בעתיקות ולכן היא אחראית גם על הטיפול ב'אתר העתיקות' הגדול והחשוב בעולם - הר הבית.
ח"כ משה פייגלין הפנה שאלות לשרה לבנת ומכיון שנבצר ממנו להיות במליאה ח"כ אורית סטרוק שאלה את השאלות במקומו.
מהתשובות של השרה, עולה שאין ועדה שמטפלת בהר הבית ושבעצם הכל הפקר.

אחד הפעילים המרכזיים בהר הבית הגדיר זאת כך:
בתכלס:
אין ועדת שרים לעיניני הר הבית,
אין החלטת ממשלה שאוסרת תפילה יהודית,
אין למשטרה נהלים בהר הבית,

גולם עשוי צמר גפן, בלי ראש בלי זנב ובלי כתובת שולט בהר הבית.

להלן השאילתא ותשובת השרה:

דברי הכנסת
חוברת י"ז
ישיבה ק"י
הישיבה המאה-ואחת-עשרה של הכנסת התשע-עשרה
יום שלישי, ד' באדר א' התשע"ד (4 בפברואר 2014)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

אני מזמין את חברת הכנסת אורית סטרוק להפנות שאלה לשרה לבנת.

אורית סטרוק (הבית היהודי):

תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, כשרת התרבות את משמשת יושבת-ראש הוועדה המיוחדת לנושא הר-הבית. שאלותי:

1. כמה פעמים התכנסה ועדה זו ברשות, בראשות – בראשותך – - -

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

חסרה אל"ף, בגלל זה התבלבלת.

אורית סטרוק (הבית היהודי):

סליחה, נכון, בדיוק. אולי אני צריכה לציין גם, אגב, שאני שואלת כאן במקום חבר הכנסת פייגלין, שנעדר וביקש ממני והיושב-ראש הסכים שאני אשאל במקומו.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

אישרתי. אישרתי את – - -

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

זה בסדר, אין בעיה, רק חסרה אל"ף במילה, יש פה טעות כתיב.

אורית סטרוק (הבית היהודי):

חסרה אל"ף, נכון, בדיוק.
אז כמה פעמים התכנסה הוועדה זו בראשותך מאז את משמשת בתפקיד זה?
2. מה עושה הוועדה בראשותך כדי להגן על זכויות היסוד של היהודים בהר-הבית בהתייחס לזכות חופש התנועה והכניסה מכל שערי ההר בכל שעות היום, כפי שניתן למוסלמים, ובהתייחס לזכות התפילה?

3. האם הוועדה שבראשותך דנה בפגיעה הבוטה בשרידים הארכיאולוגיים בהר, וכיצד פועלת ועדת השרים כדי לאפשר טיפול ראוי בשרידים יקרים אלו?

4. כיצד מאפשרת ועדת השרים בראשותך קיום נציגות של ריבונות זרה – ממלכת ירדן – על ההר בניגוד לחוק-יסוד: ירושלים?

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

תודה. גברתי השרה, בבקשה.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

כן. תודה לך, חברת הכנסת סטרוק.

מייחסים לי כוחות בלתי רגילים שאין לי. אני מייד אבהיר. אני אינני משמשת יושבת-ראש ועדה מיוחדת לנושא הר-הבית כפי שכתוב בשאילתה. אני מייד אסביר מה תפקידי ומה גדר תפקידי ומה גדר סמכויותי, כי כאן מייחסים לי איזה כוחות עצומים ובלתי רגילים שהם לא באמת בידי.

ובכן, אני כשרה, מתוקף תפקידי כשרה הממונה על ביצוע חוק העתיקות, התשל"ח–1978, הטיל עלי המחוקק בסעיף 29(ג) לחוק לעמוד בראש ועדת שרים לעניין מתן היתר לביצוע עבודות באתר עתיקות המשמש לצורך דתי, כלומר מה שנקרא ועדת השרים, ובסמכותה לאשר למנהל רשות העתיקות לבצע פעולות המנויות בסעיף 29(א) בחוק באתר עתיקות המשמש לצורך דתי או מוקדש לתכלית דתית. אלה סמכויותי. בהתאם לחוק חברים בוועדה מלבדי כיושבת-ראש הוועדה השר לשירותי דת ושר המשפטים. זו ועדה בת שלושה שרים, המונה שלושה שרים בלבד, וכל זה כאמור כתוב בחוק, פרק ז' – אתרי עתיקות; כאמור סעיף 29(א) וסעיף 29(ג) אלה הסעיפים הרלוונטיים. סליחה, סעיף 29(ג) זה הסעיף הרלוונטי לעניין זה.

ולכן, לייחס לי כאן שאני אחראית לשאלות הכל-כך רגישות, מורכבות וחשובות האלה של מי נכנס וכמה נכנס ולמה נכנסים וקיום נציגות של ריבונות זרה בהר-הבית וחופש תנועה והגנה על זכויות היהודים – כל הדברים הללו, צריך להבין, הם כמובן לא בסמכותי ולא באחריותי, ויהיה זה נאיבי לחשוב שכך הדבר.

ובכן, בכל זאת, על השאלות אני רוצה לענות. ועדת השרים בראשותי, סליחה, התכנסה עד עתה ארבע פעמים במהלך הקדנציה הקודמת. בקדנציה הזאת היא לא התכנסה אף לא פעם אחת. במהלך הקדנציה הקודמת, בארבע הפעמים שבהן התכנסה, היא אישרה למנהל רשות העתיקות לאשר ביצוע עבודות תחזוקה במתחם הר-הבית, בהסתמך על חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, מנהל רשות העתיקות, גורמי התכנון בעיריית ירושלים ומשטרת ישראל. עבודות התחזוקה הנעשות הן בכפוף להגבלות הנדרשות של מנהל רשות העתיקות ובפיקוח של רשות העתיקות.

כפי שאמרתי קודם, כל ענייני זכויות היסוד וחופש התנועה של היהודים בהר-הבית והסדרי התפילה שנקבעו למוסלמים אינם בתחום הסמכויות המוקנות לי ולוועדת השרים בראשותי.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

האם יש שאלה נוספת? כן.

אורית סטרוק (הבית היהודי):

גברתי השרה, בכל זאת, אני מבינה שאת אחראית רק לעבודות עפר וכאלה שמתבצעות בהר-הבית, ולא על הגנת העתיקות שנמצאות כבר בהר-הבית. זה לא בתחום אחריותך? תקני אותי.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

עוד פעם?

אורית סטרוק (הבית היהודי):

לעתיקות שנמצאות בהר-הבית ומצבן את כן אחראית?

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

גם לא. לא.

אורית סטרוק (הבית היהודי):

לא אחראית.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

אני קוראת את הסעיף בחוק, לנוחות – -

אורית סטרוק (הבית היהודי):

לא, לא לפי הוועדה הזאת אלא בתוקף סמכותך כשרת התרבות.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

אני ממונה על רשות העתיקות כשרת התרבות. רשות העתיקות היא תחת אחריות שר – שרת, במקרה הזה – התרבות.

אורית סטרוק (הבית היהודי):

יופי, אז אשאל אותך בתוקף התפקיד הזה, בסדר?

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

בבקשה.

אורית סטרוק (הבית היהודי):

מה שראינו, בדיון האחרון שהיה בוועדת הפנים ראינו שני דברים: א. קורות עץ עתיקות, שמתוארכות לתקופת בית ראשון – הן כנראה קורות העץ של בית-המקדש – מוטלות שם כבר שנים רבות תחת איזשהו ברזנט שלא לגמרי מכסה אותן והולכות וניזוקות מפגעי מזג האוויר, וב. ערמות גדולות של עפר, שגם בתוכן נמצאים שרידים ארכיאולוגיים רבים. אנחנו יודעים את זה כי חלק מערמות העפר הוצאו מהר-הבית והובלו, כפי שאת ודאי יודעת ומכירה, לעמק-צורים, ושם סיננו אותן ומצאו ממצאים ארכיאולוגיים מדהימים, וחלק נשארו בתוך ההר ואף אחד לא עושה אתן כלום, והן פשוט מוטלות שם כערמות כבר שנים רבות.

אני רוצה לשאול אותך איך כשרת התרבות, שממונה על רשות העתיקות, את חושבת לטפל בממצאים הארכיאולוגיים האלה, שהם בעצם שרידי עברנו המפואר ביותר, של העם היהודי, ומוטלים בביזיון כזה? תודה.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

תודה. גברתי השרה.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

תודה לך, חברת הכנסת סטרוק. אני לא יכולה לענות על שאלות ספציפיות באופן הזה. אילו הייתי נשאלת מראש, הייתי מבקשת ממנהל רשות העתיקות – שכולנו מאחלים לו בריאות – שוקה דורפמן, שהוא איש בקי, מנוסה, אחראי, רציני, ונדמה לי שאין פה אף אחד שחושב שהוא אינו עושה את עבודתו, מלאכתו, נאמנה.

ערמות העפר שהוצאו בשעתו מהר-הבית הן לא נושא חדש; זה שזה נדון בוועדת הפנים של הכנסת, בכל הכבוד, לפני כשבועיים, זה לא אומר שזה חדש. לכן החידוש בכך הוא לא – יש באופן קבוע פיקוח של רשות העתיקות. אני לא אכנס לפרטים, כמובן, מעבר לכך, גם לא לפרטים הידועים לי, אבל יש פיקוח של רשות העתיקות על הנעשה בהר-הבית בתחום הזה שנוגע לרשות העתיקות, שבו היא צריכה ואמורה לעסוק.

אני לא יודעת לענות על שתי קורות שמונחות שם. אני לא יכולה לענות על שאלה מהסוג הזה. היא לא בתחום האחריות שלי. אני גם לא חושבת שזה נכון לעסוק בזה פה, מעל דוכן הכנסת, בפרטי-פרטים שקשורים למה שנעשה בתחום של הפיקוח הספציפי על הנעשה בהר-הבית. אבל אם תרצי – נדמה לי שפנתה אלי יושבת-ראש הוועדה בכמה שאלות, אני גם עניתי לה בתחילה בטעות שלא הוקמה ועדת שרים, כי לא ידעתי שזו ועדה סטטוטורית בהתחלה, בקדנציה הזאת. מכל מקום, זה לא אומר שעל כל השאלות הפרטניות מאוד על קורה כזאת או קורה אחרת אנחנו ניתן תשובה במסגרות הללו.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

תודה, גברתי השרה. אנחנו עוברים לשאלתו של חבר הכנסת נחמן שי. בבקשה, אדוני.

הרס עתיקות בהר הבית - מי אחראי?

בדיון ועדת הפנים בנושא הרס עתיקות בהר הבית טענה ח"כ סטרוק כי רוה"מ אחראי על המתרחש בהר הבית. המשטרה: המצב טוב מאי פעם.

מאת: חזקי עזרא/ ערוץ 7

מי ישמור על הר הבית? המטה לתנועות המקדש

ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מירי רגב, דנה היום (שלישי) בהצעה לסדר היום של ח"כ אורית סטרוק, ח"כ משה פייגלין וח"כ חיליק בר, שעסקה בהרס העתיקות בהר הבית.

 

בין היתר מדובר באכסון לקוי ביותר של קורות עץ עתיקות שמתוארכות סביב תקופת בית המקדש הראשון וכן בערימות של עפר ושרידים ארכיאולוגים שמוטלות בהר הבית כאבן שאין לה הופכין. כל זאת בעקבות מאבק בין הוועדים והרשויות השונות שעוסקות בהצלת עתיקות, מאבק זה כולל גם את המשטרה והוואקף המוסלמי, וכבר נידון בבג"ץ. את הדיון ניהל ח"כ דוד צור.

בפתח הדיון דיבר ח"כ פייגלין על חשיבותו ההיסטורית, הרגשית והארכיאולוגית של הר הבית. "בכל מקום שלא תזיז אבן בירושלים תמצא את עצמך באתר ארכיאולוגי", טען ח"כ פייגלין, "אבל הר הבית הוא האימא של הארכיאולוגיה, שכן הוא היסוד של קיומנו. השורשים שלנו טמונים בו".

בהמשך הדיון, הוסיף ח"כ פייגלין כי בעיניו אין ספק שההזנחה המקצועית והארכיאולוגית בהר, נובעת בראש ובראשונה מחוסר הנגישות הרגשית להר הבית שגוררת בעקבותיה גם חוסר נגישות ביטחונית.

ח"כ סטרוק סיפרה כי כתושבת העיר חברון היא יודעת כי במערת המכפלה לא ניתן לתקוע מסמר בקיר בלי דיון ארכיאולוגי מעמיק, ותמהה כיצד בהר הבית – האתר הארכיאולוגי החשוב ביותר, לדבריה, תיתכן הפקרות כזו. "אפילו את קורות ביתנו לא היינו מפקירים כך", אמרה ח"כ סטרוק בלהט.

מנהל מרחב ירושלים של רשות העתיקות, ד"ר יובל ברוך, הגיב לדבריהם של חברי הכנסת באומרו כי "כל בקשותינו לבקר ולפקח בהר הבית נענות תמיד בחיוב. כל בקשה לביצוע פעולה כלשהי בהר עוברת תמיד דרך רשות העתיקות ומי שמאשר אותה בסופו של דבר היא וועדת השרים לענייני המקומות הקדושים".

לעומת זאת, את דבריו סיים ד"ר ברוך באמירה לפיה לרשות העתיקות אין אחריות על הניהול בהר הבית וכי "יתכן שיש בהר הבית דברים שנעשים בלא ידיעתנו".

את דבריו של ד"ר ברוך חיזק ניצב משנה אבי ביטון, מפקד מרחב דוד, שהדגיש כי רשות העתיקות נכנסים לכל מקום בהר, באישור המשטרה. בנוסף העיד נצ"מ ביטון כי "בכל מה שנוגע לפיקוח על העתיקות בהר הבית מצבנו טוב מאי פעם".

עו"ד ישראל כספי ואריה (לייבו) ליבנה, נציגי הועד הציבורי למניעת הרס עתיקות, הסכימו שהמצב בהר הבית כיום הוא הטוב ביותר מזה שנים, אך הוסיפו כי בהחלט לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה וכי "היחס הנוכחי לשרידי עברנו מהווה בושה לכולנו".

בסיום הדיון העלו נציגי הוועד יחד עם ח"כ סטרוק וח"כ פייגלין נושא נוסף הקשור להרס העתיקות בהר הבית והוא החיסיון שהוטל על דו"ח מבקר המדינה שדן בעניין זה. חיסיון זה הוטל, לטענתם, על מנת למנוע מבוכה שלטונית שתיגרם מהביקורת הבוטה על הרס העתיקות ועל חוסר המשילות של מדינת ישראל בהר הבית, זאת בנוסף לפגיעה הצפויה ביחסיה הבינלאומיים של מדינת ישראל.

ח"כ סטרוק סיכמה את טענותיה בנושא זה באומרה, "יש כתובת אחת למה שקורה בהר הבית והיא ראש הממשלה בלבד".

את הדיון חתם ח"כ צור שדן בחשיבותו של הר הבית וברגישותו הרבה של המקום, שגרמה, לדבריו, לכך שוועדת הפנים מפקחת באופן הדוק על המתרחש בהר הבית ואף עתידה לבקר בהר בקרוב. כמו כן הודיע ח"כ צור כי הוועדה תפנה לראש הממשלה ולוועדת השרים הממונה, וזאת על מנת לבקש את טיפולם בכל הנוגע לטיפול הארכיאולוגי ההולם לעצים העתיקים וליתר הממצאים הארכיאולוגים. לסיום הציע ח"כ צור כי ועדת הפנים תתכנס בהקדם ותדון בנוגע לחיסיון שהוטל על דו"ח המבקר בעניין זה.

סטרוק: "הערבים עושים פיקניקים בהר הבית וליהודים אסור להתפלל"

ח"כ אורית סטרוק תוקפת את האפליה והסלקציה שעוברים המתפללים המגיעים להר הבית: "מחפשים ומפשפשים בכליהם, שמא חלילה הביאו סידור, בעוד הערבים משחקים שם כדורגל"

מאת: אורי פולק, כיפה

ח“כ אורית סטרוק קראה היום (ד‘) לשרת המשפטים ציפי לבני לאמץ את פסיקות בית המשפט העליון בנושא תפילות בהר הבית ולאפשר לכל יהודי את הזכות להתפלל ”במקום הכי יהודי בעולם“ - הוא הר הבית.

סטרוק התייחסה לנושא בכנסת והגיבה לטענה כי החלטה עקרונית של ישראל בנושא עלולה ”להבעיר את המזרח התיכון“. ”נו באמת“, הגיבה סטרוק, ”בתור אחת שמתעוררת כל בוקר בבית שאמרו לנו שאי אפשר לבנות אותו כי המזרח התיכון יבער, ונוסעת כל יום על כביש שאמרו שאי אפשר לסלול אותו כי המזרח התיכון יבער - אני לא קונה את התירוצים האלה. ואני גם לא מאמינה שאלה שאומרים אותם מאמינים למה שהם אומרים לא מדובר בחשש שהמזרח התיכון יבער, אלא באימוץ העיקרון המביש של "כל דאלים גבר". נותנים לצד האלים את זכות הווטו, ומאפשרים לו לרמוס את הזכות הכי בסיסית של כל אדם וכל יהודי: הזכות להתפלל, במקום הכי יהודי בעולם – בהר הבית".

סטרוק הוסיפה ותיארה את האפליה והסלקציה שעוברים מתפללים דתיים שרק מבקשים להתפלל במקום המקודש ביותר לעם היהודי: ”האם יתכן שיהודים דתיים כשהם עולים להר הבית נאלצים לעבור סלקציה. הם מופרדים משאר המבקרים, מקבלים תידרוך מיוחד על מה שאסור להם לעשות על ההר – להתפלל כמובן, מחתימים אותם על התחייבות להתנהגות הולמת – התנהגות הולמת פירושה לא להתפלל, לא למלמל פסוקים, לא להשתחוות חלילה, לא לקרוע קריעה על חורבן הבית – מה זה אם לא כפיה דתית מהסוג הגרוע והמביש ביותר?“.

סטרוק ציינה כי השוטרים בהר הבית ”מחפשים ומפשפשים בכליהם שמא הביאו חלילה סידור, או דף עם פרק תהלים, ולאחר מכן עוקבים אחריהם לאורך כל הביקור כדי שחלילה לא יוציאו מפיהם פסוק או תחינה לריבונו של עולם. האם יתכן שלערבים מותר לשחק כדורגל על הר הבית, לעשות שם פיקניקים, לירוק לעשן ולפצח גרעינים, וליהודים אסור להתפלל?“.