‏הצגת רשומות עם תוויות הר הבית בידינו. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הר הבית בידינו. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 9 באוגוסט 2016

גיוס המונים לפרויקט מהפכני: אפליקציה לליווי העולים להר הבית

הר הבית בכף ידנו! || באמצעות יישומון מהפכני

אתה רוצה לעלות להר הבית ולא בדיוק יודע איך  כיצד מתכוננים מבחינה הלכתית  כיצד מתכוננים רוחנית  לאן מותר ללכת ולאן אסור  מה מצפה לך בפנים  נניח שהגעת כבר להר הבית ואתה לבד  נניח שלא פגשת אף אחד מהעולים הוותיקים  ונניח שאתה רוצה להתכונן בעצמך לעליה בדרך שמתאימה לך  אם פרויקט הדסטארט של הפרויקט יצליח ואם יהיה לך מכשיר חכם, האפליקציה לליווי העולים להר הבית תתן לך את הפתרון  יוזמי הפרויקט מבקשים עזרה מהציבור  לתמיכה: https://goo.gl/aVfDf1 


↓ מבקשים את עזרת הציבור

לשכנו תדרשו ובאת שמה" (דברים י"ב, ה') אחת הדרכים החשובות לדרישת מקדש בימנו היא העלייה להר הבית תוך שמירת הטהרה, תחושת מורא מקדש, וציפיית ישועה.

לשמחתנו על אף הקשיים, הציבור העולה להר גדל מאוד ונוצר הכרח לחדד את הלכות הטהרה ולהזהיר את העולים לבלתי הכנס למקומות ה"אסורים". ומנגד, לצערנו בשנתיים האחרונות הפעילות הערבית והתנכלויות המשטרה כנגד העולים משרים על העלייה אווירה שפוגמת מאוד באווירת הקודש שראויה לעליה.

בשל כך התאספנו קבוצה של אנשי מקצוע שהר הבית חשוב להם על מנת לפתח אפליקציה שתיתן מעטפת רוחנית והלכתית לעולה להר.

בשביל ליצור אפליקציה טובה אנו זקוקים לסכום כסף נוסף, מעבר לסכום שכבר גייסנו. בשל כך התחלנו במבצע גיוס כספים אינטרנטי, אנו זקוקים לתמיכתכם על מנת שנוכל לסיים את המהלך החשוב.

לשכנו תדרשו ובאת שמה" (דברים י"ב, ה') אחת הדרכים החשובות לדרישת מקדש בימנו היא העלייה להר הבית תוך שמירת הטהרה, תחושת מורא מקדש, וציפיית ישועה.

לשמחתנו על אף הקשיים, הציבור העולה להר גדל מאוד ונוצר הכרח לחדד את הלכות הטהרה ולהזהיר את העולים לבלתי הכנס למקומות ה"אסורים". ומנגד, לצערנו בשנתיים האחרונות הפעילות הערבית והתנכלויות המשטרה כנגד העולים משרים על העלייה אווירה שפוגמת מאוד באווירת הקודש שראויה לעליה.

בשל כך התאספנו קבוצה של אנשי מקצוע שהר הבית חשוב להם על מנת לפתח אפליקציה שתיתן מעטפת רוחנית והלכתית לעולה להר.


בשביל ליצור אפליקציה טובה אנו זקוקים לסכום כסף נוסף, מעבר לסכום שכבר גייסנו. בשל כך התחלנו במבצע גיוס כספים אינטרנטי, אנו זקוקים לתמיכתכם על מנת שנוכל לסיים את המהלך החשוב


מה באפליקציה:

האפליקציה מספקת הדרכה הלכתית לפני העלייה, ובעזרת טכנולוגיית GPS מזהירה את העולה במקרה בו הוא מתקרב למקומות שאסור לטמא מת להכניס אליהם. בנוסף, באפליקציה קטעי הדמיה מרגשים, הדרכות רוחניות, וקטעי מוזיקה מרוממים שמלווים את העולה בזמן העלייה.


באפליקציה חמישה אזורים, 

האזור הראשון נועד לעודד את הרוצים לעלות להר הבית ולהביא בפניהם מידע על החשיבות והמצווה שבעלייה.

האזור השני מספק לווי הלכתי בנוגע להלכות חציצה ושאר ההלכות הקשורות בטהרה. בנוסף ילמדו המקומות המקומות שלכל הדעות מותרת הכניסה אליהם.

האזור השלישי מיועד לאותם אלו שעומדים בתור אך עדיין לא נכנסו לתוך ההר עצמו, בשלב זה המשתמש יצפה בסרטי הדמיה על המקדש וישמע דברי חיזוק לפני העלייה. בהמשך אנו מתכננים לאפשר למשתמש לסייר באופן וירטואלי בתוך המקדש.

האזור הרביעי מאפשר למשתמש לקבל הדרכה ממספר רבנים ומדריכם על פי בחירתו בזמן העלייה עצמה. העולה יוכל לבחור מדריך בהתאם לסגנון המועדף עליו, וההדרכה תותאם לתקופה בשנה בה מתבצעת העלייה או לאירועים השונים במעגל החיים כגון בר מצווה חתונה וכדומה.

האזור החמישי מאפשר למשתמש לקבל אינפורמציה נוספת בנושאי עלייה להר הבית, כגון: עליות קרובות, חדשות ועדכונים.

↓ נכנסים, תורמים ומחזקים


קישור ישיר: https://goo.gl/aVfDf1 

יום שני, 9 במאי 2016

צפו: נמצא הדף האבוד מנאום ראש הממשלה

העיקר חסר מהנאום || החלק החסר מנאום ראש הממשלה

ביום השואה, בנאומו ב"יד ושם", הזכיר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את הזיקה של עם ישראל להר הבית (ר' תפנית חיובית? דברי ראש הממשלה ביד ושם >>)  נתניהו גינה את הניסיון להכחיש את הקשר של עם ישראל להר הבית - הר המוריה  נתניהו קשר את הניסיון לנתק את עם ישראל מהר הבית לאנטישמיות  מנאומו של ראש הממשלה נשמט דף אחד  לא מדובר בסתם דף, אלא בדף המרכזי של הנאום  גיסו של ראש הממשלה הצליח למצוא את הדף  ד"ר חגי בן ארצי משלים את החסר בנאום ראש הממשלה.

↓ ראש ממשלת ישראל בנימים נתניהו - הנאום החסר


↓ ד"ר חגי בן ארצי מצא את החלק החסר בנאום ראש הממשלה



יום שני, 7 בדצמבר 2015

ברכות לראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו

נְדָרַי לה' אֲשַׁלֵּם... בְּחַצְרות בֵּית ה' || הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ

עולי הר הבית מברכים את ראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו שזוכה היום בבית המשפט המחוזי מכל סעיפי האישום נגדו. שמעון גפסו יחזור לכהן כראש העירייה ובע"ה ימשיך גם לעלות להר הבית.

↓ הקשר בין נצרת עילית, הר הבית והזיכוי

מכה לפרקליטות, בית המשפט המחוזי בחיפה זיכה את ראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו מכל סעיפי האישום. בעקבות הזיכוי צפוי גפסו לשוב לתפקידו כראש העיר. 

ב-ג' בסיון תשע"ג עלה שמעון גפסו להר הבית וזו ההרגה עליה סיפר: "תחושה של התקרבות להיסטוריה הרחוקה והקרובה של עמנו: להיות במקום שבו התרחשה עקידת יצחק, שבו הוקמו שני בתי המקדש, שממנו יצאו גם הגלויות והחורבן של עמנו, שעליו חלמו אבותינו במשך דורות רבים, ושבו הוכרז רגע השיא של הציונות המתחדשת בקריאה "הר הבית בידינו". לא סתם קראנו לו "הר הבית" – זהו לב ליבו של הבית הלאומי והרוחני של עם ישראל". 

עוד הוסיף גבסו ואמר: "חבל שכיום אותו הר, המקום הקדוש ביותר ליהדות, מסמל את הסכנה לאובדן השליטה: מקום בלב ירושלים שכניסת יהודים אליו נחשבת פרובוקציה, שאלימות כנגד המדינה נראית בו לעיתים תכופות, ושנחשב להר געש שטמונה בו סכנת התפוצצות. יש רק לקוות ולהתפלל לימים שבהם יהודים יוכלו לבקר ללא חשש בהר הבית, שהוא יהיה מקום תיירותי שלו ורגוע, ושדגל ישראל יתנוסס בו בגאון".

גפסו קיבל על עצמו להזמין את הנהלת העירייה לעלות איתו להר הבית, אך כתב האישור והשעייתו שיבשה את התוכנית. כך הוא התחייב: "בהר קיבלתי על עצמי להביא למקום את כל הנהלת עיריית נצרת עלית. נוכחותנו שם חשובה, ואני קורא לכל איש ציבור להגיע להר ולהביא אליו קבוצות".

גפסו התחייב להמשיך לעלות להר הבית, תוך שהוא ציין את הקשר בן עירו להר הבית: "יש קשר בין נצרת עלית לבין הר הבית. נצרת עילית היא בירת הגליל, עיר יהודית שאנו פועלים ליישבה ביהודים, וירושלים – על הר הבית שבלבה – היא העיר שחוברה לה יחדיו. יש למלא את ההר ביהודים".

עולי הר הבית מאמינים שזכות עלייתו להר הבית עמדה לשמעון גפסו וסייעה לו בהוצאת חפותו לאור. אין ספק שגפסו ימצא בקרוב את הדרך להודות לשוכן במקום ולממש את התחייבותו.

יום שלישי, 20 באוקטובר 2015

הר הבית - אולי עכשיו?

להלחם על המהות || זה הזמן לחזור להר הבית

המאבק על הר הבית הוא גולת הכותרת של בירור הזהות של החברה הישראלית בדורנו. משמעות המאבק על הר הבית היא האם זהות החברה הישראלית יסודה, שאיפתה ותכלית חייה היא בית המקדש או לא

↓ מאת: שלום שמעון/ כיפה

בתור אדם מאמין איני יכול שלא לבחון את מאורעות השבועות האחרונים בעיניים אמוניות.

עולות בי שאלות- מה הקב"ה מבקש מאתנו? מה העבודה אותה עלינו לעשות? הרי ברור לנו  שיש מנהיג לבירה, יש מי שמשגיח ומחולל את כל המאורעות ומוביל אותנו לגאולתנו. אך מה עניינו של השלב הזה? או שמא עלי לשאול מה עניינו של ה"גל" הזה, כפי שנהוג לכנותו בתקשורת?

לדעתי, הסתכלות כללית יותר תוביל אותנו להבנה כי מוקד המאבק הוא ירושלים, וביתר דיוק, הר הבית.

לפני שאביע את דעתי על מקומו של המאבק על הר הבית בימינו , אני מוכרח להקדים ולומר שלדעתי ביסוד הכל עומד משבר הזהות בו נמצאת החברה הישראלית. איננו יודעים מי אנחנו, מה אנחנו, מי הוא ישראלי? ערבי-ישראלי, כן או לא? גיור מקל או התבוללות? להפריד דת ומדינה? שמירת שבת ממלכתית, עד כמה, ואם בכלל? המוני שאלות כאלה ואחרות עומדות על הפרק, שביסודן עומדת שאלה אחת- מי אנחנו? מיהו עמ"י ולאן הוא צועד? כשבמרכז הבירור עומד המאבק על הר הבית.

אז מה בעצם הביא אותי לכתוב מאמר זה? בזמן האחרון שמעתי על צעדות שונות שסיסמתם היא 'פנינו לכותל ולא להר הבית', או כל מיני התבטאויות בקשר לכך שהעולים להר הבית הם האחראים לרצח היהודים כיום. האבסורדיות שבאמירות אלו הביאה אותי למצב של "עצור במילין מי יוכל". אינני מעוניין להיכנס לטיעונים השונים ולהגיב פרטנית לכל אחד מהנ"ל, אלא פשוט להציע את דעתי.

ישנה התנגדות לא קטנה, גם במגזר הציוני דתי, לכל הקשור להר הבית. אותה אסכולה המתנגדת לעליה להר טוענת, ביסוד דבריה, כי עליה להר הבית מסיחה את דעת העם מתיקון אמיתי, ובעצם רק מלהיבה אותו לתשוקה לבית המקדש אך בצורה שטחית- בית מקדש הבנוי מעצים ואבנים אך ללא אש מן השמים, בניין חיצוני, אך ללא בניין פנימי (שהוא בראש ובראשונה נובע מבניין הרוח של האומה). הם סוברים כי בית המקדש יבנה רק לאחר שעם ישראל יתרומם למדרגה גבוהה מאוד בה בית המקדש יהיה ביטוי של מדרגת החיים של עם ישראל. נסיק מזאת, כי כל המאבקים כעת על הר הבית רק מפנים את כוחות העם לדברים לא יועילו, במקום שהכוחות יופנו לבניין הרוח של האומה, שהוא, כאמור, הפרמטר היחידי למוכנות לבית המקדש והשראת שכינה. אודה על האמת, קשה שלא להתמוגג למול הציור האוטופי העתידי של עם ישראל והמקדש שרבותינו אלה מציירים בפנינו ולומר- הם צודקים! הם פשוט צודקים! איפה בית המקדש ואיפה אנחנו?

אך בכל זאת, אני מעוניין להציע חילוק שאולי יוכל לשנות קצת את פני הדברים, חילוק בין בית המקדש לבין הר הבית.

יתכן כי בית המקדש הוא מדרגה עתידית שהשי"ת יזכנו ויקרבנו אליה במהרה, אך לא הר הבית. המאבק על הר הבית הוא שונה! ובמאמר מוסגר אומר, מן השלילה ניתן ללמוד על החיוב, אילולא שהערבים היו מרגישים שנגענו פה בנקודה אמיתית שמקרבת אותנו לגאולתנו- הם לא היו יוצאים מגדרם. המאבק על הר הבית הוא גולת הכותרת של בירור הזהות של החברה הישראלית בדורנו. משמעות המאבק על הר הבית היא האם זהות החברה הישראלית יסודה, שאיפתה ותכלית חייה היא בית המקדש או לא.

בנתיב משני, כנגזרת מוכרחת של בירורו של יסוד זהותנו, מתמצת המאבק על הר הבית את מאבקינו השונים על גילוייהם של הגבורה הלאומית הישראלית ושל ריבונותנו על א"י, כלומר- הכרת הממשלה בריבונות ישראלית אמיתית בהר הבית תוביל בהכרח, מיד או בשלב מאוחר יותר, לריבונות אמיתית על א"י, ריבונות הנבנית דווקא מתוך הכרה אמיתית וכנה בסגולת ישראל ומהותה.

אני מציע לסגל נקודת מבט שונה. שמא אין פה ניסיון להלהיב את העם לבית מקדש מדומה, אלא אולי יש פה מאבק שונה. המאבק על הר הבית יתכן להיות מאבק על הזהות הישראלית, מאבק על הריבונות הישראלית, על העוז ועל הענווה.

הר הבית הוא יסוד המאבק- לא בכדי מרבית הפיגועים הם בירושלים, עיר הקודש, המרכז המאחד את ישראל. זאת ועוד, מרבית המחבלים מודים בפה מלא כי מה שמעורר אותם לטרור הוא ה"מאבק על אל-קודס". כדאי לנו להפסיק למשוך את הזמן כאילו מדובר בעוד "גל", כידוע אחרי כל גל יש עוד גל. לא מדובר בגל, ולא בהסתה, אלה רק הסתכלויות חיצוניות על המאורעות. מדובר בבירור זהות- מי אנחנו בתור חברה.

האמינו בצור ישראל וגואלו, האמינו בכוחו של עם ישראל, האמינו בגאולה, האמינו בגבורה הישראלית, האמינו בעצמכם. התעוררו לבקש את "הר ה' יראה", בקשו את ד'.

"הר הבית בידינו".

יום שני, 10 באוגוסט 2015

הר-הבית בידינו – לקחים היסטוריים אקטואליים

שני כובשי הר הבית || הגזלן והמשחרר

הר הבית במאה ה-19מוטה גור הכריז על שחרור ירושלים, והודיע לשיח' האחראי על הבית מטעם הווקף המוסלמי: "בכל הנוגע לירושלים - את  תפקידכם בהיסטוריה סיימתם. אנחנו חזרנו הביתה". והשיח' קבל את הדברים בהכנעה.

↓ מאת: סא"ל (בדימוס) שמעון מנדס/ מגזין המזרח התיכון

השבוע התייחד עם ישראל עם זיכרון "חורבן הבית השני" ביום תשעה באב. במסגרת זו יזמו המוסלמים מהומות בהר-הבית וברחבת הכותל. הרקע: הרצון של העם היהודי לגזול מהמוסלמים את המקום הקדוש להם - את הר-הבית. ולמרבה הצער, כל העיתונאים שטיפלו בנושא עסקו בו כמתנצלים; כמי שמבקשים בסך-הכל להתפלל במקום קדוש לא להם. איש מהם לא טרח ללמוד את הסוגיה, בטרם שניגש לטפל בה - והבורות בצדנו חגגה. איש מהם לא טרח לראיין את הפרופסור נסים דנה, מזרחן, שחקר את הסוגיה וחיבר את הספר "למי שייכת הארץ הזאת?" בקיצור, הפקרנו את נושא הר-הבית בידי השיח'ים המוסלמים, שידעו לצטט רבנים יהודים: שיש הלכה שקובעת כי אסור לעלות על הר-הבית עד בוא המשיח. ואחר מהם אף אמר: כשהמשיח יבוא אני מוכן למסור את הר-הבית ליהודים.

בצהרי יום רביעי ה-7 ביוני 1967, הכריז משחרר ירושלים מח"ט הצנחנים אל"מ מוטה גור (1995-1930): "הר-הבית בידינו". עוד באותו היום הגיע אלוף פקוד המרכז, האלוף עוזי נרקיס (1997-1930), לסמטת הכותל ונחרד. המקום הקדוש ביותר לעם היהודי מסתכם כולו בסמטה קטנה 25 מ' אורכה ו-4 מטרים רוחבה. "אלוהים אדירים, אמר, מחר כל העולם היהודי ירצה לבוא ולבקר כאן. המקום לא יוכל להכיל אותם". הוא תפס יוזמה ופינה את כל התושבים המוסלמים שגרו ברובע הסמוך (שהיה חלק מן הרובע היהודי). הוא הורה להרוס את כל הרובע, וכך יצר את רחבת-הכותל הנודעת היום.

באותם ימים היו שני אנשים שהכירו את גודל השעה. הראשון היה מוטה גור, שהכריז על שחרור ירושלים, והודיע לשיח' האחראי על הבית מטעם הווקף המוסלמי: בכל הנוגע לירושלים - את  תפקידכם בהיסטוריה סיימתם. אנחנו חזרנו הביתה. והשיח' קבל את הדברים בהכנעה. האיש השני היה האלוף עוזי נרקיס שפינה את כל הרובע הסמוך לכותל מיושביו, כדי ליצור מרחב מתאים למבקרים היהודים, שירצו לבוא לכותל.

מוטה גור לא היה הראשון שאמר הר-הבית בידינו. קדם לו החליף השני שבא אחרי הנביא מוחמד, עומר בן אל-ח'טאב (644-586). ההבדל בין השניים הוא בזה, שהראשון היה כובש והשני היה משחרר. החליף המוסלמי כבש את ירושלים מידי הבזנטים בשנת 638. ועל-אף העובדה שהיהודים איבדו את ירושלים למעלה מ-500  שנים קודם לכן, עומר בן אל-ח'טאב התייחס בכובד-ראש לקדושת הר-הבית ליהודים. הוא העריך מאד את המקום הקדוש, ובמיוחד את אבן השתייה (עליה הושתת העולם) - עליה בנוי מסגד עומר. וכדי שקדושת האסלאם לא תתנגש עם הקדושה היהודית, הוא הורה לבנות את מסגד אל-אקצה בקצה הדרומי של מתחם הר-הבית, וזאת כדי שהמוסלמים יוכלו להתפלל עם פניהם דרומה לכיוון למכה. עומר בן אל-ח'טאב לא טען שהר-הבית שייך למוסלמים. להיפך: על אף עובדה שבאותם ימים האסלאם חשב שהוא היורש של הדת היהודית שאיבדה את עצמאותה הדתית, הוא אמר: "לא צֻוֵונוּ ביחס לסלע! אלא צֻוֵונוּ רק ביחס לכעבה!".

ואילו הכובש השני, היהודי, היה משחרר. הוא החזיר את ירושלים לבעליה. לכן הוא אמר לשיח' המוסלמי: "אתם את תפקידכם בהיסטוריה סיימתם. אנחנו חזרנו הביתה".



יום רביעי, 15 באפריל 2015

שגריר ישראל בירדן או דובר ירדן בישראל?

רב, פסיכיאטר או טוקבקיסט מתלהם || השגריר דני נבו

שגריר ישראל בממלכה ההשאמית בעבר הירדן מרשה לעצמו לקראת סוף כהונתו לחרוג מהמותר לעובד מדינה מהמנין. הוא מנסה לתקן את ההיסטוריה (ההכרזה "הר הבית בידנו" - טעות), נותן הבחנה פסיכיאטרית ("משוגע על כל הראש"), מתלהם נגד בג"ץ ("הבעיה שיש בג"ץ") ופסק שההלכה אוסרת על כניסת יהודים להר הבית.

את דבריו התמוהים אמר השגריר בפני סטודנטים באוניברסיטת תל אביב. אחד הסטודנטים - עומר דוסטרי מביא את פניניו של השגריר בטוויטר.


↓ דברים מתוך ציוץ של הסטודנט עומר דוסטרי

חשבתי בלבי לחלוק עמכם את ההרצאה המרתקת שהייתי נוכח בה לפני כשעתיים, מפי שגריר ישראל בירדן, מר דני נבו.

אך במקום זאת, אני אעדיף להתרכז בקטע אחד מסוים מתוך ההרצאה, שבהחלט העיב על כולה (מי שבכל זאת מעוניין במידע מתוך ההרצאה, מוזמן לצפות בשרשור העדכונים שפתחתי בחשבון הטוויטר שלי).

קטע, שבו, אני מוכרח להודות, נעתי וזעתי על מקומי באי-נוחות מודגשת ובמבוכה רבה.

כשהחל לדבר על הנושא הבוער של הר הבית, ציין השגריר נבו את האסלאמיסטיים הקיצונים (אנשי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית ואנשי חמאס) שמייצרים פרובוקציות במתחם וגורמים לישראל ״לכבוש את אל-אקצה״ (כך, לדבריו, רואים זאת יותר ממיליארד המוסלמים בעולם ומכאן הסכנה שבעליה של יהודים להר).

לאחר שטען כי ההצהרה, ״הר הבית בידינו״, הייתה שגויה וכי ״טוב שהמוסלמים שולטים שם״, עבר נבו להסביר כי הסטטוס-קוו בהר הבית מאפשר ליהודים לעלות להר, אך לא להתפלל שם וכאן חבש את כובעו כרב והחל לנסות ולהסביר כי לפי היהדות, הכניסה להר הבית אסורה (מזכיר מעט את שולמית אלוני, שאמרה כי ״בשביל שלום אני מוכנה גם לחבוש שטריימל״).

״העניינים נרגעו לאחר שראש הממשלה ביקר בירדן בחשאי וסיכם עם מלך ירדן שיטפל באירועים הנפיצים ובאמת מאז נרגעו כמעט כל המהומות״, הסביר.

״רק מה הבעיה?״, רטן נבו, ״בישראל יש בגץ!״ (מסתבר שנבו מעוניין ברשות שופטת ובדמוקרטיה, בתנאי שהן נעימות לאוזניו) ואז זה הגיע:
״פונה אזרח.. גליק, זה שנדקר. איש מקסים, 'אך משוגע על כל הראש' והוא רוצה שיהודים יתפללו על הר הבית״.

עצם העובדה כי הדבר נאמר כסוג של מליצות וכמי שממתיק סוד בחצי חיוך מול חבורה סגורה של סטודנטים, אינה מנקה את נבו מחומרת הדברים, בייחוד כאשר מדובר בפקיד ציבור שאמור להתנהל באופן ענייני, כמי שנמנה על הדרג המקצועי ולא על הדרג הנבחר.

אינני יודע אם נבו הרשה לעצמו להתבטא כך בחופשיות, בשל העובדה שבקרוב הוא מסיים קדנציה ארוכה בת שש שנים בתפקידו, או שאולי האומץ נבע מהמיקום ומאופי המקום (קבוצה מצומצמת של סטודנטים לתואר שני באוניברסיטת תל-אביב, רובם כמובן מהשמאל), שהשרו עליו ביטחון ושמולם הרגיש בנח.

מכל מקום ותהא הסיבה אשר תהא, חבל מאוד שנבו הצליח להרוס הרצאה מרתקת - כאיש שמכיר את ירדן אולי יותר טוב מכל אחד אחר בארץ - אך בעיקר חבל שהוא שכח את תפקידו כדיפלומט וכאיש מקצוע והרשה לעצמו לחרוג מסמכותו ולהתבטא כמו אחרון הטוקבקיסטים המתלהמים ב-ynet.

יום ראשון, 11 בינואר 2015

גשמים עם ברכה כפולה בהר הבית

הר הבית בידנו || יותר יהודים מערבים בהר הבית

יהודים בהר הבית בגשם. הערבים נעלמו
למרות הקור והגשם העז, יהודים עלו הבוקר להר הבית. הערבים העדיפו להשאר בבית ליד התנור.

↓ גשמי ברכה - ברכה כפולה

יהודים שעלו הבוקר להר הבית סיפרו על יחס אדיב מצד המשטרה בעמדת הבידוק. תוך חמש דקות מרגע פתיחת שערי ההר ב-7:30 היו היהודים בכניסה להר הבית. בהר ירד גשם זלעפות שלא הרתיע את העולים היהודים, אבל כנראה שכן הרתיע את המוסלמים. בהר הבית נראו מוסלמים בודדים שהסתתרו מפני הגשם וניסו ללא הצלחה לעורר מהומות. 

יהודים בהר הבית בגשם. הערבים נעלמו
לאחר יציאת הקבוצה הראשונה, עלתה קבוצה נוספת להר הבית. בזמן שהקבוצה השניה היתה בהר כמעט לא ירד גשם ולכן החלו להגיע ערבים נוספים, אם כי בכמויות קטנות יחסית. גם העולים בקבוצה השניה מספרים על אוירה נינוחה יחסית.

במהלך היום צפויים לעלות יהודים נוספים להר הבית.

העולים סיפרו שהם הודו לשוכן במקום על גשמי הברכה והתפללו להמשך שנה טובה וברוכה. העולים הוסיפו תפילה שהברכה הנוספת שהגשם מביא - מיעוט הערבים בהר הבית, תמשיך גם כשהגשם יפסק.

יהודים בהר הבית בגשם. הערבים נעלמו


יום ראשון, 20 באוקטובר 2013

גאון מזכיר למשטרה בגאון שהר הבית בידינו

האזינו ליורם גאון ולדבריו במובאים בפשטות גאונית


יורם גאום מותח קו מקשר בין תקיעת השופר ברחבת הכותל המערבי למרות האיסור הבריטי - לבין קריאת שמע, הנפת דגל הלאום ושירת ההמנון הלאומי בהר הבית למרות האיסור הישראלי/ מוסלמי.

 

יורם גאון חושש שמא במשטרת ישראל יש גורמים שלא שמעו את הקריאה ההיסטורית: "הר הבית בידינו".