‏הצגת רשומות עם תוויות התעוררות לבניין בית המקדש. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות התעוררות לבניין בית המקדש. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 3 בפברואר 2017

עמונה - הר הבית

על מה אבדה הארץ || בתיהם של צדיקים ובית ה'

למה רשעי ישראל מחריבים ישוב פורח בארץ ישראל?  מה הקשר להפקרת מקום המקדש?  איך נציל את ארצנו מהרס וחורבן?


↓ הרב אלישע וולפסון

הלב שותת כאב מהחורבן הנורא שחווינו כעת בעמונה. 

כיצד משפחות צדיקות, גברים נשים וטף, אנשים מתוקים ויראי אלוהים, אשר בנו את ביתם בקדושה ובטהרה בארץ ישראל והקימו שכינה מעפרה אחרי אלפיים שנות גלות קשות- גורשו מבתיהם בכוח הזרוע והושלכו לעפר על ידי עם ישראל בעצמו. 

על כך אומר הנביא ישעיה (מט,יז): "מהרו בניך, מהרסיך ומחריביך ממך יצאו". ומבאר זאת ה'מצודת דוד' זה לשונו: "יותר מהרה שכחו בני ציון את ארצם משאשכח אני, המהרסים והמחרבים אותך יצאו ממך. רוצה לומר, הרשעים שבקרבך הם שסבבו ההריסה והחורבן, ולא מאתי יצאה הרעה". 

הנה בעינינו אנו רואים את התקיימותה של נבואה כואבת זו, כיצד החורבן לא בא מאויבנו, אלא מאחינו בשרינו ממש. וכבר אמרו חז"ל (ברכות נח:) כי מיום שנחרב בית המקדש, גזירה נגזרה על בתיהם של צדיקים שיחרבו. 

החורבן שאנו חווים כעת, הוא ביטוי ישיר לחורבן שאנו חווים כעת בהר הבית במקום המקדש. 

גם את המקום הקדוש הזה אנו מחריבים במו ידינו. לאחר שהשיבנו בורא עולם למקום קודשו לפני כמעט חמישים שנה, אנו מחריבים אותו ומאפשרים שיתקיים בו דברי הכתוב: "ובאו בה פריצים וחללוה". השכינה הקדושה מיללת על חורבן המקדש ועל הר ציון ששמם ושועלים מהלכים בו, וזאת לאחר שהקב"ה השיב לנו מקום קדוש זה בניסים ונפלאות במלחמת ששת הימים. 

אם חפצי חיים אנו, אם חפצי גאולה אנו, עלינו לשוב למקום קדשנו, לשוב לסנהדרין ושופטי אמת וצדק ויראי אלוהים, לשוב ללבבות עם ישראל ולקרבם לאבינו, אבינו אב הרחמן החפץ ומשתוקק שנאמין בעצמינו, נאמין באהבתו הגדולה אלינו, ונשוב אליו, נשוב למקום קודשו בעז בגאון ובתפארת. 

"שובו אלי ואשובה אליכם אמר ה' צבאות", "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון".

תוצאת תמונה עבור עמונה הר הבית
תושבי עמונה עם רב הישוב הרב יאיר פרנק שליט"א בהר הבית

יום שישי, 21 באוקטובר 2016

אם תבוא לביתי - אבוא לביתך/ הרב ישראל אריאל

מתחזקים בפעולה לבניין המקדש || ההכנות בעיצומן

חג הסוכות במקדש נודע בשמחה השרויה בחצרותיו במשך ימי החג, שם חגגו ישראל את שמחת החג ברוב עם, ואמרו חכמים: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".

שמחת בית השואבה במקדש


↓ מאת: הרב ישראל אריאל

אחד הדברים המייחדים שמחה זו היה הריקוד שהיו זקני הסנהדרין מרקדים לפני ה', כמובא בתלמוד (סוכה נג, א): "אמרו על הלל הזקן, כשהיה שמח בשמחת בית השואבה אמר: אם אני כאן - הכל כאן!" ופירשו הראשונים: "שהיה דורש לרבים בשמו של הקב"ה: אם אני כאן... ושכינתי שרויה בבית זה - יבואו הכל לכאן לשמוח! ואם תחטאו - מי יבוא לכאן!" עוד היה מוסיף דברי מוסר: "אם אתה תבוא אל ביתי [אל המקדש] אני אבוא אל ביתך [ואברכך]! אם אתה לא תבוא אל ביתי - אני לא אבוא אל ביתך!" כלומר: אם רצונכם בישיבה בשלוה בארצכם – עלו ובואו אל המקדש, שאם לא כן מתקרב החורבן חלילה. ללמדנו, כי ארץ ישראל בלא מקדש הרי היא כגוף בלי נשמה, גם אם יקיימו ישראל מצוות בארצם - אם לא יבואו אל בית ה' לעובדו – ישיבתם בארץ בסכנה. 

אכן, מצינו מעשה שהיה, כמתואר בתלמוד (ברכות נח): עולא ורב חיסדא היו מהלכים בדרך, וראו בית גדול ונאה שהפך לעיי חרבות. נאנח רב חיסדא ואמר: היתכן שבית צדיקים כזה, שחילקו בו כסף ומזון לעניים – וכל הנכנס רעב יצא שבע - ועתה חרב?! השיבו עולא: "מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו!" זאת למה? - כדי שהצדיקים יפעלו ויעשו לבניין המקדש. כי בבניין מקדש לה', יעמדו גם בתיהם של צדיקים. בכך מתקיים: "אם תבוא לביתי – אבוא לביתך!"

מנהג נוסף בעת השמחה במקדש מתואר בתלמוד, וזו ההשתחוויה הנהוגה עם שחר: "הפכו [ישראל] פניהן למערב ואמרו: אבותינו שהיו במקום הזה היו משתחוים קדמה לשמש... ואנו [משתחוים] ליה, וליה עינינו!" (סוכה נא, ב). שכן, בהיות המקדש על מכונו נמצאו חוגים בציבור שהסתייגו מן המקדש ואף פעלו לביטול העבודה בחצרותיו, לפיכך הכריזו ישראל ברבים: אנו נאמנים לה' ולמקדשו! עוד נהגו שם כשהגיעו למעלה העשירית - תקעו בחצוצרות ואמרו: "יבושו ויסוגו אחור כל שונאי ציון!" זאת, כדי לגלות ברבים, שיש הנראים כאוהבי המקדש אך למעשה הם 'שונאי ציון' שיש להשמר מהם (ערוך לנר שם).

עובדות אלו יש בהן אף לקח לדורנו, שכן, בני דורנו תמימים באמונתם, ומתפללים בתשוקה לבניין הבית לאחר חורבן של אלפיים שנה. עם זאת פעמים שנתקלים באנשים – וביניהם תלמידי חכמים - המאדירים את המקדש בפיהם, אך מסבירים שהמצוות שבמקדש נאמרו לעתיד הרחוק. אין מדובר במחלוקת בהלכה אלא ב'השקפה', שכן הכל מודים, שהמצוות שבמקדש חובה לקיימן בכל דור ודור. זה מכבר זיהה הרב קוק זצ"ל קבוצות בעם ישראל המגלות התנגדות לארץ ישראל במסווה של קדושה. להבהרת הסכנה שבקבוצה כעין זו, הגדיר אותה - "כת המתחסדת בחסידות ארסית" (אוצרות הראי"ה א' 93). מול מציאות אפשרית זו לימדונו אנשי בית שני לא להבהל, ואם מוצאים בעם ישראל 'שונאי ציון', יש להתחזק ולהכריז בגאון וללא חת: "אנו ליה וליה עינינו!"

במכון המקדש אליו נוהרים רבבות, התופעה מוכרת, ומתברר, שלמרות האמור, מתחולל שינוי בעם. לאחרונה נבנה ב'מכון המקדש' מזבח כהלכה, אשר ניתן להעביר את אבניו בזמן קצר להר הבית, והמעשה עורר התרגשות. כן הוקמה לאחרונה משמרת כהנים – משמרת יהויריב, וביניהם תלמידי חכמים גדולי תורה. אלה התכנסו וקיימו לראשונה מזה דורות את סדר עבודת התמיד כבמקדש. ארבעים כהנים כבר רכשו בגדי כהונה שהוכנו עבורם וכל כהן ממתין עם הבגד בביתו לקריאה לבוא לעבוד במקדש. לא נותר לנו אלא להודות לה' בשיר חדש. ולאחל: 'מהרה יבנה המקדש!'

יום חמישי, 25 באוגוסט 2016

דרישת מקדש חרדית, חרדים רבים רבים בהר הבית

חרדים לצד חילוניים למען המקדש || התנוצצות רוח הגאולה

דרישת המקדש מתרחבת בשורות החרדים  חרדים רבים מהם נראים בהר הבית  מי ששם לב לתמונות ולסרטים שיצאו בצום תשעה באב מהר הבית לא יכול היה לפספס אותם  חרדים לבושי שחור ולבן נצפו כמעט בכל קבוצות היהודים שעלו להר לרגל תשעה באב.


↓ חרדים לדבר ה'

מסתבר שהעלייה להר הבית הולכת ומשתרשת גם בקרב קהילות חרדיות קלאסיות. באופן מפתיע העלייה המעשית להר שהחלה דווקא על ידי רבנים חסידיים כמו הרב משה סגל והרבנים אלבוים, צוברת כעת תאוצה בקרב קהילות ליטאיות בירושלים ובבני ברק.

"מטרת העליה להר הוא קידום בדרך הטבע של קיום מצוות בנין המקדש ועבודותיו", מסביר הרב משה פישר. "מדובר בעליה בטהרה לפי כל כללי ההלכה, וכל מי שמעוניין להרחיב את ידיעותיו בענין, מוזמן לאחד מן השיעורים הרבים הניתנים על ידי רבנים חשובים כמו הרב יצחק ברנד, הרב פנחס אברמוביץ, הרב יהושע ינקלביץ ורבנים רבים נוספים שמעבירים שיעורים בענין בירושלים ובבני ברק".

כתבה מפתיעה שהתפרסמה לפני שבוע ברשת העיתונים החרדיים "קול בני ברק" ו"השבוע בירושלים" מלמדת שלתופעה המתרחבת יש שורשים תורניים מתרחבים ומתפתחים.

בכתבה תקדימית משהו בעיתונות החרדית, כתבה תורנית שנושאת את הכותרת "משוש ליבנו" מובאים רצף של ציטוטים מגדולי התורה על חובת דרישת המקדש בכל הדורות. 

לצד דבריהם של רבנים חרדיים מובהקים כמו הרב אלישיב, הרב מבריסק והחפץ חיים, מופיעים פסקי הרמב"ם על מצוות בנין בית המקדש בימינו, חובת הקרבת קרבנות בזמן הזה, גם בטומאה, ואפילו עוד לפני בנין המקדש.

לדוגמא, בשאלת בנין בית המקדש השלישי אם יבנה משמים או בידי אדם, מובאים בעיתון החרדי דברים מפורשים מרש"י, לצד ציטוט דומה מן התלמוד הירושלמי, שהבית השלישי יבנה בידי אדם, על ידי עולי מדינות הצפון שכנראה מרמז על מדינות אירופה. לאחריהם מובאת דברי היעב"ץ ש"תחילה יבנה בית המקדש על ידי המלכות", ועליו יבוא אחר כך המקדש השמימי.

גם שאלת הנפיצות והפיקוח נפש מבנין המקדש מטופלת שם ובצורה מפתיעה משהו. בציטוטים מן המדרש הרמב"ן והב"ח למדים הקוראים שדווקא ההתרשלות מן הבנין ומעבודת המקדש הם אלו הגורמים לאובדן נפשות בעם ישראל. רק כאשר "חזרו בתשובה למסור את נפשם על העבודה, הושיעם השם על ידי הכהנים, עובדי העבודה בבית השם". לשון הב"ח המצוטט בכתבה.

לצד דבריו של הרב אלישיב כי מצוות בנין המקדש "הוא נסיון לדעת כמה אהבה יש לישראל אל השם, וכמה רוצים בזה באמת", מובאים דבריו של הרב מבריסק, שנוגעים כבר בצעד נוסף קדימה בשאלה המעשית של העליה להר. לדברי הרב מבריסק, "מי שעוזב את ביתו השרוף, ומפקיר את מה שנותר מהשריפה ואינו מתעניין בנעשה, בידוע שאין בדעתו לשוב ולבנותו".


כללים לעליה להר הבית בעיתון חרדי

הפסקה המפתיעה ביותר יחסית לעיתון חרדי, מופיעה במשבצת הנושאת את הכותרת "למיגדר מילתא - גדרים וגבולות בהר הבית". כמו הכתבה כולה גם משבצת זאת כוללת ציטוטים בלבד של גדולי התורה לאורך הדורות. בעוד שהכתבה הכללית עוסקת במצוות בנין המקדש וחידוש עבודות הזבחים והקרבנות, משבצת "למיגדר מילתא" עוסקת כבר בשאלה המעשית של העליה להר הבית בימינו.

כותרת המשנה של המשבצת "באיסור הכניסה למקום המקדש והעזרות" מצביעה על הבחנה בין חלקים שונים בהר הבית. תוך כוונה ללמד שישנו הבדל בין העזרות ומקום המקדש עצמו, המותרים בכניסה לצורך "העבודה" בלבד, לבין שאר הר הבית המותר בכניסה לאחר טבילה וחליצת נעלי עור לכל אדם.

מסקנת המאמר מוביל למשפט המחץ, שלפי העולה מכל הציטוטים הללו "אלו הנכנסים להר הבית חייבים במורא מקדש, להיזהר בטבילה כהלכה במקווה דאורייתא ולהיזהר מאד שלא להיכנס לעזרות ולחיל".


פעילי הר הבית מברכים

במטה ארגוני המקדש מברכים את העולים להר הבית בטהרה מכל שורות העם היהודי. בזה אחר זה אנו נוכחים בהתעוררות לשיבת המקדש המקיפה את הציבורים השונים בעם ישראל. 

ההתעוררות שכוללת אפילו כאלו שאינם חובשי כיפות מבליטה את דבריו של אחד מגדולי ישראל מדור התעוררות לציון, הרב ישראל יהושע מקוטנא בעל ה"ישועות מלכו", שציין כי "עתה, שראינו התשוקה הגדולה, הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בלבותם, קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה".


קישור ישיר לכתבה ברשת העיתונים החרדיים (עמ' 2-3)

יום רביעי, 3 באוגוסט 2016

דור שרוצה מקדש ולא מסתפק בעובדה שיש לנו מדינה

דור חדש שלא מסתפק רק בעובדה שיש לנו מדינה || הרב יוסי פלאי

איפה נמצא ה´מיינסטרים´ של הציבור הדתי לאומי, השינויים בציבור החרדי, ומתי עוברים מהגנה למאבק פעיל. הרב יוסי פלאי, מאגודת ´אל הר המור´ לקראת ´סיבוב השערים´ בראיון עם כיפה על הרצוי והמצוי בתודעת המקדש

הרב יוסי פלאי בסיבוב שערים צילום: נדב מלכה

↓ מאת: מערכת כיפה

הרב יוסף פלאי מאגודת 'אל הר המור', עוסק בנושא הר הבית והמקדש כבר תקופה ארוכה והוא המנחה ובין היוזמים של סיבוב השערים ב-14 השנים האחרונות. 

לקראת סיבוב השערים שיערך מחר (ה') בערב לכבוד סביב שערי הר הבית, לכבוד ראש חודש אב וימי בין המצרים, הרב פלאי מתייחס לשינוי שחל בציבור הדתי בקשר לתודעת המקדש, ומסביר כיצד ניתן לדבר גם עם ציבור חילוני על בית המקדש וקרבנות, בתנאי שמתייחסים לפנימיות הדברים.

"אפשר לפתוח תנ"ך, רמב"ם או סידור תפילה ולראות עד כמה הנושא של המקדש תופס מקום חשוב ומרכזי ביהדות. ודאי וודאי בימים אלו של "בין המצרים".", מסביר תחילה הרב פלאי את חשיבות הנושא. "באופן פשוט, המקדש מייצג את נקודת השיא של המושג גאולה. תודעת המקדש הופכת את היהדות שלנו ממשהו שנמצא בעיקר בעבר, ומגיע איך-שהוא להווה, למשהו שמתקדם חזק לקראת העתיד.

תודעת המקדש יכולה להישאר במישור מופשט יחסית, כאילו בתוך הסידור. אבל סיבוב השערים, ומעשים דומים, הופכים את התודעה הזו למשהו ממשי, בכך שיש קשר למקום המקדש. אמנם בפועל האירוע מתקיים מחוץ להר הבית, אבל זה מעין "דפיקה על הדלת", או כמו חיבוק ענק של המקום שבו ייבנה המקדש".

כיצד אתה מתאר את השינוי שעבר הציבור הדתי לאומי ביחס לנושא המקדש?

"אני לא יודע לשים את האצבע מתי ואיך התחיל התהליך של השינוי, אבל אפשר לראות בעיניים את השינוי הגדול שחל בתחום הזה. נושא המקדש נלמד יותר בבתי ספר ואפילו בגני ילדים. אפשר לספור את עשרות האלפים המשתתפים בסיבובי שערים במצטבר, או לראות את הספרות התורנית הענפה בנושא. יש הרבה אנשים שפעלו ובזכותם חל שינוי בציבור, כמו למשל המפעל האדיר של הרב ישראל אריאל במכון המקדש, הוצאת ספרים וכל הפעילים למען הר הבית.

מעבר לזה, יש תהליכי עומק בציבור שהבין שצריך להציב חזון שלם ולכתחילה, לא רק לנהל מלחמות הגנה. זה גם עניין של חילופי דורות: יש דור חדש שכבר לא מסתפק בעצם העובדה ש"יש לנו מדינה", ומבין שחייבים להמשיך באופן מהותי ומשמעותי קדימה", מסביר הרב פלאי. 

הרב פלאי מסכים שהמצב כיום רחוק מאידיאלי, וכי גם התודעה ההולכת וגוברת טרם הביאה לשינוי מדיניות בהר הבית: "למעשה, קרוב לחמישים שנה, מדינת ישראל לא יודעת מה בדיוק לעשות עם המקום הזה שנקרא הר הבית, ואפשר לומר שהיא פשוט לא רוצה אותו. כדי שיקרה שינוי אמיתי בתחום הזה, צריך לקרות שינוי מהותי בתפיסות היסוד שעומדות בתשתית. ההלכה אומרת שהדרך הרצויה לבנות את המקדש היא על-ידי מלך – בתרגום ללשוננו, זה אומר שקודם כל צריך לבנות מנהיגות מתוקנת, מנהיגות כזו שהמקדש הוא אחד היעדים העיקריים שלה".

לדברי הרב פלאי, גם בציבור החרדי ישנו שינוי, ונושא המקדש נעשה יותר ויותר נוכח, ולדבריו ישנה גם לא מעט אהדה לנושא גם בקרב אנשים שאינם חובשי כיפה.

"כמו הר הבית ובית המקדש, גם סיבוב השערים לא שייך למגזר מסוים, ואמנם היום רוב המשתתפים באים מהציבור שמוגדר "דתי לאומי", אבל האירוע מיועד לכולם, ויש משתתפים לא מעטים מהציבור החרדי, וגם אנשים שלא בדיוק מגדירים את עצמם דתיים".

סיבוב שערים צילום: מנדי הכטמן

למרות השינויים בתודעה כלפי המקדש, רוב רובו של המיינסטרים עדיין לא נמצא שם. מה להערכתך הסיבות? התדמית הציבורית, או אולי חוסר עניין ואכפתיות גם מציבור דתי?

"אני דווקא בכלל לא בטוח איפה נמצא "המיינסטרים". נכון שצריך יותר ואפשר יותר, אבל התעוררות כללית קיימת, אלא שלפעמים היא נמצאת מתחת לפני השטח, גם בגלל שאין לה כלים מתאימים להתבטא. זו בדיוק המשימה שלנו בסיבוב השערים, וכולם מוזמנים לבוא לראות בעצמם...", אומר הרב פלאי.

"בנוסף, צריך לתפוס את תודעת המקדש בתוך מכלול שלם. אם זה נראה שאנחנו לוקחים רק "שפיץ" מסוים ומדגישים אותו, זה באמת לא מספיק ולא מושך. המקדש הוא חלק מהחזון השלם של העם היהודי שמתעורר לתחייה, של יהדות שלמה, ובעצם חזון שהוא גם חזון אוניברסלי.

ללמד את הילדים הקטנים שלנו על בית מקדש וקרבנות, זה הדבר הכי טבעי, והם קולטים את זה מצוין. אבל כדי להגיע לציבור רחב, צריך באמת כלים טובים של הסברה ולכן צריך לעסוק בחזון שלם. ישעיהו הנביא מוכיח את ישראל בשם ה' שהוא לא חפץ בקרבנות אם הם עושים עוול במשפט. אז בוודאי שאי אפשר לדבר על חזרת הקרבנות בלי לקשור את זה לתיקון של צדק ומשפט.

בנוסף, צריך להסביר את הממד של העומק בנושא המקדש, לא להסתפק בהלכות ובתיאור המעשי. זה חשוב אבל חייבים גם פנימיות. זו משימה חשובה ואני בטוח שהיא אפשרית".

יום שישי, 29 ביולי 2016

נשות בית חורון והסביבה מוזמנות לערב התעוררות

קמתי לפתוח לדודי || להתעורר לבניין המקדש

נשים ונערות מבית חורון והסביבה מוזמנות לערב התעוררות וציפיה לבית המקדש  יום חמישי הקרוב, ערב ראש חודש מנחם אב  שעה 20:15  אולם גנדי  בהשתתפות רינה אריאל (אמא של הלל הי"ד) ויו"ר נשים למען המקדש - יעל קביליו  לפרטים - חגית: 052-4412100  חשוב להגיע ולעורר את הלבבות, דוקא בימי האבל על חורבן בית מקדשנו!

↓ הזמנה לנשות בית חורון והסביבה