דור חדש שלא מסתפק רק בעובדה שיש לנו מדינה || הרב יוסי פלאי
איפה נמצא ה´מיינסטרים´ של הציבור הדתי לאומי, השינויים בציבור החרדי, ומתי עוברים מהגנה למאבק פעיל. הרב יוסי פלאי, מאגודת ´אל הר המור´ לקראת ´סיבוב השערים´ בראיון עם כיפה על הרצוי והמצוי בתודעת המקדש
 |
| הרב יוסי פלאי בסיבוב שערים צילום: נדב מלכה |
הרב יוסף פלאי מאגודת 'אל הר המור', עוסק בנושא הר הבית והמקדש כבר תקופה ארוכה והוא המנחה ובין היוזמים של סיבוב השערים ב-14 השנים האחרונות.
לקראת סיבוב השערים שיערך מחר (ה') בערב לכבוד סביב שערי הר הבית, לכבוד ראש חודש אב וימי בין המצרים, הרב פלאי מתייחס לשינוי שחל בציבור הדתי בקשר לתודעת המקדש, ומסביר כיצד ניתן לדבר גם עם ציבור חילוני על בית המקדש וקרבנות, בתנאי שמתייחסים לפנימיות הדברים.
"אפשר לפתוח תנ"ך, רמב"ם או סידור תפילה ולראות עד כמה הנושא של המקדש תופס מקום חשוב ומרכזי ביהדות. ודאי וודאי בימים אלו של "בין המצרים".", מסביר תחילה הרב פלאי את חשיבות הנושא. "באופן פשוט, המקדש מייצג את נקודת השיא של המושג גאולה. תודעת המקדש הופכת את היהדות שלנו ממשהו שנמצא בעיקר בעבר, ומגיע איך-שהוא להווה, למשהו שמתקדם חזק לקראת העתיד.
תודעת המקדש יכולה להישאר במישור מופשט יחסית, כאילו בתוך הסידור. אבל סיבוב השערים, ומעשים דומים, הופכים את התודעה הזו למשהו ממשי, בכך שיש קשר למקום המקדש. אמנם בפועל האירוע מתקיים מחוץ להר הבית, אבל זה מעין "דפיקה על הדלת", או כמו חיבוק ענק של המקום שבו ייבנה המקדש".
כיצד אתה מתאר את השינוי שעבר הציבור הדתי לאומי ביחס לנושא המקדש?
"אני לא יודע לשים את האצבע מתי ואיך התחיל התהליך של השינוי, אבל אפשר לראות בעיניים את השינוי הגדול שחל בתחום הזה. נושא המקדש נלמד יותר בבתי ספר ואפילו בגני ילדים. אפשר לספור את עשרות האלפים המשתתפים בסיבובי שערים במצטבר, או לראות את הספרות התורנית הענפה בנושא. יש הרבה אנשים שפעלו ובזכותם חל שינוי בציבור, כמו למשל המפעל האדיר של הרב ישראל אריאל במכון המקדש, הוצאת ספרים וכל הפעילים למען הר הבית.
מעבר לזה, יש תהליכי עומק בציבור שהבין שצריך להציב חזון שלם ולכתחילה, לא רק לנהל מלחמות הגנה. זה גם עניין של חילופי דורות: יש דור חדש שכבר לא מסתפק בעצם העובדה ש"יש לנו מדינה", ומבין שחייבים להמשיך באופן מהותי ומשמעותי קדימה", מסביר הרב פלאי.
הרב פלאי מסכים שהמצב כיום רחוק מאידיאלי, וכי גם התודעה ההולכת וגוברת טרם הביאה לשינוי מדיניות בהר הבית: "למעשה, קרוב לחמישים שנה, מדינת ישראל לא יודעת מה בדיוק לעשות עם המקום הזה שנקרא הר הבית, ואפשר לומר שהיא פשוט לא רוצה אותו. כדי שיקרה שינוי אמיתי בתחום הזה, צריך לקרות שינוי מהותי בתפיסות היסוד שעומדות בתשתית. ההלכה אומרת שהדרך הרצויה לבנות את המקדש היא על-ידי מלך – בתרגום ללשוננו, זה אומר שקודם כל צריך לבנות מנהיגות מתוקנת, מנהיגות כזו שהמקדש הוא אחד היעדים העיקריים שלה".
לדברי הרב פלאי, גם בציבור החרדי ישנו שינוי, ונושא המקדש נעשה יותר ויותר נוכח, ולדבריו ישנה גם לא מעט אהדה לנושא גם בקרב אנשים שאינם חובשי כיפה.
"כמו הר הבית ובית המקדש, גם סיבוב השערים לא שייך למגזר מסוים, ואמנם היום רוב המשתתפים באים מהציבור שמוגדר "דתי לאומי", אבל האירוע מיועד לכולם, ויש משתתפים לא מעטים מהציבור החרדי, וגם אנשים שלא בדיוק מגדירים את עצמם דתיים".
 |
| סיבוב שערים צילום: מנדי הכטמן |
למרות השינויים בתודעה כלפי המקדש, רוב רובו של המיינסטרים עדיין לא נמצא שם. מה להערכתך הסיבות? התדמית הציבורית, או אולי חוסר עניין ואכפתיות גם מציבור דתי?
"אני דווקא בכלל לא בטוח איפה נמצא "המיינסטרים". נכון שצריך יותר ואפשר יותר, אבל התעוררות כללית קיימת, אלא שלפעמים היא נמצאת מתחת לפני השטח, גם בגלל שאין לה כלים מתאימים להתבטא. זו בדיוק המשימה שלנו בסיבוב השערים, וכולם מוזמנים לבוא לראות בעצמם...", אומר הרב פלאי.
"בנוסף, צריך לתפוס את תודעת המקדש בתוך מכלול שלם. אם זה נראה שאנחנו לוקחים רק "שפיץ" מסוים ומדגישים אותו, זה באמת לא מספיק ולא מושך. המקדש הוא חלק מהחזון השלם של העם היהודי שמתעורר לתחייה, של יהדות שלמה, ובעצם חזון שהוא גם חזון אוניברסלי.
ללמד את הילדים הקטנים שלנו על בית מקדש וקרבנות, זה הדבר הכי טבעי, והם קולטים את זה מצוין. אבל כדי להגיע לציבור רחב, צריך באמת כלים טובים של הסברה ולכן צריך לעסוק בחזון שלם. ישעיהו הנביא מוכיח את ישראל בשם ה' שהוא לא חפץ בקרבנות אם הם עושים עוול במשפט. אז בוודאי שאי אפשר לדבר על חזרת הקרבנות בלי לקשור את זה לתיקון של צדק ומשפט.
בנוסף, צריך להסביר את הממד של העומק בנושא המקדש, לא להסתפק בהלכות ובתיאור המעשי. זה חשוב אבל חייבים גם פנימיות. זו משימה חשובה ואני בטוח שהיא אפשרית".
