‏הצגת רשומות עם תוויות תפילת נשים בהר הבית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תפילת נשים בהר הבית. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 20 בדצמבר 2016

צפו: בכי בהר הבית בלב שבור על עמונה

זִבְחֵי אֱ-לֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה || לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱ-לֹהִים לֹא תִבְזֶה

תמר נזרי מעמונה עלתה להר הבית • בעמדה מול פני ה' היא פרצה בבכי על רקע ההחלטה להחריב את עמונה • "נאלצנו לבחור בהצעה גרועה והבתים שלנו עומדים להיחרב" • חוּסָה ה' עַל עַמֶּךָ וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה

↓ שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה'

יום חמישי, 28 ביולי 2016

עליית נשים להר הבית - הלל לזכר הלל

והיה מדי חודש בחודשו...יבוא כל בשר להשתחוות לפני || עלית נשים

החל מחודש זה, תתקיים מדי חודש עליית נשים בטהרה להר הבית לזכר הלל יפה אריאל הי"ד  בסיום העליה יאמר ההלל בשירה וניגונים  אם ראש חודש יחול בימים שישי או שבת, תתקיים העליה ביום סמוך, זאת עקב פתיחת הר הבית ליהודים בימים א-ה בלבד  העליה הקרובה תתקיים בערב ראש חודש אב, יום חמישי בשעה 8:45, בלי הלל וכלי נגינה
 לפרטים הלכתיים: הרבנית עידית ברטוב: 050-3663101
 לפרטים כלליים: רינה אריאל: 054-7453051

↓ כל הנשמה תהלליה הללויה

יום רביעי, 4 בנובמבר 2015

צפו: תפילה זכה מול שערי הר הבית הננעלים בידי צר

כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה, אֲשֶׁר תִהְיֶה... || וּפָרַשׂ כַּפָּיו, אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה

מי אנחנו קטני אמונה ודעת, שנשפוט בחורה, המבקשת שידוך כשר למהדרין מן המקום בו בורא עולם קיבל בקשותיהם של עולי הרגל והיום שועלים מתהלכים בו. תפילתה קורעת את הרקיע עד שאיש הווקף חש באנרגיות האדירות. ולפיכך נועל את הדלת במטרה לעצור את דימעותיה ותחנוניה אך גם מבעד לסדק בשער עולה ופורצת תפילתה של חנה. אליה מצטרפת תפילת כל העם... (בני ליס)

↓ פתח לנו שער בעת נעילת שער


יום חמישי, 29 באוקטובר 2015

אמילי עמרוסי מספרת על תפילה שבשתיקה

אף מצלמה לא תמנע מיהודי להתפלל בהר הבית || אמילי עמרוסי
כאות הוקרה לטרור המוסלמי הרצחני, הודיע נתניהו באופן רשמי על איסור תפילה בהר הבית ליהודים בלבד. אמילי עמרוסי לועגת לאיסור ומספרת על תפילה יהודית בשתיקה בהר הבית שהביכה את הואקף
↓ אלף מצלמות לא ימנעו ממני להתפלל/ אמילי עמרוסי


האיסור על יהודים להתפלל במקום הכי קדוש להם (המקום היחיד שקדוש להם) לא חדש. כל מי שעולה להר מכיר את הנוהל המשפיל, בלי ההצהרות האמריקניות, של איש וואקף שעוקב אחריך ואחר שפתיך. אם ראה אותך ממלמל משהו - מיד למעצר או לעוף בבעיטה מההר. עליתי כמה פעמים בטהרה להר הבית ובכל פעם הרגשתי את הגלות הזאת. אסור להגיד שום דבר בלחש, שום משפט, ברכה, פסוק. במגנומטר בכניסה מפשפשים בארנקך ומחרימים 'תפילת הדרך' וכל פתק מעוך שיש עליו מילים בעברית, שמא מדובר בתפילה. 
באחת העליות להר עמדנו מול מקום קודש הקודשים והחלטנו לשתוק.
עמדנו מול מקום המקדש ושתקנו. 

ככה, קבוצה של 20 ומשהו איש, עומדים בדממה. כמו צפירת יום הזיכרון.
לא עשינו את התרגילים המוכרים (לעשות כאילו נפל לך טישו ולהתכופף כדי להשתחוות; להגיד קטעי תפילה בנימה של שיחה אגבית; להתפלל במלמול תוך כדי הליכה, רחוק מעיני הוואקף).
רק עמדנו ושתקנו. והשפתיים לא נעו. ואיש לא אמר מילה. 

אנשי הוואקף התגרדו במבוכה. אי אפשר להעיף אותנו מההר על שתיקה. אפשר לזרז אותנו, לגעור בנו, אבל השתיקה נמשכה והתארכה. הם ממש התעצבנו. איך הם שותקים היהודים האלה. בסוף העיפו אותנו אל היציאה, כשהם מזעיקים במכשירי הקשר עוד כוחות. 

הספקנו לשתוק קצת במה שהיה אחת החוויות הרוחניות החשובות שעברתי.
תפילה היא מסע פנימי של הנפש.אין אף מצלמה בעולם שיכולה למנוע תפילה.

יום שני, 10 באוגוסט 2015

על דליה שטרן, מצב הרוח והר הבית

גם לנשים || ד"ר דליה פועלת למען בית המקדש

לקראת תשעה באב הקדיש שעלון מצב הרוח כתבה לפעילותה של פעילת המקדש הותיקה,המשוררת ד"ר דליה שטרן. הנה הדברים:

↓ נשים פועלות למען בית המקדש/ מצב הרוח


"אסור להותיר את משימת העליה להר הבית בידי גברים בלבד". כך אומרת ד"ר דליה שטרן ממייסדות ומראשי קבוצת נשים למען המקדש,  אשר מארגנת קבוצות נשים לעליה קבועה להר הבית כמובן הכל בקדושה ובטהרה, כדי להפגין ברגליים את זיקת העם היושב בציון להר .

ד"ר שטרן היא מרצה לספרות משווה בארץ ובחו"ל, אמנית שומרת מצוות, דור שביעי בארץ ששורשיה נטועים בחברון.

היא מקפידה זה עשרות שנים, למעט בשנים בו היה ההר סגור מטעמים גזעניים בפני יהודים לעלות להר מספר פעמים בחודש וזאת בנוסף לקבוצות הנשים העולות מידי יום להר הבית.

בנוסף היא מעודדת ומטפלת בעלייתן של קהילות מאורגנות הקשורות לבתי הכנסתבכל רחבי הארץ לעלות להר . 

לדבריה נועצו היא וחברותיה עם רבנים חשובים וקיבלו הסכמה לפעילותן בתנאי שיימצאו בשטחים שהיוו בעבר עזרת ישראל .

"המטרה המוצהרת שלנו" היא אומרת, "לעודד עליית נשים להר הבית כדי להעצים את רעיון השיבה להר קודשינו להדגיש את חשיבות תפקיד הנשים בעליות הללו . לתת דחף לגברים שיבואו בעקבותינו ובעיקר להפגין עם כל עליה ועליה נוכחות יהודית במקום בו שכנו מקדשנו הראשון והשני ובו ייבנה במהרה בימינו הבית השלישי".

אגב כך מהווה שהיית הנשים בהר משום משקל נגד שמאזן את התופעה המגונה שמטפח הוואקף - הבאת נשים מוסלמיות מכל רחבי הארץ כולל מתחומי יהודה ושומרון, כדי לנאץ ולגדף בצעקות מחרישות אוזניים את עולי הרגל היהודים.

נשות למען המקדש מקפידות, להבדיל מן המוסלמיות, על קדושת המקום ואינן מתעמתות עמן אבל עצם נוכחותן מרגיעה לפחות קמעה את האווירה .

הביקורים התכופים של שטרן בהר הבית השפיעו השפעה מכרעת על השירה שהיא כותבת ומפרסמת בכתבי עת ובאתרים שונים .

"בשנים האחרונות כל השירה שאני כותבת עוסקת בדבר אחד: בית המקדש. זה נושא שנוכח בי בצורה הכי דומיננטית הן כאישה אמונית והן כישראלית.

בהר הבית ובבית השלישי טמון החזון שלנו. מי שחושב שנושא הר הבית הוא נושא ערטילאי לא בכדי מקבל את איומי הפצצה הגרעינית הרי זה המקום שעתיד להביא שלום והרמוניה לעולם כבעבר.

בט' באב השנה שוב יעלו חברות נשים למען המקדש להר הבית וישאו תפילה בלבן לבית השלישי.

"בזכות נשים צדקניות ניגאל היא אומרת ,אולי בזכות הנשים למען המקדש ".

דליה שטרן (באמצע) וחברות בהר הבית

יום רביעי, 5 באוגוסט 2015

אישה קוראת מקדש

צוֹעַקוֹת לְעֵבְרִי זֶה לא מקוֹמי || אנִי בַת יְהוּדה כְּארי כַלָבִיא מי יְקימנוּ

בגיליון לפרשת ואתחנן של העלון "מצב הרוח" סקר יוסף אבישר את פעילותה הספרותית של פעילת המקדש המשוררת ד"ר דליה שטרן למען הגברת תודעת המקדש בעם ישראל.

↓ ד"ר דליה שטרן

ההתעוררות בציבור בנושא הר הבית הניעה את ד"ר דליה שטרן מפעילת אירגון נשים למען המקדש ליזום ארוע לנשים שכולו הר הבית והמקדש.

מדובר במופע ושמו "אישה קוראת מקדש "שבו קוראת שטרן משוררת וכותבת , משיריה שכולם עוסקים בעינייני המקדש והציפיה לבניתו.

ד"ר שטרן שבנערותה זכתה בפרס ביאליק על שיריה, תשלב במופע קטעי סרטים העוסקים גם הם בעבודת המיקדש ובמצבו העגום כיום של הר הבית .הנה למשל שורות מעטות משיר תפילה על רגשותיה מול קדושת הר הבית והתפרעויות האספסוף המוסלמי:

צוֹעַקוֹת לְעֵבְרִי: זֶה לא מקוֹמי זֶה לא שֵלִי
אך אנִי בַת יְהוּדה - כְּארי כַלָבִיא - מי יְקימנוּ
רבוּצָה, נֵטוּעָה , לא זָזַה
בִינַה שֶנַטעֲת בִּי לוֹחשֶת בְבִטחה: זֶה הרגַע, זוֹ השָעַה,
שעֲרי גְאוּלָה פְתוּחים לִרוַוחה
וּבִצְעֲקה דמוּמה, עִם כֹּל פֶה לְך יוֹדה
הבּוֹכֶה הרס בֵית זְבוּלְךָ
לַמרוֹם נוֹשֵאת כַּפָיי
מתפַלֵלֶת שִירה לֵא-ל חיי
א–ל נָא בְרא נָא
מקדשְךָ מחדש בִמהרה"

יום שלישי, 26 במאי 2015

תפילה בהר הבית לקראת בת המצוה

תפילת גאולה לגאולה  || לקראת בת המצוה בהר הבית

גאולה פילץ בהר הבית לקראת בת המצווה
לקראת כניסתה בעול מצוות, פסעה גאולה פילץ יחד עם אמה מביתה בהר הזיתים, המשקיף על הר הבית, לעבר ההר הקדוש. אמנם מדובר על דקות הליכה, אך מדובר על טיפוס רוחני גבוה וביזיון לאומי גדול לא פחות.

האמא צפורה פילץ - פעילה מרכזית בתנועת נשים למען המקדש, מתארת את החוויה וחושפת את התפילה המיוחדת שנשאה בתה. מזל טוב!

↓ מאת: צפורה פילץ

אתמול עליתי עם בִּתי להר לקראת בת המצוה שלה.
העלייה היתה קשה ביותר. במשך כל הזמן הקיפו אותנו בטבעת הדוקה הנשים הצרחניות. זה היה אינטנסיבי ביותר.
לא יכולנו לדבר. נסיתי לדבר איתה על שבועות במקדש: הבאת הביכורים, משמעות הנפת שתי הלחם ועוד, אך מרוב צעקות, בלגן ורעש, לא שמענו את עצמנו.
זה היה בלתי נסבל!

הנחמה היחידה היא שאנו יודעים שהגאולה ממשמשת ובאה.

צירי הלידה מתגברים... הכאב חזק יותר... אך עוד מעט יגיח לעולם התינוק הטהור שחיכינו לו... הגאולה קרובה... הרישעה מתגברת, אך עוד רגע קט... "אור חדש על ציון תאיר, ונזכה כולנו מהרה לאורו".

כלת בת המצוה בתי היקרה חיברה תפילה לרגל האירוע וזכתה לשאת אותה מול מקום המקדש.

תפילה בהר הבית לקראת בת המצוה

גאולה פילץ בהר הבית לקראת בת המצווה
"ברוך אתה ה' א-לוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"

אני גאולה פילץ. בעוד חמישה ימים, באסרו חג שבועות, אני אחגוג את בת המצווה שלי.

אני רוצה לעצור בהכנות הגשמיות לקראת הבת מצווה ולעשות מעט התכוננות רוחנית.

בעוד חמישה ימים אהיה חייבת בעול מצוות. לצערי אינני יכולה לקיים את כולם בגלל שמשהו חסר. רובינו כבר שכחו אותו אך הוא צריך להיות במודע של כל יהודי - הר הבית, מקום המקדש, המקום הקדוש ביותר בעולם. יותר מהכותל.

אומנם כבר עליתי אין ספור פעמים עליו, אבל זאת תהיה עליה אחרת. פעם ראשונה שאני מבינה בתור ילדת בת מצווה את המשמעות של הפסוק: "עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ".

למרות שאני מגיעה לשלב שאני עוברת מילדות לבגרות, עדין קטנה אנוכי אך: "מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עז".

קבל ה' בבקשה את תפילת בִּתך:

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו מלך העולם שבזכות שִׁפחתך הקטנה שעולה להר הבית לפני הבת מצווה כדי להתקרב אליך, יבָּנה בית המקדש במהרה בימינו אמן!" 

מזל טוב לגאולה!
בצפיה לבניין המקדש. 
צפורה פילץ
'הבית מול ההר'

יום חמישי, 21 במאי 2015

יומן מסע: מהכותל להר הבית

כך נמשכתי להר הבית והתקרבתי לה' || בזכות צרחות הערבים

יהודים בהר הבית (לתמונה אין קשר לכתבה)
אנחנו מביאים סיפור חוויתי של אשה שהתעוררה לעלות להר הבית מעצמה. היא השכילה ברוב חכמתה להפוך את החוויה המשפילה מול האספסוף הערבי לחוויה עוצמתית ומכוננת.

↓ סיפורה של עולה חדשה - נצר לניצולי שואה

ביום השואה האחרון, זכיתי לבקר ביד ושם, הלכתי והרגשתי ניצולה, כנכדה לשני ניצולי שואה, הייתי פלא מהלך לרגע. לאחר שבמוזאון חוויתי את השפלה, הרמיסה וההשמדה - יצאתי אל נוף ירושלמי אדיר ועוצר נשימה. חשתי צורך עז להודות, שהזרים אותי לכיוון הכותל.

הקשר האבוד עם הכותל

הכותל שמאז ומעולם היה עבורי נקודה של מפגש עם האלוקי הגדול והאלוקי שבי. הגעתי, התקרבתי ונשקתי כתמיד. המגע הזה עם האבנים המקודשות מיד נוסח בי התרגשות. והנה אני מקרבת את שפתי, ודבר לא קורה בי. נושקת שוב, ותחושה מוזרה של אבן קרה פוגשת אותי בתגובה.

הרחקתי את פני, מה זאת? מה קרה? חזרתי שוב וניסיתי לחוש את הקרבה והאהבה לה הורגלתי- ולהפך. קיר. קיר שמפריע לי, במה? עוצר אותי. ממה? ממה שמעבר לו. קיר שחוסם לי את המעבר אל ההר. אל הבית. כך המה בתוכי קול. קול חדש בלתי מוכר בעליל.

הדרך העולה ההרה

אני בת שלושים ושבע, מאודי לא עליתי להר, ושום דחיפה מבפנים לא נשמעה בי כל השנים, ואני מאוהבות ירושלים המושבעות. או שהזמן השתנה או שאני השתנתי. משהו אחר קיים כאן. בו ברגע החלטתי כי אני עולה אל ההר.

בררתי את ההלכות, מתי איפה ואיך. וכבר ביום א' שלאחר מכן התייצבתי בכניסה לשער המוגרבים. אני בחולצה לבנה חדשה, מתרגשת מן המעמד, ועוד ראש חודש...ועוד ראש חודש אייר, חודש העצמאות ושחרור ירושלים.. נשאלתי אם יש ברשותי נשק, עניתי שלא. אחרי חיטוט קטן בתיק אני מקבלת מבט זועף מהשומר שמניף בידו ברכון, כאומר 'למה את אומרת שלא?' חייכתי, 'זה נשק'? - כן גברת ואל תיתממי לי. וואו, זה המקום היחידי שבו באמת יודעים כנראה מהו הנשק האמיתי.. 

היה לי הרבה זמן להתרגש בשמש עד שנתנו לנו עלות.. לי ולעוד כמה גברים ונשים חבושי כיפות וכיסויי ראש, לנו יש משמר מיוחד, מסתבר. קיבלתי הסבר על כך שאסור לברך, להתפלל, להשתחוות וכו'. אישה חביבה הסבירה לי שאני יכולה לברך שהחיינו, (היה לי גם בגד חדש..) באמת - שהחייני והגיעני לזמן ולמקום הזה, ולתחושת הצורך הזו ולשייכות הזו...

שאלתי איך בדיוק אוכל לברך, הרי אי אפשר סתם כך, והיא אמרה שמוציאים פלאפון ו"מדברים" וכך מברכים, אומרים תהילים... חייכתי בצער, ואמרתי לבנות שם, ראש חודש היום שנזכה לומר הלל בשירה וריקודים. צחקנו מעט, והנה השומר אומר לנו לעלות... עוברים את הכותל ונכנסים אל תוך הרחבה.

שומר לפנינו, שומר מאחורינו.. אותה אשה מסבירה לנו על המקום, וכמה נערים מתחילים לצעוק ולהפריע... היא ממשיכה, משהו מסביר לי שבהמשך יש כמה נשים זקנות שמקבלות כסף על מנת לצעוק ולהפחיד, על מנת שלא תרצי לחזור. קיבלתי. אני הייתי ב'היי' שבויה כולי במקום, ובזכות..

להתפלל ולהשתחוות בזכות הערבים...

צעקות הנשים והנערים החלו להיות מציקות, לאט לאט החלו עוד ועוד אנשים להגיע והשוטר שלפנינו הזעיק בקשר עוד שוטרים. והם הגיעו והקיפו אותנו, עשרה במספר. אני מביטה לצדדים עייני נפעמות מהמראות החדשים, מהמקום שאחר כתלינו. דמיוני משייט אל האלפים העומדים צפופים...

'תיצמדו זה לזו ביקש השוטר תלכו בגוש אחד'... ההמון מסביבנו הלך והתעצם. היו שם בערך 300 איש. צעקות של 'בדם ואש ניפדה את פלסטין', בערבית כמובן... השוטרים היו לחוצים. –'כבר ברכת?' שאלה אותי בצעקה זו שלידי – 'עדיין לא' עניתי בקול.

חיפשתי בתיק את הפלאפון על מנת שאוכל ללחוש לתוכו את הברכה... ואז צחקתי לעצמי שגם אם אברך בקול ואפילו אצעק אף אחד מסביב לא ישמע, הרעש היה אדיר... אז פשוט ברכתי עם עיניים דומעות מהתרגשות, כשאני מביטה אל אזור הקודש "ברוך אתה ה' ... שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה"

וואו, ברכה בקול גדול ובשמחה עצומה. ואז מישהי לידי התחילה לשיר וסימנה לי שאצטרף, בקושי שמעתי, התקרבתי ממש והמשכתי איתה בחיוך: "בצאת ישראל ממצריים בית יעקב מעם לועז"... לפתע קלטתי שכל מה שמתרחש מסביב נוצר עבורנו, באיזו עוד דרך יכול היה ה' למלא את אשר ביקשנו זה עתה, מבלי לפגוע בסטטוס קוו? 

כל הרקע הזה, נוצר כדי שאני אוכל לברך בקול, ולומר הלל בשמחה. וואו, התרגשתי עד מאוד. והמשכנו, הודו לה' כי טוב- כי לעולם חסדו.. הכל במנגינה והטעמים המוכרים. ברוך הבא בשם ה' ברכנוכם מבית ה'. כמעט שרקדנו שם מאושר, מזמרות לנו בקול, בתוך מה שהיה נראה כמו ההפגנות שרואים בעזה...

לפתע אני שומעת משהי אומרת 'כאן ממול, זהו הפתח לקודש הקודשים'. מיד השתחוותי, בלי לחשוב בכלל, אינסטינקט- אף אחד אפילו לא התייחס אלי, השוטרים היו עסוקים בלהדוף את ההמון, אבן קטנה נחתה על כף ידי. הודעתי לשוטר שמולי והוא הודיע בקשר.

רגע, עברה מחשבה בליבי, אם כאן הפתח - שער הרחמים אמור להיות ממש בסביבה. שאלתי את זו שהסבירה מקודם והיא הצביעה אל עבר המקום. שער הרחמים היה ממש לידי, הפעם מבפנים. וואו, הייתי חייבת 'סלפי'...

 המשכנו אחרי ההלל לומר כמה פרקי תהילים 'שמחתי באומרים לי בית ה' נלך, עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים..' ולסיום תפילה למיגור כל שונאי ישראל, ושבפעם הבאה נגיע ונרקוד ונשתחווה בשמחה עצומה ברב עם (שלנו..) ובהדרת מלך אמיתית. אני יצאתי נפעמת ומאושרת. מודה לה' על הזכות, הכל כך לא ברורה הזו היום... ומחכה לפעם הבאה.

יום שני, 13 באפריל 2015

עלית נשים להר הבית בראש חודש אייר

מעלות בקודש || עליית נשים ומשפחות להר הבית

רחל סלע בהדרכה ביציאה מהר הבית
בשנים האחרונות חל מהפך ביחס הציבור להר הבית, דבר שהוכח בסקר שהתפרסם אתמול (ר' קישור: 80% מהציבור הישראלי בעד תפילת יהודים בהר הבית >>). בין יתר הגורמים למהפך או אולי מוכיחים אותו, יש לציין שני גורמים משמעותיים - 'נשים למען המקדש' ו'סטודנטים למען הר הבית'.

חלק גדול מהעולים להר הבית בטהרה, עולים בזכות שתי קבוצות אלו וביוזמתן. מדריכות של נשים למען המקדש עולות כמה פעמים בחודש בראש קבוצות של נשים מכל הארץ. לקבוצות אלו מצטרפים גם בני משפחה ומתעניינים אחרים. הנה הודעה של אחת המדריכות המסורות בהר הבית:


↓ מתוך הודעתה של המדריכה רחל סלע


אעלה ב"ה להר הבית

ביום ראשון הקרוב, ל' בניסן (19.4) בבוקר.
מוזמנת לעלות איתי!
הביאי איתך משפחה, ילדים, חברות, שכנות.
העליה בהדרכה נשית, אך מוזמנים להצטרף גברים ובנים.
העליה על פי ההלכה ולאור הרבנים הפוסקים שמצווה לעלות להר.

עיקר הדבר הוא התפילה במקום אשר בחר ה', עלֵינו ועל כל עם ישראל וארץ ישראל וכו'
ועוד: בכל יום נעשית העליה להר חשובה יותר, וההכרח בכיבוש ההר מחדש נעשה מוחשי וכואב יותר.

אני מבקשת להירשם אצלי לעליה זו, לקבל קובץ הנחיות ופרטים וכד'
אפשר במייל  rachel530@walla.co.il, או בפלאפון 0524-802-550.
עליות בהדרכת גברים מתקיימות ב"ה מדי יום א'-ה'.
היו שליחים ותרמו נא לתודעת המקדש: הפיצו בבקשה מייל-הזמנה זה לכל רשימות התפוצה שלכם במייל, בפייסבוק וכו', כדי שיגיע לכל מי שעשוי להיות מעוניין במידע זה.

תודה וברכה,
ובע"ה נזכה לעלות להר הבית בשמחה כשהמקדש בנוי עליו ומהווה מקור השראת שכינה ועבודה לה' לעולם כולו!

רחל סלע
0524-802-550
02-9401205

יום חמישי, 12 במרץ 2015

התפילה שנענתה בהר הבית וההודאה שאחרי

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר... || ...תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן.

צפורה פילץ מתפללת בהר הבית ללידה קלה
לפני כמה חודשים עלתה הרבנית צפורה פילץ להר הבית לקראת לידתה. היא הודתה לשוכן במקום ואמרה פרק 'נשמת כל חי' והתפללה ללידה מוצלחת. המעשה אמנם זיכה את הרבנית, שהיתה בחודש התשיעי להריונה, בכמה שעות עיכוב במשטרה, אך תפילתה נענתה.

לחץ כאן >> לכתבה על התפילה ועל המעצר.

צפורה פילץ מודה בהר הבית על הלידה ועל התינוק
היום עלתה הרבנית צפורה פילץ שוב להר הבית. היא רצתה למלא את חובתה ולהביא למקדש קרבן יולדת.

למרבה הצער, עדין לא ניתן להקריב קרבנות ולקיים את מצוות התורה, עלתה פילץ להודות לשוכן במקום על הלידה ועל הבן החמוד שנולד לה ולהתפלל שתוכל להביא בקרוב את כל חובותיה לבית הגדול והקדוש.

לעליה הצטרף כמובן גם התינוק, כדי להכיר מגיל צעיר את בוראו.

↓ תפילתה של צפורה פילץ

יהודים אתמול בהר הבית

בלב נרגש ושמח אני עומדת כאן
במקום קדוש זה ממנו לא זזה השכינה,
כדי להודות לבורא עולם על לידת בני המתוק בנימין.

נבצר ממני להביא עולה וחטאת עבור קורבן יולדת,
אך זוכה אני להביט אל מקום שערי ניקנור
בו עמדו היולדות עם קורבנותיהם ונתנו לכהנים.
הכהנים לקחו מידם והקריבו על המזבח.
לאחר הקרבת הקורבן היולדות חזרו לבתיהם
טהורות ומלאות שמחה.

יהודים אתמול בהר הבית
בנימין שלי נולד בכ"ד בכסלו, שעתיים לפני הדלקת נר ראשון של חנוכה.
בשבוע שבו הוא נולד קראנו בפרשת השבוע
על סיפורי יוסף ובנימין.
ראינו שבזכות בנימין התאחדו האחים.
היה בו כוח לאחד בין כל בניו של יעקב.
גם בנחלות, נחלתו של בנימין נמצאת במרכז הארץ, בין יהודה בדרום לאפרים בצפון.

נחלתו של בנימין היא נחלת שכינה.
בברכת משה לבנימין נאמר:
"יְדִיד ה', יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן"
המקדש נמצא חלקו ביהודה וחלקו בבנימין
מגילה דף כ"ו ע"א: "...דתניא מה היה בחלקו של יהודה, הר הבית, הלשכות והעזרות.
ומה היה בחלקו של בנימין, אולם והיכל ובית קודשי הקודשים.
יהודים אתמול בהר הבית
שִׂימוּ-נָא לְבַבְכֶם, מִן-הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה; מִיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי,
לְמִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר-יֻסַּד הֵיכַל-יְהוָה--שִׂימוּ לְבַבְכֶם.
התאריך הוא משמעותי ולכן הוא מוזכר באותו הפרק שלוש פעמים.

בספר יצירה ישנה הקבלה בין חודשי השנה לשבטים
השבט ששייך לחודש כסלו, בו נולד בני הוא שבט בנימין.

זכיתי לגור עם משפחתי בהר הזיתים, מול מקום המקדש.
מחדרי הבית אני צופה אל מקום המקדש,
מתפללת אני בכל לב לזכות ולראות את המקדש עומד על תילו
והופך למקור הברכה והשפע לכל העולם כולו.

שנזכה להרבות נשמות טהורות בישראל,
ונזכה לעלות לבית המקדש
ולהקריב בו את הקורבנות כפי שציוונו ה'.

מזל טוב!