ניפגש ב-5800

אריה קינג, תושב שכונת מעלה הזיתים שבמזרח ירושלים ופעיל מרכזי במאמצים לייהוד האזור הזה, חבר בצוות מקצועי שכבר מתכנן כיצד תיראה בירת ישראל בשנת 5,800 לבריאת העולם, שנת 2040 לפי המניין האזרחי. בחלק מהעניינים מרחיקים שם ראות עד שנת 2050 * היעד: 13 מליון תיירים מדי שנה, 2.5 מליון תושבים בעיר * וגם כבישים טבעתיים בכמה מעגלים שיאפשרו הנעת כמויות עצומות של מבקרים ועולים לרגל, ומערכת רכבות תת-קרקעית שתקפיד לעבור הרחק מתחת למפלס העתיקות * ועל הצעת חוק 'שלושת הרגלים' כבר שמעתם?

  

כבר לפני כמה שנים נפל אצל אריה קינג האסימון. הוא, פעיל ותיק בענייני מזרח ירושלים וייהודו, הבין לפתע שאין די במאמצים לרכוש עוד בית, עוד דונם ועוד עז במזרח הרחוק של עיר הנצח, ושהגיע הזמן להציב תוכנית מערכתית כוללת וארוכת טווח לירושלים. כך נולד צוות של אנשי מקצוע שעוסק בעניין הזה ברצינות רבה, ממש לא חלומות באספמיא. הגוף הזה, שממומן בידי איש העסקים היהודי-אוסטרלי קווין ברמייסטר, מורכב בין השאר מאדריכל (שלמה גרטנר), מיועץ תיירותי (אריה ליס), כלכלי (ד"ר יאיר דוכין) וארכיאולוגי (פרופ' עמוס קלונר) וכן ממומחה לדמוגרפיה (יעקב פייטלסון) הדרך: שיתוף פעולה בין אזורי, הרחבת הבירה כך שתשתרע מרמאללה בצפון ועד בית לחם בדרום, מבית שמש במערב ועד ים המלח במזרח. והעיקר: הנחת עבודה שהבעיות המדיניות המגבילות כיום את פריצת גבולות העיר ימה וקדמה, צפונה ונגבה – ייפתרו עד אז.

ויש גם הצעת חוק מיידית שמנסים לקדם שם, ומטרתה עידוד הגעה ברגלִים לעיר הקדושה בעולם: עולים לרגל ייפטרו מתשלומי מיסי נמל או מס על כרטיסי טיסה, בדומה לאילת של היום, וירושלים עצמה תוכרז אזור פטור ממע"מ בזמן החגים היהודיים הללו. לפי ההצעה תוקם במשרד לענייני דתות או במשרד התיירות מחלקה "לענייני שלושת הרגלים", בדומה למצב בערב הסעודית שבה מוקצה משרד ממשלתי מיוחד וכן שר לענייני עולי הרגל למכה. על-פי החלטת הצוות, יזמים שישקיעו בתחומים שיוגדרו בחוק כ"תומכי עולי רגל" כדוגמת בניית מלונות וכיוצא בזה, ויעמדו בלוח זמנים של כ-15-10 שנים, יקבלו פטור ממיסוי ההכנסות. חוץ מזה, הצעת החוק תעודד בנייה מהירה שתאפשר איכלוס המונים והגדלה משמעותית של בירת ישראל.

 שטח עצום, שדה תעופה ומערכת כבישים טבעתית.  כך תיראה ירושלים בשנת 2050

בראש המסמך שכתב הגוף הזה לפני למעלה משנתיים, נמסר נתון מדהים למדי – לירושלים אין כל תוכנית מתאר ארוכת טווח. מאז תש"ח הוכנו לעיר שתי תוכניות מתאר בלבד, כשהאחרונה הוגשה בשנת 1959. מעט קשה להאמין, אבל תוכנית 'ירושלים 62' שאושרה ב-1959 היא המסמך החוקי הכולל האחרון שאושר בנוגע לעיר הקודש. אמנם מיד לאחר איחוד העיר ב-1967 הוכן מסמך התוויה חדש לבירה, אך זה עורר ויכוח עז ולכן לא הגיע לידי אישור. אגב, מעניין לדעת שהתוכנית הראשונית, שהוכנה בידי האדריכל היינץ ראו ממחלקת התכנון של משרד הפנים עוד בראשית ימי המדינה, בחרה להתעלם לחלוטין מקווי הפסקת האש שחצו אז את העיר, והתייחסה גם למזרח העיר שבשליטת הירדנים. העובדה הזו מקנה גם לצוות שקינג חבר בו את האומץ להתעלם בתוכניותיו מחלוקות מדיניות שמגבילות כיום את אפשרויות ההתפתחות של ירושלים, כדוגמת גדר ההפרדה או שטחי הרשות הפלשתינית.

על כל פנים, העדר תוכנית מתאר כוללת הביאה לכך שהרחבת גבולות העיר נעשתה מאז 59' ועד היום בעזרת תוכניות חלקיות בלבד לשטחים החדשים שחוברו לה יחדיו. בהעדר מדיניות חדשה מוצהרת, אירע שלא פעם נאלצו לאמץ עקרונות בניה ופיתוח שנקבעו בתוכניות שאושרו לעיר עוד בשנת 1918, כשמספר תושבי ירושלים לא הגיע אפילו לעשירית ממספרם כיום. שטחה של ירושלים דהיום הוא 126,000 דונם ואוכלוסייתה מונה כ-820,000 נפש.

תוכנית מתאר חדשה שעיריית ירושלים ניסתה לקדם, ירושלים 2000, לא התקבלה באופן רשמי. למען האמת, גם אילו היתה מתקבלת לא היו משתנים דברים באופן מהותי. 'ירושלים 2000' התייחסה לירושלים בגבולותיה הקיימים בלבד, ובנוסף גם לא חתרה למימוש יעד תיירות משמעותי כדוגמת זה שקבע מאוחר יותר ראש העיר הנוכחי של ירושלים, ניר ברקת – 10 מיליון תיירים בשנה בבירה. תוכנית 'ירושלים 5800', לעומת זאת, בהחלט מסמנת את היעד שהציב ראש העיר כמטרה מרכזית.

עיקר הביקורת המופנית במסמך שהכין הצוות כנגד 'ירושלים 2000' הוא הטענה שזו איננה מכירה בסגולותיה של עיר הנצח: "תוכנית המתאר איננה נותנת חשיבות לפוטנציאל שאין דומה לו של ירושלים להיות עיר עולם. התוכנית דנה במצב המטרופולין בדרכים רגילות, איננה מתאמצת לחשוב מחוץ לקופסה ומחשיבה את תכנון ירושלים כעיר רגילה לכל דבר". למתכנני 'ירושלים 5800', לעומת זאת, חשוב להזכיר את חזון הנביאים לגבי עיר הקודש: "הנבואה המקראית כוללת, בין השאר את חזון ישעיה הנוגע למיקום ירושלים ובית המקדש כמוקד ומרכז רוחני, תרבותי ומוראלי לאומות העולם. כולם יעלו ויקבלו השראה רוחנית וחזון לשלום עולמי. 'והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית א-לוהי יעקב... כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים' (ישעיהו ב 3:4)".

כך קורה, קובל צוות '5800', ש"למרות מעמדה הייחודי של ירושלים בתולדות האמונות והתרבויות של המין האנושי ונכסיה הארכיאולוגיים וההיסטוריים, נמצאת העיר בתהליך מתמשך של שקיעה תדמיתית, חברתית וכלכלית". בדברי ההקדמה מביע צוות החשיבה פליאה על כך שדווקא עניין סבוך הנושא מטען היסטורי כה כבד כעיר הקודש, איננו זוכה לתכנון ראוי כפי שנעשה בפשטות בערים אחרות בעולם כדוגמת ניו-יורק, פריז או רומא.

עיר סובבת מקדש

ובכן, כיצד תראה ירושלים בעוד 47 שנים? "החזון לישראל 2050 צופה קו תחבורה מהיר בין ארבעת המרכזים העירוניים בישראל [תל אביב, חיפה, באר שבע וירושלים. א"ס]. מארבעת מוקדי התחבורה תוקם מערכת שתקשר דרך הים והיבשה לערי מפתח אזוריות שיכללו את רבת עמון, קהיר, ביירות ודמשק. ירושלים תשמור על אופיה המיוחד כבירה הלאומית של ישראל וכמוקד עולמי של תיירות רוחנית ותרבותית, וביחד עם תל אביב תשמש כמרכזה הרב-תיפקודי של ישראל".

כותבי התוכנית משוכנעים, כאמור, שלמען עתיד העיר חובה יהיה להתגבר על הגורם המגביל את פריצתה צפונה ונגבה – הרשות הפלשתינית. צוות 5800 לא כותב כיצד לעשות זאת, אך מניח, כשם שהניחה תוכנית המתאר משנת 59' לגבי קו הגבול שחצה את העיר, שהבעיה הזו כבר תיפתר איכשהו: "הנחה בסיסית לבדיקת תיפקוד ירושלים כמטרופולין אזורי עם יכולת לתפקד ביעילות כאזור אורבני, היא התנועה החופשית של אנשים וסחורות בלי קשר לפיזור האוכלוסיה באזור ולהסדרים הפוליטיים הנדרשים".

 לראשונה מזה 54 שנים תוכנית מתאר כוללת לבירה.  

 קווין ברמייסטר מגיש את תוכנית 'ירושלים 5800 ' 

 לעיון השר אדלשטיין 

בואו נפתור עניין מסויים – התוכנית של קינג וחבריו מתייחסת לעיר שמוקדה הוא סביבת הר הבית, ובמילים מפורשות, לעיר שבה בית המקדש השלישי כבר בנוי והעיר סובבת אותו. זו הסיבה שהאזור הקדום של ירושלים על עתיקותיו הרבות מהווה חלק מהותי מתוכניות '5800'. הבעיה שנותרה היא קשיי התחבורה: "בכל השטח של העיר הקדומה אין ולו דונם אחד שבו אין ממצאים ארכיאולוגיים. לא ניתן להרחיב את דרכי הגישה הקיימות והסובבות את העיר העתיקה ללא חפירות חדשות מסובכות, יקרות וארוכות. הרחבת כבישי גישה וכבישים סובבים של העיר העתיקה יפתרו אולי את העומס בנקודות ספורות, אך לא בהיקף הנדרש לאתר המיועד למיליוני מבקרים ותיירים".

הפיתרון: "רק מערכת הסעה המונית ומשוכללת תפתור את בעיות הגישה לאזור הר הבית ומקומות נוספים בעיר העתיקה וסביבתה המיידית. רק רכבת תחתית תהווה פיתרון לשינוע מיליוני נוסעים. תוואי הרכבת התחתית ייחצב בסלע הטבעי בעומק של עשרות מטרים מתחת למפלסי העתיקות הקיימים, בכדי שלא ייפגעו בעת התקנתה. שטחי יציאה וגישה אנכיים יגבילו את הפגיעה באופי החזותי והסביבתי של העיר העתיקה וסביבתה". גם שירותי האספקה והפינוי יועברו אל מתחת לפני הקרקע. ובנוסף: "הגישה למאות אתרי העתיקות והתיירות סביב העיר יותאמו אף הם למערכת הסעה חדשה. אתרי התיירות הנוספים מחייבים מערכות גישה, חנייה ושירותים לציבור שאינם קיימים היום".

על פני השטח עצמו יצעדו בעיקר ברגל, כיאה לעולי רגל. הצוות שבו קינג חבר מתכנן "מערכות שבילים באורך 1-4 קילומטר שיאפשרו הליכה מכיוונים שונים לכיוון העיר העתיקה והר הבית, לפסטיבלים ואירועי דת לדתות השונות. בתי מלון גדולים יתוכננו מסביב לירושלים ויאפשרו קליטת תיירות להלנה במשך השנה ובעיתות שיא. שדה תעופה בינלאומי יוקם בעמק הורקניה שממזרח לירושלים, שיחובר בתחבורה נוחה למערכת הכבישים והרכבות באזור". בחזון אחרית הימים הזה, אם וכאשר יאושר או יגיע לידי יישום, הבירה כבר תשתרע על כ-2000 קמ"ר (2 מיליון דונם), פי 15 מאשר היום. המסמך מניח שאוכלוסיית ירושלים רבתי תגיע בשנת 2050 ל-4,653,000 נפש, מתוכם 2,454,000 יהודים (52.7%) ו-2,199,000 ערבים (47.3%). 2.5 מיליונים יתגוררו אז בעיר עצמה.

ממש מזרח תיכון חדש יהיה כאן אם החזון הזה של קינג ושותפיו יתגשם. כמו קינג אחר בהיסטוריה, מרטין לותר קינג (אין קשר משפחתי בין השניים...), יש לו חלום. נותרת רק תהיה קטנה: האם בישראל דהיום קיימים פוליטיקאים בעלי שאר רוח או מסוגלות ציבורית להביע עניין ביוזמות אפוקליפטיות מעין אלו?

אתר האינטרנט של המיזם: www.jerusalem5800.com