מאת: הרב אורי שרקי
מצבנו כאומה אינו דומה למצבו של פרח בין הפרחים, שכל אחד גדל לבדו, והגנן עובר ביניהם ומטפח כל אחד בפני עצמו. אנו דומים יותר לאנייה בלב ים סוער, המבקשת נתיב בטוח. לא ייתכן כלל להעלות על הדעת שהמצב הנוכחי יתמיד בכל תחום שהוא.
העובדה שאנו מחולקים לדתיים וחילוניים איננה ניטרלית. אי אפשר להנציח את המצב כך שתימצא נוסחת גישור של דו–קיום בין אג'נדות סותרות. סופה של מציאות שכזו להביא או לידי פירוק המרקם החברתי, או לסינתזה בין האג'נדות, או לניצחונה של אחת מהן.
העובדה שאנו שולטים בארץ ישראל, לא מספחים ולא מוסרים, איננה ניטרלית. סופה להביא לידי הקמת
מדינה פלשתינית ולאבדן ביטחוננו לאורך ימים, או לסיפוח ואבדן ייחודנו הלאומי, או לבנייה של מערכת יחסים חדשה ומקורית בין עם ישראל לגר אשר בקרבו.
העובדה שאנו שולטים בהר הבית איננה ניטרלית. סופה להביא לחלוקתה של ירושלים, לבינאום, או לבניית בית המקדש. ההר טעון בתוכן שאיננו בשליטתנו, ושום החלטה פורמלית לא תשנה את העובדה הזאת.
העולם מסביבנו אף הוא איננו יציב. המאבק הבין–גושי הולך ומחריף, הן מהבחינה הכלכלית (סין), הן מהבחינה המדינית (אירן), הן מהבחינה התרבותית–רוחנית (משבר הזהות המערבית ועליית הדתות).
המציאות דוחפת אותנו בעל כורחנו לגדול ולצמוח. ליטול חלק בקביעת העובדות בשטח של המציאות - הדתית, החברתית–כלכלית, הלאומית והאוניברסלית. לכן יש לצפות כדבר ממשי לכך שבעשורים הבאים, אם נכוון את עצמנו למה שאנו צריכים להיות, נעבור מהפכה פנימית שסופה התייהדותה של המדינה מתוך העמקת הזהות הישראלית, השפעה אוניברסלית של העם היהודי, הן כלפי הגר אשר בקרבו (גיור ומעמד 'גר תושב' בשיבת חיוב היובל), והן בפתיחת שיח כלפי האנושות כולה ('בני נוח'), ובסופו של דבר, הקמת מרכז האורה הקוסמי, בית המקדש.
פורסם לראשונה ב"עולם קטן"
מדהים . תמיד כיף לקרוא את הרב שרקי
השבמחק