יום ראשון, 14 באפריל 2013

יום העצמאות תשע"ג: מי יבנה את בית המקדש?


לאחר יותר ממאה שנות בנין ארצנו בידי אדם, 65 שנים לאחר הקמת המדינה בידי בשר ודם, 46 שנים לאחר כיבוש ירושלים ושאר ערי הקודש בידי גיבורי ישראל ובנין ירושלים ושכונותיה החדשות בידי פועלי בנין יהודים וגויים, בעיצומו של תהליך שיבת ציון בדרך הטבע (כביכול), עדין רבים משלומי אמוני ישראל מאמינים שבית המקדש ישוב לתילו, רק לאחר שירד בנוי ומשוכלל משמים. 
היתכן שנטע כרמים ושדות לעצמנו, נבנה בתי פאר, פארקים וגנים לעצמנו נסלול כבישים, גשרים ומנהרות לעצמנו ואילו את בנין בית המקדש נשאיר לקדוש ברוך הוא???  היתכן???


מקדש יורד מן השמיים או נבנה בידי אדם?
מאת: הרב מאיר גולדמינץ
המקור ליסוד שבית המקדש השלישי ירד מן השמים נמצא במדרש תנחומא, שאותו מביאים רש"י ותוספות במסכת ראש השנה דף ל., ובמסכת סוכה דף מא., ובמסכת שבועות דף טו.
הסוגיה בסוכה ובראש השנה עוסקת בתקנת ר' יוחנן בן זכאי "שיהא יום הנף כולו אסור".
יום הנף הינו יום ט"ז בניסן, שבזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבים בו את קרבן העומר, ומשעת ההקרבה, התבואה החדשה היתה מותרת באכילה. לפני ההקרבה, היה בה איסור 'חדש'.
תיקן ר' יוחנן בן זכאי, שבשעה שבית המקדש אינו קיים, התבואה החדשה תאסר באכילה כל היום. תוך כדי הדיון בסוגיה בטעם תקנתו של ר' יוחנן בן זכאי, מעלה הגמרא אפשרויות שבית המקדש יבנה בט"ו בניסן, או בליל ט"ז.
מקשים רש"י ותוספות: הא קימא לן שאין בניין בית המקדש דוחה שבת ויום טוב, וכן אין בית המקדש נבנה בלילה, אם כן, היאך מעלה הגמרא את האפשרויות הנ"ל שיבנה בט"ו ניסן שהוא יום טוב ראשון של פסח, או בלילה של ט"ז ניסן?
מתרצים רש"י ותוספות "הני מילי בניין הבנוי בידי אדם, אבל בית העתיד להיבנות ירד בנוי ומשוכלל מן השמיים, שנאמר 'מקדש ה' כוננו ידיך'".
כאן כתבו בפרוש רש"י ותוספות, שבית המקדש השלישי ירד מן השמיים.

לעומתם, הרמב"ם אינו מזכיר כלל את הרעיון שבית המקדש ירד מן השמיים, אלא אדרבא, מצוה עלינו לבנותו. וזו לשונו בהלכות בית הבחירה פרק א' הלכה א': "מצות עשה לבנות בית מוכן לה' להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגים אליו שלוש פעמים בשנה, שנאמר 'ועשו לי מקדש'".

ודברי רש"י צריכים ביאור: היתכן שבטלה מצוות בניין המקדש? האם יש איזשהו גדר הלכתי שמונע מקיום מצוה זו?
מסברא היה נראה לומר, שדברי רש"י המדברים על בית המקדש יורד מן השמיים, כוונתו שיתכן שבית המקדש ירד מן השמיים, אבל לא שבהכרח כך יהיה. אכן, יתכן גם שתזדמן לידנו האפשרות לבנותו, ואז בשמחה נקיים את המצוה בעצמנו.
וכך מצינו שהיה בימי ר' יהושע בן חנניה. איתא במדרש רבא בראשית סד י, שבימי ר' יהושע בן חנניה נתנו הרומאים רשות לבנות את בית המקדש, ומיד היהודים נגשו לעבודה. (לבסוף רשותם של הרומאים בטלה.) ואם נאמר שבהכרח בית המקדש השלישי ירד מן השמיים מדוע נגשו לעבודה? אלא ודאי, שגם רש"י מודה שמצוות הבניה עדיין קיימת, וברגע שאפשר מקיימים אותה.
וכן משמע מדברי רש"י עצמו, שכתב במסכת כתובות דף ה., שמקדש מעשה ידי צדיקים הוא, ואף סמך זאת לפסוק שהביא לעיל "מקדש ה' כוננו ידיך".
גם אם נלמד את דברי רש"י כפשוטו, שבהכרח בית המקדש ירד מן השמיים, עדיין אין אנו פטורים מלפעול לבניינו. דומה הדבר לאש שעל גבי המזבח. גם אש זו, נאמר עליה שהיא יורדת מן השמיים, ובכ"ז, גמרא ערוכה ביומא כא: "אע"פ שאש יורדת מן השמיים, מצוה להביא מן ההדיוט". כך גם לגבי בניין הבית, גם אם נאמר עליו שבהכרח הוא ירד מן השמיים, עדיין נאמר כדברי הגמרא "אע"פ שמקדש יורד מן השמיים, מצוה לבנות מן ההדיוט".
גם את דברי רש"י עצמם, למדו האחרונים שהם אינם כפשוטם.
כידוע, מסכת מידות עניינה תאור צורת בית המקדש. בהקדמה למסכת זו כתבו המפרשים, שהיא נכתבה כדי שנדע איך לבנות את בית המקדש (כן כתבו הרמב"ם, התוספות יום טוב, התפארת ישראל ועוד.) שם במקום מתייחס התפארת ישראל לדברי רש"י וז"ל "על כל פנים, לרמב"ם, שכתב שלימוד מסכת זו למען ידעו איך יבנוה, וכן כתב רש"י עצמו ביחזקאל, על כן צריך לומר, דהך דלעתיד יבנה המקדש בידי שמיים, דברי אגדה היא, ואין למדים ממנה, אלא ר"ל, שהקב"ה יסייעם בדרך נס ויבנוה. (הערה: אותו 'נס' יכול להיות גם בדרך הטבע, כגון שהמלכות הרומית תתן ליהודים רשות לבנותו, או שעם ישראל יכבוש את המקום, כך שנוכל לבנותו מבלי לבקש רשות מאיש)
ואתעלה עד דעתך לומר כי התפארת ישראל כתב זאת לשיטה שמצוה לבנות את בית המקדש (אע"פ שהוא עצמו בפרוש הדגיש כי הדבר נכון אף לפי שיטת רש"י!) הרי הערוך לנר על דברי רש"י שם כתב בפרוש "דודאי בית המקדש לעתיד לבא יבנה ממש בידי אדם. ומה שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך, שנדרש בתנחומא שירד למטה, הוא בית המקדש רוחני שיבוא לתוך בית המקדש הנבנה גשמי כנשמה בתוך הגוף.
הלכה למעשה כתב המנחת חינוך (מצוה צה), "וגם היום, אפשר שאם יתנו המלכויות רשות לבנות בית המקדש, מצוה לבנותו, כמבואר במדרש בימי ר' יהושע בן חנניה  דנתנו רשות והתחילו לבנות. ועיין בספר כפות תמרים, שרבנו נתנאל בעל התוספות רצה להקריב קרבנות (והוא לא היה היחיד! ועיין ש"ת חתם סופר יו"ד ס' רלו), אם כן הוא הדין לבנות בית המקדש.
ויה"ר, שנבנה את בית המקדש במהרה בימינו.

המאמר פורסם באתר עם ישראל חי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה