בס"ד
החלטת בית הדין של תנועות המקדש
השתתפו בדיון: הרב אליעזר שנקולבסקי, הרב איתי אליצור, הרב עזריה
אריאל, הרב הלל בן שלמה, הרב ברוך כהנא, הרב שמשון אלבוים.
החלטה: אפשר לקיים אירוע שיקרא זכר לקרבן פסח (היות
ונראה שלרוב הפוסקים לא ניתן להקריב כיום – תשע"ג – כשלא עשינו פסח ראשון –
קרבן פסח). [1]
נספח – פסח שני – נימוקים
כבר נחלקו תנאים ואמוראים אם הציבור שלא הקריב פסח במועדו, מקריב פסח
שני או לא.[2]
נחלקו הפוסקים כיצד להכריע במחלוקת זו. רוב הפוסקים סברו[3] שאין
הציבור מקריב פסח שני. כך גם מורה פשטות לשון הספרי. וכן נראה מפשטות הגמרא בפסחים
שפסח שני "ליתיה בציבור". [4] אמנם
יש החולקים וסוברים שהציבור יכול להקריב פסח שני. [5]
המאירי והר"י מלוניל סברו אף הם שאם היו רוב הציבור טמאי זיבה
(שלא הותרה בציבור) הרי שאינם עושים פסח שני.
יש להוסיף עוד:
היות והציבור לא היה אנוס באונס חיצוני לא להקריב פסח במועדו. אלא
שהחליט (ממשלתו) שלא להקריב, הרי שאין הדבר בגדר אנוס (דרך רחוקה), ואף אין הדבר
דומה ל"ניתן להם לישראל לבנות את בית הבחירה" דלדעת חלק מהפוסקים (הערה
5 לעיל) הציבור מקריב במקרה זה (כשהיו אנוסים – ניתן להם לבנות את בית הבחירה) פסח
שני.
[1] נימוקי החלטה זו מצורפים
כנספח.
[2] ספרי בהעלותך ע:
תוספתא פסחים פ"ח ה"ב: ירושלמי פסחים פ"ח ה"א:
[3] אבי הנחל דרוש יג
(מז ע"ד) הסובר שע"פ הבבלי ציבור לא מביא פסח שני: היכל יצחק או"ח
סי' נג: הסובר שהלכה כחכמים שאם ייבנה בהמ"ק לא עושים פ"ש. וכ"ד אבני
שוהם (שלומוביץ) אייר סי' עא עמ' שז: קנין תורה בשמעתתא פ' בהעלותך סי' ד אות ד:
מועדים וזמנים, ח"ג סי' רנ. אור יעקב, פסחים סי' כח, בסופו: קול יהודה
(תרצ"ח) על ההגדה עמ' קס: שו"ת בית יחזקאל (מיכלזון) סי' סא: ועוד
[4] פסחים סב. אמנם
ניתן לדחות וכפי שכ' הפוסקים החולקים. אולם לכאורה זהו פשט הסוגיה. ובוודאי בצירוף
הכלל: יחיד ורבים – הלכה כרבים.
[5] מנחת חינוך מצוה
שפ: יוסף אומץ סי' ו (אא"כ העיכוב היה מצד טומאת מת): וכן דייקו כמה פוסקים
מלשון החת"ס יו"ד סי' רלג (שכתב "י' אייר יום ביקור פסח
שני"), שמביאים פ"ש: שבח נעורים (תש"נ) ע' ע"ד טו"ב: קול
יהודה (תרצ"ח) על ההגדה עמ' קס: שו"ת בית יחזקאל (מיכלזון) סי' סא: ר'
ח"א שפירא, הכוכב סי' כד (נדפס בספרו הגהות הירושלמי, פסחים פ"ט): בית
ישראל (טויסיג) פ' בהעלותך עמ' מא: שו"ת עני בן פחמא סי' כט: שו"ת דברי ישראל
ח"ב סי' עב, בסופו: ועוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה