"עלינו לחזק ידי העוסקים בנושא בית המקדש ולפתח תכניות נוספות של חינוך והסברה, על מנת לעורר בלבבות ישראל אהבה וכמיהה למקום הקדוש והחשוב הזה. חשוב שנבחן מחדש ברמת הרבנות הראשית לישראל, את נושא העלייה למקומות המותרים לעליית יהודים בהר הבית ואת האפשרות לבנות בית כנסת בחלקו הדרומי של ההר"
קרוב לאלפיים שנה אנו מתפללים "והשב את העבודה לדביר ביתך", מייחלים להשבת עבודת הקודש לבית המקדש. יום-יום אנו מוסיפים בסוף תפילת שמונה עשרה את נוסח אמירתו של ר' יהודה בן תימא במסכת אבות: "יהי רצון מלפניך ה' א-לוהינו וא-לוהי אבותינו שייבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך". ברגלים ובחג השבועות הבא עלינו לטובה, תפילותינו מתעצמות עוד יותר ואנו מבקשים "בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו והראנו בבניינו". עד לפני 46 שנים, לא היה מקום הקודש והמקדש בידינו, אך מאז הידהדה קריאתו של מפקד הצנחנים מוטה גור "הר הבית בידינו!", ירושלים המאוחדת בשליטתנו.
פער גדול זה שבין תפילותינו, לבין המציאות שבה על הר בית ה' עומד מסגד ולא בית מקדשנו, והיהודים העולים להר הבית מנועים מלמלמל בו תפילה, מעסיקים את מחשבתי רבות ומעמידים בפנינו שאלות ואתגרים.
רבי עקיבא אומר על הפסוק בדברי הימים כ"ט "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד..." – 'והנצח זו ירושלים, וההוד זה בית המקדש". מלכות ישראל והעוז הלאומי שלנו מקושרים עם ירושלים המכונה 'נצח'. בעקבות קידוש ירושלים על ידי דוד מלך ישראל, חתרו עמים רבים לאורך כל הדורות, לכבוש את ירושלים ולשלוט בעיר הקודש והמקדש. מסביר הרב קוק בפרושו עין אי"ה: "החוסן הלאומי הישראלי פגש בדרכו מכשולים רבים ועוד הוא עלול לפגוש ואת כולם ינצח בעוז ה' ויעמוד לנצח". משמעות הדבר שעל ירושלים אכן נידרש לנהל מאבקים על מנת לשומרה כעיר בירתנו המאוחדת לנצח. בית המקדש מכונה בפסוק "ההוד". עם ישראל לא נצטווה להשפיע מאורו על עמי העולם בכוח החרב והמלחמה. עם ישראל נצטווה לקרוא בשם ה' לכל העמים שלא בכפיה, אלא מתוך הכרתם את "ההוד והתפארת, הקדושה ושלום העולמים... בלא התנצחות ומלחמות... ירוצו לבקש את ה' א-לוהי ישראל. אם כן בית המקדש מקום האורה, לא בנצח יתגבר כי אם בהוד הנתון עליו, שמאהבה ורוממות נפש, ירוצו הכל להיכנס תחת דגלו". בית המקדש הוא הבית הגדול והקדוש שממנו יצאו תורת חיים ואורה לעם ישראל ולעולם כולו. בית המקדש הוא הגורם המאחד שמיים וארץ, נקודת החיבור שבין הרוחניות השמיימית למציאות הגשמית בעולם הזה. נקודת חיבור זו יש בה משהו עליון, הנשגב מיכולתנו להבינו, בערכינו המוגבלים בזמן ובשאיפות חיינו. לכן כותב הרב קוק זצ"ל בפירושו לסידור עולת ראי"ה שאנו מתפללים: "שייבנה בית המקדש". איננו מתפללים ש"תבנה" או ש"נבנה" אנחנו. אנו מבקשים "שייבנה", כביכול מאליו, באופן נשגב ועליון מבינתנו. בכל זאת, אנו מבקשים גם "שייבנה במהרה בימינו", דהיינו בקשר אלינו, בימינו שלנו.
מצלצלת באוזני קריאתו של הנביא חגי לעולי גלות בבל שאמרו "לא עת בא עת בית ה' להיבנות": "ויהי דבר ה' ביד חגי הנביא לאמור, העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב?!". בית המקדש, הבית הגדול והקדוש המהווה את מקום האחדות והחיבור שבין הקדוש ברוך הוא מקור החיים הרוחניים, להשפעת קדושה, תורה ואורה, חסר בתודעת המציאות שלנו ואנו חסרים עדיין את היכולת להביא לבניינו.
מה עלינו לעשות במציאות זו? כיצד לפעול לקידום בניינו של בית המקדש שמהותו גם נשגבת מבינתנו?
ר' יהודה הלוי בסיום ספר הכוזרי, נותן בידינו את המפתח הבסיסי לבניינם של ירושלים ובית המקדש על בסיס הפסוק בתהילים "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו": זאת אומרת שירושלים תיבנה כאשר ישתוקקו אליה כל בני ישראל תכלית התשוקה, עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה". תלוי הדבר ברצון ובתשוקה של כלל ישראל. ההסכמה הלאומית והאחדות בינינו, הכרחיים כבסיס להתקדמות בנושא הר הבית ובניית המקדש. עלינו להציב את בניין המקדש כשאיפה ומשימה לאומית.
באופן האישי עדיין איני מהעולים להר, אך עצם כתיבת המאמר והיותי שליח ציבור בכנסת ישראל, יצרו אצלי מחויבות לפעול להגברת תודעת המקדש בישראל. עלינו לחזק ידי העוסקים בנושא בית המקדש ולפתח תכניות נוספות של חינוך והסברה, על מנת שיעוררו את ליבותיהם של כלל ישראל להבין טוב יותר את החסר לנו במציאות הנוכחית, ולעורר בלבבות ישראל אהבה וכמיהה למקום הקדוש והחשוב הזה. עלינו לדבר ולפעול בפורומים ובמקומות שונים, על מנת להביא למציאות בה יתפללו וייחלו כל ישראל, לחזרת השכינה לירושלים ולבנין בית המקדש במהרה בימינו. חשוב שנבחן מחדש ברמת הרבנות הראשית לישראל, את נושא העלייה למקומות המותרים לעליית יהודים בהר הבית ואף את האפשרות לחזור ולבנות בית כנסת בחלקו הדרומי של ההר. חשוב שנמצא את דרכי ההסברה בנושא המקדש וטובו, גם לעמי העולם. נתפלל ונפעל ונזכה גם בעזרת השם, שבמהרה בימינו תתקיים נבואת חגי הנביא על בית המקדש העתידי "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון ובמקום הזה אתן שלום, נאום ה'".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה