ממשטרת ירושלים נמסר בתגובה על מאמר שפורסם כאן ביום שישי האחרון:
 |
| יהודה עציון בהר הבית |
בתאריך 20.8.67 קיבלה ממשלת ישראל את
החלטה מספר 761 שאסרה על יהודים את התפילה בהר הבית מחשש להפרת הסדר הציבורי
ופגיעה חמורה בשלום הציבור. ההחלטה אושרה מאז ברצף פסיקות של בג"ץ (כך
לדוג': 90\4185 נאמני הר הבית, בג"ץ
68\222 חוגים לאומיים ועוד).
לאחר קבלת החלטת הממשלה הנ"ל
התקבלו החלטות ממשלה נוספות שאימצו את ההחלטה. הנושא שב ועלה פעמים רבות בפני
גורמים מדיניים שונים, התקיימו דיונים בועדות שרים ובועדות הכנסת ונשאלו שאילתות
על ידי חברי כנסת. בכל אלו, מעולם לא חזרה בה הממשלה מן הכלל שקבעה בהחלטה
הנ"ל.
באחד מפסקי הדין המנחים בנושא
(בג"ץ 68\222 חוגים לאומיים נ' שר המשטרה) הובאו דברים מפי שר המשטרה שנאמרו
במענה לשאילתא שנשאלה בכנסת: "לאחראי על נקודת המשטרה בהר הבית הוראות
מפורשות לא לאפשר ליהודים תפילה ברחבת הר הבית בכדי לא להביא להתנגשות ולהפרת הסדר
הציבורי".
פרקליט המדינה המלומד הודיע לנו
שהוראה זו ניתנה על דעת הממשלה כולה.
העתירות הרבות שהוגשו לבג"ץ כנגד
המדיניות האוסרת על תפילת יהודים על הר הבית נדחו. כך לדוגמא: "הממשלה החליטה
לאחר מלחמת ששת הימים שהמוסלמים רשאים להמשיך ולקיים תפילות במסגדים שעל הר הבית
כפי שנהגו בשנים עברו, ואילו היהודים, אף שזכותם להר הבית קיימת ועומדת מקדמת דנא,
אינם רשאים לממש כיום את הזכות לתפילה בציבור על הר הבית... ממשלה הלכה וממשלה
באה, אך החלטת הממשלה בעינה עומדת" (בג"ץ 96\7128 תנועת נאמני הר הבית).
משטרת ישראל המופקדת מכוח חובתה
וסמכויותיה על שמירת הסדר הציבורי ושלום הציבור, אמונה על יישום החלטת הממשלה
הנ"ל, אשר, כאמור, עמדה במבחן בג"ץ לאורך השנים ועודנה בתוקף.
תגובת יהודה עציון:
לאחר שנים ארוכות של היותי מנפגעי
החלטה 761, אני מבקש לשוב לקבוע שהיא מפורשת בכל אותן שנים פרשנות שקרית. הנה
ראָיה נוספת לכך: החלטה 761 מיום 20.8.67 היא אימוץ מלא של החלטת וועדת השרים
לענייני המקומות הקדושים. בפרוטוקול הוועדה, השמור בארכיון המדינה, רשומות גם כמה
הצעות החלטה שנדחו. אחת מהן היתה זו: "למנוע תפילה מאורגנת של לא מוסלמים עד
ליום א' הקרוב". הוועדה קבעה אפוא שהמתפללים יופנו אל הכותל, אך סירבה לקבוע
שאם בכל זאת יעלו אל ההר תיאסר עליהם התפילה, ואפילו באותה שבת.
אחרי כל השנים בהן נגרסה כעובדה החלטה
761 "האוסרת תפילת יהודים", בוודאי מאמינה המשטרה, ומאמינים בתי המשפט,
שזוהי אמת פשוטה. פעם אחר פעם מצוטטת ההחלטה בבג"ץ, והפרקליטות עושה בה שימוש
בבג"ץ הבא, והרי לנו מקרה נדיר של הטעיית בית המשפט (גם) באמצעות דבריו שלו.
המלך עירום. אין החלטת ממשלה האוסרת
תפילה, לא היתה כזאת, והיא "נבראה" במכחול הטיפקס של ניצב אריה עמית (או
אולי של מאן דהו במזכירות הממשלה ששלח אליו מסמך "מטופל ומשופץ"). אם
עמית יראה את עצמו נפגע מדברי אלה, הוא מוזמן לפגישה בבית המשפט.
השורות הראשונות בתגובת המשטרה לכתבה
זו – שקריות. אדרבה, הראו לנו מסמך אחד של החלטת ממשלה. כ"חגורת הגנה"
נוספת מתכסה המשטרה בהחלטות בג"ץ שאישרו את האיסור הממשלתי. לא נכון! אין
שופט מסוגל לברוא החלטת ממשלה, וכשאמר שישנה כזו, הוא אימץ את השקר שהפרקליטות
הלעיטה לפיו.
ולסיום, תזכורת "דמוקרטית"
קטנה: גם אילו היתה החלטת ממשלה האוסרת תפילה, לא היה האזרח חייב לציית לה. אזרח
בישראל איננו כפוף להחלטות הממשלה, אלא לחוקי המדינה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה