לפני עשר שנים בדיוק, בחודש מאי 2003, נועדתי עם ראש הממשלה דאז אריאל שרון שבממשלתו כיהנתי כשר לביטחון הפנים. הבאתי בפניו את המלצתי לפתוח את הר הבית לביקורי יהודים.
מאז שנת 2000 היה המקום המקודש ביותר לעמנו סגור ומסוגר בפני יהודים, בהוראתו המפורשת של יושב-ראש אש"ף יאסר ערפאת. מי שכיהן אז כראש הממשלה, אהוד ברק, העדיף שלא להתעמת בעניין זה עם הרשות הפלשתינית. גם לאחר שהליכוד שב לשלטון, בשנת 2001, לא נפלה החלטה להעביר מן העולם את המדיניות הגזענית של הוואקף המוסלמי בהר הבית. לאחר שנכנסתי במרץ 2003 למשרד לביטחון הפנים, הצבתי את פתיחת ההר כיעד ראשון במעלה. קיימתי דיוני הערכת מצב עם בכירי המשטרה ועם ראשי שירות הביטחון הכללי, והתרשמתי שאם נפגין בעניין זה תקיפות ונחישות, איש לא יעז להתריס נגד ההחלטה. כמובן שהיו מי שפקפקו בכך, וסברו שיש להמתין לעיתוי נוח יותר: האינתיפאדה השניה הרי טרם שככה, הדי האירועים האלימים של ערביי הצפון באוקטובר 2000 טרם התפוגגו, וממילא יש חוגים חרדים נכבדים שלשיטתם אל לה לכף רגל יהודי לדרוך בהר.
בפגישתי עם שרון ציינתי כמובן את נימוקי השוללים, אולם ביקשתי שיעניק לי גיבוי מלא לפתיחת ההר לביקורים כלליים, ללא כל אבחנה בין מוסלמים, נוצרים ויהודים.
לשמחתי, שרון היה חד משמעי: "אתה יכול לפתוח!". וכך אכן היה. בבוקר ה-20.8.2003 התייצבו שוטרי מחוז ירושלים, על פי הנחייתי, בשערי הר הבית על מנת לוודא שכל מי שחפץ לבקר באתר הקדוש יעשה זאת באין מפריע. בעשר השנים שחלפו מאז ביקרו ברחבת הר הבית רבבות מבקרים יהודים. יש לקוות – וכמובן לפעול לכך – שהתקופה האפלה של הרחקת היהודים ממקום המקדש לא תשוב עוד לעולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה