 |
| עוזי דיין - יו"ר מפעל הפיס |
מקור אתר מעריב: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/501/045.html
מצדה, תל חי, הכותל המערבי ומערת המכפלה הם רק חלק מרשימת אתרי מורשת ארוכה שבהם מבקרים מאות אלפי תלמידים בכל שנה. היציאה אל השטח עשויה להטביע את חותמה על התלמידים באופן משמעותי יותר מזה שמותיר הלימוד בין כותלי הכיתה, אך מנגד, אם התכנים הנלמדים במהלך הסיור אינם נוגעים בתלמידים, בקלות רבה ניתן גם להחמיץ את ההזדמנות הגדולה.
"אני מניח שמרבית התלמידים שביקרו במצדה זוכרים בעיקר שהיה שם חם", אומר בחיוך יו"ר מפעל הפיס והאלוף במיל' עוזי דיין, שמותח ביקורת על האופן שבו נערכים כיום הסיורים באתרי המורשת. "ילדים זקוקים שהמדריך יעורר את הסקרנות שלהם. אם הם מרגישים שמורחים אותם או שמטיפים להם הם מתנתקים והופכים לציניים", הוא אומר, ומבקש לבחון מהם הנרטיבים החינוכיים המוטמעים במהלך סיורים אלה והאם הם רלוונטיים לימינו.
את השאלות האלה הוא יציג מחר בפורום החינוך שיתכנס בחולון. בדור שבו הכל נגיש ביותר, יכול להיות שהתלמידים היום כבר לא כ"כ רוצים לצאת אל השטח?
"זה נכון שהמחשב והאייפון מחזירים אותנו קצת לימי החדר במובן של לאסוף שם אינפורמציה. אבל מה שצריך זה לנצל את הטוב שבהם - למשל להשתמש בהם לניתוח דברים. אסור להסתמך רק על זה כי מה שקורה זה שחלק מהילדים חושבים שכל בעיה נפתרת ב"העתק-הדבק", וחלקם סבורים שזאת בעצם המציאות".
דיין טוען שהמציאות נתפסת כיום באופן שונה על ידי הצעירים. "לפני שלוש שנים פגשתי קבוצת צעירים שהתווכחה בלהט בעניין מקום בארץ. שמחתי על ידיעת הארץ שלהם ושאלתי אותם:'אתם מכירים את המקום?'. הם ענו שכן. שאלתי:'מתי הייתם שם בפעם האחרונה?' והם אמרו:'לא היינו שם, ראינו בארץ נהדרת'. ההבדל בין המציאות לבין ההגחכה שלה מיטשטש ולכן אסור להסתפק רק בלימודים בכיתה אלא לצאת החוצה אל השטח".
אין ספק שיש חשיבות גדולה ליציאה אל השטח, אבל אתה גורס ש"אין מקום בעולם כמו בישראל שבו תלמידים מבקרים בכל כך הרבה אתרי שכול". האם השאלה היכן לבקר צריכה בירור?
"אבי, זוריק (זוהר דיין), נהרג במלחמת השחרור כשהייתי בן 100 ימים, אבל אצלנו בבית עסקו מעט במוות ויותר בחיים. הסיפור על זוריק לא היה על איך הוא נהרג אלא על איך הוא חי - מה הוא כתב, מה היו החלומות שלו ועוד. מדינת ישראל היא אלופת העולם באנדרטות ובאתרי שכול. אני מבין מאיפה זה בא ואני חושב שצריך לזכור, אבל צריך לעסוק גם בשאלת החיים. אם פעם נקטנו בגישת'במותם ציוו לנו את החיים', היום אנחנו יותר מדי עסוקים ב' במותם' ופחות מדי ב' ציוו לנו את החיים'".
אחת הדוגמאות הבולטות שעליהן מצביע דיין הוא סיפור מצדה כפי שנחשפים אליו רבים מתלמידי ישראל. "מצדה מקדשת את סיפור ההתאבדות ההמונית", הוא אומר. "כחניך בתנועת נוער של תנועות המושבים הגעתי לסייר במצדה ושם ערכנו משפט חינוכי שבו הייתי התובע. טענתי נגד אלעזר בן יאיר בהזדהות מלאה. לא האמנתי ש-960 אנשים הסכימו למעשה אובדני שכזה. הרי זה מקום אידיאלי לקרב הגנה אז צריך להילחם עד החץ האחרון. הסיכום של חבר השופטים היה פושר ומאוזן להגעיל".
הוא שב ומדגיש כי הוא רואה בסיפור מצדה "מיתוס אנטי יהודי שהציונות החילונית הדביקה ליהדות שלנו. הוא מנוגד ל' ודבקת בחיים' ויש לפסול אותו". כמו כן, דיין מוסיף: "התאבדות לא יכולה להיות ערך. היא יכולה להיות מעשה בחוסר ברירה. אבל לחנך לזה?"
דיין מדגיש את הקושי הגדול בלקבל את הבחירה במוות. "אצלנו לא הולכים כל הזמן לבתי קברות ולאתרים של מוות'" סיפר לו פעם חבר אמריקאי."' רוב האמריקאים גדלים פטריוטים ולא מקדשים את המוות, ואתם הישראלים מקדשים את המוות אבל לא נהיים מזה פטריוטים".
הצידוק לציונות
לדבריו של דיין, דוגמא נוספת על אתר שיש להעלות סביב הביקור בו שאלות הוא מוזיאון היכל העצמאות בבית דיזינגוף בתל אביב - המקום שבו הכריז דוד בן גוריון על הקמת המדינה. "במקום הזה מספרים איך הקימו את מדינת ישראל, מדברים על מגילת העצמאות, על ההכרזה ועוד", הוא אומר, "אבל המוזיאון הזה צריך להיות מוקדש לא רק לשאלה איך הקימו את המדינה, אלא למה הקימו אותה ומה הצידוק לציונות".
לדבריו ישראלים רבים לא באמת יודעים מדוע קמה התנועה הציונית. "התשובה שנשארת שחוקה בציבור היא בגלל השואה וזו אמירה בעייתית, מסוכנת ושקרית", מציין דיין. "הרי התנועה הציונית קמה עוד לפני השואה. האם זה אומר שאם לא הייתה שואה אז אין הצדקה לתנועה הציונית?"
אתר אחר שאליו מגיעים בני הנוער - יותר במסגרות של תנועות הנוער - הוא תל חי. לגביו סבור דיין כי הוא צריך לתפוס נפח הרבה יותר משמעותי. "זה צריך להיות האתוס וחבל שהוא נשאר תחום רק אצל תנועת בית"ר, ובצורה מינורית", אומר דיין. "זה מקום שמעלה את סוגיית קביעת גבולות הארץ. היה ויכוח בין ז'בוטינסקי לכצנלסון שבו ז' בוטינסקי טען שאם אי אפשר לחזק את תל חי אז צריך לקפל אותה זמנית לכפר גלעדי. לעומתו כצנלסון דבק במדיניות'אף שעל' וטען כי'קו המחרשה יקבע את קו הגבול'. לכן אסור לעזוב אף נקודת יישוב, יהא המחיר אשר יהא. כך דנו המוסדות הלאומיים את תל חי לקרב גבורה אבוד.
"טרומפלדור, שהבין זאת, הלך לחזק את תל חי ונפל בקרב. את תל חי כידוע פינו אחרי הקרב ולא הקימו אותה מחדש, כך שז'בוטינסקי צדק. זה מן היפוך תפקידים מעניין בין הימין והשמאל של אותה תקופה ".
אולי דווקא המשפט המפורסם של טרומפלדור "טוב למות בעד ארצנו" מתנגש עם הגישה של לקדש את החיים?
"בשונה מאנשי מצדה, שעבורם ההתאבדות היתה המשימה, טרומפלדור לא בא לתל חי בשביל למות. כשהוא הבין שהוא הולך למות הוא אמר לרופא של כפר גלעדי שבשביל הארץ, כדאי למות".
לכו להר הבית
אתר מרכזי שדווקא מצוי ברשימת האתרים שבהם מבקרים תלמידי מערכת החינוך, הוא הכותל המערבי. לגביו יש לדיין דעה די נחרצת. "אגיד משהו קצת רגיש: תלמידים רבים מגיעים לכותל המערבי, אבל זה כמו שהיית מגיעה למקום חשוב בעולם והיית מבקרת רק את אחד מקירות התמיכה שלו. ילדי בית ספר צריכים לבקר בהר הבית. אם מבקרים במקום ש-150 מטר ממנו נמצא האתר האמיתי באזור, יש לבקר בו".
אתה באמת חושב שבמציאות הפוליטית והביטחונית יש באמת אפשרות להעלות תלמידים להר הבית בסיורים מודרכים של משרד החינוך?
"אם מצאנו את הסידור במערת המכפלה, על כל רגישויותיה, אז אפשר למצוא את הדרך גם לבקר בהר הבית. צריך למצוא הסדר שיאפשר לתלמידים לבקר במקום שבו נמצאים השורשים של האומה. הרי אם זה היה מקום כלשהו באירופה בוודאי שהתלמידים היו נוסעים לבקר בו".
אם החלטה כזו אכן תתקבל היא עתידה לעורר ויכוחים קשים.
"זו בהחלט בעיה שבמהלך השנים התנ"ך נהיה הדגל של הדתיים והלאומיים. היום כשמוציאים את התנ"ך ומצטטים ממנו זה מרגיש כמו כפייה דתית. אני גדלתי במקום שאינו דתי אבל עד היום אני הולך לכל סיור עם התנ"ך. בדרך כזו אתה מכיר את ספר הספרים ולומד אותו הרבה יותר טוב מאלה שהיו 20 שנה בישיבה".
החלטתו של גדעון סער להנהיג סיורים לחברון עלתה לא אחת לכותרות והיה גם מי שטען שהיא נבעה משיקולים פוליטיים. מה דעתך?
"אני סבור שלבקר במערת המכפלה ובחברון זו חובה לכל ישראלי. מערת המכפלה היא המבנה הכי עתיק בעולם שעד היום ממלא את ייעודו. זה לגיטימי שכל אחד יבוא והדעות יהיו שונות, אבל את דעתך תקבע על בסיס ההגעה למקום".
בהקשר זה דיין מספר כי הוא מדריך סיורים רבים בחברון ובאופן קבוע נוהג לשאול את הקהל מי מעולם לא היה במערת המכפלה. "ברוב המקרים בין 60 ל-80 אחוז מהמטיילים אומרים שזו פעם ראשונה שלהם שם. אחר כך אני שואל מי מעולם לא היה במנהטן, לא היה לי סיור אחד שבשאלה הזו הצביעו יותר מעשרה אנשים. מטריד אותי שאנשים נהיים תיירים במדינה שלהם. לא כל אחד צריך להכיר את נחל הנחש הצמא, אבל אני מדבר על אתרי מורשת עיקריים. צריך לבקר שם ולהשתמש בזה בתור קצה חוט לדיונים אמיתיים וללימוד מעמיק יותר של דברים".
מקור אתר מעריב: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/501/045.html
איש נפלא
השבמחק