שער נעול

מתחם שער ברקלי, מצדו הפנימי של הכותל המערבי,

בתמונה משנות הארבעים של המאה ה-20 ובמבט עכשווי (למטה).

 גוש הסלע העצום ששימש כמשקוף נחצב ללא היכר בשנים האחרונות

בעזרת הנשים של הכותל המערבי עוד ניתן לזהות שבעבר היה כאן שער, אבל כמעט אין זכר לפאר המקום בשלהי ימי הבית השני. זה היה אחד מארבעת השערים שאותרו לאורך הכותל המערבי ומשוייכים (כמו הכותל כולו) לתקופת הורדוס. הוא מכונה שער ברקלי על שם מגלהו באמצע המאה ה-19, אבל ייתכן ששמו המקורי הוא בכלל 'קיפונוס', שמו של שער הכניסה המערבי להר על-פי מסכת מידות. בצדו השני של הכותל המערבי מצוי האולם הפנימי של שער ברקלי-קיפונוס, אולם שלפי אחת הסברות הוא ה'מערה', בית הכנסת המרכזי בירושלים במהלך ימי הביניים שאליו מתייחסים חלק מבעלי התוספות. במשך שנים רבות לא סיפק הוואקף מידע על המתרחש בו ולאזרחים מהמניין לא התאפשר להיכנס לתוכו, אך בשבועות האחרונים העניק דף הפייסבוק האיסלמי הזה הצצה נדירה לאולם העתיק והחסום.

מתחם שער ברקלי, מצדו הפנימי של הכותל המערבי,

בתמונה למעלה, משנות הארבעים של המאה ה-20 ובמבט עכשווי.

גוש הסלע העצום ששימש כמשקוף נחצב ללא היכר בשנים האחרונות

כפי שניתן לראות מהתמונות שהועלו ברשת החברתית, המתחם שופץ בינתיים בידי הוואקף והפך גם הוא למסגד. כשהשער התגלה ב-1852 על ידי ג'יימס טרנר ברקלי הוא כבר היה חסום. הפרט המרשים ביותר בו היה משקוף השער העצום, העשוי אבן יחידה שמשקלה בין 30 ל-40 טון. השוואת התמונה העתיקה של המתחם לתמונות העכשוויות מעוררת חשש כבד שהוואקף חצב בצידו הפנימי של המשקוף העצום והעתיק ופגע בו, ומילא את החסר באבנים קטנות.

רוחב השער עצמו 5.60 מטר וגובהו מבחוץ מן המשקוף לסף הוא 7.80 מטרים, אך הארכיאולוג מאיר בן-דב משער שהסף איננו מקורי ושגובה השער ביחס למפלס הרחוב כ-11 מטרים, דבר המתאים למסכת מידות ב,ג ("כל הפתחים והשערים שהיו שם, גובהן עשרים אמה ורוחבן עשר אמות").‏ קירו המזרחי של אולם השער (זה שאיננו נראה בתמונות) מתוארך לתקופה ההלניסטית, ויש המשערים שהוא הוא הכותל המערבי המקורי של הר הבית, זה שעל-פי מסכת מידות היה בגודל 500X500 אמה, כלומר כ-250X250 מטרים, לפני הרחבת ההר הבידי הורדוס למימדיו המוכרים כיום ולכותל המערבי העכשווי.