יום רביעי, 13 בנובמבר 2013

מוזנח מרוב קדושה / קללת מורא מקדש

מאת: יהודית דסברג 
הרבנית יהודית דסברג בהר הבית
ביום חמישי שעבר עלינו להר הבית בקבוצה של ארבעה אנשים. עם כניסתנו לרחבה התגלה לעיננו 'כוילל אל אקצה'. בכל הרחבה הדרומית ישבו מעגלים, מעגלים של ערביות עם דפים בידיהן ומעגלים של ערבים ודפים בידיהם. (מעניין ממה מתפרנסים כל היושבים האלה.) ברגע שהופענו ברחבה התחילו הנשים לצעוק, וכל שאר המעגלים ענו להן כהד. כל ההר רחש ורעש צעקות וקללות.(מעניין מי המתאם של הצעקות, האם יש קשר בין התיאום לבין הפרנסה.) והנה ממעגל אחר יצא המקלל: "לכו מכאן, אין לכם מה לחפש כאן," ו...קללות. היינו על ההר ארבעה נאמני הר הבית, ועשרות מנאצים אותו. ארבעה כמהים לבנין המקדש ועשרות מכחישים ועוינים. והמשטרה נבוכה.
תופעת כוילל אל אקצה, צברה תנופה מאז שנאסר על משה פייגלין לעלות להר. זאת לאחר התנפלות הערביות, והרחקתו ע"י המשטרה, בגיבוי ראש הממשלה. רוח גבית ממשטרת ישראל בצרוף תמיכה כלכלית, מגבירה את המוטיבציה של הערבים לנוכחות על ההר! ומה אתנו? איפה כל היהודים הדורשים את מקום מקדשם? כיצד זה היהודים לא באים בהמוניהם? ולו רק כדי לבוא להגיד: "שלום אבא, הגענו הביתה" הרי אדם אובייקטיבי, או אפילו התיירים הבאים להר, יחשבו לפי הנוכחות והנהירה, שהר הבית, מקודש לערבים ...והכותל קדוש ליהודים.
לאחרונה נשמעים יותר ויותר קולות, מכיוונים שונים הקוראים לעלית יהודים להר הבית: אם לא כדי לבטא את רצינותנו לתפילה "מפני חטאינו.... ואין אנחנו יכולים לעלות...", אז לפחות מדין כיבוש! כמו שפסק הרב גורן! היום ירושלים בנויה, בתינו בנויים, הארץ מפותחת, בתי כנסת לרוב, ובאוזנינו מהדהדת תוכחתו של חגי הנביא: "העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים, והבית הזה חרב?!" האם בימיו היו לשבים לארץ יותר אמצעים משיש לנו היום???
אינני יודעת אם הייתה להם פרה אדומה ואם הם לא היו טמאי מתים, אך הלוואי שהיום הייתה זו הבעיה היחידה החוסמת את תודעתנו אל בית הבחירה!
היום, רוב ההנהגה הרוחנית בציונות הדתית, מקורה בישיבת מרכז הרב. השפעתו של הרב צבי יהודה מכתיבה את התנהלותנו. ברוך ה'! הרב צבי יהודה, לא הרשה לעצמו לגעת בכותל מפני 'מורא מקדש'. גם הוא ידע, כמונו, שהכותל הוא רק קיר תמך שבנה הורדוס לצורך הגדלת שטח ההר. גם הוא ידע שעל השטח שהורחב היה מותר להגיע, אפילו לגויים בטומאתם, בזמן שהמקדש היה קיים. אך הגביל את עצמו בהתנהלות היומיומית מלעלות להר.עם זאת, כאשר נכבש ההר, הוא עלה בהתרגשות עצומה עם הרב הנזיר והרב גורן. אולי מדין כיבוש ואולי מהכרת הטוב.
היום מתערערת אחיזתנו בכל ארץ ישראל! מי ששולט בלב העולם – בהר הבית, שולט בארץ ומשפיע על העולם! תפיסתו הרוחנית של הרב קוק, והכרת מקומו של עם ישראל בהנהגת העולם, לא הייתה מאפשרת להתדרדרות כזאת לקרות. אני מאמינה שאילו היה הרב כאן היום, והיה רואה כיצד ההר נמצא מחוץ לתודעת היהודים נטוש ומוזנח, הוא היה מתיר את העליה להר הבית.

2 תגובות:

  1. לא מסכים לא היה מתיר אבל גם לא משנה כמיהה של עם ישראל לבנית המקדש ישנה הכל. עולים עם או בלי הרבנים.

    השבמחק
  2. לטמא מת מותר לעלות להר הבית. אין על כך שום וויכוח תורני. זה דבר ברור ומוחלט לכל מי שפותח ספר.

    השבמחק