דיון נדיר במליאת הכנסת השבוע בנושא ריבונות ישראל במקום הקדוש בעולם, שדומה לו לא התקיים כנראה מאז שיחרור הר הבית במלחמת ששת הימים, סיפק אוסף מרתק של דעות והשקפות בעניין הר הבית מימין ומשמאל * מעל הבמה יצרו חברי הכנסת – אלו שלא נמנו על השותקים או המחרימים – תמונה מורכבת אך בהירה מתמיד של עניין שזמן רב היה נתון בערפל כבד * עיקרי הדברים
הערת המערכת: ניתן לצפות ולקרוא את הנאומים האוהדים במלואם כאן >>
ח"כ משה פייגלין – הליכוד ביתנו
כשאני מגיע לכנסת מדי בוקר, כבר בכיכר מצפה המנורה. אותה מנורה מפורסמת
שליוותה את כל כנסות ישראל מאז ומתמיד; וכשאני מגיע כעת למליאה, שוב עומדת לעיניי המנורה,
מנורת המקדש שמזכירה לנו בכל רגע ובכל עת מאיפה באנו, בזכות איזו בשורה נאחזנו בנצח
ושבנו לארצנו, לעירנו ולהר-הבית.
והנה, בנסי נסים ובגבורת חיילי ישראל השיב לנו אבינו שבשמיים את הר קודשנו,
ואנו יכולים לשוב ולהאיר את המנורה, להאיר מן ההר את בשורת הנביאים, בשורת החירות מכל
משעבד בשר ודם, בשורת תיקון העולם במלכות הא-ל לבדו. אין לנו בשורה אחרת. אין צידוק
אחר לקיומנו כיהודים וכמדינה בלי הבשורה הזו. בלעדיה אנו מאבדים את צדקת קיומנו כאן
והופכים למעין צלבנים זמניים בארצנו. אבל ההנהגה הישראלית לדורותיה, לצערנו הרב, בורחת
מבשורתה. 'מי צריך את כל הוותיקן הזה?', אמר משה דיין ומסר את המפתחות לווקף. שום לחץ
מדיני או צבאי לא גרם לכך – למהר ולמסור כעבור שעתיים את מפתחות הר-הבית.
מזל שהיה לה להנהגה הישראלית למי למסור את ההר, אחרת היהודים עוד היו מקיימים,
חלילה, את ייעודם, מתחברים למשמעות קיומם פה בארץ, עוד בונים את בית-המקדש, חס וחלילה.
אז מה עשינו עם המתנה המדהימה, עם המקום שבו בחר השם להשכין שכינתו שם, שניתנה לנו
בנסי נסים במלחמת ששת הימים? קיבלנו מתנה עם עטיפה, לקחנו את העטיפה, את הכותל, ואילו
את המתנה עצמה השלכנו אחר גבנו. אולי נזמין את אנשי התחזוקה ונפרק פה את המנורה. אם
את המקור אנו משליכים אחר גבנו, מה אנו מתפארים בסמל המנורה הזה?
ח"כ זהבה גלאון – מרצ
אין חולק שליהודים זכות לעלות להר הבית, אך קיימת אבחנה ברורה מאוד בין
זכות לבין מימושה. בוודאי בעת הזו יש ויכוח על התבונה המדינית בעליה להר הבית, ומי
שעומד כאן היום על דוכן הכנסת וקורא לעלות להר– מבצע פרובוקציה שיש לה רק מטרה אחת:
לפוצץ את יחסי ישראל והעולם המוסלמי, לקבוע עובדות בשטח, לטרפד ולסנדל את התהליך המדיני.
זו המטרה של ח"כ פייגלין. היא לא החלה מהיותו חבר כנסת: שנים הוא שייך לקבוצה
של אלה שרוצים לעלות להר הבית, אולי גם להקים את המקדש.
כשיש ודאות קרובה שהסדר הציבורי עלול להיפגע, אין מחלוקת שיש הצדקה מעשית
להגבלת הזכות הזאת. מי שקורא בנקודה הרגישה הזו לעלות להר הבית – זורק גפרור שיצית
חבית אבק שריפה, ובאיצטלה של טעם דתי וגישה וזכות פולחן, מבקש לקבוע ריבונות על הר
הבית במקום שהדבר ייעשה בהסדר מדיני. זה לא יעזור לכם: הריבונות על הר הבית לא תיקבע
בפרובוקציות שלכם, ולא תיקבע בשימוש שלכם בזכויות התפילה. אתם מבקשים לסכן את מדינת
ישראל. בסוגית הר הבית יש סטטוס קוו, וזה לא רע. לא מקרי שראש הממשלה נתניהו, שאינני
נוהגת לשבח אותו בדרך כלל, נוהג במדיניות מאופקת בסוגיית הר הבית, כי הוא מבין שאנשים
כמו אלו שיזמו כאן את הדיון היום, מבקשים לסכן את מדינת ישראל ולהצית את חבית אבק השריפה.
ולכן, בהסדר מדיני, כשזה יהיה, יש לאפשר את זכותם של יהודים לעלות להר
הבית ולממש את זכויות הפולחן שלהם. עד אז אנחנו צריכים לשמור על המצב שקיים, ולא לתת
לגורמים קיצוניים לפוצץ את העסק.
ח"כ שולי מועלם-רפאלי – הבית היהודי
מכתב בן כמעט 20 שנה: "בעזרת השם, ה' באדר ב' תשנ"ה,
7.3.1995. מכובדי, שלום רב, קראתי בעיון את מכתבך. זכותו של העם היהודי על מקום קודשו,
הר הבית, אינה ניתנת לערעור. אני סבור שיש להסדיר זכות תפילה של יהודים במקום זה, על
אחת כמה וכמה כשאנו נותנים חופש פולחן לכל הדתות בירושלים. ברור שיש לטפל בנושא זה
ברגישות הראויה, ואני מאמין שנוכל לעשות כיאות לאחר שנחזור להנהגת המדינה. על החתום:
בנימין נתניהו, יושב-ראש תנועת הליכוד".
אדוני ראש הממשלה, אנחנו כבר בהנהגת המדינה. אולי הגיע הזמן להסדיר את
מה שאתה מבקש במכתב הזה– להסדיר את זכות היהודים להתפלל על הר הבית, לעלות אליו לא
כגנבים, לא כמתחננים. אם הזכות על הר הבית ברורה כל-כך, בוא ונסדיר אותה.
ח"כ אילן גילאון – מרצ
מה יש לך מהר הבית, משה [פייגלין. א"ס]? מה בוער לך כל כך? מה, זה
באמת לוחץ אותך? קח שני סיבובים ב-BMX שלך – יש לך אופני הרים מצוינות – ותתקרר קצת. אין בית
בתל-אביב בלי הר הבית? נו, באמת. אינני כופר בזכות ההיסטורית שלנו בהר הבית ולא בשום
מקום אחר. אני מסתכל כבן חורין במורשת שלי, בנביאים שהם הבסיס לתפיסת עולמי, ואף פעם
לא אמר אחד מהם – ירמיהו, ישעיהו או עמוס – שיש להצית את חבית אבק השריפה הנמצאת כאן.
יש מציתים קטנים שמבצעים פעולות תג מחיר ומסכסכים קצת בינינו לבין הפלשתינים, ויש מציתים
ענקיים, קבלנים של הצתה שרוצים לפוצץ הכל בבת אחת. זה יעיל מאוד לסכסך אותנו לא רק
עם הפלשתינים כדי להוכיח שאין פרטנר, אלא גם עם ירדן וכל המדינות האחרות.
לאט לכם. אתם לא רוצים את הר הבית. אתם רוצים את חורבן הבית. יש תפיסת
עולם שהיא אנטי ציונית שמעדיפה את אי קיומה של המדינה היהודית, ומי שרוצה היום את הר
הבית הוא אנטי ציוני ורוצה בחורבנה של מדינת ישראל. זו התנועה הכי אנטי ציונית במדינה.
אני אוהב את ארץ ישראל לא פחות מכם, משום שמי שדואג שנעבור מכאן כמו הצלבנים,
ממקש את כל השטח ורוצה להצית להבות. אני אוהב את ארץ ישראל לא פחות מכם, אני אוהב אותה
יותר מכם, כי אני מוכן להסתפק בחלק ממנה כדי לקדש את נצח ישראל. ואתם מביאים את המדינה
הזאת לכליה ולאבדון. צר לי על הדיון הזה, כי הוא מזכיר לי את הנביא ישעיהו שאומר
"מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו".
ציפי חוטובלי – סגנית שר התחבורה והבטיחות בדרכים, הליכוד ביתנו
אני רוצה להגיד לך, חברת הכנסת זהבה גלאון, על הטענה הזאת שיש זכויות אבל
לא צריך לממש אותן, שזו בדיוק היתה הטענה האנטי ציונית הקלאסית. הייתם משאירים אותנו
בגלות לוּ היינו מקשיבים לכם. כשבן גוריון הכריז על המדינה הזו הממשל האמריקני לא מחא
לו כפיים. הוא אמר לו: זה עוד לא הזמן. זה אף פעם לא הזמן.
השיח הזה מתנהל תחת פחד, והפחד האמיתי שלכם הוא הפחד מפני המהות שהר הבית
מסמל. הר הבית מסמל את התוכן, ואתם מפחדים מהתוכן הזה, אתם מפחדים מהיום שבו נצטרך
להסתכל פנימה ולשאול את עצמנו בשביל מה הגענו לכאן. אין ציונות בלי ציון, אין ציון
בלי ירושלים, אין ירושלים בלי הר הבית.
כמי שעלתה להר הבית ביום חופתה אני יכולה לומר שאין דבר מרגש ומכאיב לב
יותר מהעלייה להר הבית. כל מי שזכויות העם היהודי יקרות לו, צריך להפסיק להשתמש בביטוי
הזה, חבית חומר נפץ. מדינת ישראל היא חבית חומר נפץ במזרח התיכון, ואנחנו לא אורזים
את חפצינו ולא עוברים לשום מקום, כי אנחנו כאן כדי לממש את הסיבה שלשמה הגענו לכאן.
יש כאן תנועה עממית שמתחילה לקום. אני קוראת לממשלת ישראל להרחיב את שעות
הביקור בהר ולממש את זכות התפילה. ממה אנחנו מפחדים? הנביא הגדול של הר הבית, אורי
צבי גרינברג, כתב בשיר "באוזני ילד אספר", שהמשיח היה כה קרוב: "הוא
הגיע עד חופי יפו, אך אל הר הבית לא בא. זה ההר היחיד שעליו לא דרך ברגליו. הוא הגיע
רק עד המבוא, רק עד סף המלכות, ושם הרוכלים מצאוהו. ויקבלו את פניו בלעג ובכחש שפתם
העברית, והרוכלים הגידו לו: שגית הלך, כי בכל דור יש כזה השוגה, החוזה חזון שווא, חזון
שווא של מלכות ירושלים, ובכל דור הננו כך עומדים על הסף, ללמד בינה לחוזים השוגים.
ירושלים צריכה דוד עשיר, שק טבין ותקילין, לבנות בה בתים ולסחור, לאכול ולשתות, בלי
מקדש א-לוהים על ההר ובלי כס למלכנו דוד ובלי שלטי גיבורים".
לא נהיה כמו אותם רוכלים שגירשו את המשיח. תפקידנו בכנסת ישראל הוא לעשות
הכל כדי שנוכל לקבל את ירושלים כפי שאנחנו ראויים לה, עם הר הבית בתוכה, עם זכויות
מלאות ליהודים במקום הקדוש ביותר לעם היהודי.
ח"כ אורית סטרוק – הבית היהודי
אנחנו מצויים עכשיו בתקופה המקבילה לשתי תקופות אחרות בתולדות עם ישראל:
ראשית מלכות ישראל בימי דוד המלך וראשית שיבת ציון בימי חגי הנביא. דוד המלך אמר: "הנה
אנוכי יושב בבית ארזים, וארון הא-לוהים שוכן בתוך היריעה". אנחנו יושבים פה בבית
מפואר כל כך, סמל להתחדשות ממלכת ישראל בתקופתנו, אך ראינו כולנו בדיוני ועדת הפנים
את שרידי המקדש שוכנים מתחת ליריעות ברזנט עלובות ונתונים לפגעי מזג האוויר, ואין לאל
ידינו להושיע.
חגי הנביא אמר: "העת לכם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב?".
בכל יום שאני מגיעה לפה, לבניין המפואר הזה, אני מתמלאת שמחה על כך שזכינו להקים את
מדינת ישראל עם כל מוסדותיה המפוארים. יש לנו כנסת וממשלה וצבא, ויש לנו מדינה לתפארת,
אבל אנחנו יושבים בבתינו ספונים, וכמטחווי קשת מפה הבית האמיתי חרב, ואנחנו נותנים
לו להמשיך להיות חרב, שועלים מהלכים בו ומשחקים על רחבת הר הבית כדורגל ועושים שם פיקניקים,
ואנחנו עומדים כעניים וכאביונים בפתח, ולפעמים גם זה לא. פשוט יושבים כאן ולא רואים
את מה שקורה שם. ריבונות ישראל איננה יכולה להתחיל ולהיגמר בבית הזה; היא חייבת להתחיל
ולהימשך אל הבית ההוא, אל הבית האמיתי של כולנו, אל הר הבית, שבעזרת השם, ייבנה עליו
בית המקדש במהרה בימינו.
ח"כ שמעון אוחיון – הליכוד ביתנו
על-פי הקוראן, המוסלמים נתבקשו על-ידי מוחמד בשעתו, לזמן קצר בלבד, להפנות
את פניהם לעבר ירושלים, וזאת מתוך מגמה לפתות את היהודים לאמץ את דרכו של מוחמד. ומה
הם הרגישו? שאט נפש, חוסר שביעות רצון. משאת נפשם היתה תמיד הכעבה במכה, ונשארה לעולם
הכעבה. בשבילנו ירושלים והר הבית לא היו שאט נפש, אלא משאת נפש, כיסופים, געגועים אין
קץ, חלום כל הדורות לבוא לירושלים להשתטח ולהתפלל. והנה היום הדבר אסור. אסור להתפלל
בהר הבית, אסור לשאת תשמישי קדושה. היכן הוא חופש הדת שהבטחנו לעצמנו במגילת העצמאות,
ועל-פי החוק היום?
והיום אנחנו שומעים, בעיקר משמאל, שהר הבית איננו מקום תפילה אלא חבית
נפץ. ועל כן באנו היום להשמיע: הר הבית הוא מקום תפילה, ומי שבאמת דוגל בחופש הדת,
שלא ימנע מן היהודים את הדבר היסודי והבסיסי להתפלל שם, בהר הבית. אני קורא לממשלת
ישראל להפעיל את הריבונות ולתת לכל אחד ואחד את ההזדמנות, ליהודי ולמוסלמי, להתפלל
בהר הבית.
ח"כ דוד אזולאי – ש"ס
מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל פסק: יהודי שעולה להר חייב כרת. באשר לעצם
העניין, מדינת ישראל אכן הולכת ומאבדת את הריבונות שלה על הר הבית, וזה לא סוד. איננו
שולטים שם. נשים את הדברים על השולחן ונודה על האמת. האימרה המפורסמת של הצנחנים שריגשה
את כל עם ישראל, "הר הבית בידינו", היתה יפה ל-1967. היום, לצערנו הרב, בהר
מהלכים שועלים. הוא הפך למקום שבו עוברים על החוק, וממשלת ישראל איננה עושה כל מאמץ
לאכוף את הריבונות שלה במקום. נתניהו חזק על החרדים. הוא רוצה לאכוף את הריבונות שלו
בבית המדרש בבני-ברק, בירושלים, באשדוד, באלעד, במקום שלומדים תורה. בהר הבית, המקום
היקר לכולנו, נתניהו נוהג בכפפות של משי ובפחד. כשמדובר על בני תורה, הוא מתערב באופן
אישי. לימוד תורה לא פחות חשוב מהר הבית ומכל מקום אחר.
ח"כ יריב לוין – הליכוד ביתנו
אין גוף חי שיכול לתפקד ללא לב, וכשיהודים ישבו בגלות והתפללו במשך כל-כך
הרבה שנים, וחיכו וייחלו לשיבת ציון, הם לא התכוונו לשוב לתל-אביב. הם התכוונו לשוב
דווקא לירושלים. הם גם לאו דווקא חלמו לשוב לבניין הכנסת או למשרד ראש הממשלה. נדמה
לי שהם הסתכלו על מקום אחר, על הר הבית. ואת הדבר הזה כדאי שנזכור, כי בידינו נפלה
הזכות שלא היתה לדורות רבים מבני עמנו, שהיו מוכנים לתת כל דבר ולמסור את נפשם לו רק
יכלו לעמוד במקומנו ולהיות במצבנו.
אני אומר לחבריי מהסיעות החרדיות, לא אתווכח עם האמונה שלכם, ואם אתם סבורים
ומאמינים שאסור ולא נכון שיהודי יעלה להר-הבית, אני בוודאי מכבד את עמדתכם זו. ובוודאי
אף אחד לא יכול לכפות ולא רוצה לכפות על מישהו לעלות. זו לא השאלה. המציאות בהר-הבית
היא לא משום שאנחנו חושבים שאסור לנו לעלות לשם, אלא משום שאנחנו לא מממשים את זכותנו
ואת ריבונותנו על ההר כפי שאנחנו צריכים לעשות.
ולכן חובתנו לדאוג לכך שכפי שיכול כל מוסלמי, גם כל יהודי יוכל לבוא בשערי
הר-הבית. והדבר הזה אפשרי והוא הדו-קיום והשלום האמתי. ואני קורא לממשלת ישראל להנחות
את גורמי אכיפת החוק שאחראים על השמירה במתחם הר-הבית לנהוג בהתאם לקו הזה, שהוא הקו
הרשמי האמתי שהיה נכון ב-67' וצריך להיות נכון גם היום.
ח"כ יצחק כהן – ש"ס
יש איסור גמור לעלות להר-הבית. ח"כ פייגלין, אני מאמין בכנות כוונותיך
אבל אתם רומסים את המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. עם כל הכבוד, איננו שומעים הלכה לא
ממירי רגב, לא מסגנית השר חוטובלי, לא מאורית סטרוק ובטח לא ממרן ח"כ לוין. אתם
מעודדים יהודים לעלות להר-הבית וגורמים להם נזק באיסורי כרת. אותו הנזק שגרם אריאל
שרון כשרמס את הר-הבית בספטמבר 2000. כשפרצה האינתיפאדה. כמה יהודים נהרגו באינתיפאדה
בגלל אותה עלייה להר? קודם כל נחיל את הריבונות בנגב ובדרום תל-אביב. אחר-כך נטפל בחיסולים
ברחובות תל-אביב. הר-הבית בראש שמחתכם? יבוא היום, בעזרת השם. יבוא המשיח, הוא לא צריך
אף אחד מכם. כשהוא יבוא ייבנה בית המקדש.
החבר'ה מהבית היהודי מחרחרי ריב. הם מדברים על שיוויון בנטל כאשר הם מייצרים
נטל יום-יומי על עם ישראל. הם רוצים שיגייסו את בחורי הישיבות כדי להרגיע את המהומות
שהם מדליקים בהר-הבית. אינני מבין את ההיגיון המטורף הזה. עוד יבוא היום שייבנה בית
המקדש בעזרת השם, אבל כיום פירוש הדבר להצית תבערה, אותה תבערה שהצית אריאל שרון בספטמבר
2000.
ח"כ איתן כבל – עבודה
חבר הכנסת פייגלין הוא מפקד מחלקת הלהביוריסטים, ואחריו עולים החיילים
עם הגפרורים. איזה מתק שפתיים. עולה לכאן ומדבר שיש להחזיר את הריבונות להר הבית. שצריך
לשוב ולשלוט בו. סלע קיומנו. בכל יום עושה אהבה עם האדמה. ואני אומר לך, חבר הכנסת
פייגלין, למה לעצור בהר הבית? אם אתה המשיח החדש של תקופתנו, שקורא לנו לשוב ולממש
את הכתוב בהלכה –ומה עם גבולות ההבטחה בברית בין הבתרים? מה עם נחלת שבט ראובן, גד
וחצי שבט המנשה? יש לך פה רוב עכשיו להכריז מלחמה. לממש את חזון נביאינו. נו, מה הבלוף
הזה?
היו לפניכם בהיסטוריה יהודים שעמדו ואמרו ליהודים אחרים, רבן יוחנן בן
זכאי שאתם מתהדרים בגמרא ובהלכה שהוא השאיר אמר להם: יהודים, עד כאן. למה לשרוף את
הבית? אני באמת מאמין בביאת המשיח, אבל אתם, שנושאים את הכיפה על הראש ומתפללים שלוש
פעמים ביום, אתם כנראה אינכם מאמינים.
אלו משס לא רק שהם עם הארצים גמורים אלא גם בוגדים בהקדוש ברוך הוא
השבמחק