יום שישי, 30 במאי 2014

על הקשר תקיעת השופר בכותל לתמונה מהר הבית לנכדים...

מה הקשר בין התקיעה בשופר בכותל לפני 84 שנים לבין העליה להר הבית?

כך כתב יצחק אריאל בפייסבוק:



יצחק אריאל בהר הבית
אחד מסיפורי הכותל שמשום מה תמיד מרגשים אותי הוא הסיפור על הרב משה צבי סגל, שביום הכיפורים שנת תרצ"א (1930) תקע בשופר בכותל המערבי. זאת למרות האיסור החמור שהטילו הבריטים לבצע פעולה זו על פי סעיף ב' פיסקה 5: "אסור ליהודים לתקוע בשופר על יד הכותל, ואסור להם לגרום למוסלמים כל הפרעה בת מניעה".

נדמה שהרגש מובן הוא. הרבה מעבר למנהג ישראל לתקוע בשופר במוצאי היום הקדוש היה בביצוע פעולה זו עמידה על הכבוד הלאומי. ההשפלה הנוראית שחש כל יהודי הקורא את 'הסעיף החוקי' הנ"ל אינה מוטלת בספק. אני מניח שאם הייתי עורך סקר ביניכם הקוראים היו 95 אחוז לפחות התומכים במעשהו של הרב סגל. תנו לי לנחש ש-50 אחוז לפחות יטענו שגם הם היו תוקעים בשופר אם היו עומדים מול הכותל המערבי הצר שבלב שכונת הערבים המוגרבים באותה דקה מתוחה. 

כולנו רוצים להיות חלק מההיסטוריה. אני חושב וחש שמשאת נפשנו בדקות הכי כנות שלנו, שמבליחות מידי פעם, היא לא באמת להוסיף עוד 0 מימין לחשבון הבנק (בתקווה שמשמאל מסומן +...) או לאכול אנטריקות במסעדה יוקרתית. ברגעים האמיתיים של החיים, בו האדם שם את עצמו מול המראה, הוא רוצה רק דבר אחד - להיות שותף למעשים אותם יוכל לספר לנכדיו וש'ישאירו' אותו בעולם לנצח נצחים. בהקשר של הסיפור הנ"ל אנחנו מזהים בתקיעת השופר הזו שארכה לא יותר מדקה 'חתיכת היסטוריה' שלא היינו רוצים לפספס חלילה אילו היינו שם.

כלפי מה הדברים אמורים. כלפי המקום הקדוש והנורא הנמצא מאחורי הכותל המערבי. חברים, ההיסטוריה משתנה מול עינינו! כל מי שיעלה להר הבית ויתעניין בנושא יראה איך העניין הזה פשוט מתגלגל ככדור שלג שכבר אי אפשר לעצור אותו. יותר ויותר אנשים מהציבור הכללי, מנהיגים ורבנים תומכים בעלייה להר ואף עולים בפועל במסות ענקיות (יחסית לעבר). ההבנה משתנה - גאולת ההר והמקדש לא תבוא מהשמים אלא מהרגלים. כך קרה לגבי ארץ ישראל, כך קרה לירושלים וכך גם יקרה בהר הבית. במקום בו יעבור היהודי שם יעבור גבולו, ואם לאו, חלילה, ישלוט שם הוואקף המוסלמי והכיפה היחידה שתיראה שם תהיה אחת מהכיפות הגדולות בעולם - בצבע זהב. תחושתי האישית היא שכל פעם שאני פוסע בהר אני חש אוחז בקרנות המזבח של ההיסטוריה, לא פחות. צעקות המוסלמים 'אלוקים הוא גדול'ליד מסגד אל אקצה פשוט מבריגים בליבך את התחושה המרוממת הזו שהנה אני שותף לשרשרת הדורות, 'יישאר' ממני משהו בעולם! 

לי כבר יש תמונה להראות לנכדים, מה איתכם?

הרב משה צבי סגל זצ"ל בהר הבית
עם נאמני הר הבית בראשות גרשון סלומון הי"ו

וכך הוסיף ארנון סגל:

כקרוב משפחתו של הרב משה צבי סגל אני יכול להעיד שהוא עצמו פעל אחרי מלחמת ששת הימים לחולל את אותו מהלך שעשה בכותל - בהר הבית. הנה במרכז התמונה בתפילה שאירגנו ותיקי המחתרות בכניסה לאל אקצה בראשית שנות השבעים.

2 תגובות:

  1. וגם חשוב להזכיר שהרב סג"ל הגיע לירושלים היישר ממשמרתו כחבר ה"הגנה" בגליל. על גיוס דיברנו?

    השבמחק
  2. ועוד עניין. אישי. אני בתמונה ואם היום אני "ותיק", אז לא הייתי לא ותיק ולא חבר-מחתרת-לשעבר.

    השבמחק