לראשונה בהר הבית: שרידים מימי הבית הראשון

בהמשך לכתבה על הכנס של 'יד יצחק בן צבי', מספר ארנון סגל על שתי תגליות מסעירות

איור בית המקדש הראשון (ויקיפדיה)

עוד שני גילויים מסעירים סיפק הכנס של 'יד בן צבי', שאותם חשף ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות. לדברי ברוך, ממצאים ארכיאולוגיים משמעותיים התגלו באתר המקודש בעת חפירה שביצע הוואקף בשנת 2007 לצורך הנחת כבל חשמל. ארכיאולוג רשות העתיקות סיפר לנוכחים שעל גבי רחבת כיפת הסלע  המזוהה כמקום המקדש התגלו שלוש תעלות ניקוז עתיקות, חלקן מטוייחות וחצובות בסלע ובהן נמצאו גם חרסים. מפאת המצב הפוליטי השורר בהר שאיננו מאפשר עבודה ארכיאולוגית מסודרת, לא ניתן לקבוע מתי נחפרו התעלות, אך ידוע שגם בימי הבית היו בעזרה תעלות שנועדו לנקז בין השאר את דם הקרבנות.

מתחת לרחבת כיפת הסלע, צמוד לפינתה הדרום-מזרחית, התגלו באותה הזדמנות ממצאים מדהימים עוד יותר. החפירות כאן, לדברי ד"ר ברוך, העמיקו בתוך הצטברות של עפר ואבנים עד לשכבת עפר חום בהיר. העפר נבדק ביסודיות בידי מפקחי רשות העתיקות ונמצאו בו חרסים ועצמות בעלי חיים. ברוך הנחה את פועלי הוואקף לחדול מעבודתם, ואת שאר העבודה ביצעו אנשי רשות העתיקות בידיהם בסיוע שוטר ממשטרת הר הבית. העבודה נעשתה בחשיכה  ולאור פרוז'קטור. לדברי הארכיאולוג, מה שנחשף שם היה משטח גיר כתות וקשה שעליו הצטבר רובד דק של עפר, אשר הכיל מכלול חרסים אופייני לשלהי ימי הבית הראשון. החרסים נאספו לשקיות, ולמחרת, תוך כדי ניקוי העפר מהם, אותרו בהן גם גרעיני זיתים מפוחמים. הללו נשלחו למעבדות במכון וייצמן וכעבור מספר חודשים הגיעו התוצאות – החרצנים הם בני המאה השישית לפני הספירה, כלומר ערב חורבן הבית הראשון. זו הפעם הראשונה שבה מפלס חיים מימי הבית הראשון מתגלה בהר הבית.