כך מתארת הרבנית רבקה שמעון את ישיבת ועדת הפנים

הם משתוללים || אנחנו ממשיכים!

כי היינו לעג וקלס

מאת: רבקה שמעון

היו"ר מירי רגב, אהרונוביץ' והמפכ"ל
בדיון בועדת הפנים על הר הבית

חזרתי מהישיבה בכנסת שדנה בישום הסטטוס קוו בהר הבית ברגשות מעורבים. נהלה את הדיון יו"ר הוועדה חה"כ מירי רגב, כשלצידה יושבים השר אהרונוביץ, המפכ"ל דנינו, חה"כ ויו"ר וועדת המשנה דוד צור וחבר הועדה מטעם הבית היהודי חה"כ זבולון כלפא. נחמן שי שוהה בחו"ל. מטעם חברי הכנסת ראינו נציגות של משה פייגלין, שולי מועלם, רות קלדרון שהגיעה מאוחר ושלושה חברי כנסת מטעם הסיעות הערביות.למרות שכמה מחברינו לדרך ראו בישיבה הזו של סכום המלצות ועדת המשנה  התקדמות, לבי מר  עלי.

מאז נחטפו הנערים, יחד עם כל עם ישראל אני אומרת תפילה, תפילה לישועת ישראל: 'מריה דעלמא כלא, הבוחר בעמו ישראל באהבה, הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס, הביטה וראה שפלות ישראל כעת. מלא רחמים, בעל הישועות, אדון הנפלאות, מלך ישראל וגואלו, צור ישראל וקדושו קומה בעזרת ישראל, קומה והושיענו בעת צרה, יעוררו רחמיך על בניך למענך, למענך עשה ולא לנו....'

אכן, זוהי התקדמות שחברת הכנסת מירי רגב יזמה והקימה וועדה. דוד צור בהמלצותיו מתח בקורת על התנהלות המשטרה ועל נהלי הכניסה להר הבית. האם יפתחו עוד שערים לכניסת תיירים וישראלים להר הבית? האם המשטרה תיישם את המלצות הוועדה?

מוזר, אך מצאתי את עצמי מרחמת במידה מסוימת על המשטרה. הרי הם כוח בשטח ,המצוי בין הפטיש לסדן. ככל שאני עולה יותר להר הבית, אני מודעת לגודל האחריות שלהם על המקום, עלינו, על שלומנו, וגם חושבת עליהם בהערכה, עם כל הבלגן בבידוק, וגם כשהם מרחיקים בכוח הזרוע את המוסלמים העוינים, המסכנים את שלומנו על ההר.

 למה פתחתי בתפילה את הסיכום הזה שלי?

כי מצב עם ישראל בשפלות.  יושבים שלושה חברי כנסת ערבים בתוך הכנסת ומבזים את יו"ר הועדה במילים מעליבות, פוגעניות, בקללות. אין פוצה פה ומצפצף. כולם עוברים לסדר היום. אני, כשרק פלטתי מילה אחת ואמרתי שהערביות על ההר מקללות, כמעט הוציאו אותי מן האולם.

המשטרה , על רקע חטיפת הנערים,  מגלה בקיעים בתוך ההנהגה. דנינו לא מסכים עם הממ"ז, אהרונוביץ מתפרץ על מירי רגב, ומכריז בפאתוס שהוא יגונן על הממ"ז. אם הממ"ז נעלב וזקוק לתמיכת אהרונוביץ, שמצטייר כמנותק לגמרי ממה שקורה השטח, מצבנו בכי רע.

חה"כ משה פייגלין חילק בין המשתתפים את התמונה מהר הבית , בה נראית קבוצת נערים ערביים מרימים אצבע משולשת לנצחון, בחיוך זחוח.

לא בחרו אותי לכנסת וגם לא לראשות וועדה בכנסת. אבל אני הייתי סוגרת את הר הבית לערבים בראמאדן המתקרב, כדי להרים את קרן ישראל. כדי לבדוק את האפשרות שאולי דרך סגירת ההר נפגע בבטן הרכה של ערביי ישראל ואז יש סיכוי שהנערים ישובו הביתה במהרה.

אבל מירי רגב, יו"ר הוועדה ,מגלה דעתה בצורה דמוקרטית ושיוויונית: ברמאדן היא תשאיר את ההר פתוח למוסלמים, והיא מצפה בחגי ישראל שההר יהיה פתוח ליהודים.

אבדנו את כוח ההרתעה.

אני כבר תוהה בקול מה יהיה בשבוע הבא? האם בכלל לתכנן עליות? יש כלות על הכוונת ועוד כמה עליות קבוצתיות מתוכננות. מה יהא עליהן?

איך זה שבמדינת ישראל המתחדשת מתאפשרת הסתה גלויה של חטיפת נערים , מצולמת ומתוקשרת ללא חשש, בשעה שבעבר אסרה המשטרה והשב"כ את הפצת המדבקות" אין ערבים- אין פגועים"? הכיצד זה לא נתנה הוועדה דעתה על כך שיש הפרה של הסטטוס קוו בהר, מעצם ישיבתן של נשים ערביות מסיתות, ממומנות על ידי גורמים אלימים באסלאם, בהר הבית, תופעה שלא היתה שם קודם? למה לא המליצו להשיב את הסדר אל כנו?- זו דעה שהביע באזני ישראל מידד כשיצאנו מהישיבה.

יהודה גליק, היחיד שנתנה לו רשות דבור של דקה, הביע חשש שהמצב על הר הבית יסלים, רק ילך ויחמיר, ורק שלא נגיע לשפיכות דמים, כשבמקום נעלים וכסאות ואבנים, יפגעו הערבים ביהודים באמצעים מסוכנים יותר.

דווקא היום, יום שני, חודש סיוון לקראת סיום, אני מרגישה  דשדוש במקום. ערביי ישראל, ולא משנה לאיזה תנועה הם שייכים, הרשו לעצמם לחטוף לנו נערים. זה גם בגלל שעל הר הבית הם מרגישים על הגובה. זה גם בגלל שלא סותמים להם את הפה בישיבות בכנסת. זה גם בגלל שמשחררים רוצחים.

זה גם בגלל שמשהו בשדרים שלנו על זכותנו ורבונותנו  על הר הבית, בארץ ישראל, להיות עם חופשי בארצנו- לא עובר מספיק חזק.

כן, נמשיך לעלות. כן, נמשיך להתפלל. כן, נמשיך להגיע לישיבות בכנסת. אך האם תבוא לנו ישועה מכנסת ישראל? מהמשטרה? מהממשלה?

ימים יגידו.