ברוך דיין האמת. עולי הר הבית מבכים את הסתלקותו של הכהן יואל לרנר ז"ל

יואל לרנר הכהן ז"ל || איש אמת, דורש ה', מותיקי עולי הר הבית ובוני המקדש

 

יואל לרנר ז"ל בעת מעצרו בחשד לניסיון לפוצץ את כיפת הסלע

יואל לרנר ז"ל היה איש אשכולות, מסור להר הבית ולחזון הגאולה שנים ארוכות, בכתיבה ובמעשה. נמנה על ראשוני הלוחמים להשבת הר הבית לבעליו והיה בין ראשוני העולים בטהרה להר הבית.

הלווייתו היום בחמש וחצי בבית המספד, הר המנוחות בגבעת שאול.

יושבים שבעה בבית כתריאל לרנר, בנו, במבוא חורון.

↓ מקצת קורות חייו

יואל לרנר הוא בלשן, מתרגם ומחנך. נולד בארה"ב ועלה ארצה בשנת 1960. ייסד בקרית שמונה את ביה"ס התיכון הדתי המקיף "המתמיד" בשנת 1965.
אחרי מלחמת ששת הימים הצטרף לנאמני הר הבית ניסה להקים גוף משותף לכל פעילי המקדש. הקים יחד עם הרב משה צבי סגל זצ"ל את תנועת הנוער החשמונאים, אשר אמורה היתה להחזיר את עטרת ברית החשמונאים ליושנה.

בשנת 1972 הצטרף אל הרב מאיר כהנא הי"ד והיה שותף להקמת תנועת כך. היה פעיל המלחמה נגד המיסיון בארץ ואף נאשם שפגע במוסדותיו.

בשנת 1977 נשפט ונידון לשלוש שנות מאסר באשמה שהקים ארגון מחתרתי (מחתרת גל) שזמם לפוצץ את כיפת הסלע בהר הבית.

ייסד בשנת 1985 את מכון סנהדרין לחקר המשפט העברי ויישומו, ופרסם ב-1986 בגליון הראשון של כתב העת "תקדים" הצעת חוקה לישראל המושתתת על יסודות המשפט העברי.
במשך השנים פרסם ב"לשוננו", רבעון האקדמיה ללשון העברית, שמונה מאמרי מחקר בלשון המקרא, פרי עטו.

 

↓ ראיון עם יואל לרנר ז"ל לפני שלוש שנים (אתר ישראלי פטריוטי)

יואל לרנר על העימות בין הציונות הדתית למדינת ישראל

להאזנה לראיון לחץ כאן >>

בראיון שערכתי עם יואל לרנר, איש רוח ובלשן, הוא הציג תיזה מקורית מענינת לגבי העימות הקיים מזה זמן רב בין הציונות הדתית למדינת ישראל. לדעתו, הבעיה העיקרית התחילה במלחמת ששת הימים, בתקופה שבה גישת חלק גדול של הציונות הדתית החזיקה בתפישה ששחרור חבלי ארץ ישראל היה שלב מתקדם בתהליך הגאולה שכל הציונות הדתית חשה שמתרחש סביבנו באותה עת.

בהיעדר הרקע של ישיבת מרכז הרב שהנחה גישה זו – אומר לרנר – ראיתי את הדברים יותר מנקודת המבט של מורי, הרב מאיר כהנא ז"ל, שלפיה הקב"ה הוא ראשית ומעל לכל אלוהי ההסטוריה. והכוונה למה שבעיני בשר ודם נראה כתהליך הסטורי.

בדרך שבה הדברים נראים לי היום, הרבה לאחר מעשה, אני מבין שמהרגע הראשון היו סימנים לכך שלא תפיסת השטחים היו המטרה ההסטורית הראשית של מלחמת ששת הימים:

ראשית לכל, אע"פי שראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל הכין את הרקע המשפטי והפוליטי שנדרש אז לצורך שליטה בשטחי ארץ ישראל, וכדאי לזכור שגם מנחם בגין היה אז חלק מממשלת האיחוד הלאומי, הממשלה נמנעה מלכלול את יש"ע במסגרת המדינה ולהחיל עליה את החוק הישראלי אף על פי שבמובן מסוים היא היתה מחוייבת מבחינה משפטית לעשות זאת.

הדבר השני היא השליטה בהר הבית שבו לא הוחלה אחרי המלחמה ריבונות ישראלית ולמעשה הדבר גרם לכך שהשליטה בו הושארה בידי האיסלם.

שלישית, החלה נהירה של ערבים מיהודה ושומרון מן הארץ החוצה, אך ממשלת ישראל ושר הבטחון שלה, דיין, מנעו את בריחתם של הערבים. הם שלחו שליחים למעברי הירדן ודאגו להחזיר אותם. בהקשר זה כדאי לציין כי הערבים נמלטו מחשש של מה שיקרה להם – מה שכלל את תושבי חברון שזכרו את מאורעות תרפ"ט וחששו ממה שעלול לקרות להם כנקמה ישראלית.

מה יכולה היתה לראות המטרה של נצחון במלחמה במונחים "אלוהיים". כפי שאני רואה זאת – אומר לרנר - השלב המעשי הראשון בגאולת ישראל היה קיבוץ הגלויות והעליה. בשנות ה60 המוקדמות זרימת העליה נטתה להתייבש ומאזן העליה והירידה נתנו סיכום שלילי. את הדבר הזה הפך על ראשו הנצחון במלחמה, שגרם למאזן עליה חיובי ביותר עד ימינו. העליה התגברה כל כך עד שלעתים הביא הדבר לקשיי קליטה. התרומה הגדולה לחיזוק העליה לארץ ישראל היא, לדעתי, המשמעות ההסטורית של הצלחת מלחמת ששת הימים.

דבר זה פתח לנו אפשרויות להתמודד עם זה ביחד עם ניכוס השטחים, אך בכך נכשלנו. אם היינו ראויים להתמודד עם מה שיכולנו לו כעם וכמדינה הדברים היו מתפתחים אחרת, אך לא היינו מוכנים לכך. זהו ציר הבעיה שקיימת בעימות בין חלקי הציבור, ובמיוחד בין הצד הדתי-לאומי לבין מדינת ישראל. הדבר קשור לכך שעדיין יש חלק גדול מן הציבור שאינו מתמודד עם השינויים הגדולים שהתרחשו לאורך התקופה הארוכה שבה הגיע העם היהודי לארץ ישראל. 

קמין את לרנר.mp3

הכתבה מתוך האתר: ישראלי פטריוטי http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=178201