כיפת הסלע כתחליף לבית המקדש? || המוסלמים מתכחשים לעצמם
ממצאים ארכיאולוגיים ותיעוד היסטורי מלמדים כי מבנה כיפת הסלע נבנה בהשראת בית המקדש היהודי • הנתונים יוצגו היום בכנסת בכינוס השדולה לעמן הר הבית.
↓ מאת: שמעון כהן/ ערוץ 7
הארכיאולוג אסף אברהם, מנהל גן לאומי סובב חומות ירושלים ברשות הטבע והגנים לשעבר הוא אורחו של כנס השקת השדולה לחיזוק הקשר היהודי למורשת הר הבית.
באירוע צפוי אברהם לחשוף נתונים ועדויות המלמדות על כך שמבנה כיפת הסלע נבנה בהשראת בית המקדש היהודי. בראיון ליומן ערוץ 7 הוא מספר על תמציתו של מחקר שיידון במהלך הכנס.
"ההרצאה היא המשך להרצאה קודמת מלפני ארבעה חודשים כשפרסמתי ממצא של כתובת מלפני אלף שנה, כתובת מוסלמית מהכפר נובה הסמוך לחברון, ובה מוזכר המונח 'סחראת בית אל מקדיס', תרגום: סלע בית המקדש, שהוא אחד הכינויים של כיפת הסלע בראשית התקופה המוסלמית", פותח אברהם ואומר.
לדבריו הכתובת הזו שנחשפה לפני חודשים אחרים "מצטרפת למספר עדויות מהספרות המוסלמית הקדומה שבהם כיפת הסלע מוגדרת כבית אל מקדס".
"אני ועמיתי, פרץ ראובן, הראנו שבראשית התקופה המוסלמית ייחסו למבנה כיפת הסלע מסורת ששאבו אותה באופן מובהק מעולם האמונה היהודי, כשהמוקד הפולחני של המבנה הוא אבן השתייה. כיוון התפילה היה אז לכיוון אבן השתייה עד לשלבים מאוד מאוחרים. ציורים מסוף המאה ה-19 מלמדים שמתפללים כורעים לכיוון האבן ולא לכיוון מכה. אין ספק שלמעשה המקור לקדושת המקום הוא בית המקדש", קובע אברהם.
כשנשאל אם להבנתו בניית כיפת הסלע בוצעה באופן מדויק על המתאם הגאוגרפי של בית המקדש משיב אברהם בנחרצות "אין ספק. כשהגיעו לכאן המוסלמים במאה השביעית לספירה, וככל הנראה עוד קודם לכן, הם ספגו את האמונות היהודיות שנכנסו לאמונה המוסלמית. רואים את זה גם בקוראן הרווי בסיפורים מקראיים. התפיסה המוסלמית ככללה היא תפיסה מונותאיסטית התואמת את האמונה היהודית והדוגמאות לכך רבות".
"גם הקמת המבנה בדיוק במקום של קודש הקודשים הייתה מכוונת לשמר את הזיכרון של קדושת המקום", אומר אברהם ומסביר כי אמונת החילוף, כלומר האמונה שדתם מחליפה את הדת היהודית, אמונה המוכרת בעיקר ביחס לנצרות, הייתה גם נחלתו של האיסלאם. "הנוצרים הראשונים ראו את עצמם כיהודים החדשים והתופעה הזו לא פסחה על המוסלמים, שראו את עצמם כממשיכי האמונה המונותאיסטית וממשיכי המקרא. מוחמד נחשב בעיניהם כמשיח ה' והם קיוו שגם היהודים ישתפו איתם פעולה. בראשית התקופה הוכרז כיוון התפילה לירושלים והצום המרכזי היה יום הכיפורים, אבל כשהיהודים לא שיתפו פעולה החליפו את כיוון התפילה לעבר מכה. זו לא הפתעה אלא חיזוק של תיאוריה מגובשת".
עוד מוסיף אברהם ומספר: "עד לתקופה המוסלמית הייתה ליהודים הגבלה חזקה מלשבת ולגור בירושלים, ובוודאי לגשת למקומות הקדושים, ולאחר הכיבוש המוסלמי נפתחה ירושלים ליהודים והשפעת היהודים לתהליך כניסת המוסלמים לירושלים הייתה עצומה. מוכר הסיפור על דמותו של כעאב אל חאבר היהודי, שהוביל את השליט עמאר איבן חטאב בסיור בירושלים ואל הר הבית, ושם כעאב אל חאבאר פרס בפניו את נושא קדושת המקום ובעקבות הדיון ביניהם הוחלט על הקמת המבנים בהר הבית. שום דבר לא מוסתר. גם מוסלמים מכירים בהשפעה היהודית על התפתחות המקום וקדושתו מאז ראשית התקופה המוסלמית".
ומה באשר לטענות מייצגי המוסלמים כיום לפיהן אין לכל הטענה היהודית על בית מקדש בהר הבית בסיס היסטורי? "ההכחשה היא די מודרנית וראשיתה בהקמת התנועה הציונית והרצון להיבדל מהשאיפה היהודית המחודשת לעצמאות לעולם האמונה המוסלמי".
אברהם מדגיש כי כל שהוא אומר וכל שיציג בהרצאתו אינם רעיונותיו שלו. "אלו לא רעיונות שגיבשתי עם עצמי, אלא דברים שנשענים על מחקרים של אנשים ידועי שם על התקופה המוסלמית. זה לא חידוש שלי. החידוש שלי הוא הכתובת מהכפר נובה שלא הייתה מוכרת למחקר המערבי. זו עדות נוספת שמחזקת את העניין הזה, כמו גם ממצאים נוספים כמטבעות מוסלמיים עם מנורת שבעת הקנים וממצאים נוספים".
על התגובה הצפויה של חברי הכנסת הערבים ואנשי דת מוסלמיים בני זמנינו, אומר אברהם: "אני לא פוליטיקאי. אני בא להציג את העובדות כפי שהן יוצאות מבטן האדמה. בנוסף, גם המורשת המוסלמית צריכה לכבד את המורשת של עצמה ולראות איך המורשת הזו מתחברת לאמונה שלהם היום, אבל כל זה עניינים חברתיים פוליטיים שפחות מעניינים אותי".
