הרחקת יהודים מהר הבית || עידוד הפרובוקציות והטרור
ד"ר נסיה שמר מפריחה במאמר ב"ישראל היום" כמה מהנחות היסוד של המתלהמים נגד הנוכחות היהודים בהר הבית.
↓ מאת: ד"ר נסיה שמר/ ישראל היום
 |
| יהודים ממתינים בכניסה להר הבית. תיירים נכנסים בחופשיות |
"למען אל־אקצא נדרוס יהודים", כך נקרא שיר חדש שהועלה לרשת על ידי שני זמרים פלשתינים מרמאללה.
הסיסמה הפופולרית "אל־אקצא בסכנה" משמשת זה עשרות שנים חומר דלק להבערת השטח על ידי גורמים איסלאמיים קיצוניים, עוד מימי המופתי בירושלים, ידידו של היטלר, חאג' אמין אל־חוסייני. עלילת הדם הזאת, שמקובלת כקונצנזוס בכל רחבי העולם המוסלמי, גורסת שישראל זוממת למוטט את מסגדי הר הבית, על מנת לבנות במקומם את בית המקדש השלישי.
בבסיס הנרטיב הזה עומדות כמה הנחות יסוד לכאורה מובנות מאליהן והן שלדת היהודית אין קשר למקום, שנוכחות יהודית על ההר פוגעת בקדושת המסגדים, והס מלהזכיר תפילת יהודים על ההר. מעניין שעל פי הקוראן עצמו (פרשה 17 פסוקים 4-8) היו גם היו שני בתי מקדש יהודיים על הר הבית. גם בספר ההנחיות של המועצה המוסלמית העליונה מ־1924 נכתב במפורש: "האתר הוא אחד העתיקים ביותר בעולם. קדושתו נעוצה בזמנים קדומים. זהותו עם מקדש שלמה אינה שנויה כלל במחלוקת".
הנחת יסוד שנייה היא שיש למנוע תפילה של לא־מוסלמים במקום. ככלל, תפילה היא המצווה הכי חשובה באיסלאם, כיוון שהיא מבטאת את האמונה באללה. מי שלא מתפלל נחשב לפי השריעה כופר ודינו מוות. תפילה לאל האחד היא ערך אוניברסלי ששייך לא רק למוסלמים, אלא לכל מאמין באשר הוא, ודאי ליהודים ולנוצרים. הקוראן מפליג בחשיבותה של התפילה וטוען שרק אנשים רשעים במיוחד מונעים מאחרים את זכותם להתפלל. לדוגמה: פרעה מנע מבני ישראל להתפלל, או כופרי שבט קורייש שמנעו מהנביא מוחמד להתפלל בכעבה במכה. ואילו היום נוצר הפרדוקס שמוסלמים מונעים תפילה מבני דתות אחרות. אם נבחן את ההיסטוריה המוסלמית בסוגיה נגלה שלצלאח א־דין הגדול, משחרר ירושלים מידי הצלבנים, לא היתה בעיה לחתום איתם על הסכם יפו ב־1192, שבו איפשר להם, בין היתר, כניסה חופשית לירושלים כצליינים.
הנחה שלישית היא שנוכחות יהודים על ההר מעוררת פרובוקציה וגורמת לשפיכות דמים. אלא שהמהומות נוצרות לא בשל הנוכחות היהודית, אלא דווקא בשל חוסר הנוכחות היהודית. כך נשאר ההר מופקר בידי גורמים איסלאמיסטיים קיצוניים שזוהי מטרתם בלאו הכי. השייח' ראאד סלאח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, המכונה שייח' אל־אקצא, מפעיל את ארגון "אל־מראבטון", ובו פעילים הנמצאים דרך קבע על ההר, כדי ליצור פרובוקציות כאשר עולים לשם יהודים. את משכורות חברי הארגון מממנת עמותת "עמארת אל־אקצא", המזוהה עם חמאס.
עוד מיתוס, שרווח בחברה הישראלית, הוא שכל עוד מניחים למוסלמים לעשות כרצונם בהר הבית יישמר הסטטוס קוו של "הר הבית להם הכותל לנו". אבל לפי האידיאולוגיה הרשמית של גורמי האיסלאם הקיצוני וגם של הרשות הפלשתינית, ליהודים לא רק שאין זיקה להר הבית, אלא גם לא לכותל המערבי, שהינו למעשה "חאיט אל־בוראק", הקיר שאליו קשר הנביא מוחמד את סוסו כשעלה השמימה.
ונסיים בנקודה אחרונה למחשבה: לו היו המוסלמים כובשים את הר הבית ב־67', האם היו מוותרים על המקום מרצונם לדת מתחרה?
הכותבת היא מרצה במחלקה ללימודי המזה"ת, אונ' בר־אילן
לכתבה המקורית: http://www.israelhayom.co.il/opinion/232403
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה