קדושת הר הבית וההכנה לפני העלייה/ הרב שלמה שושן

התשובה למצב הקשה || עליה להר הבית

ראש ישיבת בית שאן הרב שלמה שושן שליט"א עם הישיבה בהר הבית

הרב שלמה שושן שליט"א, ראש ישיבת ההסדר בבית שאן, נוגע בנושא הכי רלוונטי בימים אלו - הר הבית. השיעור עוסק בקדושת ההר והדעות השונות ביחס למעמדו של הר הבית בתהליך הגאולה וכיצד יש להתייחס ולהתנהג כלפי קדושה זו.

הרב מפרט לכל המעוניין לעלות להר הבית, כיצד יש להתכונן קודם העלייה על מנת לעלות בטהרה ולזכות בשפע הקדושה של המקום הקדוש בעולם. ההכנה לפני העלייה חשובה מאוד ואין להקל בה כלל. כגודל ההכנה כך תהיה בע"ה גודל הקדושה.

לרפואת הקדוש יהודה יהושע בן איטה ברדנה גליק, שהישיבה זכתה לעלות להר הבית בהדרכתו. מצפים ומתפללים לשובו לאיתנו הראשון במהרה!

↓ "נכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו" הרמב"ם

מאת: הרב שלמה שושן, ראש ישיבת בית שאן

אנו נמצאים כבר מספר שבועות בהתפרעויות וגילויי שנאה ורצח של אוייבנו הערבים, בטענות השקר שלהם שאנו גוזלים מהם כביכול את המקום המקודש להם- הר הבית. השקר ידוע לכולם- גם להם עצמם, וגם לחלושי הדעת בתוכנו, שלמוסלמים אין שום דבר קדוש בהר הבית אפילו לאמונתם השקרית והמוטעית. הראיה הגדולה ביותר לכך היא הזלזול שהם עצמם מזלזלים בקדושת הר הבית, כשבכל רחבת ההר משחקים ילדים כדורגל ושאר משחקים, מדליקים צמיגים ומבזים את המקום בצורה השפלה ביותר. אפילו בזמן שהם מתפללים ומשתחווים, הם עושים זאת כשפניהם לעיר מכה שבסעודיה, ואחוריהם אל הר הבית- ואין ביזוי וחרפה גדולים מאלו.

לצערנו הרב, מתוך פחד וחשש גלותיים, גם מתוכנו יש שמצטרפים לטענות השקר של הפורעים הללו, ואף מגייסים כביכול את ההלכה לכך. לצערי צוטטו השבוע כביכול איסורים חמורים למי שעולה להר הבית, וחבל שהדברים נאמרו בצורה שטחית ולא מדויקת ומתוך הכללה שכביכול כל מי שעולה להר הבית עושה בכך איסור, ועוד יש שהוסיפו בבורותם- שעוברים על איסור כרת, כמו ביום הכיפורים. אני בטוח שאילו היו לומדים את הסוגיה לעומק וגם יודעים את המציאות בהר הבית וכן נחשפים לעובדה שאלו העולים- מקפידים על עליה בטהרה לאחר טבילה חמורה מדאורייתא, היו חוזרים בהם מהדברים החמורים והמוטעים שאמרו.

כמו הרמב"ם - גם אנחנו נעלה להר הבית

רק להזכיר למי ששכח, או לא ידע, שהרמב"ם מתאר באגרותיו איך זכה לעלות להר הבית ולהתפלל שם לפני ה', ועשה את אותו יום ליום טוב כל ימי חייו, וכדי שלא יהיה ספק בדבר אצטט מילה במילה את דברי הרמב"ם באגרותיו (אגרת יא' אל ר' יפת הדיין) וז"ל: ..."וביום שלישי בשבת, ארבעה ימים לירח מרחשוון שנת שש ועשרים ליצירה, יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו, ביום החמישי, ששה ימים לירח מרחשוון. ובאחד בשבת, תשעה בחודש, יצאתי מירושלים לחברון לנשק קברי אבותיי במערה, ואותו היום עמדתי במערה והתפללתי, שבח לאל על הכל. ושני הימים האלו, שהם שישי ותשיעי במרחשוון, נדרתי שיהיו לי כמו יום טוב, ותפילה ושמחה בה' ואכילה ושתיה. אלוקים יעזרני על הכל, ויקיים לי "נדרי לה' אשלם" אמן. וכשם שזכיתי להתפלל בה בחורבנה, כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה מהרה אמן". עכ"ל (אגרת זו הובאה גם בספר חרדים).

הרבנות הראשית לישראל אכן קבעה כבר בעבר תקנה שאין ליהודים לעלות להר הבית גם למי שטבל ומותר מן הדין להיכנס מחשש שמא יכנסו למקומות שבהם אסור להיכנס גם למי שטבל- כמו העזרות ומקום המקדש. כמו כן היה חשש שאם יעלו יהודים שומרי תו"מ שאכן טבלו, יעלו גם יהודים שלא יטבלו ואז אסורה כניסתם לכל המקום המקודש בהר הבית(לא כל ההר מקודש- חלק גדול ממנו ולמעשה רובו אינו מקודש והוא תוספת מאוחרת שהוסיף הורדוס והקדושה לא חלה כלל על תוספת זו כפי שביאר זאת בעל "האור-שמח"). 

מי שאכן טבל כהלכה, מעיקר הדין מותר לו לעלות להר הבית לאותם מקומות שמותר לטמאי מת להיכנס, ומי שעולה חייב לעלות עם אדם שמכיר היטב את המקומות המותרים בכניסה, כדי שלא חלילה יטעה ויכנס למקומות האסורים. זאת ועוד מי שעולה להר הבית בטהרה ומקפיד על קדושת המקום ויראתו כפי שמפורט ברמב"ם הלכות בית הבחירה בפרק שביעי, גם מקיים מצווה מהתורה מצוות "מקדשי תיראו" וכפי שמבאר שם הרמב"ם שמצווה זו נוהגת גם בזמן שהמקדש חרב.

אל לפוליטקאים להתערב בענייני הלכה

לצערנו הרב, זו לא הפעם הראשונה שפוליטיקאים שחושבים את עצמם לרבנים אומרים ביקורת ודברים של הבל, שרק חושפים את בורותם, כי הלא לדבריהם- הרמב"ם עשה עבירה בעלייתו להר הבית ועוד שהסתכן עבור זה כאילו אכל ביום הכיפורים- חלילה וחס לחשוב כך ובודאי שהדברים נאמרו מתוך בורות וחוסר הכרה מינימלית של הנושא. [במאמר מוסגר נוסיף שהלוואי וכל המקטרגים יקפידו על כל תקנות הרבנות הראשית כולל אמירת הלל ביום העצמאות ויום ירושלים].

עד לפני מספר שנים, לא הייתה התעוררות גדולה לעניין של עליה להר הבית, מתוך רצון לקיים את תקנת הרבנות הראשית שיתכן שבאמת היה לה מקום בעבר כשהריבונות על ההר הייתה ברורה לכולם. בשנים האחרונות, ובעיקר מאז הסכמי החרפה שנחתמו באוסלו (ובעז"ה יתבטלו כעפרא דארעא) שונאינו הרימו ראש, בראותם את חולשת מנהיגנו ורפיסותם, והחלו להתנהג כריבונים בהר הבית, וקיבלו מכך עידוד שיוכלו כך להמשיך ולגרשנו מכל נחלת אבותינו.

אכן צדקו דברי המשורר אורי צבי גרינברג ז"ל שאמר "השולט בהר- שולט בארץ כולה". עד לחתימת אותם הסכמי חרפה, יהודים עלו להר הבית וגם התפללו שם, וידוע שהרב גורן זצ"ל היה מתפלל על ההר עם טלית ותפילין ואין פוצה פה ומצפצף.

החלטת הרבנות הראשית התכוונה לטובה והביאה קלקול

לצערנו הרב תקנת הרבנות הראשית שתוקנה בזמנו לטובה, הביאה כיום לתוצאה ההפוכה לחלוטין- שיהודים שאינם שומרים תורה ומצוות עולים להר ללא שום טבילה ונכנסים לכל המקומות האסורים, ודווקא יהודים שרוצים לעלות בטהרה וע"י כך לפרסם את הצורך בעליה בטהרה וכן להדריך ולהזהיר היכן לא להיכנס- דווקא יהודים אלו נמנעו מלעלות מציאות אבסורדית זו שהיא תוצאה של אותה תקנה, הביאה הרבה יהודים להבין שאדרבה עליהם לעלות להר בטהרה ולהקפיד ללכת רק במקומות המותרים (עפ"י הנחיית גדולי התורה המומחים בעניין), ולפרסם בכך את הצורך בטבילה ואת ההגבלה בעליה לכל מקום. עד לפני כמה שנים, השוטרים ואנשי הביטחון שומרי תו"מ שהיו על ההר בתפקידם לא היו מודעים כלל לצורך בטבילה, ורק בזכות העולים בטהרה, התחילו גם הם להקפיד על-כך.

אם יש יהודים שרוצים להקפיד על עצמם וחוששים כל מיני חששות ובוחרים שלא לעלות להר (ומפסידים בכך מצווה דאורייתא!!) יבורכו, אך ראוי שיכבדו ויעריכו את אלו שבוחרים לעשות מעשה ולעלות בטהרה, וסומכים בזה על גדולי תורה רבים וגדולים-  לא פחות מאלו שמתנגדים לדבר, וככל מחלוקת שיש בהלכה ובמעשה, ובוודאי בנושא זה שברור שהעולים בטהרה למקומות המותרים לא עוברים שום איסור לא מהתורה ולא מדרבנן.

כמו לפני השואה

טענה מוזרה הושמעה לאחרונה להתנגדות לעליית יהודים להר הבית- שבמעשה זה הם כביכול מחממים את שונאינו וגורמים לשפיכות דמים- אוי לאוזניים שכך שומעות טענות מוזרות שמעוררות חשד שסיבת ההתנגדות היא פחד וחרדה מפני הרוצחים ולא סיבות הלכתיות באמת. טענה זו חמורה מאוד, ולמעשה היא הופכת את כל הגיבורים של עם ישראל בכל הדורות- כמו מרדכי היהודי שלא יכרע ולא ישתחווה, וכמו החשמונאים שהתגרו ביוונים ועוד אחרים- למחרחרי ריב ומדון שגורמים כביכול לשפיכות דמים.

לצערנו הרב, טענות גלותיות אלו, כבר הביאו להתעקשותם של יהודים לפני 70 שנה להעדיף להישאר כפופים לגויים בגלות עד שהושמדו על ידם, ומצער לשמוע טענות אלו שוב. ברוך השם זכינו לצאת מהגלות ורוב עם ישראל עלה לארץ הקודש, ונתפלל שנזכה גם להוציא את הגלות מתוכנו, ולממש את ריבונותנו בארץ הקודש ובעיקר בשלושת המקומות שבהם למדונו חז"ל שאין לגויים שום טענת בעלות מעולם- הר המוריה הוא הר הבית, מערת המכפלה וקבר יוסף, ונזכה במהרה להתפלל בטהרה ובקדושה בבית בחירתנו שיבנה במהרה בימינו אמן.