פניה לשוטרי הר הבית

מוקירים ומכבדים || שומרים יחד על הר הבית

אליעזר ברויער הכהן בהר הבית

אין צורך להאריך במילים אודות המצב הקשה השורר בהר הבית ביחס ליהודים ובהשפלת כבוד ישראל במקום. שוטרי משטרת ישראל עושים ימים כלילות, כדי לשמור על ביטחון אזרחי ישראל. לדעתנו המשטרה נאלצת לפעול ללא כלים מתאימים וביד רכה מדי כלפי הפורעים הערבים. את המחיר משלמים האזרחים והשוטרים כאחד. הטענות צריכות להיות מופנות לקובעי המדיניות ובודאי שלא לשוטרים שעושים את מלאכתם ולעתים אף מחרפים את נפשם למען עם ישראל.

אתר זה פונה בדרך כלל לציבור הרחב במטרה להביא לידיעתו את המתרחש בהר הבית ולנסות לקרבו ככל הניתן למקום מקדשנו. בעקבות שני אירועים שקרו היום, אשר משקפים נאמנה את המציאות, החלטנו לחרוג ממנהגנו ולהפנות באמצעות האתר, מסר שהתקבל מהעולים הקבועים בימי רביעי לציבור מאוד ספציפי - שוטרי משטרת ישראל בהר הבית.

↓ מסר לשוטרים בכלל ולשוטרים הדרוזים בפרט

 

אליעזר ברויער הכהן נעזר בחבר בהר הבית

כידוע, המצב בהר הבית אינו אידיאלי ואף רחוק מאוד מכך. שוטרי משטרת ישראל מאולצים לבצע משימות שהוטלו על המשטרה על ידי הממשלה, ללא קשר לעמדתם. אמנם לשוטרים במקום אין השפעה על מדיניות הממשלה יותר מאשר לכל אזרח אחר, אולם המציאות הקשה, האפליה הגזענית כלפי יהודים, ההמתנה בתור כשתיירים עוברים בחופשיות, האיסורים המפלים על יהודים ועוד, יוצרים מצב של חיכוך ומרמור מצד עולים רבים כלפי השוטרים.

הבוקר ארעו שני אירועים שחשוב להזכירם ולהתייחס אליהם. שוטר דרוזי נחמד שליווה את העולים, ביקש לזרזם, או כך לפחות הבין אחד העולים. בין העולים היה אליעזר ברויער הכהן שהליכתו קשה מאוד, עקב מחלה והוא נאלץ מדי פעם לעצור למנוחה קצרה. בין העולה שליווה את אליעזר לבין השוטר התפתח דין ודברים והועלו טענות קשות, בין היתר על עצם הליווי המשטרתי.

השוטר נעלב מדברי העולה ונוצרה אוירה לא נעימה. שאר העולים התערבו וביקשו להרגיע את הצדדים. הם הסבירו לשוטר שהטענות לא מכוונות אליו ואל חבריו באופן אישי, אלא משקפות כאב על האפליה כלפינו. עוד סיפרו העולים על ההערכה הרבה שרוחשים החברים לשוטרים שמאולצים לעמוד מול הפורעים הערבים חסרי כלים מתאימים באשמת הממשלה.

מעבר לכך, רוב העולים רוחשים כבוד גדול כלפי העדה הדרוזית שקשרה את גורלה עם גורל עמנו ובניה מחרפים את נפשם למען מדינת ישראל. השוטר הדרוזי שנהרג לפני שבוע בהר נוף, הוא רק דוגמא אחת לכך.

העולים ניגשו גם לחבר שהתווכח עם השוטר, שוחחו איתו והביעו בפניו מורת רוח על אופן הויכוח ואמנם הוא ניגש לשוטר, התנצל הסביר את עצמו ובכך בא העניין על סיומו.

המקרה השני

אליעזר ברויער הכהן, אשר כפי שציינו, מתקשה מאוד בהליכה, נשען בידיו על שניים מהעולים בעת שעמד מול בית קדשי הקדשים מצד מערב. אחד השוטרים ניגש אליו, טען שאינו תמים וכי הוא מבצע טקס פולחני כלשהו. העולים הסבירו לשוטר את מצבו של אליעזר וניסו ללא הצלחה להבין על איזה טקס דתי מדובר, אך השוטר התעקש שאליעזר עובד על כולם וכי הוא מבצע טקס דתי.

האירוע הסתיים בכך. אך הנה דוגמא למקרה, שבניגוד לדוגמא הקודמת - שוטר מבצע את תפקידו בצורה הגרועה ביותר, באופן שמעורר כעס ומרמור ללא כל צורך.

המסר לשוטרים

העולים להר הבית לא באים לריב אתכם, הם אינם רואים בכם את הבעיה. העולים מעריכים מאוד את מאמציכם לשמירת ביטחון אזרחי ישראל ומודעים למצבים הקשים בהם אתם מאולצים לעמוד. זיכרו מי תוקפים את השטרים באבנים, בקת"בים, זיקוקים ועוד ומי מתפללים לשלום השוטרים הפצועים.

יתרה מכך, העולים גם לא עולים להר הבית כדי לריב עם הערבים או להרגיז אותם. הם עולים כדי לחזור הביתה, לבית שנחרב לפני כמעט אלפיים שנה. אם עצם נוכחותם בהר מרגיזה מישהו, זו בעיה שלו ולא שלהם.

שוטרים יקרים, נסו להעמיד את עצמכם במקום העולים. נסו לדמיין שבגלל מוצאכם, או בגלל הלבוש שלכם, הייתם מקבלים יחס מפלה ביחס לאחרים. איך הייתם ממרגישים? איך הייתם מגיבים?

העולים לא מצפים מכם לפעול בניגוד להנחיות, אבל כן מצפים מכם לנהוג בהגינות ובהבנה (כפי שמרבית השוטרים נוהגים). ובאשר לגילויי כעס ומרמור על הפקודות אותם אתם מבצעים - הוא לא מופנה אליכם אישית, אלא כלפי נותני הפקודות. יכול להיות שאפילו תזדהו (לפחות בלב) עם הדברים הנאמרים.