רחל עזריה - הר הבית שלי || בית חלומותי
זהו סוג של בת קול, יצירה שעולה מן המדבר ומספרת לנו מהו הר הבית עבורנו: אהבת חנם, שותפות גורל ובנייה משותפת של חברה טובה יותר עבור כולנו
↓ רחל עזריה מספרת לארנון סגל מהו הר הבית שלה
התמונה הראשונה שעלתה בראשי כשחשבתי על הר הבית – מקום המקדש – היתה של שני האחים החבוקים זה בזרועות זה בשדה המשותף שלהם, על פי המדרש המפורסם שלמדנו עוד בגן, גרסא דינקותא: שני אחים שחולקים שדה ובכל לילה מעבירים אלומות זה לערימת אחיו מתוך דאגה זה לזה. ושם, בנקודה שבה נפגשו בהפתעה לילה אחד, נבנה בית המקדש. זה הרי כל כך הגיוני, הסבירו לנו מאז הגן: בית המקדש שחרב על שנאת חינם, הוקם במקום של אהבת חינם. כי אהבת חינם היא הלב הפועם של עם ישראל. זה הסיפור. זה העניין.
החלטתי לחפש את המדרש. הייתי בטוחה שאמצא אותו באיכה רבה, מדרש כה יפה. אך ככל שהמשכתי לחפש הבנתי שאין מדרש כזה. לפחות לא במקורות קדמונים. זהו מדרש שנכתב בדורות האחרונים, אך הוא שבה את לב כולנו וכבר מרגיש לגמרי חלק מהנראטיב שלנו, מהסיפור היהודי והישראלי.
זה הר הבית עבורי – אהבת חינם. זה הבסיס הקדמון למקדש שלנו. זה הבסיס לקיומנו כעם. זה המקור לסולידריות, לאחווה, לאהבה ולכבוד ההדדי. בהקשר הזה, בפרויקט הציוני ושיבת העם לארצו זהו האתגר הנוכחי הגדול ביותר שלנו – ליצור סולידריות ושותפות אמת בין חלקי העם. משום שלחזור מאינספור לשונות וארצות, עם תפיסות עולם ומנהגים שונים וקהילות שונות שכל אחת מהן בטוחה בצדקת דרכה, ולנסות יחדיו ליצור חברה משותפת, מכבדת וסולידרית זהו אתגר עצום. ובעיניי זהו האתגר של הדור שלנו.
כי אם נחשוב על התפקידים של הדורות מקום המדינה, הדור הראשון בחברה הישראלית היה דור המייסדים – הדור שייסד את המדינה ודאג לכך שהיא תקום ותשרוד כנגד כל הסיכויים. הדור השני הוא דור הלוחמים. ממלחמת ששת הימים עד לאחר מלחמת יום כיפור, מלחמות שבהן לא היה ברור שהמדינה הצעירה תחזיק מעמד. הם חרפו את נפשם ונלחמו כדי שנוכל לחיות כאן. הדור השלישי הוא דור הפיתוח הכלכלי. הדור שבנה וחיזק את הכלכלה, עבר את הזעזועים הכלכליים בשנות השמונים והתשעים – נפילת הבורסה, החלפת המטבע פעמיים (!), האינפלציה הדוהרת – ובנה מחדש את הכלכלה הישראלית.
והדור הרביעי, הדור שלנו. הדור שיקבע כיצד החיים המשותפים שלנו ייראו. אזרחי מדינת ישראל נקראים לדגל ליצור סולידריות, שותפות ואת התפיסה החברתית והערכית של המדינה. את המשמעות של שיבת העם לארצו ואת הדאגה זה לזו ולחיים של כולנו כאן יחד.
ואולי, המדרש הזה שהגיע משום מקום, ושקע במהירות אל תוך המודעות שלנו ונהיה חלק מהאתוס המשותף, אולי המדרש הוא סוג של בת קול, יצירה שעולה מן המדבר ומספרת לנו מהו הר הבית עבורנו: אהבת חנם, שותפות גורל ובנייה משותפת של חברה טובה יותר עבור כולנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה