מאירוע מחתרתי למפגן כח || כך זה נראה מצד שמאל
 |
| כך נראה תרגול הקרבת הפסח בעיתון הארץ |
בעשור לחודש הראשון - י' בניסן נערך בירושלים תרגול הקרבת קרבן פסח. האירוע נערך כהכנה לקראת חידוש עבודת הקרבנות בהר הבית וקיום מצוות הקרבת הפסח כהלכתו. הכמיהה לחידוש עבודת בית א-להינו מלווה אותנו מאז החורבן, אולם בדורות האחרונים היא הופכת להיות מעשית וממשית יותר.
התרגול הראשון שנעשה לפני כמה שנים, נעשה בצנעה ותוך הרמת גבה של רבים מבני עמנו. בשנים האחרונות אירועים אלו חדרו יותר אל התודעה ורבנים חשובים ונחשבים לא חוששים לקחת חלק באירוע ולתמוך בו בפומבי.
הנה כתבה מעניינת בעניין שהתפרסמה בעיתון הארץ. גם אם לא היינו חותמים על כל מילה, כדאי לקרוא מה יש להם להגיד (הכתבה וכותרות התמונות מובאים כלשונם, התמונות - צילום מסך מהמקור).
↓ טקס קרבן הפסח של פעילי המקדש: מאירוע מחתרתי למפגן כוח
טקס "התרגול" לקראת הקרבת הקרבן זכה אתמול לחיבוק ממסדי בדמות הרב הראשי של ירושלים. הפעילים הבטיחו שברגע האמת יוכלו להקים מזבח בהר הבית בתוך דקות
מאת: ניר חסון/ הארץ
 |
| גליק, עציון והשה |
כמה מאות בני אדם הגיעו אתמול (שני) לחצר בית ספר בשכונת קרית משה בירושלים כדי להשתתף בטקס הכנה לקראת הקרבת קרבן פסח. כבכל שנה, בטקס נשחט שה בידי כהנים שביצעו את השלבים השונים של הקרבת הקרבן עד לצלייתו של הכבש ואכילתו.
 |
| קהל הצופים בטקס. הילדים העדיפו את השה על פני הצגת פסח |
היה זה מפגן כוח של אנשי המקדש ופעילי הר הבית. והשנה היתה לפעילים סיבות נוספות לשמחה: החלמתו של בכיר הפעילים, יהודה גליק, מניסיון ההתנקשות; הפיכת נושא שינוי הסטטוס-קוו בהר הבית ופתיחתו לתפילת יהודים הפך לסוגיה פוליטית מרכזית; לקראת האפשרות שסביב שולחן הממשלה הבאה ישבו לא פחות משלושה שרים שהם תומכים נלהבים בנושא שינוי הסטטוס-קוו בהר הבית (אורי אריאל, מירי רגב וציפי חוטובלי).
השנה הם גם התגאו, ובצדק, בתמיכה רבנית-ממסדית בדמותו של הרב הראשי של ירושלים, הרב אריה שטרן, שהגיע לטקס ובירך את העושים במלאכה. ולמרות כל זאת, החלקים המעשיים של הטקס היו מעט מעוררי רחמים וחשפו את הפער בין הדימוי וההלכות לעולם המעשה.
 |
| הכהנים בטקס. בגדים לבנים, רגליים יחפות וקרות |
 |
| השה לא היה האטרקציה היחידה לילדים באירוע |
מחוץ לאירוע הפגינו כמה עשרות פעילי ארגונים למען זכויות בעלי החיים שמחו על השחיטה ונקלעו לוויכוחים עם באי האירוע. בפנים נאספו פעילי כ"ך, אנשי ימין מוכרים, ותיקי המחתרת היהודית וגם משפחות רבות עם ילדים. הילדים הוזמנו להצגה בנושא הר הבית, אבל רובם העדיפו להישאר ולצפות בגורלו של השה. הוא ליחך גבעולי עשב אחרונים והובל מפינת המגרש בידי ותיק פעילי הר הבית ואיש המחתרת היהודית, יהודה עציון, גליק (עם מאבטח-מתנדב שמלווה אותו מאז ההתנקשות) ופקח של עיריית ירושלים אל השוחט.
השחיטה עצמה נעשתה במקום מוסתר מעיני הקהל. לאחריה שפכו הכהנים את דמו של השה על בסיס המזבח והוא עצמו הוצג בפני הקהל פשוט עור ולאחר שאבריו הפנימיים הושמו על המזבח ושיפוד גדול ננעץ בגופו הוא נצלה ובשרו חולק לציבור.
הדוברים שבו והדגישו כי אין מדובר בהקרבת קרבן פסח, אלא בתרגול לקראת הדבר האמיתי. "כדי שנדע מה לעשות, שנרגיש את החוויה הקדומה ההיא", אמר ארנון סגל, פעיל הר הבית ומנחה האירוע. על פי ההלכה, את קרבן הפסח האמיתי ניתן להקריב רק בערב פסח, בין ערביים, ורק בהר הבית. "ברגע שהממשלה מאשרת אנחנו יודעים כיצד לעשות זאת", אמר סגל והזכיר את המזבח הנייד הממתין במכון המקדש ויכול להיות מורכב במקום המיועד על ההר בתוך דקות.
 |
| הכהנים בטקס. בגדים לבנים, רגליים יחפות וקרות |
הצלמת גלי תיבון עוקבת אחר הטקסים הללו כבר למעלה מעשר שנים. "פעם זה היה אירוע מחתרתי, כמעט סודי, היה קשה מאוד להגיע אליו. היום זה אירוע ציבורי, עם פרסום, המטרה השתנתה – זה פחות פולחני והרבה יותר חינוכי, במטרה להגיע ללב של האנשים ואתה רואה באמת ציבור הרבה יותר מיינסטרימי שמגיע", אמרה.
"היום יש מאות אלפי אנשים שהם חלק מתרבות המקדש", הוסיף ד"ר אמנון רמון, חוקר בכיר במכון ירושלים לחקר ישראל, שעוקב אחר תנועות המקדש, "הם מעלים את שאלת הרלוונטיות של עבודת הקורבנות ובעצם מנסים להנהיג מהפכה תיאולוגית יהודית שנייה, אחרי יבנה שיצרה יהדות בלי קורבנות".
 |
| הכהנים בטקס. בגדים לבנים, רגליים יחפות וקרות |
אבל כשזה מגיע למעשה ההקרבה עצמו, נדמה כי תנועות המקדש רבות העוצמה הן ארגון ישראלי ממוצע, שלא לומר חובבני: הכהנים שעמדו על הבמה יחפים קיפצו במקום ונראה שהם סבלו קשות מהקור הירושלמי, במיוחד לאחר שאחד משלבי הטקס הוא טיהור הרגליים במים; השיפוד – ענף גדול מעץ רימון, סירב להינעץ בגופו של השה השחוט ורק אחרי מאמצים לא קטנים של עציון והשוחט נאות השיפוד לצאת מצידו השני; האש על המזבח לא ניצתה בקלות והכהנים שתקעו בחצוצרות הכסף זייפו קשות. "אנחנו רוצים, אנחנו מוכנים", זעק בקול גדול יהודה גליק, "ריבונו של עולם, אנחנו רוצים אנחנו מוכנים".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה