פניה נרגשת לאחים שלא עולים להר הבית

פצע בלב || מכתב מלב אל לב

הר הבית: ערימות פסולת במקום המזבח (כיפת השלשלת)

פניה זו היא לאחי ואחיותיי שלא עולים להר הבית ואולי אף מתנגדים לעלייה. היא לאותם הסוברים שהעולים עוברים על איסורי כרת חמורים ואף נענשים על כך, ברדיפה משטרתית ובהתעללות מוסלמית עד כדי התנקשות. איני מתכוון להתפלמס בנושא ואני מוכן להניח מראש שיתכן שאתם צודקים. אולם דווקא עליכם מוטלת האחריות בשעה זו וחובת ההוכחה שאכן הר הבית באמת קדוש בעיניכם ויקר לליבכם כפי שאתם מצהירים.

↓ מכתב נרגש של מיכאל פואה

לידיעתכם! בימים אלו עולה טרקטור ומחפרון למקום קודש הקודשים ומבצע עבודות במקום אבן השתייה. גם מי שרק ארכיאולוגיה יקרה בעיניו צריך היה לקום ולזעוק חמס. איך יתכן שבמקום בו טמונה היסטוריה בת 3000 שנה לפחות יירמס ויידרס בצורה מחפירה שכזו, על אחת כמה וכמה שמדובר במקום בו טמונה ההיסטוריה של עמנו ועל אחת כמה וכמה שמדובר במקום הקדוש היחיד לעם היהודי.

הר הבית: טרקטורון במקום המקדש

אנו העולים להר משתדלים לזעוק את זעקת עלבונו כל השנה. אנו חשים על גופנו ובשרנו כיצד הפקרת הר הבית בידי אויב וצר מוסלמי הופכת את ממשלת ישראל ואת משטרת ישראל, למי שרודף ומשפיל יהודים רק בשל מראם ואמונתם. אין מילים לתאר את ההשפלות שאנו חווים מידי יום בכניסה להר בתור הנפרד למי שהוא בעל מראה יהודי. בדיקות משפילות, הנחיות מפלות ומקוממות שלא להרגיז ח"ו את הבריון המוסלמי בעצימת עיניים במלמול שפתיים או בכריעה שירה ותפילה. אחרי כן בהר עצמו. אין אנו חופשיים להסתובב בהר כאזרחי כל העולם. משטרת ישראל בהוראות ישירות של הווקף המוסלמי מכתיבה לנו היכן ללכת וכמה זמן. אנו מלווים במעקב מטריד ומשפיל ופעמים רבות אף בצעקות וקריאות מאיימות ובמקרים לא מעטים אף מותקפים פיזית.

אבל אתם שסבורים כי כל זה אולי מגיע לנו בגלל האיסור שלדעתכם אנו עוברים, כיצד אתם שותקים כאשר פוצעים את ההר? כיצד אתם מבליגים כאשר מוחקים בכוונת מכוון את ההיסטוריה שלנו? כיצד אתם ישנים כאשר מבזים את המקום הקדוש לנו? האם אבן השתיה חטאה? האם אוצרות ההיסטוריה של העם היהודי חטאו ופשעו?

אני יודע שיש מכם שסוברים שעלייתנו להר היא הגורמת למוסלמים להיאבק עליו. אני יודע שבסתר ליבכם יש האומרים נו מה הם רוצים הזהרנו אותם?

אבל עכשיו אין לכם ברירה אתם צריכים להחליט. המשך שתיקתכם היא לא רק מולנו "החוטאים" העולים להר, היא מול נתיצת סלע קיומנו מכל בחינה, הן הפיזית, הן ההיסטורית והן הריבונית. אם העם הצרפתי על ערך חופש הדיבור והביזוי מוכן לצאת מול האלימות המוסלמית ולומר עד כאן, גם במחיר הסיכון שאולי יהיו עוד כמה פיגועים, כיצד אנו לא יוצאים להגן על הקדוש לנו? לא לא צריך ח"ו לעלות להר, צריך רק לעצור את הפורעים המוסלמים בכניסה, צריך רק לתבוע ממשלת ישראל ממשטרת ישראל שלא לאפשר ביצוע של שום עבודה הרסנית שכזו על ההר.

זה אפשרי זה בידנו,

סליחה טעות,

בידכם!!!

אנו העולים להר איבדנו ברשותכם - בשתיקתכם את זכותנו בהר כבני אדם, לנו במקרה הזה אין את היכולת לפעול כאזרחים רגילים. הפעם האחריות כולה מוטלת על כתפכם. עם שלא מסוגל להגן על קודשיו, שנכנע מראש, מזמין על עצמו לא רק חרפה אלא גם את המלחמה הבאה כדבריו האלמותיים של צ'רציל. אז למען ה' א-לוהי ישראל למען כבוד עם ישראל למען שלומו ובטחונו למען שלום העולם קומו עכשיו מנעו את החרפה ואת המלחמה הבאה. צאו לרחובות, בואו לשערי ההר מבחוץ, הפעילו את כל כובד משקלכם המוסרי הפוליטי כל מה שאפשר, עצרו את החורבן.

מיכאל פואה