משמר כהנים ראשון מתכונן ברצינות להקרבת הפסח

עִמְדוּ כֹהֲנִים לַעֲבוֹדַתְכֶם || קיצור הלכות טהרה לקראת הפסח

תרגול הקרבת הפסח תשע"ה. מתכוננים לדבר האמיתי

כהן/ לוי/ ישראל, אם אתה מאמין באפשרות שמהרה יבנה המקדש, תוכיח רצינות! ראש משמר הכהונה, המתגבשת סביב תרגולי עבודות המקדש, שלח דף הנחיות לכהנים לקראת הקרבת הפסח בארבעה עשר בניסן (יום שישי הקרוב) בהר הבית.

דף ההנחיות נכתב לאור העובדה שעדין אין אפשרות להטהר  מטומאת מת. בתנועות המקדש מאמינים, שבקרוב ניתן יהיה לפתור גם בעיה זו ולחדש את הטהרה בישראל (ר' כתבה: נמצאה פרה אדומה תמימה >>).

הדברים נכתבו לכהנים, אך נכונים לגבי כל נציגי החבורות, אשר יעלו עם הקרבן לעזרה ויתעסקו עמו. לגבי שאר העם, ניתן לטבול ביום שישי ולהזהר לפי כל הכללים האמורים מהטבילה ועד גמר אכילת הקרבן.

שימו לב! השנה יש להכניס את הקרבן על ראשו, על קרבו ועל כרעיו לתנור לפני כניסת השבת.

↓ אגרת לכהנים

 

אחי הכהנים, ה' עליכם תחיו,

יש סיכוי שתהיה לנו אפשרות להקריב קרבן פסח אמיתי על הר הבית. הכהנים של משמרת הכהונה הראשונים יהיו הראשונים שייקראו לעבוד בהקרבה, מכיון שאנחנו מתורגלים. יש הכנות שעלינו לעשות מבחינת דינה טהרה, כדי שטומאה לא תמנע מאיתנו לעבוד.

כזכור, טומאה הותרה בציבור רק בטומאת מת, ולא בשאר טומאות.כהן שרוצה לעבוד בהקרבת קרבן פסח בי"ד בניסן, צריך לטבול יום לפני כן, י"ג בניסן. אם יטבול רק בי"ד בניסן, יהיה טבול יום עד הלילה, וטבול יום פסול לעבודה. מאותה סיבה צריך להטביל את בגדי הכהונה בי"ג בניסן, שהרי אסור להכניס בגד טמא או טבול יום לעזרה.

אחרי הטבילה, חובה להישמר ממגע עם אב הטומאה, כגון שרץ מת, נבילה, אשה נדה או יולדת, או כסא או מטה שאשה נדה או יולדת ישבה עליה (משכב ומושב של נדה או יולדת הם אב הטומאה). גם ישיבה על כסא שטמא טומאת מושב, בלי לנגוע בו, מטמאת את היושב. לכן יש להקפיד לשבת ולשכב רק על כסא או מיטה מפלסטיק שאינו מקבל טומאה, או על כסא או מיטה שמעולם לא ישבה עליהם אשה נדה או יולדת.

גם רוק של אשה נדה הוא אב הטומאה, וצריך להישמר ממנו.כהן שגר רחוק מהר הבית לא יוכל לנסוע לשם בי"ד ניסן כיון שהמושבים במכונית ובאוטובוס הם מן הסתם אב הטומאה, בגלל ישיבת אשה נידה.

בע"ה נמצא דירה ליד הר הבית, ומיד אחרי הטבילה בי"ג ניסן, ניכנס אליה כל הכהנים, ויהיו שם רק כסאות ופלסטיק ומזרונים חדשים או מזרנים של גומי אויר (בלי עטיפת בד), שאינם מקבלים טומאה. ובשעה היעודה, נלך ברגל להר הבית, תוך זהירות לא לנגוע באשה או בכסא בדרך.

לא יהיה קל - אבל יהיה שווה!

ויהי רצון שנכה לאכול השנה מן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר המזבח לרצון.