מי אשם במצב בהר הבית? || מסתבר שזה לא רק דיין...
נעשה קצת עוול למשה דיין * נכון, הוא שהחזיר את מפתחות ההר לידי הוואקף וקיבע את הסטטוס קוו, אך מפרוטוקול פגישתו עם מנהיגי מתנחלי חברון בשנת 1970 עולה בבירור שהמקום הקדוש עניין את שר הביטחון הרבה יותר מאשר את סרוגי הכיפות שמולו
מאת: ארנון סגל
 |
| "ישנם אומרים שגם מלחמת ששת הימים ירדה עלינו מן השמיים". דיין וצמרת צה"ל בהר הבית ביום שחרורו |
פרוטוקול 'פגישת שר הביטחון מ. דיין עם משלחת מתנחלי חברון' שהתקיימה ב-30.9.1970 נותר סודי וחבוי בארכיבים במשך עשרות שנים. רק לאחרונה הוא נוער מאבק והותר לראות אור. על הפרק – נושא מערת המכפלה ופתיחתה ליהודים בימי ראש השנה.
נשיא מצרים נאצר מת אז לפתע והלווייתו נקבעה ליום חמישי, ראש השנה, ובלשכת שר הביטחון העדיפו אז להותיר את המערה לערביי חברון המתאבלים ללא נוכחות יהודית במקום. יומו השני של ראש השנה חל ביום שישי, היום הקדוש למוסלמים, וגם בו ביקש שר הביטחון שלא לאפשר נוכחות יהודית במתחם קברי האבות. נציגי המתנחלים עירערו על ההחלטה הזו ועל רקע זה הוזמנו לפגישה. את 'המתנחלים' ייצגו בפגישה ההיא הרב משה לוינגר, הרב אליעזר ולדמן, בן ציון הנמן ובני קצובר.
אלא שלמרות שהקשרה הרשמי של השיחה היה חברוני-מובהק, שר הביטחון דחף כל העת את הדיון אל נושא הר הבית. כמעט הכריח את בני שיחו להתייחס לנושא. מקריאת הדברים עולה התחושה שמי שעיצב את הסטטוס קוו בהר לדורות ביקש לקבל אישור להחלטתו המפורסמת מבכירי חובשי הכיפות הסרוגות.
זה מתחיל כאשר דיין מבקש לברר במהלך הפגישה מדוע קיים הכרח להתפלל דווקא במערת המכפלה, ומביא לשם השוואה את הר הבית: "במסגד בירושלים, בהר הבית, לטוב או לרע, לא מרשים ליהודים להתפלל אפילו בחוץ. אני מלגלג לפעמים על שר הדתות, ברוח טובה, כי הוא כשר הדתות ממונה על התקנת תקנות של כל הדתות, והוא צריך להוציא תקנות ומה מחייב ומה לא ברמדאן... ואז אני שואל אותו: איזה תקנות תוציא על הר הבית? תוציא תקנות כאילו זה מקום מוסלמי? אתה כשר הדתות של המדינה חייב להתקין תקנות העונות על העניין המוסלמי, או תוציא תקנות של הר הבית ותקנות של מסגד עומר ואל אקצה?".
ודיין ממשיך בטון רציני יותר: "אבל המדיניות הנקוטה בידי הממשלה היא שאין מרשים ליהודים להתפלל בהר הבית. זה אבסורד, זה לא פחות מזכות אבות [שהוזכרה ביחס לתפילה במערת המכפלה. א"ס], אבל כך עושים. לא רוצים להגיע עכשיו להתנגשות".
בנקודה הזו, באופן מעט מדהים, עוקפים ראשי המתנחלים משמאל את דיין. בנסיון לנמק את ההבדל בין הר הבית לבין מערת המכפלה, ומדוע באחרונה יש לאפשר תפילת יהודים, השיב הרב לוינגר לשר: "העניין של הר הבית מצטרף אליו גם חוסר הרצון של היהודים להתפלל [שם. א"ס]".
אולם השר לא ויתר: "הרב גורן לא מקבל את זה ומצטט נגדם את הרמב"ם אשר התפלל בהר הבית".
הרב ולדמן: "הוא מיעוט".
דיין: "הוא אומר שהרמב"ם בא ועלה להר הבית להתפלל שם".
כאן הצטרף לשיחה האלוף שלמה גזית, אז 'יו"ר ועדת התיאום המדיני-ביטחוני בשטחים המוחזקים' שנכח בפגישה כאיש משרד הביטחון, וחיזק את דברי דיין: "אחת לכמה שבועות יש לנו עסק עם חבורות שעולות להתפלל [בהר הבית. א"ס]. יש זקן אחד שעולה כל שנה להתפלל".
השיחה עוד המשיכה להתגלגל סביב התפילה ביומו הראשון של ראש השנה במערת המכפלה בשעות שלפני הלווייתו של נאצר, אבל דיין טרח להחזיר אותה במהרה לענייני הר הבית. בעקבות מחאתו של בני קצובר על סגירת המערה לתפילה ביומו השני של ראש השנה ("יוצרים בזה תקדים לא לטובת היהודים"), העיר השר בעל הרטיה: "טובת היהודים זה עניין הרבה יותר מורכב. לו תלוי הדבר בכם, ואנו בממשלה היינו רוצים בזאת, היינו יכולים לקחת בולדוזר ולהרוס את מסגד עומר ולומר: זה הר הבית שלנו. כן נבנה בית מקדש, לא נבנה בית מקדש – אנו לא רוצים שם מסגד. קודש הקדשים שלנו יהיה מסגד של מוסלמים?!".
קצובר: "זה עניין של בדיקות מסויימות של אפשרויות. כמו שאני לא הייתי עושה מלחמה כדי לכבוש את ירושלים המזרחית. כאשר יש שעת כושר, עושים זאת. כאשר אין שעת כושר, אי אפשר לעשות זאת".
דיין: "אני מסכים עם מה שאתה אומר. לא היינו לוקחים עכשיו בולדוזר והורסים את המסגד כי אנחנו צריכים לחיות עם מאה מיליון ערבים. אבל מה שנכון לזה נכון גם לתפילה [במערה. א"ס] ביום ו'".
קצובר: זה בדיוק מה שאיננו מובן לנו".
דיין: חילוקי דעות יכולים להיות. זה מובן לי היטב. מותר שיהיו חילוקי דעות בין הרב אונטרמן לבין הרב גורן, ומותר שיהיו חילוקי דעות גם בינינו".
ושוב, בהמשך הדיון, בעקבות התעקשותו של הרב לוינגר על קיום התפילה במערה, מחזיר אותו דיין אל ההר: "להר הבית יש לך יחס?", עוקץ השר.
הרב לוינגר, מתברר, אימץ את העמדה השוללת עליה להר: "בהר הבית אסור לי להתפלל מבחינה הלכתית. זה עניין אחר".
דיין חוזר לנושא המערה: "נדון על כך בראש השנה שיחול עוד פעם ביום ו'".
הרב לוינגר: "אנו מקווים שעד אז יהיה הר הבית בידינו ומערת המכפלה תהיה בידינו".
ושוב דיין עוקץ: "אבל מעצמו הוא לא ייבנה".
הרב לוינגר: כתוב במקורות שהר הבית ירד שלם ומשוכלל מן השמיים".
דיין: "ישנם אנשים האומרים שגם מלחמת ששת הימים ירדה עלינו מן השמיים. במלחמה אפשר לעשות הכל, אבל שירד בניין שלם בלי להעמיד קודם את הבניין...", פיקפק שר הביטחון בהיתכנות התרחיש.
הדיון תם ולא נשלם. במערת המכפלה לא התקיים באותה שנה מניין ביום שישי, ב' דראש השנה, ואילו ביומו הראשון נערכה תפילה חפוזה בלבד לפני מועד הלווייתו של נאצר. כך או אחרת, העקשנות הלווינגרית עשתה את שלה והתפילה היהודית במערה הפכה לעובדה של קבע. ובהר הבית? כאן, 34 שנים אחרי שדיין הלך לעולמו, עוד מחכים שהבית ירד שלם מן השמיים כדי לשקול מחדש את החלטתו מאז.
מעניין. מי זה הזקן בדברי גזית?
השבמחק
מחקMajor General Shlomo Gazit, Chairman of the Committee for Diplomacy-Security Coordination in the Occupied Territories, who was present at the meeting, interjected: “Every few weeks, we have to deal with groups that go up to pray [on the Mount]. There is one old man who goes up to pray every year.”
Shlomo Gazit could be referring to Rabbi Shlomo Goren the first head of the Military Rabbinate of the Israel Defense Forces .
Goren prayed for many years in the Makhkame building overlooking the Temple Mount where he conducted yearly High Holiday services . He called for the establishment of a synagogue on the Temple Mount .
=
"When the Medrash states that the Divine Presence never left the Western Wall," Rabbi Goren writes, "it does not refer to this wall, but rather to the western wall of the Temple courtyard or of the sanctuary."
Status Quo? 'Jews Prayed on the Temple Mount for Centuries'
By Hillel Fendel : 11/16/2014
http://www.israelnationalnews.com/News/News.aspx/187522
הכותרות לא משקפות את השיחה. דיין בסך הכל מתגרה בהם ואומר שכשם שברור שאין לאפשר ליהודים להתפלל בהר, כך הוא לא יאפשר להתפלל במערה. הוא מצדיק את האבסורד. הוא בעד האבסורד.
השבמחק