תביעה ייצוגית בסך מיליארד שקל נגד פורעי הר הבית

יש מחיר להסתה || האם בית המשפט יעניש את הפורעים?

מאז שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים בשנת תשכ"ז יהודים מופלים לרעה בהר הבית. בשנים האחרונות גברה ההתעניינות היהודית בנעשה בהר הבית. רבנים מרכזיים בציונות הדתית ואף מחוצה לה החלו לעלות להר הבית עם תלמידיהם וכך גם יהודים מסוגים שונים.

אולם ככל שגדל זרם העולים להר הבית, כך עולה מפלס ההסתה המוסלמית מבית ומחוץ והניסיונות למנוע עליית יהודים להר הבית. במקביל הולכת ובולטת אוזלת היד השילטונית שמגלה ממשלת ישראל ובפרט ממשלת נתניהו. ככל שחוצפת הערבים עולה, כך התגובה המשטרתית נעשית מגומגת יותר.

עוה"ד ברוך בן יוסף נמנה על ותיקי העולים להר הבית והפעילים למענו. בן יוסף החליט להכות בראש הנחש במקום שהממשלה מגלה אזלת יד. לצורך כך הוא הגיש תביעה יצוגית נגד אותם גורמים, שמהם מפחדת ממשלת ישראל ואשר הם אלו שנלחמים בעלית יהודים להר הבית: התנועה האיסלמית, הואקף המוסלמי, הרשות הערבית ביו"ש והממלכה ההאשמית בעבר הירדן.

בשולי הדברים אומרים עולי הר הבית בנימה של בדיחות, שאם כיום יש יהודים שמסתירים את עצם עלייתם להר הבית מסיבות שונות, כשיחלקו את הכסף יהיו רבים שיוכיחו באותות ומופתים שגם הם נמנו על עולי ההר.

↓ כתב התביעה המלא:

בבית משפט המחוזי                                                             תיק: 3108-08-15

בירושלים

בענין:

ברוך בן יוסף ת.ז. 017330739

                                    ע"י ב"כ עו"ד לארי דאב ו/או ברוך בן יוסף

                                    ו/או ישי דאב

                                    מרח' שמואל הנגיד 7 ירושלים

                                    טל': 02-6335990, פקס': 02-6255948                       התובע

                                                                                                                       

                                                            נגד

                        1.         התנועה האסלאמית – הפלג הצפוני

                        2.         השייח ראאד סלאח

                        3.         השייח כמאל חטיב

                                    המשיבים 1-3 מאום אל-פחם

                        4.         הרשות הפלסטינית

                        5.         מחמוד עבאס

                        6.         ראמי חמדאללה

7.         השייח עזאם אלחטיב

                                    המשיבים 4-7 מהמוקטעה ברמאללה

8 .        הוואקף המוסלמי

                        9.         השייח מוחמד אחמד חוסיין

                        10.       מוסד אל אקצה

                        11.       השייח חאלד אל מוגרבי

                                    המשיבים 8-11 מהעיר העתיקה, ירושלים.

12.       ממלכת ירדן

באמצעות שגרירות ירדן

רח' אבא הלל 14, רמת גן

טל': 03-7517722                                            הנתבעים

מהות התביעה: כספית (לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים תשס"א-2000)

סעדים נוספים: אישור התובענה כייצוגית על פי חוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006;

צו מניעה;

הערכת נזק של כלל חברי הקבוצה: 1,000,000,000 ₪

כתב תביעה

א.         מבוא

1.          התובע מתכבד להגיש בזאת תביעה ייצוגית כנגד הנתבעים,  ויהיה מיוצג במסגרת התביעה והבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית ע"י ב"כ עו"ד לארי דאב, ברוך בן יוסף, ישי דאב, והמען למסירת כתבי בי דין הינו כאמור בכותרת דלעיל. יחד עם כתב תביעה זה, מוגשת בקשה לאישור התביעה כייצוגית לפי הוראות חוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן – "החוק").

2.          התובע הינו עו"ד במקצוע, תושב ואזרח מדינת ישראל, המוכר כפעיל עליה להר הבית מזה עשרות שנים ושימש כיו"ר התנועה לכינון המקדש כעשר שנים.

3.         במסגרת זו, התובע מכיר היטב את המצב בהר הבית כולל שלילת ו/או   הגבלת הביקורים של אזרחים תמימים כמו התובע וחברי הקבוצה בגינה מוגשת התביעה שהגיעו לבקר בהר הבית ונבצר מהם לבקר בהר בכלל או בחלקים מן ההר בפרט או נאלצו להמתין שעות רבות בתור עקב התנהגות אלימה ו/או פסולה ו/או בלתי חוקית מצד הנתבעים ו/או מי מטעמם.

4.          הנתבעת 1 הינה תנועה המאגדת אזרחים מוסלמית בישראל. הנתבעים 2-3 הינם העומדים בראש הנתבעת 1. תנועה זו והעומדים בראשה לקחו על עצמם לממן, לתמוך ולהסית קבוצות של מוסלמים בהר הבית שתפקידם לנקוט בפעילות אלימה ופוגענית כלפי יהודים הפוקדים את הר הבית כדי למנוע או להגביל את כניסתם להר או התנועה בו. משיבים אלו או מי מהם אף הועמדו לדין והורשעו בגין פעילותם האלימה והבלתי חוקית.

5.          הנתבעת 4 טוענת לסמכות הניהול על הר הבית, והנתבע 5 הינו יו"ר של הנתבעת 4, הנתבע 6 הינו ראש ממשלתה והנתבע 7 הינו מנכ"ל מקומות הקדושים שלה. הנ"ל מסיתים באופן רציף ותדיר לאלימות בהר הבית כדי למנוע או להגביל כניסת יהודים להר. לא מעט מעשי טרור בוצעו על רקע ההסתה שלהם בקשר להר הבית. רוצחה של דליה למקוס, הי"ד, הודה בטיעונים לעונש בבית הדין הצבאי כי ביצע את הרצח על רקע עליית היהודים להר הבית.

6.          הנתבעת 8 קבלה ממדינת ישראל את הסמכות להמשיך ולנהל את הנעשה על הר הבית לאחר מלחמת ששת הימים. הנתבע 9 הינו המופתי העומד בראש הנתבעת 8, המוכר לותיקי עולי הר הבית כגורם מסית ומתסיס נגד ביקור יהודים בהר. הנתבעת 10 הינה מוסד הנוטל אחריות לניהולו של מסגד אל אקצה המוקד של הפעילות האלימה בהר הבית נגד ביקור יהודים והנתבע 11 הינו דרשן של מסגד אל אקצה שדרשותיו לא היו מבישות את השלטון הנאצי הזכור לשמצה.

7.          הנתבעת 12 הינה ממלכת ירדן אשר על אף ניצחון מדינת ישראל במלחמת ששת הימים היא עדיין טוענת לסמכות ניהול על הר הבית, דבר המעוגן בהסכמים בינה לבין מדינת ישראל.

8.        עילת התביעה הינה שלילה ו/או מניעה ו/או צמצום של הכניסה להר הבית הן בימים והן בשעות והן במקומות בתוך ההר בו התובעים ו/או אזרחים יהודים יכולים לבקר בעקבות התנהגותם הפסולה ו/או הבלתי חוקית של הנתבעים ו/או מי מטעמם ו/או מי בהשפעתם מחמת מניעים של גזע, דת, לאום וכו'.          

ב.          תביעה יצוגית:

9.          מאחר ולהערכת התובע יש עשרות אלפי יהודים שעולים להר הבית בתדירות של לפחות פעם אחת בשנה ומאות אלפי תיירים לא מוסלמים שסובלים מהפגיעה והאפליה המתוארות בכתב תביעה זה, ראוי שתביעה זו תוכר כתובענה ייצוגית ולפי החוק.

10.        במסגרת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית לפי החוק, יתבקש בית המשפט הנכבד לתת את ההחלטות המפורטות להלן:

             א.       לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית בהתאם לחוק.

             ב.       לקבוע כי התביעה תואמת את מטרת החוק כהגדרתה בסע' 1 לחוק;

 ג.        לקבוע כי תביעה זו מתאימה לפרט 7 בתוספת השניה לחוק: "תביעה בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור, למקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (להלן – "חוק איסור הפליה");

             ד.       לקבוע כי לתובעים עילת תביעה המעוררת שאלות מהותיות של   עובדה או משפט המשותפת לכלל החברים הנמנים בקבוצה;

             ה.       לקבוע כי אכן נבדק פנקס תובענות ייצוגיות וכי אין בקשה דומה תלויה ועומדת בפני ביהמ"ש;

             ו.        לקבוע כי אכן הבקשה לאישור התובענה כתביעה ייצוגית נשלחה למנהל בתי המשפט בהתאם לחוק תביעות ייצוגיות;

ז.        לקבוע כי הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית תהיה: "כל אדם שאינו שייך לדת המוסלמית, בין אזרחי ישראלי, ובעיקר יהודים אשר הגיעו לשער הרמב"ם (שער המוגרבים) מאז 1/8/08 על מנת לבקר בהר הבית ונבצר מהם הביקור בכלל או הוגבל הביקור באופן חריג בזמן או במקומות בהם ניתן היה לבקר ו/או נפגעו מהתנכלויות ו/או צעקות ו/או יריקות ו/או קללות בגלל התנהגות פסולה מצד הנתבעים ו/או מי מטעמם ו/או מי מהשפעתם תוך כוונה להפלות אותם מחמת גזע, דת, לאום וכדו';

ח.       לקבוע כי הופרו ההוראות המפורטות להלן מצד הנתבעים ביחד ולחוד:

                        1.         חוק איסור הפליה – הפרת סע' 3 (א) האוסר על הפלייה מצד                   המפעיל מקום ציבורי שעל פי סע' ז' לחוק הינה עוולה אזרחית המאפשרת פיצוי עד לסכום של 50,000 ₪ בלא הוכחת נזק המשוערך לחודש 10/00.

                         2.        חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל - הפרת סע' 4 לחוק היסוד                   מעוגן זכות הביקור בהר הבית.

3.       חוק השמירה על המקומות הקדושים תשכ"ז-1967 - הפרת סע'1 לחוק המעגן את זכות הביקור בהר הבית.

4.       חוק העונשין תשל"ז-1977 הפרת פרק ח':  פגיעה בהסדרי שלטון, המשטר והחברה. סימן א' 1: הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור.

 5.        שורת פסיקות בתי המשפט בישראל כולל של בית המשפט הגבוה לצדק המאשרות זכות הגישה להר הבית.

                                   

ג.          הקבוצה:

12.        חברי הקבוצה כאמור לעיל הינם יהודים ותיירים לא מוסלמים הסובלים מאפליה כלפיהם בביקורים בהר הבית כאמור על פי חוק איסור אפליה ו/או כל חוק רלוונטי אחר.

13.        ניתן בנקל לברר את חברי הקבוצה היהודים מתוך רשימת העולים השמורה אצל משטרת ישראל ו/או ארגוני הר הבית השונים המאגדים את העולים כגון התנועה לכינון המקדש המחזיקה במאגר של שרימת העולים. וכן ניתן לקבל רשימות של התיירים שהגיעו לעלות להר הבית באמצעות סוכנויות התיירות המארגנות סיורים לתיירים בישראל.

14.        להערכת התובע מדובר בקבוצה המונה לפחות 20,000 יהודים ומאות אלפי תיירים, שהפיצוי הנתבע מגיע לפחות ל- 1,000,000,000 ₪ עבור קבוצת היהודים שהגיעו לעלות להר הבית וסבלו מהאפליה, ההתנכלות והאלימות של המשיבים ו/או מי מטעמם ו/או מי בהשפעתם, מבלי לקחת בחשבון את כל אלפי התיירים הלא מוסלמים שהגיעו לעלות להר הבית וסבלו גם הם מהמצב.

ד.          צו מניעה:

15.        בנוסף לבקשה להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית,  יתבקש ביהמ"ש הנכבד ליתן צו מניעה כלפי הנתבעים ו/או מי בהשפעתם ו/או מי מטעמם שיאוכף ע"י משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי שלא יוכלו להפריע ו/או למנוע ביקורי היהודים ו/או מי מחברי הקבוצה מלבקר בהר, וכי אם יעשו זאת תימנע כניסת מוסלמים להר הבית בזמן ביקורי יהודים בהר, דבר שיבטיח קיום ביקורים סדירים, שלווים ומסודרים תוך שמירה מירבית על הסדר הציבורי.

16.        התובע מציע כמודל מוצלח לשמירה על הסדר הציבורי ושמירה על זכות הגישה את ההסדר הנהוג במערת המכפלה בחברון מזה עשרים שנה בעקבות ועדת שמגר, המסוגל להבטיח את הביטחון והסדר הציבורי מחדא וזכויות התובעים מאידך מבלי שתיפגענה על ידי המשבים ו/או מי מטעמם ו/או מי בהשפעתם.

ה.         העובדות:

17.        הר הבית הינו הר המוריה המוזכר בספר בראשית אשר עליו אירע מעמד עקידת יצחק אבינו ע"י אברהם אבינו. דוד המלך רכש את הגורן של ארונה היבוסי שהיה על הר המוריה כדי לבנות בו מזבח להקריב עליו קורבנות. בעקבות דוד המלך, בנו שלמה המלך, בנה על הר הבית המקדש הראשון אשר עמד על תילו במשך 410 שנה עד שהוחרב ע"י הבבלים. עם שיבת ציון בימי זרובבל החל בבניית בית המקדש השני על יסודות בית המקדש הראשון. מאוחר יותר המלך הורדוס שיפץ והרחיב את המקדש תוך שהוכר כאחד המבנים היפים בתבל עד שהוחרב על ידי הרומאים במהלך המרד הגדול. מזה 2000 שנה בכל קצווי הגלות עם ישראל מתפלל ונכסף לעיר ירושלים ולבניין בית המקדש השלישי על חרבות שני בתי המקדש שקדמו לו.

18.        עד לכיבוש הארץ ע"י השלטון העותומני, יהודים יכלו לבקר בהר הבית ועל כך יש עדויות רבות. השלטון העותומני אסר עליית יהודים להר ועל אף ניצחון בריטניה על טורקיה במלחמת העולם הראשונה, השלטון הבריטי לא ביטל את האיסור. בתקופה בין מלחמת העולם במהלך מלחמת העולם השנייה מי ששימש המופתי על ירושלים האחראי על הר הבית היה השייח' חאג' אמין אל חוסייני, משתף פעולה עם השלטון הנאצי, הידוע לשמצה.

19.        התקופה בין תקומת המדינה ומלחמת ששת הימים, המשיבה 12 שלטה על הר הבית וניהל את המקום באמצעות המשיבה 8.

20.        בעקבות ניצחון צה"ל במלחמת ששת הימים בחודש אייר תשכ"ז (6/67) הריבונות על הר הבית חזרה לעם היהודי אולם ממשלת ישראל דאז, כאמור לעיל, השאירה את הניהול של הר הבית לידי הנתבעת 8, צעד שהביא בדיעבד למצב בו נמצא הר הבית כיום.

21.    לאחר המלחמה נחקק ע"י הכנסת חוק שמירה על המקומות הקדושים תשכ"ז 1967, אשר היה אמור להבטיח את הגישה להר הבית. הנתבעת 8 ניסתה להקשות את הכניסה באמצעות גביית דמי כניסה ואולם בעקבות פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק נקבע כי לא ניתן לחייב את המבקרים בהר הבית בדמי כניסה, אלא אך ורק מי שרוצה לבקר בכיפת הסלע או במסגד אל-אקצה.

22.    מאוחר יותר, בשנת 1980 נחקק חוק – יסוד: ירושלים בירת ישראל שמטרתו הייתה לאשרר בחוק יסוד את הקשר של עם ישראל לירושלים בכלל ולהר הבית בפרט.

23.    הכניסה להר הבית ליהודים אזרחי המדינה ותיירים מתבצעת דרך שער הרמב"ם הידוע גם כשער המוגרבים המצוי מעל רחבת הכותל המערבי. הכניסה דרך השער עברה תהפוכות לאורך השנים. התובע מבקר בהר הבית מאז שנת 1976 עת שעלה ארצה ובאופן תדיר וקבוע מאז שנת 1991 כאשר הצטרף לתנועה לכינון המקדש שאחד מיסודות התנועה היא לעלות באופן קבוע להר בין אם מדובר בפעם ביום, פעם בשבוע, פעם בחודש או אפילו רק 3 פעמים בשנה בשלושת הרגלים. בשנות ה- 70 ניתן היה להיכנס להר הבית באמצעות השער ללא בדיקה ומבלי להזדהות. בשנות ה-80 השתנה המצב ויהודים שביקשו לבקר בהר נאלצו להזדהות בפני שוטר שעמד בכניסה להר. אם שמו לא הופע ברשימת מסורבים, התאפשרה כניסתו להר. בשלב כלשהו בשנות ה- 90 החלה משטרת ישראל להצמיד שוטרים מלווים למבקרים יהודים בהר הבית, והחלה גם הגבלה על מספר היהודים שיכולים לבקר ביחד על ההר.

24.        בחודש 10/00 הר הבית נסגר למבקרים בעקבות פריצת האינתיפאדה השנייה ע"י טרוריסטים המזוהים עם הנתבעים 4-7 ומי שהקים את הנתבעת 4, יאסר ערפאת, אשר כינו את עצמם "גדודי חללי אל אקצה".

25.        לאחר שהיה סגור במשך שלוש שנים, ובעקבות דיכוי האינתיפאדה על ידי צה"ל במהלך השנים 2002-2003, בקיץ של שנת 2003, נפתח הר הבית מחדש למבקרים ומאז פתיחתו יש גידול הדרגתי ומשמעותי במספר היהודים המבקרים במקום על אף הקשיים בהמתנה בתורים ארוכים בקור ובחום, מעבר דרך בידוק קפדני מצד משטרת  ישראל והפרעות מתגברות והולכות מצד הנתבעים, כולל הפרעות הגורמות לסגירת ההר בכלל או גישה לחלקים ממנו בפרט תחת איום של אלימות והעלבה.  לא אחת מנופים גדלי אש"פ, חמאס, איראן או אפילו המדינה האיסלאמית על ההר.

26.        ככל שהזמן חולף, המצב בהר הבית מתדרדר. מאז שנת 2013 או בסמוך לכך, הנתבעים 1-3 שוכרים עשרות ומאות מוסלמים היושבים  ברחבת הר הבית כאילו הם לומדים בקבוצות ולמעשה כל תפקידם הוא להפריע ליהודים המגיעים לאתר בצעקות, באיומים, בקללות, ביריקות, ובמעשי תקיפה.

מצ"ב העתקים של קטעי תקשורת ומסומנים א'.

27.        מעבר לצעקות, לאיומים והמכות, האנשים הנ"ל עוקבים  אחר המבקרים היהודים, מצלמים אותם ומפיצים את התמונות באינטרנט, והכל על מנת להטריד ולהפחיד את המבקרים כדי שלא יחזרו יותר להר הבית. קבוצות אלו יוצרות אווירה של אלימות בהר הבית וזורעים פחד ואימה בקרב המבקרים וכוחות הביטחון.

28.        בחגי ישראל, או כאשר מבקרים אנשי ציבור חשובים כמו חברי כנסת, הנתבעים או מי מטעמם מסיתים מוסלמים על הר הבית להתפרעות, ליידוי אבנים וחזיזים כדי לגרום לסגירת ההר לחלוטין או באופן חלקי. ראיה לכך היא מה שאירע בשבוע האחרון ב- י' באב תשע"ה (26/7/15) בו המבקרים הרבים שהגיעו להר כ- 1200 איש נאלצו לעבור משער הרמב"ם לשער השלשלת בלבד (מרחק של 200 מטר) בגלל אלימות המוסלמים.

29.        ככל שהפגיעה והאפליה כלפי יהודים גוברות, כך מצטרפים עוד יהודים אכפתיים לשורות המבקרים. קבוצה המכונה "סטודנטים למען הר הבית" הכינה דו"ח מצב עדכני המתאר את המצב בהר הבית ומספק מידע חיוני אודות ההסתה, ההפרה והאלימות של המשיבים ו/או מי מטעמם ו/או מי בהשפעתם.

מצ"ב העתק של הדו"ח ומסומן ב' לבקשה זו.

              

ו.           הסדרי הביקורים בהר הבית ואפליית יהודים:

30.        על פי הסדרי הביקור בהר שנקבעו ע"י משטרת ישראל, אזרחי המדינה ותיירים שאינם מוסלמים יכולים לבקר בה הבית בימים א-ה, בין השעות 7:30-11:00 ובין השעות 13:30-14:30 בקיץ ובשעה 12:30-13:30 בחורף, למעט ימי חג מוסלמים בהם ההר סגור למבקרים שאינם מוסלמים.    

31.        הכניסה למי שאינו מוסלמי מתבצעת דרך ביתן בידוק המוצב בצמוד לעמדות הבידוק ברחבת הכותל המערבי לכיוון דרום. התור לחדר הבידוק לפעמים מתארך עד לשער האשפות הנמצא מאות מטרים דרומה מביתן הבידוק. בדרך כלל התיירים עוברים מימין, והיהודים עוברים משמאל, אולם בימים בהם מגיעים מבקרים רבים, הדרך הצרה בה עוברים כל כך הרבה אנשים יוצרת חיכוכים מיותרים, דבר שאינו מוסיף כבוד למדינת ישראל.

32.        התובע מגיע עשרות פעמים בשנה להר הבית תוך שהוא נאלץ להציג תעודה מזהה ולהמתין המתנות ארוכות שנעות בין רבע שעה ועד מספר שעות ולא פעם נבצרה ממנו הכניסה לחלוטין. בזמן שהתובע ויהודים אזרחי המדינה ממתינים בקור ובחום למתן אישור עלייה להר, חולפים על פניהם מאות תיירים מכל קצוות תבל שמקבלים יחס מועדף על פני היהודים.

33.        לעומת היהודים והתיירים, המוסלמים יכולים  להיכנס להר הבית בכל שעות היממה באמצעות 9 שערים שונים, למעט שער הרמב"ם.

34.        לאחר מעבר דרך מכשיר מגלוממטר ובידוק ידני, היהודים העולים לביקור בהר עוברים תדרוך מצד השוטר מוטי גבאי או מחליפו בו מוזהרים כל העולים לבל יתפללו, ימלמלו, ישתחוו, יקרעו בגד, יזמרו וכו', וכי מי שיעבור על הוראה זו יורחק מן ההר ויעוכב לחקירה.

35.        לעומת היהודים, התיירים אינם עוברים תדרוך משטרתי ואינם עולים להר תחת אזהרה, אולם כל סממן דתי שאינו מוסלמי (בדרך כלל נוצרי), נדרשים להסתיר או להשאיר מחוץ להר.

36.        לאחר שעולים על הגשר המוביל לכניסה להר, מתלווים אל המבקרים היהודים ליווי משטרתי מטעם הנתבעת 8. בנוסף למלווים אלו, עוקבים עשרות מוסלמים מטעם המשיבים הצועקים, מקללים, מאיימים ואף תוקפים את היהודים.

37.        כאמור לעיל, לאורך המסלול, בגלל התנכלויות של המוסלמים במקום, חלקים מההר אינם נגישים למבקרים היהודים כפי שהיו בעבר. בחלקים מההר היהודים נדרשים לעבור במהירות בגלל נוכחות המוסלמים והתנהגותם. לא פעם המשטרה הגבילה את הכניסה ליהודים עד לשער השלשלת הסמוך לשער הרמב"ם כך שהביקור הסתיים כעבור מאתיים מטר בלבד, כפי שקרה כאמור ב- י' באב השנה.

38.        התובע מקפיד לבקש מהשוטרים המלווים, לאפשר לו ולמבקרים לבקר על הרמה מקום בו עמד המקדש, אך בדרך כלל בקשתו מסורבת על ידם בגלל הנוכחות והאיומים של המתפרעים המוסלמים.          

39.        אפילו ביום מיוחד כמו כ"ח באייר, יום שחרור ירושלים, אין כל שינוי בהסדרי הביקור בהר הבית. התובע התייצב בשעה 7:30 ביום א', כ"ח אייר תשע"ה (17/5/15) בגלל מספר הרב של יהודים שהגיעו ובגלל החשש מהפרת סדר מצד המוסלמים, נאלץ התובע להמתין המתנה של שעתיים וחצי עם מאות יהודים, שחלקם נכנסו וחלקם לא, ולבסוף עזב התובע את המקום מבלי לבקר בהר הבית.

40.        התובע יטען כי על פי החוק למניעת אפליה ראוי לפסוק לטובתו ולטובת חברי הקבוצה פיצוי בגין כל הפעמים במהלך שבע השנים האחרונות בהן נמנעה כניסתם ו/או הגבלת תנועתם בהר או נפגעו רגשותיהם וכבודם בגין התנהגות הנתבעים בעת ביקורו בהר הבית. התובע עולה להר הבית בתדירות של לפחות פעם בחודש ובתקופות מסוימות אף פעם בשבוע, כך שבמהלך שבע השנים האחרונות מדובר ביותר מ- 100 פעמים בהן נפגעו זכויותיו על פי החוק למניעת אפליה.  

ז.           ההסתה:

41.        להשלמת התמונה, ראוי לתת את הדעת על כך שמתבצעת הסתה פרועה מצד הנתבעים  ו/או מי בהשפעתם ו/או מי מטעמם, כנגד עליית היהודים להר הבית. מדובר בהסתה אנטישמית ואנטי-ישראלית מהגרועה ביותר.

42.        ההסתה מתבצעת באופן גלוי ברשת האינטרנט ובמסגדים על הר הבית ומחוצה לו. משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי ויתר רשויות המדינה, הרלוונטיות מודעים להסתה ויש להם את כל המידע הרלוונטי. במסגרת תביעה זו והבקשה בעקבותיה יידרשו הם לספק את כל המידע וההוכחות הרלוונטיים.

43.        ההסתה הנ"ל מתורגמת בשטח לשימוש באלימות פיזית ומילולית כלפי היהודים בהר  הבית.

44.        כדי לסבר האוזן, התובע לא פעם מצא שהנתבעים מסיתים את ההמונים המוסלמים כנגד היהודים ע"י שימוש בשקרים כגון: "המתנחלים פרצו אל אל-אקצה", כאשר בפועל מדובר בכמה יהודים תמימים שביקרו במקום תחת ליווי משטרה וואקף הרחק ממסגד אל אקצה.

45.        אשר על כן ולאור כל האמור לעיל יש לקבל את התביעה במלואה תוך חיוב הנתבעים ביחד ולחוד בגין הפיצוי המגיע לתובעים ולכלל הקבוצה על פי חוק איסור אפליה אשר נפגעו במהלך שבע השנים האחרונות מאפליה, אלימות, הסתה מצד הנתבעים ו/או מי מטעמם ו/או מי בהשפעתם.

46.        על מנת לשים קץ לפגיעה ולאפליה בעתיד ראוי ונכון יהיה שכב' ביהמ"ש יתן צו מניעה כנגד הנתבעים ו/או מי מטעמם ו/או מי בהשפעתם שיאוכף ע"י המשטרה ושירות הביטחון הכללי ע"י מניעת כניסת מוסלמים בזמן שמבקרים בלתי מוסלמים נמצאים בהר.

47.        יש לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד בגין הוצאות משפט של התובעים לרבות שכ"ט עו"ד.

48.        לבית משפט נכבד זה הסמכות לדון בתביעה לאור מהותה ומקומו של הר הבית.

   

לארי דאב,  עו"ד 

ב"כ התובע