נוער המקדש יוצא לדרך

בני נוער לומדים מקדש || מתכוננים לתחילת העבודה

יוזמה של מספר תלמידי ישיבות תיכוניות, הביאה לאחרונה להקמת מחלקת נוער ל"מכון המקדש". הגוף מונחה על ידי הרב ישראל אריאל שליט"א - ראש מכון המקדש.

 

הארוע הראשון של מחלקת הנוער יתקיים ביום ראשון, ר"ח טבת נר שביעי של חנוכה, בו יתקיים יום עיון ותרגולים מעשיים ב"לשכת הגזית" של מכון המקדש ברובע היהודי. הכנס יהיה בין השעות 16:00 - 19:00.

 

לאחר הכנס יערך במקום תרגול של בית ספר לכהונה "נזר הקודש". מומלץ להרשם מראש באמצעות מסרון למספרים הרשומים מטה.

↓ מנשר ראשון של נוער המקדש

בס''ד. חשון תשע"ו

יוזמה של מספר תלמידי ישיבות תיכוניות, הביאה לאחרונה להקמת מחלקת נוער ל"מכון המקדש". הגוף מונחה על ידי הרב ישראל אריאל שליט"א - ראש מכון המקדש.

המטרה המרכזית היא לקרב לבבות לנושא ולהגביר את תודעת המקדש בקרב הנוער (ישיבות ובתי ספר) – בלימוד ובמעשה, כנאמר: "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה". בשלב זה שמנו למטרה לגייס רכזים אזוריים, כדי שיפתחו קבוצות לימוד מקדש בקהילה/ בסניף/ בישיבה ויגדילו את מספר מוקדי הלימוד שנפתחו עד כה. בין חומרי הלימוד: הלכות בית הבחירה לרמב''ם, מסכת תמיד ומידות ודפי מקורות יעודיים ומגוונים.

לימוד מעשי- המחלקה תקיים ימי עיון ותרגולים מעשיים לכוהנים ולויים בתערוכת המכון בעיר העתיקה. הכוהנים יעברו קורס הכשרה בבית ספר לכהונה "נזר הקודש" וכשיגיעו לגיל העבודה יצטרפו לרשימת הכוהנים יודעי הלכה ומעשה הכשרים לעבודת התמיד.

אחת ממטרותינו היא הקמת דוכן הלויים שינגנו ביום בו תחודש העבודה. הלויים ילמדו את שירי ההלל ומנגינותיהם וכן שיר של יום. כמו כן, ניטול חלק בתרגילים פומביים שמתקיימים על ידי מכון המקדש בעניין הכהונה והלוויה, ונקיים כנסי נוער לליבון משותף בשאלת בניין המקדש בדורנו וסוגיות אקטואליות נוספות.

תודעת המקדש- הפצת חשיבות הנושא בקרב העם והעלאתו לשיח הציבורי, באמצעות מפגשים וכנסים, חולצות וצמידים, פעולות הסברה, מאהלי מחאה ועוד. פעילי התנועה יפיצו עלוני מידע וישמשו כסדרנים טכניים בתרגולי המכון.

מעוניין להיות רכז?
עליך לעבור מבחן ידע בסיסי בנושא המקדש (הלכות בית הבחירה לרמב''ם), ולאחר מכן תוכר כרכז מטעם המכון ותצויד בחומרי עזר להעברת הלימוד הקבוצתי.

החברים השותפים ב"נוער המקדש" מקבלים על עצמם ללמוד במקביל למבחן, מסכתות במשנה העוסקות בבניין הבית וסדר העבודה במקדש.

לשאלת הצטרפות כחבר קבע ב"נוער המקדש", ניתן לפנות לרכזים הרשומים מטה:

בני כהן; 053-3380442, ישראל רט; 050-4292905

הצטרפו לקבוצת הוואצאפ של נוער המקדש; 058-4480537 

יהי רצון שנזכה לראות במהרה כוהנים בעבודתם, לויים בדוכנם וישראל במעמדם.

↓ למה לי ללמוד מקדש?/ נוער המקדש

 

א. לימוד כמעשה:

"אמר לו הקדוש ברוך הוא, גדול קרייתה בתורה כבנינה. לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה. ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבנין הבית" (מדרש תנחומא פרשת צו סימן יד)

ב. מעלת לימוד עבודת הקרבנות בידי תינוקות של בית רבן:

"אמר רבי אסיא, למה הם מתחילים התינוקות של בית רבן ללמוד בספר ויקרא? אלא מפני שכל הקרבנות כתובים בו, ומפני שהם טהורים עד עכשיו ואינם יודעים מהו טעם חטא ועון, לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא שיהו מתחילין תחלה בסדר הקרבנות, יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים, לפיכך אני מעלה עליהם כאלו הם עומדים ומקריבים לפני הקרבנות. והודיעך, שאף על פי שחרב בית המקדש ואין קרבן נוהג, אילולי התנוקות שקורין בסדר הקרבנות, לא היה העולם עומד" (שם)

ג. דברי ה"חפץ חיים":

רבי יצחק מאיר מראדין, ה'חפץ חיים', חיבר את הספר 'ליקוטי הלכות', בו ריכז את כל האמור בתלמוד בענייני המקדש, שם הכריע בהרבה ספיקות לעניין הלכה. הרב יונה שטנצל מספר:

"זכורני כשביקרתי בראדין, אצל הסבא קדישא החפץ חיים זצ"ל, כשגמרנו את התפילה... נתן דפיקה בשלחן... ופתח ספר מלכים... זה לשונו: שואלים: בקרוב נבנה בית המקדש - איך? אין חכמים! אין נביאים! מי יבנה בית ה'!.. התחיל לקרוא: 'וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצור. בן אשה אלמנה הוא, ממטה נפתלי ואביו איש צורי, חרש נחושת, וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל מלאכה'. והמשיך: הנה בן אשה אלמנה, אביו בעל מלאכה צורף נחושת, וה' נתן בו חכמה ובינה ודעת לעשות את מלאכת המקדש; אין צורך בנביאים! אין צורך במיוחסים!.."

מדברי החפץ חיים לומדים שעלינו להיות בעלי חכמה תבונה ודעת כדי להיות בקיאים במלאכת בניית המקדש השלישי כמאמר התלמוד "גדול לימוד שמביא לידי מעשה" (קידושין מ ב).

ד. חובת לימוד הכהנים והלווים:

הרמב''ם מתייחס לייעודם של הכהנים והלווים: "זרע לוי כולו מובדל לעבודת המקדש... ומצוות עשה להיות הלווים פנויים ומוכנים לעבודת המקדש בין רצו בין לא רצו". (הלכות כלי המקדש והעובדים בו פרק ג הלכה א).

ה. דרישת המקדש כתיקון ללעז הגויים:

לאחר שתיקן רבן יוחנן בן זכאי תקנות "זכר למקדש" שואלת הגמרא מה המקור לעשות כן. ומביאים את הפסוק: "... כי נדחה קראו לה ציון היא אין דורש לה". וכותבת הגמרא "מכלל דבעיא דרישה" (מכן שצריך דרישה- זכירה של המקדש). שלא ימשיכו הגויים לקטרג על כך שעם ישראל שכח את מקור החיבור היסודי שלו (ראש השנה ל ע"א).