אתר אינטרנט חדש: "ירושלים עיר הקודש"

זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת || על עיר הקודש והמקדש באינטרנט

הרב הלל בן שלמה ידיו רב לו בלימוד ובמעשה לבניין בית מקדשנו • לאחרונה פתח הרב אתר חדש בשם: ירושלים עיר הקודש, אשר נועד לעורר את הכמיהה לבניין ירושלים • מומלץ לגלוש, ללמוד ולהחכים!

מתוך דף הבית של האתר ירושלים עיר הקודש

↓ על הרב הלל בן שלמה

הרב הלל בן שלמה ידיו רב לו בלימוד ובמעשה לבניין בית מקדשנו. הרב תורם את חלקו למען הר הבית הן כאיש שטח והן כאיש הלכה. 

במשך כעשר שנים עסק בכתיבת ספרים ועבודות במכון המחקר של מכון המקדש, הדריך קבוצות רבות של יהודים העולים להר הבית, של משתתפים בסיבובי שערים ושל מבקרים בתערוכת מכון המקדש.

הרב הוציא לאור ספרים וחוברות בנושא ההר והבית. חלק מתשובותיו לשאלות שהופנו אליו פורסמו באתר זה (לשאלות ותשובות, לחץ כאן >>).

הרב יזם את עליית הכולל לדיינות 'כרמי המשפט' להר הבית ואף פרסם במסגרת הכולל, הלכות מפורטות לקראת העליה ההרה (לכתבה ולחוברת, לחץ כאן >>).

לאחר שנים של לימוד, מחקר וכתיבה החליט הרב להפיץ את תורת הבית גם במרחבי האינטרנט.

לפני מספר חודשים פתח הרב בן שלמה את אתר האינטרנט התורה והמקדש, בו מופיע חומר רב מפרי עטו (לקישור: http://toratemple.co.il). לאחרונה הוא פתח אתר נוסף בשם: ירושלים עיר הקודש, שעוסק בקדושת ירושלים, בעברה ובעתידה

מומלץ לגלוש, ללמוד ולהחכים!

↓ על האתר ירושלים עיר הקודש

כולנו מכירים את ירושלים. אולם מהי בעצם העיר הזאת? מה המיוחד בה?

למה כוונתנו באומרנו "ובנה ירושלים" בברכת המזון של כל סעודה? האם ירושלים אינה בנויה? 

באתר החדש - ירושלים עיר הקודש, אשר נועד לעורר את הכמיהה לבניין ירושלים, תמצאו את התשובות לשאלות הללו, ועוד תמצאו שם הפניות לספרות רחבה וענפה בענייני ירושלים והמקדש.

קצת מהאתר עצמו

מי עומד מאחורי האתר?

מחבר האתר הוא מוסמך לרבנות, מחבר ספרים וחוקר תורני ותיק בנושאים הנוגעים לירושלים ולבית המקדש.

מהי מטרת האתר

לעורר את לב הבריות לכיסופים לירושלים ולמקדש, ולהביא למציאות בה ירושלים תחזור להיבנות במהרה!

מה אנחנו מציעים לעשות

ללמוד ולהעמיק בכל הנוגע ולירושלים ולמקדש, ולא להסתפק בלימוד תיאורטי, אלא לפעול למימוש הנלמד.

כתובת האתר: http://www.holycity.vph.co.il/

אחיי הכהנים! תרגול עבודת הכהנים ברמת גן

מתכוננים לבניין המקדש || לומדים ומתרגלים את העבודה

פנייה לכהנים ברמת גן והסביבה • מתכוננים לחידוש עבודת המקדש • לומדים באופן מעשי את עבודות המקדש • כי בלי ללמוד לא נוכל להיות מוכנים לבניין המקדש בקרוב

↓ הזמנה לכהנים

בקרוב ייבנה בית המקדש במהרה בימינו ואנחנו נהיה אחראים לעבוד את עובדת הקרבנות.

איך נעבוד אם לא נדע את ההלכות ולא נתנסה בפועל?

ניתנת לכם הזדמנות מיוחדת לקחת חלק בפעילות תורנית בהדרכת הרבנים:

• הרב ברוך כהנא ממכון המקדש
• והרב עמיחי שוקרון רב קהילת מרום נווה בר"ג

על עבודת הכהנים בבית המקדש בצד המעשי שלהן. העבודות היסודיות כמו זריקת הדם, קידוש ידיים ורגליים, קמיצה והקטרת קטורת.

הפעילות תתקיים:

בבית הכנסת מרום נווה ברחוב יוחנן בדר 5 רמת גן

בתאריך ב' בשבט (29.1.17 למניינם) בשעה 21:00

הקבוצה תכלול עד 10 כהנים בלבד.

לפרטים נוספים/הרשמה - רן כהן 054-8000282

נוער המקדש יוצא לדרך

בני נוער לומדים מקדש || מתכוננים לתחילת העבודה

יוזמה של מספר תלמידי ישיבות תיכוניות, הביאה לאחרונה להקמת מחלקת נוער ל"מכון המקדש". הגוף מונחה על ידי הרב ישראל אריאל שליט"א - ראש מכון המקדש.

 

הארוע הראשון של מחלקת הנוער יתקיים ביום ראשון, ר"ח טבת נר שביעי של חנוכה, בו יתקיים יום עיון ותרגולים מעשיים ב"לשכת הגזית" של מכון המקדש ברובע היהודי. הכנס יהיה בין השעות 16:00 - 19:00.

 

לאחר הכנס יערך במקום תרגול של בית ספר לכהונה "נזר הקודש". מומלץ להרשם מראש באמצעות מסרון למספרים הרשומים מטה.

↓ מנשר ראשון של נוער המקדש

בס''ד. חשון תשע"ו

יוזמה של מספר תלמידי ישיבות תיכוניות, הביאה לאחרונה להקמת מחלקת נוער ל"מכון המקדש". הגוף מונחה על ידי הרב ישראל אריאל שליט"א - ראש מכון המקדש.

המטרה המרכזית היא לקרב לבבות לנושא ולהגביר את תודעת המקדש בקרב הנוער (ישיבות ובתי ספר) – בלימוד ובמעשה, כנאמר: "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה". בשלב זה שמנו למטרה לגייס רכזים אזוריים, כדי שיפתחו קבוצות לימוד מקדש בקהילה/ בסניף/ בישיבה ויגדילו את מספר מוקדי הלימוד שנפתחו עד כה. בין חומרי הלימוד: הלכות בית הבחירה לרמב''ם, מסכת תמיד ומידות ודפי מקורות יעודיים ומגוונים.

לימוד מעשי- המחלקה תקיים ימי עיון ותרגולים מעשיים לכוהנים ולויים בתערוכת המכון בעיר העתיקה. הכוהנים יעברו קורס הכשרה בבית ספר לכהונה "נזר הקודש" וכשיגיעו לגיל העבודה יצטרפו לרשימת הכוהנים יודעי הלכה ומעשה הכשרים לעבודת התמיד.

אחת ממטרותינו היא הקמת דוכן הלויים שינגנו ביום בו תחודש העבודה. הלויים ילמדו את שירי ההלל ומנגינותיהם וכן שיר של יום. כמו כן, ניטול חלק בתרגילים פומביים שמתקיימים על ידי מכון המקדש בעניין הכהונה והלוויה, ונקיים כנסי נוער לליבון משותף בשאלת בניין המקדש בדורנו וסוגיות אקטואליות נוספות.

תודעת המקדש- הפצת חשיבות הנושא בקרב העם והעלאתו לשיח הציבורי, באמצעות מפגשים וכנסים, חולצות וצמידים, פעולות הסברה, מאהלי מחאה ועוד. פעילי התנועה יפיצו עלוני מידע וישמשו כסדרנים טכניים בתרגולי המכון.

מעוניין להיות רכז?
עליך לעבור מבחן ידע בסיסי בנושא המקדש (הלכות בית הבחירה לרמב''ם), ולאחר מכן תוכר כרכז מטעם המכון ותצויד בחומרי עזר להעברת הלימוד הקבוצתי.

החברים השותפים ב"נוער המקדש" מקבלים על עצמם ללמוד במקביל למבחן, מסכתות במשנה העוסקות בבניין הבית וסדר העבודה במקדש.

לשאלת הצטרפות כחבר קבע ב"נוער המקדש", ניתן לפנות לרכזים הרשומים מטה:

בני כהן; 053-3380442, ישראל רט; 050-4292905

הצטרפו לקבוצת הוואצאפ של נוער המקדש; 058-4480537 

יהי רצון שנזכה לראות במהרה כוהנים בעבודתם, לויים בדוכנם וישראל במעמדם.

↓ למה לי ללמוד מקדש?/ נוער המקדש

 

א. לימוד כמעשה:

"אמר לו הקדוש ברוך הוא, גדול קרייתה בתורה כבנינה. לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה. ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבנין הבית" (מדרש תנחומא פרשת צו סימן יד)

ב. מעלת לימוד עבודת הקרבנות בידי תינוקות של בית רבן:

"אמר רבי אסיא, למה הם מתחילים התינוקות של בית רבן ללמוד בספר ויקרא? אלא מפני שכל הקרבנות כתובים בו, ומפני שהם טהורים עד עכשיו ואינם יודעים מהו טעם חטא ועון, לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא שיהו מתחילין תחלה בסדר הקרבנות, יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים, לפיכך אני מעלה עליהם כאלו הם עומדים ומקריבים לפני הקרבנות. והודיעך, שאף על פי שחרב בית המקדש ואין קרבן נוהג, אילולי התנוקות שקורין בסדר הקרבנות, לא היה העולם עומד" (שם)

ג. דברי ה"חפץ חיים":

רבי יצחק מאיר מראדין, ה'חפץ חיים', חיבר את הספר 'ליקוטי הלכות', בו ריכז את כל האמור בתלמוד בענייני המקדש, שם הכריע בהרבה ספיקות לעניין הלכה. הרב יונה שטנצל מספר:

"זכורני כשביקרתי בראדין, אצל הסבא קדישא החפץ חיים זצ"ל, כשגמרנו את התפילה... נתן דפיקה בשלחן... ופתח ספר מלכים... זה לשונו: שואלים: בקרוב נבנה בית המקדש - איך? אין חכמים! אין נביאים! מי יבנה בית ה'!.. התחיל לקרוא: 'וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצור. בן אשה אלמנה הוא, ממטה נפתלי ואביו איש צורי, חרש נחושת, וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל מלאכה'. והמשיך: הנה בן אשה אלמנה, אביו בעל מלאכה צורף נחושת, וה' נתן בו חכמה ובינה ודעת לעשות את מלאכת המקדש; אין צורך בנביאים! אין צורך במיוחסים!.."

מדברי החפץ חיים לומדים שעלינו להיות בעלי חכמה תבונה ודעת כדי להיות בקיאים במלאכת בניית המקדש השלישי כמאמר התלמוד "גדול לימוד שמביא לידי מעשה" (קידושין מ ב).

ד. חובת לימוד הכהנים והלווים:

הרמב''ם מתייחס לייעודם של הכהנים והלווים: "זרע לוי כולו מובדל לעבודת המקדש... ומצוות עשה להיות הלווים פנויים ומוכנים לעבודת המקדש בין רצו בין לא רצו". (הלכות כלי המקדש והעובדים בו פרק ג הלכה א).

ה. דרישת המקדש כתיקון ללעז הגויים:

לאחר שתיקן רבן יוחנן בן זכאי תקנות "זכר למקדש" שואלת הגמרא מה המקור לעשות כן. ומביאים את הפסוק: "... כי נדחה קראו לה ציון היא אין דורש לה". וכותבת הגמרא "מכלל דבעיא דרישה" (מכן שצריך דרישה- זכירה של המקדש). שלא ימשיכו הגויים לקטרג על כך שעם ישראל שכח את מקור החיבור היסודי שלו (ראש השנה ל ע"א).

איך תיראה שבת בבית המקדש?

אוֹהֲבֵי ה' הַמְחַכִּים בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל || בְּיוֹם הַשַׁבָּת שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ

שבת בבית המקדש. לחם הפנים ושני כבשים למוסף היום באדיבות מכון המקדש

עד לפני חמש עשרה שנים הר הבית היה פתוח בשבתות ליהודים. ותיקי העולים להר הבית מספרים על תחושה עילאית בהר הבית ביום השבת. ואם כך בחורבנו, על אחת כמה וכמה בבנינו...

לשבת קודש בבית המקדש יש אופי מיוחד ושונה מאוד מהשבת שאנחנו מכירים. קדושת השבת וקדושת המקדש נפגשים ויוצרים מציאות עילאית ובלתי מוכרת לנו. לימוד ההלכות עשוי לקרב אותנו במקצת להבנת המציאות המתקרבת.

לקראת שבת חזון שתחול ביום תשעה באב, אנחנו מביאים פרסום חדש של הרב אברהם בורשטיין מתוך הסדרה "מה יעשו היום בבית המקדש?".

↓ שבת קודש בבית המקדש/ אברהם בורשטיין

לקראת שבת במקדש

קבוצה אחת של כהנים – 'משמר', אחראית בכל שבוע על העבודה בבית המקדש. במהלך השבת המשמרות מתחלפות ביניהן, והמשמר ה'נכנס' מחליף את המשמר ה'יוצא'. כהני המשמר הנכנס מגיעים לפני השבת ומתכוננים לעבודתם שתתחיל באמצע השבת. ביום זה, כהני המשמר היוצא מחלקים ביניהם את עורות הקרבנות שמוגדרים כ'קדשי קדשים' שהוקרבו במהלך השבוע. 

הכהנים משתדלים להזדרז לסיים את הקטרת כל אברי קרבן התמיד, מכיוון שבליל שבת אסור להקטירם. בנוסף, יש אומרים שמנקים את המזבח מהדם שזרקו עליו במהלך השבוע בעזרת מטלית.

כאשר השבת מתקרבת הכהנים נכנסים להיכל, וניגשים לשולחן שבו נמצא לחם הפנים. בין שתי ערימות הלחם מונחים קנים מזהב המפרידים בין הלחמים. הם מסירים את הקנים, ומניחים אותם ברווח שבין הערימות.

סמוך לכניסת השבת הכהנים תוקעים בחצוצרות שש תקיעות - שלש תקיעות כאשר השבת מתחילה להתקרב, על מנת להזכיר לעם שעליהם לפרוש מעשיית מלאכה, ושלש בזמן כניסתה של השבת - להבדיל בין קודש לחול.

הכנת לחם הפנים בערב שבת

שבת היא הזמן שבו הכהנים מחליפים את לחם הפנים הנמצא על השולחן בלחם חדש. לצורך כך מכינים כבר ביום שישי לחמים חדשים. 

לחם הפנים צריך להיות לחם שלא החמיץ המוכן מסולת מובחרת. לוקחים כמות גדולה של חיטים, מפרידים את הגרעינים מהקליפות, טוחנים אותם בטחינה גסה, ומנפים אחת עשרה פעמים. מסולת זו מכינים שנים עשר לחמים, שכל אחד מהם עשוי משני עשרונים (כ-5 ליטר).

מערבבים את הסולת עם מים פושרים, ומכינים חלה מלבנית שאורכה עשרה טפחים (כשמונים ס"מ), ורוחבה חמישה טפחים. יש אומרים שמוסיפים לחלה זו חתיכות בצק - 'קרנות' בארבעת פינותיה. לאחר מכן מקפלים כלפי מעלה את שני צידי החלה ויוצרים מעין ח' הפוכה, את החלה מניחים בתוך תבנית מזהב ('דפוס') המתאימה לצורה הרצויה של הלחם. 

את הבצק המוכן של החלות מכניסים לעזרה, ואופים אותן בזוגות בתנור ששם. כשמוציאים את הלחם מהתנור מעבירים אותו לתוך תבנית נוספת מזהב המתאימה לגודלו.

וביום השבת

רוב העבודות בבית המקדש בשבת, מתבצעות באופן דומה לאופן ביצוען בכל יום, אלא שבשבת מקריבים את כל קרבנות הציבור, אך לא את קרבנות היחיד שאין להם זמן קבוע. במהלך העבודות הכהנים נכנסים כבכל יום ללשכת הגזית, כדי לקרוא קריאת שמע ולברך, ובשבת מוסיפים ברכה שמברך המשמר שמסיים את עבודתו את המשמר הנכנס: "מי ששכן את שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות". לאחר מכן מקריבים את קרבן התמיד ועושים את שאר עבודות הבוקר, ובסיומן, בעת ניסוך היין, הלווים שרים את פרק: 'מזמור שיר ליום השבת'. 

בחצות היום מקריבים את קרבן מוסף. קרבן זה מורכב משני כבשים, ועימם מביאים סולת, יין ושמן. יש אומרים שהכהנים עומדים על מדרגות האולם ונושאים את כפיהם ומברכים ברכת כהנים. בעת ניסוך היין הכהנים תוקעים בחצוצרות, והלויים שרים פסוקים משירת האזינו.

לחם הפנים

בכל שבת בסיום הקרבת קרבן המוסף הכהנים מניחים על השולחן שנים עשר לחמים חדשים. הלחמים מחולקים לשתי 'מערכות' שבכל מערכת שישה לחמים. ליד כל אחת מהמערכות הם מניחים 'בזיך' שבתוכו לבונה זכה. 

בתחילה מניחים את שנים עשר הלחמים על שולחן של שיש המונח בכניסה לאולם מבפנים. שני כהנים ניגשים לשולחן זה, וכל אחד מהם לוקח ערימה של שישה לחמים. הם נכנסים להיכל, יחד עם שני כהנים נוספים שנושאים בידם את שני בזיכי הלבונה. ארבעה כהנים נוספים מצטרפים אליהם, על מנת שאלה ייקחו מהשולחן את הלחם והבזיכים שהונחו עליו בשבת שעברה. הכהנים הנושאים את הלחם פונים לימין ההיכל (צפון) ונעמדים מימין לשולחן (צפונית אליו). מולם, משמאל לשולחן (דרומית אליו), נעמדים הכהנים שתפקידם לקחת את הלחם שהיה מונח עליו בשבוע החולף. במקביל להנחת הלחמים החדשים, הכהנים שבצד השני מוציאים את הלחמים ה'ישנים', על מנת שהשולחן לא יישאר ללא לחמים אפילו לזמן קצר. יש אומרים שמניחים את הלחם יחד עם התבנית ('דפוס').

שני הכהנים הנוספים נוטלים מהשולחן את בזיכי הלבונה, והשניים האחרים מניחים עליו את הבזיכים החדשים ברווח שבין שתי ערימות הלחם. את הבזיכים שהורדו מהשולחן מקטירים על גבי מזבח החיצון.
מוציאים את הלחמים ה'ישנים' מההיכל, ומניחים אותם על שולחן מזהב הנמצא בכניסה לאולם. הלחם שנשאר משבת שעברה נותר חם וטרי על אף הזמן הרב שעבר עליו, והוא מתחלק בין הכהנים. המשמר ה'נכנס' מקבל שישה לחמים, והמשמר ה'יוצא' גם מקבל שישה, אך כל משמר נותן חצי מהחלות שלו לכהן הגדול. כהני המשמר הנכנס הולכים לצידה הימני של העזרה (צפון) ומחלקים בניהם את הלחמים, וכהני משמר היוצא פונים לצידה השמאלי (דרום) ומחלקים שם. 

לאחר הקטרת הלבונה, במהלך השבת ובמוצאיה (עד חצות) הכהנים אוכלים את לחם הפנים בעזרה.

החלפת המשמרות ותמיד של בין הערביים

לאחר שכהני המשמר היוצא, שעבדו בשבוע החולף, מקריבים את קרבן מוסף, הם מסיימים את עבודתם ועוברים לחדר הנקרא 'מוסך השבת'.

העבודות השונות שנעשות ב'בין הערביים' - קרבן התמיד, הקטרת הקטורת והדלקת המנורה, מתחלקות בין אנשי המשמר הנכנס על ידי פייס מיוחד. הכהנים שזכו בעבודה לובשים את בגדי הכהונה ושוחטים ומקטירים את תמיד של בין הערביים וכן מקטירים את המנחה הבאה עמו, ואת הקטורת של בין הערביים, ומנסכים את היין על גבי המזבח. בשעת הניסוך הלויים שרים. בשבוע אחד שרים את חלקה הראשון של שירת הים, בשבוע שאחריו את חלקה השני ובשבוע שאחריו את שירת הבאר. מדליקים את המנורה.

צאת השבת

בצאת השבת יש אומרים שתוקעים להודיע שיצאה השבת. הכהנים נכנסים להיכל ומניחים בין הלחמים של לחם הפנים מעין 'קנים' מזהב החתוכים לאורכם. עד חצות הלילה צריכים הכהנים לסיים את אכילת כל לחם הפנים.

פסח שני - מדריך הלכתי מקוצר

הזדמנות שניה || פסח שני

מה חייבים בפסח שני? מי מתחייב? מה עושים עם החמץ? מה עם מצה, מרור וחרוסת? אומרים הגדה של פסח?

היום, י"ד באייר -  פסח שני ניתנת הזדמנות לאלו שלא הקריבו את הפסח ב-י"ד בניסן להקריבו היום. כחלק מהסידרה "מה יעשו היום במקדש?", הרב אברהם בורשטיין ליקט את הלכות היום. הדפיסו ושמרו, בתקוה שלא תזדקקו, אלא שתזכו להקריב את הפסח במועדו.

↓ מה יעשו היום בבית המקדש/ הרב אברהם בורשטיין

מצוות פסח שני

מצוות 'פסח שני' מיועדת עבור אלו שמסיבה כלשהי הפסידו את שחיטת קרבן הפסח בחודש ניסן. בכלל אלו גם כאלה שהיו טמאים, גם כאלה שלא היה נוכחים בירושלים וגם כאלה שמסיבות אחרות לא הקריבו את הקרבן הפסח ואפילו אם ביטלוהו במזיד. האנשים הללו מצווים להביא קרבן פסח שאותו ישחטו ויקריבו כפסח ראשון ולאכול אותו לפי מצוותיו הנהוגות בפסח ראשון. הקרבת פסח שני הינה חיוב עבור גברים שהפסידו את הראשון, ורשות עבור נשים.
הקרבן נשחט וקרב בי"ד באייר ונאכל בט"ו באייר.
אם נבנה בית המקדש בין פסח ראשון לשני, נחלקו האחרונים האם מקריבים פסח שני או לא.

 

ההכנות לפסח שני

לקראת ההקרבה צריכים מביאי הקרבן לדאוג להיות טהורים, ולקנות כבש או עז הכשרים לקרבן הפסח, ולהימנות עליו יחד עם עוד אנשים שלא הקריבו פסח ראשון. אין צורך לבקר את הקרבן ממומים. בנוסף יש להכין מצות ה'כשרות לפסח', ולהכין מרור כבפסח ראשון. אין צורך לבער את החמץ מהבית.

הקרבת הקרבן

שחיטת הקרבן והקרבתו נעשות בי"ד באייר בשעת בין הערביים לאחר ויש אומרים לפני הקרבת תמיד של בין הערביים. השחיטה, קבלת הדם וזריקתו, הקטרת האימורים, ההפשט והניתוח, נעשים באופן זהה לפסח ראשון. גם אמירת ההלל ונגינה בחלילים ובשאר כלי נגינה בשעת שחיטת הקרבנות, נעשים בפסח שני כמו בפסח ראשון, וכך גם צלייתו של הקרבן.
מקריבים פסח שני גם כאשר י"ד באייר חל בשבת.

 

אכילתו

הקרבן נאכל בליל ט"ו באייר 'על השובע', 'על מצות ומרורים', אך ללא סיפור יציאת מצרים וארבע כוסות וללא אמירת הלל. בשעת האכילה יש להקפיד שלא לשבור עצם מהקרבן. ויתכן שיש לומר את טעמי אכילת 'פסח מצה ומרור' כמו שאומרים בפסח ראשון. יש לסיים את אכילת הקרבן באותה שעה שיש לסיים את אכילת פסח ראשון, ואסור להותיר ממנו עד הבוקר.

המלחמה נגד המקדש הגיעה גם למוסקבה

יהודים בכל העולם רוצים מקדש || המוסלמים עוקבים בדאגה

אתר מוסלמי מדווח על לימודי המקדש במוסקבה

אין ספק שהמוסלמים מרגישים שזמנם בארץ ישראל בכלל ובהר הבית בפרט תם. הם עוקבים בדאגה אחרי כל תנועה יהודית בהר הבית ואחרי כל אזכור פומבי של בית המקדש, מפרסמים את הדברים ומייחסים להם חשיבות ורצינות רבה מאוד מזו שהתכוונו כוכבי פרסומיהם.

אולי באמת הגיע הזמן שנקשיב למה שאומרים אויבינו וניקח את עצמנו הרבה יותר ברצינות.

↓ כנראה שאל-אקצה באמת בסכנה

התרגלנו לפרסומים על כל עולה יהודי להר הבית ואף למדנו ליהנות מהם. עכשיו הם מפרסמים גם על לימודי המקדש ברחבי העולם, הנה שתי דוגמאות:

אתר מוסלמי מדוו על פעילות של המחלקה הבינלאומית של מכון המקדש במוסקבה. האתר מדווח בדאגה על ילדים יהודים במוסקבה שלומדים בשקיקה על בית המקדש. הם מודאגים מהמגמה של הפצת תודעת המקדש בקרב יהודי העולם ואף בקרב גויים רבים.

אתר מוסלמי מדווח על לימודי המקדש של נשות ישראל

אתר מוסלמי אחר מדווח בדאגה לא פחותה על לימודי המקדש בניצוחן של נשים למען המקדש בקרב נשות ישראל. אתר הפייסבוק הערבי מצרף תמונה מאחד הקורסים המדוברים.

רבים מעולי הר הבית מציינים שנראה שמאז מותן בתאונה של שמונה פרובוקטוריות מוסלמיות בתאונה לפני יותר משבועיים, פחת מאוד מספרם של הפרובוקטורים בהר הבית.

לדעתם הפרסומים הנואשים בתקשורת מראים על תסכול מריבוי הפעילות היהודים למען המקדש לצד השחיקה בנוכחות המוסלמית בהר הבית.

לימודי המקדש לילדי מוסקבה 

לימודי המקדש לילדי מוסקבה

לימודי המקדש לילדי מוסקבה

מרבים בשמחה: על השירה והנגינה במקדש

משנכנס אדר מרבים בשמחה || בעבודת בית המקדש נשמח כולנו

לכבוד ראש אדר אנחנו מביאים מאמר של הרב אברהם בורשטין על השירה והנגינה בבית המקדש. המאמר הוא אחד מהסדרה 'מה יעשו היום במקדש', אשר מלמד על סדר היום בבית המקדש בשגרה ובימי המועד.

↓ על סדרת 'מה יעשו היום במקדש:

לרבים מאיתנו ציפייה גדולה לבית המקדש ולהשבת העבודה בו. אולם, לא כולנו יודעים כיצד התבצעו עבודות אלו בעבר, וכיצד יתבצעו בע"ה בקרוב, באופן מעשי. וכך, המבט על הציפייה למקדש, והבנת פסוקי הקרבנות הנלמדים בתורה והנאמרים בתפילה, עלול להיות לא מובן ותיאורטי בלבד.

מטרת הסידרה לקרב אלינו בשפה ברורה וקלה את הנעשה בזמנים השונים במקדש, על מנת שאדם יוכל לחיות את 'חיי המקדש' ביום יום ובמיוחד בחגים ובמועדים. בע"ה בבית המקדש ובסביבותיו יעמדו תלמידי חכמים גדולים, ויורו כיצד לנהוג למעשה, ואין לפסוק הלכה מהכתוב כאן!  

מהדורה זו הינה ראשונית ונתונה להערות ושינויים

↓ על השירה והנגינה בבית המקדש

אחרי שהתפללנו היום (ראש חודש אדר) 'ובשירי דוד עבדך הנשמעים בעירך האמורים לפני מזבחך' נלמד על אחד הדברים המיוחדים והמרגשים בבית המקדש, שמוסיפים המון רגש, שמחה וחרדת קודש - השירה והנגינה.

מי שר ומי מנגן? אילו בגדים הם לובשים? מה שרים? באילו כלים מנגנים? היכן? מהי המשמעות העמוקה של של השירה והנגינה במקדש? כל זאת ועוד במאמר שלפנינו.

↓ מאת הרב אברהם בורשטין

אחת העבודות המרכזיות בבית המקדש, היא עבודת השירה והנגינה. עבודה שמושקע בה עמל רב והכנות רבות. 

עיקר עבודת השירה מוטלת על הלווים, ובנוסף אליה, ישנה מצווה נוספת המוטלת על הכהנים והיא התקיעה בחצוצרות.

בכל יום, עם סיום הקרבת קרבן התמיד, חותמים את עבודות הבוקר עם ניסוך היין ועם השירה והנגינה שעימו. קודם לניסוך, נעמדים שני כהנים על שולחן שסמוך למזבח, ותוקעים תקיעה תרועה ותקיעה, ובכך מודיעים לאלה ששׁרים ולאלה שמנגנים שהניסוך עומד להתחיל. לאחר התקיעה הם יורדים מהשולחן ונעמדים מימינו ומשמאלו של האחראי על כלי השיר וממתינים לניסוך היין. את זמן הניסוך המדויק, יְדעו כולם בעזרתו של הכהן העומד בפינת המזבח על ה'קרן' שלו, שהוא זה שתפקידו לסמן מתי מנסכים.

הכהן מנסך (יוצק) את היין ואז זה שעל הקרן מניף בבדים ('סודרים') שבידו, והאחראי על כלי השיר מנגן במצלתיים ומסמן בכך לשאר המנגנים לנגן, ולשׁרים לשיר 'שיר של יום', (בכל יום שרים את הפרק שלו). הכהנים תוקעים בחצוצרות (תקיעה תרועה ותקיעה) והלווים שרים, ובמהלך השירה עוצרים פעמים והכהנים תוקעים שוב. בזמן התקיעה העם שבעזרה משתחווים.

השירה מתבצעת על ידי לווים הלבושים בבגדים יפים ומכובדים. הם מתכוננים לעבודה זו במשך חמש שנים לפחות. הלווים עומדים על הדוכן הנמצא בכניסה לעזרה, בקרבת המזבח. יחד עימם עומדים הנגנים המנגנים בכלי הנגינה. לנגינה זו כשר כל אדם מישראל (ובתנאי שאין לו בעיית יחוס). [יש אומרים שהנגינה נעשית על ידי לווים, ולעומת זאת השירה על ידי כל אחד].

באילו כלים מנגנים?

ההרכב היסודי של הכלים כולל שנים עשר כלים - תשעה כינורות שני נבלים ומצלתיים ('צלצל') וי"א שגם חלילים וחצוצרות. לכלים אלו ניתן להוסיף כלים נוספים, לפי מה שמתאים ליצירת נגינה יפה ונעימה.

בנוסף לשירה שבכל יום, בשבתות, בחגים ובראשי חודשים - שרים ומנגנים בזמן ניסוך היין שבא יחד עם קרבנות העולה של ה'מוספים' (וכן עם כבשי השלמים בעצרת), בכל יום שרים את השיר המתאים לאותו היום. 

בשנים עשר ימים בשנה - שמונת ימי סוכות ושמיני עצרת, שחיטת הפסח שבערב פסח, יום טוב ראשון של פסח, ושבועות, ישנה נגינה מיוחדת - מנגנים לפני המזבח בחלילים ובשאר כלי נגינה.

מעבר לזמן השירה ישנם זמנים נוספים שבהם תוקעים, כגון בעת פתיחת השערים ובזמנים מיוחדים כמו זמן מלחמה.

השירה והנגינה במקדש, נעשות מתוך לימוד רב, מתוך יראת שמים גדולה, ומזכות את שומעיהן לשמוע שירה ונגינה ערבים ומיוחדים מאד. שירה ונגינה זו קשורות מאד לגילוי של רוח הקודש ולרוממות הרוחנית האופפת את בית המקדש ואת הזוכים להכנס אליו.

צפו: חסידי גור מתכוננים לחידוש עבודת המקדש

לומדים את עבודת המקדש || הלכה למעשה

מאות חסידי גור השתתפו בשחזור קמיצה והקרבת המנחה בבית המקדש. בכך הצטרפו חסידי גור לאלפים שעוסקים הלכה למעשה בהלכות קדשים וטהרות.

↓ מצטרפים ללימוד המעשי לקראת בנין המקדש

שיעור מעשי בענייני המקדש בישיבת אמרי אמת (גור) בבני ברק

מאות תלמידי ישיבת אמרי אמת של חסידות גור בבני ברק, זכו להשתתף השבוע בפעם הראשונה בחייהם, בשיעור תורני הלכה למעשה קמיצה בבית המקדש והקרבת מנחה בבית המקדש. לפני שבועיים זכו גם תלמידי פני מנחם של חסידי גור בבית שמש זכו ללהשתתף בשיעור דומה.

יוזמתו של מרן החפץ חיים, שעודד את לימוד קדשים הלכה למעשה עוד בראדין לפני 80 שנה, הולך ומתגשם.

שיעור מעשי בענייני המקדש בישיבת פני מנחם (גור) בבית שמש

ארגון אמר אביי החל בחודשים האחרונים לארגן שיעורים הלכה למעשה הם המחשות עם מחבתות, תנור אפיה, סולת, זמן זית, לבונה, על מנת שהלומדים את הסוגיות המורכבות של מסכת מנחות, ידעו הלכה למעשה איך הכינו את הקורבנות בבית המקדש, על מנת שנהיה מוכנים לביאת המשיח והעבודה של הכהנים בקרוב בימינו שנזכה לביאת המשיח.

את השיעור הגיש הגאון רבי ישראל הכהן אייזנבלאט שליטא, מראשי ארגון אמר אביי, המכהן כראש כולל ישיבת הכהנים בירושלים.

תלמידי אמרי אמת בגור, למדו על מנחת סולת, מנחת מחבת, מנחת מרחשת, מנחת חביתי כהן גדול. לשיעורים הלכה למעשה נוספים ניתן לפנות לארגון אמר אביי 077-9000900

הדגמת מנחות בבית המקדש

לדברי הרב יהונתן שטנצל יו"ר אמר אביי:, ישנו מהפכה בכוללים ובישיבות, אם בעבר רק בריסק למדו קדשים, כיום ישנם עשרות כוללים לקדשים, רשת הכוללים עטרת שלמה של 3000 אברכים לומדים כיום זבחים, קבוצה של מאות אברכים מישיבת מיר לומדים קדשים, וניתן לומר כי לראות כיום מהפכה בכלל ישראל, שיש ציפית לישועה.

הזוהר הקדוש מביא בשם המדרש הנעלם הבטחה שמי שמזכיר בפיו בבתי כנסת ובבתי מדרש עניינים העוסקים בקורבנות ומכוון בזה, המלאכים חבלה שמזכירים את החובות של האדם על מנת להזיק לו, לא יכולים להזיק לו, אלא לעשות לו דברים טובים וזו לשונו: "אמר רבי כרוספדאי, האי מאן דמדכר בפומיה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, עניינא דקרבניא ותקרובתא ויכוון בהו, ברית כרותה הוא, דאינון מלאכיא דמדכרין חוביה לאבאשא ליה, דלא יכלין למעבד ליה אלמלא טיבו"

עולי הר הבית מציינים בסיפוק את ההתענינות הגוברת בציבור לחידוש עבודת המקדש. עוד מוסיפים העולים שאין ספק, שאותן זכויות של העיסוק בענייני עבודת המקדש וחידושה הן אלו שעמודו ליהודה גליק בפני ארבעת כדורי המחבל שנורו מטווח אפס והן אלו שיעמדו לכל העוסקים בחזרה להר הבית ובהנחלת תודעת המקדש.

הוקם בית הספר ללימודי המקדש

לראשונה מאז חורבן הבית || בית ספר ללימודי המקדש

מכון המקדש הקים את בית הספר הראשון ללימודי המקדש מאז חורבנו. בית הספר נועד להכין את הציבור לקראת חידוש עבודת בית המקדש. בית הספר יכשיר את המשמשים בקודש - בעיקר כהנים ולוויים, את מורי ההוראה ואת שאר שכבות הציבור.

בית הספר יפתח בשלב ראשון שמונה קורסים, אשר כל אחד מהם מיועד מטבעו לקהל יעד שונה בהתאם לנושא הקורס.

בית הספר לא יעסוק רק בצד התאורטי של עבודת המקדש, אלא ידגים הלכה למעשה ויתרגל את המשמשים בקודש לקראת בנין המקדש. בבית הספר יעסקו הלומדים גם בהלכות הנוהגות בימינו בהר הבית וכמובן בחובה ובדרך להקים בפועל את ביץ המקדש.

בראש בית הספר יעמוד הרב הלל בן שלמה, אשר ידיו רב לו בעיסוק בהלכות הקודש והטהרה ובהלכות הכניסה להר הבית בימינו הלכה למעשה.

↓ תוכנית הלימודים ודרכי רישום

במסגרת בית הספר מתקיימים קורסים עיוניים ברמות שונות, המיועדות להביא את לימודי המקדש לציבור הרחב:

א. הכמיהה אל המקדש (לקהל הרחב).
ב. מצוות העלייה להר הבית (לכל המעוניין לעלות או לברר את נושא העלייה כיום).
ג. הכרת בית המקדש (בעיקר לבני תורה).
ד. בנין המקדש וחידוש העבודה בימינו (בעיקר לבני תורה).
ה. מועדי השנה במקדש (לבני תורה ולציבור הרחב).
ו. מורה הוראה בהלכות המקדש (תכנית שנתית לאברכים ורבנים).
ז. עבודת הלויים (בעיקר ללויים).
ח. עבודת הכהנים בהיכל ובעזרה (בעיקר לכהנים - ובכלל, לכל שוחרי המקדש).

הקורסים יתקיימו במכון המקדש בירושלים, ועל פי הדרישה גם במקומות נוספים ברחבי הארץ.

לפרטים:

מנהל בית הספר - הרב הלל בן שלמה – 0528606742, hillelbenshlomo@gmail.com
רכזת - עינת זיו – einat3000@gmail.com ,0523752751

צפו: מאה שערים מתכוננת לחידוש עבודת הקורבנות

מתכוננים ברצינות || לומדים וממחישים את עבודת הקורבנות

ארוע מרהיב וחדשני התקיים בשכונת מאה שערים - תרגול מוחשי של הקרבת קורבנות בבית המקדש. חזונו של מרן "החפץ חיים" שיזם את הקמת הכוללים ללימוד קדשים מתגשם מעט לאחר 81 שנים מפטירתו. מאות כהנים ואברכים צפו בהדגמה חיה של הקרבת מנחה וביצוע קמיצה בבית המקדש.

↓ צפו: כך נראה סיום הכינוס

↓ כך מתארים מארגני האירוע את התרגול:

חידוש עבדת המקדש. תרגול הקרבת מנחות במאה שערים בירושלים

ביום שלישי בערב מאות כהנים ואברכי כוללים, הלומדים קדשים ומסכת מנחות התאספו מרחבי הארץ לכנס המחשת "קרבן מנחה" ומנחת נסכים שהתקיים בבית הכנסת "שובה ישראל אנשי מעמד" בנשיאות הרה"ג רבי שניאור דייטש בשכונת מאה שערים בירושלים. כנס המנחות התקיים לראשונה 1944 שנים מאז חורבן בית שני, ע"י ארגון "אמר אביי" בראשותו של הרה"ג ר' יונתן שטנצל.

לקראת הכנס נבנה דגם דמוי מזבח בגודל מטר וחצי על ידי תלמידי ישיבת סלבודקא בבני ברק. על המזבח הונחו שלוש מערכות: המערכה הגדולה, מערכה שניה של קטורת ומערכת אש התמיד. לצד המזבח נבנה הכבש בגודל מתאים. למקום הובאו מחבתות, סירים, כלים למדידת עישרון לקרבן מנחה, חצי עישרון, מרחשת, ומידת חצי ההין של שמן זית שהיה בסולת, ולבונה.

את הכנס הנחה הגאון רבי ישראל אייזנבלאט הכהן שליט"א - ראש כולל קדשים מירושלים, מחבר הספרים "מצוות השם" על "תורת הקדשים" של מרן החפץ חיים. הרה"ג ר' אברהם כגן שליט"א מכולל תורת הקורבנות, סייע על ידו בניהול הכנס.

ציבור מגוון של רבנים השתתפו בכנס, הגאון רבי יצחק דוב הלוי שכטר מראשי ישיבת קול תורה, ומחבר ספרי "יד הלוי", הגאון רבי יעקב קופשיץ , מרבני כולל השותפים , הרה"ג ר' יהושע סולובייצי'ק מישיבת בריסק, הרב שמעון פופוביץ, ראש כולל הקדשים מרכסים, הרה"ג אברהם יונה ראש כולל עבודת הקורבנות מבני ברק, הגאון רבי דניאל קרקובסקי מבני ברק, הרה"ג ישראל אריאל ראש ממכון המקדש . הגאון רבי בן ציון גוטפרב מרבני זכרון משה בירושלים.

כנס המנחות של ארגון "אמר אביי " הצליח לחבר בין לימוד ההלכות אליבא דהלכתא והמחישו בצורה פרקטית ומעשית את צורת הקרבת מנחת סולת, מנחת מרחשת, מנחת מחבת, מנחת מאפה תנור, חביתי כהן גדול, צורת הניפוי, צורת המדידה, צורת הלישה, צורת הטיגון ,חליטה במים רותחים, הגשה למזבח, הקטרה על המזבח.

הרה"ג ר' יונתן שטנצל יו"ר "אמר אביי" סיכם את המעמד:"חזונו של מרן החפץ חיים התגשם, עשרות כוללים נפתחו בשנים האחרונות ללימוד קדשים הלכה למעשה, אלפי אברכי הכוללים של הגאון רבי שלום בער ליפשיץ החלו ללמוד קדשים בחודשים האחרונים, גם כולל מיר עם אלפי האברכים עברו ללמוד קדשים מחודש חשוון הקרוב, המהפך שקורה בימים אלה, ממחישים כי עד לפני מספר שנים רק ישיבת בריסק למדו סדר קדשים, והיום עבודת המקדש, נהפך למסכת מרכזית של הכוללים ועולם הישיבות. ושנזכה לראות בקרוב את בניין בית המקדש בקרוב בימינו.

בעקבות הצלחת הכנס מעבר למצופה, ולאור בקשת רבנים ואברכים מבני ברק לקיים כינוס דומה גם בעירם.  נערך ביום רביעי כנס דומה ברחוב הרב קוק 3 בבית הכנסת מתיבתא בבני ברק.

אל תגיד לא ידעתי... תתכונן!

מתכוננים לשבועות || לומדים מקדש, עולים להר הבית ומתכוננים לחידוש עבודת המקדש במהרה

אברהם בורשטיין לא סומך על הנס. הוא מאמין שצריך להתכונן ברצינות. לשם כך הוא מוציא מדי חג דפי לימוד של הלכות אותו החג במקדש. הלימוד הרציני יוכיח מצד אחד את רצינות כוונותינו ומצד שני יחזק בנו את הרצון לשוב ולחדש את עבודת המקדש.

סדרת מה יעשו היום בבית המקדש/ אברהם בורשטיין

לרבים מאיתנו ציפייה גדולה לבית המקדש ולהשבת העבודה בו. אולם, לא כולנו יודעים כיצד התבצעו בעבר, וכיצד יתבצעו בע"ה בקרוב, עבודות אלו באופן מעשי. וכך, המבט על הציפייה למקדש, והבנת פסוקי הקרבנות הנלמדים בתורה והנאמרים בתפילה, עלול להיות לא מובן ותיאורטי בלבד.

מטרת הסידרה לקרב אלינו בשפה ברורה וקלה את הנעשה בזמנים השונים במקדש, על מנת שאדם יוכל לחיות את 'חיי המקדש' ביום יום ובמיוחד בחגים ובמועדים. לקראת החג יעמדו בע"ה בבית המקדש ובסביבותיו תלמידי חכמים גדולים, ויורו למעשה כיצד לנהוג, ואין לפסוק הלכה מהכתוב כאן!  מהדורה זו הינה ראשונית ונתונה להערות ושינויים.

מה  נעשה היום בבית  המקדש?

חג השבועות

א. עליה לירושלים וההכנות לחג

לקראת חג השבועות, עולים המוני בני אדם מכל רחבי הארץ לירושלים, כדי לזכות להֵראות לפני ה'. לקראת החג, נשלמת ההערכות בירושלים לקבלת פני ההמונים. מכינים תשתיות של מים, מזון ומקומות לינה, ודואגים לכמות מספקת של בעלי חיים לצורך קרבנות החג.

כל אחד מהגברים, דואג להכין לעצמו לפחות שלושה קרבנות שאיתם הוא יכנס לבית המקדש – עולת ראיה, שלמי חגיגה ושלמי שמחה. וכן להכין את עצמו – לדאוג להיות טהור ומסופר [א].

ב. הכנת שתי הלחם

בחג השבועות, מקריבים קרבן מיוחד - 'שתי הלחם', שהוא הקרבן הראשון ('ביכורים') המובא למקדש מחיטה של התבואה החדשה, ובגללו נקרא חג השבועות 'חג הביכורים'[ב], והקרבתו מתירה להקריב מנחות ולהביא ביכורים מהתבואה החדשה.

כיצד מכינים את הלחמים?

לקראת החג, בוחרים חיטים מובחרות שגדלו בא"י, וקוצרים כעשרים וחמש ליטר[ג]. מפרידים את הגרעינים מהפסולת ומהמוץ, ו'משייפים' את הגרעינים, כדי לקבל גרעינים נקיים מסובין ומורסן[ד], ואז טוחנים אותם בטחינה גסה, הגורמת גם לקמח הדק שאינו משובח – להתפורר, ולשאריות הסובין והמורסן להתקלף. את הסולת מנפים שתים עשרה פעמים, (בנפות ברמת צפיפות שונה) כדי להוציא את הקמח הדק שבגרעין, ואת שאריות הסובין והמורסן, וממה שנשאר לוקחים כחמש ליטר[ה] סולת נקיה.

מחלקים את הכמות לשנים, מחמיצים אותה, מערבבים אותה עם מים ומכינים שתי חלות גדולות, (אורך 56 סמ' ורוחב 32 ס"מ), ומוסיפים בארבעת הפינות של הלחם ארבעה קרנות (בגובה 5 ס"מ)[ו].

לאחר שהלחמים מוכנים לאפיה, מכניסים אותם לעזרה ואופים כל אחד בנפרד, ושומרים אותם לבוקרו של חג השבועות.

 

ג. קרבן מוסף של שבועות

בבוקרו של החג, מקריבים הכהנים את קרבן התמיד, ובנוסף עוד עשרה קרבנות עולה (שני פרים, איל אחד ושבעה כבשים), וכן שעיר חטאת אחד. יחד עם קרבנות העולה, מביאים סולת ושמן למנחה הבאה עם הקרבן. מערבבים את הסולת והשמן, מוסיפים מלח, ומקריבים את הכל על גבי המזבח. בנוסף, לוקחים יין בכמות השווה לשמן ומנסכים אותו על גבי הספל שבראש המזבח.

עבודה זאת, מחולקת בשווה בין כלל הכהנים, ואינה שייכת דווקא לכהנים שהגיע תורם לעבוד באותו השבוע.

בזמן ניסוך היין של הקרבן, הלויים שרים בפה את ההלל, והנגנים מנגנים בחלילים ובשאר כלי נגינה, והכוהנים תוקעים בחצוצרות כסף.

 

ד. שתי הלחם והקרבנות הבאים עימו

קרבן 'שתי הלחם' הקרב בחג השבועות מגיע בסיומם של חמישים הימים של 'ספירת העומר', שאותם ספרו החל מהקרבת קרבן העומר שבפסח: "מיום הביאכם את עמר התנופה עד ממחרת השבת השביעִת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה' ". קרבן זה כולל את שני לחמי החמץ, שהוכנו כבר מערב יום טוב, ואליו מצרפים עוד עשרה קרבנות הקרבים לעולה (פר אחד, שני אילים (בניגוד למוסף הכולל שני פרים ואיל אחד) ושבעה כבשים), שני כבשים לשלמים[ז], ושעיר אחד לחטאת. גם לקרבנות אלו מוסיפים מנחות ונסכים (סולת ושמן וכן יין לניסוך ע"ג המזבח), והכוהנים תוקעים בחצוצרות.

את 'שתי הלחם', לא מקריבים על גבי המזבח אלא רק מניפים: "קרבן ראשית תקריבו אתם לה' ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח". הכהן נעמד בכניסה לעזרה מבפנים (מזרח), מניחים על ידיו את שני הלחמים כשלצידם שני הכבשים, בעודם חיים, ומניף אותם יחד לארבעת הכיוונים, וכן למעלה ולמטה.

לאחר שחיטת הכבשים, לוקחים מהם את החזה והשוק ומניפים אותם יחד עם שתי הלחם.

את הלחמים מחלקים - לחם אחד נותנים לכהן הגדול, והוא יכול לחלקו לאחרים, ולחם שני, יחד עם שני כבשי השלמים, מחלקים בין כלל הכהנים. הם צריכים לאכול בעזרה את הכבשים והלחם עד חצות הלילה של מוצאי חג השבועות.

 

ה. מצוות ראייה ושלמי חגיגה ושמחה

במהלך חג השבועות, כל אחד ואחד מהגברים מחוייב להיכנס לבית המקדש.

בשעת כניסתו לעזרה האדם מצווה להביא עימו קרבן עולַה – 'עולת ראיה' , וכן עליו להביא גם  קרבן שלמים – 'שלמי חגיגה'. האדם סומך את ידיו על הקרבנות, תוך כדי אמירת דברי שבח לבורא, ונותן אותם לכהנים כדי שיקריבו אותם לה'.

כמות הנכנסים לעזרה במהלך החג היא רבה מאד, ולכן באזור שאליו מותר לישראלים להיכנס הצפיפות מרובה מאד ויתכן שאפשרית רק בזכות נס, למרות זאת, בזמן שעולי הרגל משתחווים, הם מצליחים להשתחוות ברווח

בזמן שעם ישראל בעזרה, הם זוכים לראות את גודל אהבת ה' לעמו ישראל – הכוהנים מגביהים את השולחן ומראים להם את לחם הפנים שעליו, וכן מגלגלים את הפרוכת ומראים את הכרובים המחובקים זה עם זה, ואומרים להם: "ראו חיבתכם לפני המקום", שהקב"ה עושה נס לישראל ולחם הפנים נשאר חם עד זמן שנלקח, למרות שעובר שבוע שלם מזמן שהונח על השולחן, וכן הכרובים המחובקים מבטאים את אהבת ה' אלינו.

מלבד הקרבנות הללו, כל אחד מביא עימו גם קרבן שלמים – 'שלמי שמחה', המיועד לאכילת בשר לקיום מצוות השמחה ברגל. מצוות השמחה שייכת גם לנשים, אולם הבעל הוא זה שמצווה לשמח את אשתו, ולכן היא עולה לירושלים ובעלה דואג לה שתאכל מקרבן השלמים.

לאחר צאת החג, על האדם להישאר ללון בירושלים, ובבוקר שלמחרת יכול לשוב לביתו.

 

ו. ביכורים

חג השבועות נקרא אמנם 'חג הביכורים', אולם עיקר קריאתו בשם זה מתייחסת דווקא ל'שתי הלחם' הקרבים בו, שהם ה'ביכורים' של המקדש, המתירים להביא מהתבואה והפירות החדשים. אולם עדיין חג השבועות קשור למצוות הביכורים בכך שהבאת שתי הלחם מתירה גם את הבאת הביכורים למקדש ולכן נעסוק בקצרה גם במצווה זו.

ה'ביכורים' הם פירות או תבואה משבעת המינים, שאותם מביאים לבית המקדש, והם צריכים להיות דווקא מהמובחרים שגדלו בארץ ישראל.

כאשר האדם רואה שפירותיו התחילו לצמוח, הוא מסמן את הפרי או הפירות הראשונים, וכשהם גדלים הוא עולה לבית המקדש ומביא לפחות כמות של אחד משישים[ח].

הבאת הביכורים מותרת החל מהקרבת שתי הלחם בחג השבועות שהם הביכורים שבמקדש, ועד לחנוכה. יש אומרים שלא מביאים ביכורים בחג השבועות עצמו.

העלאת הביכורים לירושלים והבאתם למקדש נעשית בקבוצות. בזמן בית המקדש, ישנם בארץ ישראל עשרים וארבעה 'מעמדות', וכל 'מעמד' מביא יחד את ביכוריו.

בלילה שלפני העלאת הביכורים לירושלים, אנשי המעמד שיש להם ביכורים מתאספים לעירו של 'ראש המעמד'. הם ישנים ברחוב עד הבוקר, ואז אומר הממונה לאנשים: "קומו ונעלה ציון אל (בית) ה' א-להינו", ושיירת הביכורים יוצאת לכיוון ירושלים. לפני השיירה הולך שור שקרניו מצופות זהב ובראשו עטרה של זית, ובדרך מנגנים ואומרים "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך". ההליכה מתבצעת במהלך היום ולא בערב.

כאשר השיירה מתקרבת לירושלים, אנשי השיירה מסדרים בצורה יפה את הסל ושמים את הפירות היפים למעלה, ומודיעים לאנשי ירושלים על הגעתם. האנשים החשובים שבירושלים יוצאים לקראתם, ובעלי העסקים עוצרים את מלאכתם ושואלים בשלומם של הבאים. הנגינה נמשכת בתוך ירושלים עד להר הבית, יחד עם אמירת: "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים", ושם לוקח כל אחד בעצמו את הסל, תולה מצידיו תורים ובני יונה, ונכנס להר הבית כשהסל על כתפו. כשהולכים בהר הבית אומרים את פרק התהילים - "הללויה הללו אל בקדשו וכו' ".

נכנסים לעזרה, ומסיימים את הפרק: "כל הנשמה תהלל יה הללויה", והלויים שרים: "ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי". כל אדם אוחז בסלו ואומר: "הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבתינו לתת לנו", ואז מוריד את הסל מכתפו, אוחז בשפתו, והכהן אוחזו מתחתיו, ושניהם יחד מניפים את הסל. ואז אומר את פרשת מקרא ביכורים: "ארמי אובד...", מניח את הסל בפינת המזבח[ט], ומשתחווה בפישוט ידים ורגליים ויוצא.

את הביכורים הכהנים מקבלים, והם צריכים לאכול אותם בטהרה כתרומה, מי שהביא סל נצרים נותנו לכהן יחד עם הביכורים, ואילו מי שהביא סל מתכת נוטלו בחזרה לעצמו. בנוסף, האדם מקריב קרבן שלמים שהביא עימו, וצריך להישאר בירושלים בלילה שאחריו.

---

[א] "ואמר רבי יצחק: חייב אדם לטהר את עצמו ברגל, שנאמר ובנבלתם לא תגעו" (ר"ה טז:), "וכן אסור לכל אדם בין כהן בין ישראל להכנס למקדש כולו מתחילת עזרת ישראל ולפנים כשהוא שתוי יין או שכור או פרוע ראש דרך ניוול או קרוע בגדים... אבל ישראל שגדל שערו עד שנעשה מחלפת ולא היה דרך ניוול הרי זה מותר להכנס לעזרת ישראל" (רמב"ם ביאת המקדש א', י"ז).

[ב] "וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם".

[ג] שלש סאין לפי מידות הגר"ח נאה.

[ד] לאחר הזרייה והברירה, עושים לגרעינים שיוף הנקרא בלשון חז"ל 'שיפה' ו'בעיטה', בימינו ניתן לעשות זאת במכונות חשמליות, ולכאורה הדבר מותר.

[ה] שני עשרונים, עפ"י מידות הגר"ח נאה.

[ו] וי"א שלרמב"ם אין קרנות לשתי הלחם.

[ז] כבשי השלמים הללו נקראים 'כבשי עצרת' והם מיוחדים בכך שהם שלמי הציבור היחידים הקיימים, והם גם השלמים היחידים שיש להם דין של קודשי קדשים.

[ח] מפירותיו וי"א מהפירות שביכרו.

[ט] בסמוך למזבח, משמאל לפינתו השמאלית – כלומר מדרום לפינה המערבית דרומית.

אברהם בורשטין

אשמח מאד לשמוע הערות

(052-3114334)

ניתן לשלוח לכתובת זו בקשה לקבלת הקבצים:  

 hamonorot@gmail.com