פרשת וישלח || מכון המקדש
על שעירי החטאת הקרבים במועדים • על שעירי החטאת שהקריבו הנשיאים בעת חנוכת המשכן • ועל הקשר שלהם למכירת יוסף
↓ מאת: הרב אבי כהנא / מכון המקדש
בפרשתנו האחים מוכרים את יוסף, וכדי "להעלים ראיות" ולהסתיר את המכירה, הם שוחטים שעיר עזים ומטבילים את הכותנת בדם. מדוע דווקא בדם שעיר? אומר המדרש שדם השעיר דומה מאד לדם האדם (פסיקתא זוטרתא בראשית לז,לא), ולפיכך האחים גרמו ליעקב לחשוב ש'טרוף טורף יוסף'.
בכל קרבנות הציבור, במועדים, נצטווינו להביא למקדש שעיר עזים אחד לחטאת. דווקא השעיר נבחר כקרבן המכפר, שכן דמו דומה לדם האדם, ולכן יבוא השעיר ויכפר על האדם (פסיקתא זוטרתא שם). בעת הקרבת הקרבן, האדם שם את ליבו כאילו הוא היה צריך להיות במקום הקרבן, ויחשוב כי חטא לאלהיו בגופו ובנפשו, וראוי היה הוא שישפך דמו (רמב"ן ויקרא א,ב). ולכן נבחר השעיר כמכפר על האדם, שהרי דמו הכי דומה לדם האדם.
יתירה מזאת, חז"ל אומרים, ששעיר עזים לחטאת שהקריבו הנשיאים, בא לכפר על מכירת יוסף, ויש להקשות, הרי שחיטת השעיר לא היתה העבירה, אלא עצם המכירה? לאור האמור ניתן לומר, שבמכירה גילו האחים בדעתם שיוסף איננו שייך אליהם ואין דמו אדום כדם שאר האחים, והתיקון לכך הוא בהקרבת השעיר לחטאת בו אנו מגלים בדעתנו שהשעיר הוא כנגד האדם עצמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה