המשך מעמד הר סיני || פרשת יתרו
↓ מאת: הרב אבי כהנא ורבקה שמעון
הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם (שמות י"ט ט')
מעמד הר סיני נועד לקבע את האמונה בא-ל שהוציא אותנו ממצרים, נתן לנו את התורה על ידי משה עבדו איש הא-לוהים, לעד ולנצח נצחים. התגלות מלאת הוד והדר, נוכחות א-לוהית שעושה רושם. מיסודות האמונה שלנו. האם אירוע חד פעמי יספק את עם ישראל בעתיד?
המלך בספר הכוזרי, המחפש הוכחות לאמיתות הא-ל בהגיון ובפלפול, כשהוא שומע מפי החבר על קבלת התורה במעמד הר סיני משתכנע באמיתות הא-ל ומגיב כך:
הנה כל השומע סיפוריכם על שהאלוה דבֵר עם המוניכם וכתב לכם לוחות וכדומה אין להאשימו אם יראכם כמגשימי האלוה. אולם גם אתכם אין להאשים, שהרי אי אפשר לכם לדחות עדותם של המעמדים הגדולים, הנשגבים, שאין להטיל בהם ספק, ולכן תצדקו בהשליככם אחרי גֵוכֵם את ההיקש ההגיוני ואת העיון השכלי. (תרגום ד"ר אבן שמואל עמ' כט)
מעמד הר סיני הנו עדות של רבבות בני אדם וזו הוכחה לקיומו של ה' יותר מכל פילוסופיה והוכחה מדעית. לא ניתן להתכחש למה שרואות העיניים ושומעות האוזניים בקרב מספר רב של בני אדם.
עם ישראל בפרשתנו זוכה להתעלות למדרגת 'נביאים'. נעשה ונשמע. כולנו זכינו להתגלות כבוד ה' במעמד שהוא כמעמד נישואין וקידושין. הקב"ה החתן ואנחנו במדרגת הכלה. אך כנראה יש סכנה שמעמד רב רושם כזה עשוי להשתכח מהלבבות ולכן אנו מצווים לזוכרו בכל יום:
"רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ..." (דברים ד,ט).
האם יתכן לשמור ולזכור ולנצור יום, יום קשר ממשי, חי עם הבורא רק מזיכרון של אירוע חד פעמי? כנראה שאין די בזה. על זה בא הציווי בפרשת תרומה: וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. (שמות, כ"ה, ח)
המשכן בנדודי עם ישראל במדבר, ובהמשך בניית המקדש, נועדו להמשיך את הקשר המתמיד עם הבורא. קשר חי וממשי. אותו "כבוד ה'" בענן שנאמר במעמד הר סיני, נאמר אח"כ במשכן: וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד ה', מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא-יָכֹל מֹשֶׁה, לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--כִּי-שָׁכַן עָלָיו, הֶעָנָן; וּכְבוֹד ה', מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן (שמות מ', ל"ד-ל"ה). גם שלמה מלך ישראל כשהוא בונה את בית המקדש בירושלים חווה מול עם ישראל מעמד שמזכיר את מעמד הר סיני:
אֵין, בָּאָרוֹן, רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים, אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב--אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיְהִי, בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן-הַקֹּדֶשׁ; וְהֶעָנָן מָלֵא, אֶת-בֵּית ה'. וְלֹא-יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת, מִפְּנֵי הֶעָנָן: כִּי-מָלֵא כְבוֹד-ה', אֶת-בֵּית ה'. אָז, אָמַר שְׁלֹמֹה: ה' אָמַר, לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל.(מלכים א',ח', ט'-יב)
המשך הופעת ה' בעולם באותה צורה של מעמד הר סיני, מבטאת את אהבת ה' לעם ישראל.
משל למלך שהיה לו אוהב, שלח לו: הכן עצמך שאני בא אצלך ביום פלוני... בפרהסיא... ובאותו סוס שרכבתי עליו ביום שנעשיתי מלך... כדי שידעו הכול מהי חיבתך עלי (אוצר המדרשים ילמדנו).
במשכן ובמקדש יש לנו הזדמנות להתקרב לה'. בשפה העברית, לשון הקודש, הבהמה נקראת קרבן, שכן באמצעותה יש לנו את האפשרות להתקרב לה'. בבית ראשון זכינו לראות ניסים במקדש. בבית השני, לצערנו,התגלות ה' לא הופיעה כמו בימי הבית הראשון (יומא כא,ב). איך נחווה את התגלות ה' אלינו בבית השלישי? ימים יבואו ויגידו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה