למה דווקא בחורף נזכרים בקיץ? || רגליים קפואות, לב חם, זיכרונות רחוקים ותכניות לעתיד הקרוב
בשלושת הרגלים בית המקדש המה אדם עד אפס מקום • אולם גם בימי חול רגילים בית המקדש היה הומה אדם • היו מגיעים למקדש מביאי ביכורים, חקלאים עם מעשר שני, כהנים עם בכורות בהמה, נודרי נדרים, יולדות • חייבי חטאות ואשמות • חתנים וכלות, בני משפחה של חולים • סתם מבקשי ה' • ועוד, ועוד...
מטבע הדברים, בקיץ התנועה במקדש היתה רבה יותר מבחורף מכמה סיבות: • הזמן העיקרי להבאת הביכורים הוא משבועות ועד סוכות • רוב הפירות מבשילים בקיץ (מעשר שני) • זמן גרנות מעשר בהמה הוא באביב ובקיץ • הדרכים בחורף משובשות וקשה מאוד להגיע מרחוק • השהות בירושלים בחורף קשה מאוד להמוני אדם, לעומת הקיץ, אז ניתן ללון ברחובה של עיר.
כשהגיעו המוני עמך בית ישראל, המזבח היה עמוס קורבנות • כאשר לא הגיעו יהודים רבים, עמד המזבח בטל • כדי שהמזבח לא יעמוד בטל בין תמיד של שחר לתמיד של בין הערביים, היו מקריבים על גביו עולות מכספי הציבור (מותר מנחות) • עולות אלו נקראו "קיץ המזבח" • למה הם נקראו כך? • זו לשון הרמב"ם בפירוש למסכת שקלים: "וקיץ, שֵׁם ימות החמה, ופירות הקיץ, כלומר התאנים והענבים שקוצין ומיבשין אותן דרך בני אדם לאכול מהן הרבה נוסף על סעודתן, ולפיכך נקראו הקרבנות שמקריבין על גבי המזבח נוסף על החובה קיץ המזבח".
אז איך הקיץ קשור לחורף? • כפי שהזכרנו, מטבע הדברים בחורף הפעילות במקדש היתה פחות ערה מבקיץ ולכן סביר להניח שאז היו מביאים הכהנים קורבנות קיץ המזבח, כדי למנוע ביזיונות, או במילים אחרות: כדי שהמזבח לא יעמוד בטל.
מה הקשר בין קיץ המזבח לסיכום השבועי? • גם בימינו, אנשים נוטים להסתגר בחורף בבית הפרטי וממעטים להגיע לבית ה' • גם בימינו הדרכים משובשות (תשאלו את אנשי חברון וגב ההר על הדרכים הקפואות והחסומות בבקרים הקפואים) • אבל בימינו יש צדיקים שמרגישים אחריות ומגיעים דווקא בימים הקפואים • הם עולים להר הבית בגשם ובברד • הם עולים בנעלי בד ויוצאים עם רגליים רטובות וקפואות • הם יוצאים עם לב שבור ממראות החורבן • אבל הם יוצאים ברוממות רוח על שזכו להיות בין החלוצים בוני המקדש • הם שקולים כנגד קיץ המזבח • הם דואגים ש:"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" • עליהם אמר הנביא: "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ, כָּל אֹהֲבֶיהָ; שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ, כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ"
מטבע הדברים, בקיץ התנועה במקדש היתה רבה יותר מבחורף מכמה סיבות: • הזמן העיקרי להבאת הביכורים הוא משבועות ועד סוכות • רוב הפירות מבשילים בקיץ (מעשר שני) • זמן גרנות מעשר בהמה הוא באביב ובקיץ • הדרכים בחורף משובשות וקשה מאוד להגיע מרחוק • השהות בירושלים בחורף קשה מאוד להמוני אדם, לעומת הקיץ, אז ניתן ללון ברחובה של עיר.
כשהגיעו המוני עמך בית ישראל, המזבח היה עמוס קורבנות • כאשר לא הגיעו יהודים רבים, עמד המזבח בטל • כדי שהמזבח לא יעמוד בטל בין תמיד של שחר לתמיד של בין הערביים, היו מקריבים על גביו עולות מכספי הציבור (מותר מנחות) • עולות אלו נקראו "קיץ המזבח" • למה הם נקראו כך? • זו לשון הרמב"ם בפירוש למסכת שקלים: "וקיץ, שֵׁם ימות החמה, ופירות הקיץ, כלומר התאנים והענבים שקוצין ומיבשין אותן דרך בני אדם לאכול מהן הרבה נוסף על סעודתן, ולפיכך נקראו הקרבנות שמקריבין על גבי המזבח נוסף על החובה קיץ המזבח".
אז איך הקיץ קשור לחורף? • כפי שהזכרנו, מטבע הדברים בחורף הפעילות במקדש היתה פחות ערה מבקיץ ולכן סביר להניח שאז היו מביאים הכהנים קורבנות קיץ המזבח, כדי למנוע ביזיונות, או במילים אחרות: כדי שהמזבח לא יעמוד בטל.
מה הקשר בין קיץ המזבח לסיכום השבועי? • גם בימינו, אנשים נוטים להסתגר בחורף בבית הפרטי וממעטים להגיע לבית ה' • גם בימינו הדרכים משובשות (תשאלו את אנשי חברון וגב ההר על הדרכים הקפואות והחסומות בבקרים הקפואים) • אבל בימינו יש צדיקים שמרגישים אחריות ומגיעים דווקא בימים הקפואים • הם עולים להר הבית בגשם ובברד • הם עולים בנעלי בד ויוצאים עם רגליים רטובות וקפואות • הם יוצאים עם לב שבור ממראות החורבן • אבל הם יוצאים ברוממות רוח על שזכו להיות בין החלוצים בוני המקדש • הם שקולים כנגד קיץ המזבח • הם דואגים ש:"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" • עליהם אמר הנביא: "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ, כָּל אֹהֲבֶיהָ; שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ, כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ"
↓ כך כתב אלידע כוכב (יום שני):
עלינו בשעה 9 בערך, תשעה יהודים וחתנים מן המניין, החתן משה ארוש הי"ו ומלוויו, לסוב ציון ולהקיפה.
לכבוד ראש השנה לאילן הזכיר לנו ר' אלי ש"עת לנטוע ועת לעקור נטוע" ואת האילנות שבהר הבית יש לעקור, כי אין ליטוע אילנות בהר ככתוב "לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך".
וכן הסביר על הקשר של טו בשבט למקדש לעניין מעשרות ובכורים ובכלל.
זכינו להלך בבית אלהים ברג"ש היה לנו גם ברד, גם רוח, גם גשם ויתכן שגם כמה פתיתי שלג ראשונים. הרגליים נרטבו אבל הלב חימם, נזכרנו כמובן שהכהנים בעבודתם עבדו בכל מזג אויר ולהם אפילו גרביים לא היו...
זכינו להלך בבית אלהים ברג"ש היה לנו גם ברד, גם רוח, גם גשם ויתכן שגם כמה פתיתי שלג ראשונים. הרגליים נרטבו אבל הלב חימם, נזכרנו כמובן שהכהנים בעבודתם עבדו בכל מזג אויר ולהם אפילו גרביים לא היו...
ברכנו את החתן שיזכה להקים בית נאמן בישראל, ויזכה לעלות מהרה שוב להר הבית ולחזות בבנין הבית הנאמן שמהרה נקים כולנו לאלהי ישראל!! אמן
צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ שנה טובה! חוגגים ט"ו בשבט בהר הבית |
הר הבית: אם יהיו חטאיהם כשלג... בשביל המוסלמים זה מגרש משחקים |
הר הבית: פינת האשפה מול קודש הקודשים |
הר הבית: עומדים לפני שער המזרח מול קודש הקודשים |
הר הבית: קבוצת יום רביעי בלי אנשי קרית ארבע המושלגת |
הר הבית: סטודנטים למען הר הבית מול פני הקודש |
הר הבית: חולם על הימים שהיו ויהיו עמוס כהן, בעל מגילת יוחסין עד עזרא הסופר חולם לעבוד במקדש |
עם חולצה כזאת המשטרה לא מרשה לעלות להר הבית |
חתן ביום חופתו בהר הבית |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה