יום ראשון, 8 במאי 2016

מלחמת חורמה בגדיים

כל הגדיים נעצרו || למזרח התיכון שלום

בעל חיים מעורר פאניקה.
חיים ברוש נושא גדי לקרבן פסח בערב החג
אם בשנה הבאה מצעדי קרבן הפסח יתבצעו במספרים גדולים בהרבה, זה יהיה באדיבותם המלאה של שירותי הפרסום הנפלאים של השלטונות  רבים, ובהם גם כאלו שלא שמעו עד כה מעולם על קרבן הפסח, שמו לב לפתע לעובדה שהרשויות הפרו כאן לא מעט חוקים בנסיון להשתיק מחאה חוקית למהדרין

↓ מאת: ארנון סגל

מחיים ברוש נלקחו השבוע טביעות אצבעות והוא צולם מכל צדדיו האפשריים לטובת ארכיון משטרת ישראל. שני חוקרי שב"כ חובשי כיפות תחקרו אותו היטב, ולברוש התברר שהם יודעים כל פרט עליו ועל משפחתו. מי יודע, אולי הללו חבשו כיפות מתוך כבוד למצווה החשובה שאותה ניסו למנוע בכל מחיר לפני שבועיים – הבאת גדי לקרבן פסח בערב החג בידי ברוש. מצד שני, נושא הגדי עצמו איננו חובש כיפה. 

ברוש סיפר שהבלש המשטרתי שהסתער עליו בערב החג בחר ראשית כל לרתק בכוח אל הקרקע דווקא את הגדי האומלל, מבטא כך את הלחץ העצום ששרר סביב העניין בדרגי הפיקוד המשטרתי וכנראה לא רק שם. אולי ביקש לוודא שבעל החיים לא יוקרב לפתע מבלי משים, ואולי פשוט ניסה להוכיח לעצמו שהמצב חוזר לשליטה. 

עוד כעשרים צעירים ושלושה גדיים נוספים עוכבו בערב החג באותה דרך כוחנית, פחות או יותר. בני האדם שבקרב החבורה – להבדיל מבעלי החיים העדינים שנלקחו אחר כבוד לווטרינר העירוני – נאזקו, נחקרו במחלקה לפשיעה לאומנית וזומנו לחקירת המשך כאשר השב"כ מעורה היטב בכל המהלך. 

לו היו הרשויות מגיבות ליוזמת הגדיים בצורה הגיונית, כלומר בקור רוח ולא בפאניקה שמזכירה ירי מטחי ארטילריה כבדה כנגד מתקפת זבובים, זו היתה מבחינתן התנהגות חכמה לאין שיעור יותר מזו שבה נקטו. לו היו מניחים בלשי המשטרה לרפאל מוריס, לנעם פדרמן ולשאר החבורה הנחושה להגיע עם גדייה עד לשערי הר הבית הנעולים, מותר להניח שלא היה קורה שום דבר מעבר להפגנה מנומסת בכניסה להר בתביעה – לגיטימית ככלות הכל – לאפשר לדורשים זאת לקיים את מצוות התורה במועדה. ועוד לא דיברנו על הוצאת צווי הרחקה בידי אלוף פיקוד העורף לשלושת מובילי צעדות הגדיים, צעד שערורייתי ומפוקפק מבחינה חוקית ששידר היטב לאומה כולה את ההיסטריה שגורמי אכיפת החוק נתונים בה בגלל מעשה של מה בכך. 

נכון, תמיד אפשר לתרץ את הצעדים הללו בשיקולי ביטחון, וזה אכן מה שהרשויות עושות – למשל במסגרת תביעתן לכלוא את רפאל מוריס עד תום ההליכים על שהפר את צו ההרחקה מירושלים שהונפק לו. באוזני השופטת המחוזית גילה כנפי-שטייניץ הכביר התובע המשטרתי בתיאור המסוכנות הנשקפת לחברה כולה ממוריס ומפעיליו, וזה אפילו הצליח לו כשהמעצר של מוריס הוארך ב-12 שעות נוספות. מצד שני, כלל לא בטוח שלטווח ארוך טוב לשב"כ ולמשטרה להרבות בהסתמכות על שיקולי ביטחון עלומים, טיעון שמשמש גם משטרים טוטאליטריים ועלול לפגוע קשות באמון הציבורי ברשויות החוק – אמון שבחוגי הימין כבר מעורער מאוד גם כך. 

הודעות הווטסאפ המזלזלות של דוברת המשטרה שנשלחו בטעות לכתבים רק העצימו את הפקפוק הציבורי בחוקיות מהלכי המשטרה. ככלות הכל, אף אחד מקרב כחולי המדים איננו מסוגל לנמק מדוע שונה דין מביאי הגדיים מדין תפילת נשות הכותל, למשל, או מצעדות הלהט"בים, מהפסח השומרוני או ממוסלמים החוגגים בשחיטת כבשים לאינספור את חג הקרבן. רבים, ובהם גם כאלו שלא שמעו עד כה מעולם על קרבן הפסח, שמו לב לפתע לעובדה שהרשויות הפרו כאן לא מעט חוקים בנסיון להשתיק מחאה חוקית למהדרין. 

אם בשנה הבאה מצעדי קרבן הפסח יתבצעו במספרים גדולים בהרבה, זה יהיה באדיבותם המלאה של שירותי הפרסום הנפלאים של השלטונות. בזכות הרשויות תביעת הקרבן צברה השנה תאוצה, תומכים ולגיטימציה. כשבמשטרת ירושלים פשפשו בתיק או ברכב של כל יהודי חובש כיפה שחצה את שער יפו בצהרי י"ד בניסן, זה רק האדיר את מובילי הקרבן והקנה להם מעמד של לוחמי חופש, מקביל לזה של התוקעים בשופר בכותל בימי הבריטים במוצאי יום הכיפורים. מבלי משים הרשויות ליהקו את עצמם בדיוק לתפקיד שממנו ביקשו להימנע – שלטון המנדט.

2 comments:

  1. שנה הבאה צריכים לעשות "צעדת גדיים" מכיכר ציון ועד להר הבית!

    השבמחק
  2. השם ירחם - למה להתגרות אנחנו עדיין בגלות !

    השבמחק