הכותל המערבי בדברי חז"ל וסקירה היסטורית

קדושתו המיוחדת של הכותל המערבי || על איזה כותל מדובר?

הכותל המערבי מופיע רבות בחז"ל. האם כותל זה קשור למה שאנו מכנים היום הכותל המערבי? כל זה במאמר שלפנינו.

↓ מאת: הרב אבי כהנא

הקדמה: המושג 'כותל מערבי' מובא בדברי חז"ל, בסגנון קבוע: 'כותל מערבי של בית המקדש'¹, כלומר, כותל מערבי של ההיכל במערב. כך מובא הדבר במדרשים השונים, וכן בכתבי רבים מן הראשונים. עם זאת מוצאים בדברי הראשונים, שקראו לשני כתלים במקדש בשם - 'כותל מערבי', הן באשר ל'כותל מערבי של היכל', והן באשר ל'כותל מערבי של עזרה', הנמצא במרחק אחת עשרה אמות מערבה להיכל, שכן, שני כתלים אלו במערב המקדש נתקדשו בקדושה יתירה, ויש להם משמעות מבחינת ההלכה².

'כותל מערבי' במדרשי חז"ל: בהמשך למאמרי חז"ל דלעיל, המדברים בסגנון אחד, מצינו מדרשים המתארים את כותל מערבי של היכל, וכגון מה שאמרו חז"ל: "לא זזה השכינה מתוך ההיכל, שנאמר: 'והיו עיני ולבי שם כל הימים'", כלומר השכינה שרויה בתוך ההיכל³, פעמים שמצינו שכותל מערבי נזכר בתוספת מאורע שהיה בסביבתו, וכגון, המדרש המתאר שיחה בין רבי מאיר לאלישע - 'אחר', כשרבי מאיר מנסה להחזיר אותו בתשובה, ואומר לו: 'חזור בך'. 'אחר' משיב לו, שהדלת ננעלה בפניו, שכן: "פעם אחת הייתי רוכב על הסוס סמוך לכותל מערבי של בית המקדש, ושמעתי בת קול יוצאת מבית קדשי הקדשים, ומפוצצת ואומרת: 'שובו בנים שובבים' - חוץ מאלישע... שמרד בי"⁴, כלומר, מדובר בכותל קדש הקדשים. מדרש אחר מתאר, כיצד "נכנס ר' נתן לבית המקדש, ומצא בית המקדש חרב וכותל אחד עומד. אמר: מה טיבו של כותל זה? אמר אחד: אני אראך! נטל טבעת ונעצה בכותל, והיתה הטבעת ההיא הולכת ובאה [מיראת המקום וקדושתו]"⁵

כותל מערבי של היכל: כאמור, רבים מן הראשונים מגדירים את הכותל המערבי של קדש הקדשים בתור 'כותל מערבי'. כך כתבו הפרשנים שהבדים של הארון האריכו והגיעו עד כותל מערבי⁶. עוד כתבו הראשונים שמ'כותל מערבי' של קדש הקדשים, ממנו מודדים את מספר האמות של שטח קודש הקדשים עד הפרוכת⁷. כן מנו הראשונים את התאים במערב החל מכותל מערבי של היכל⁸. עוד כתבו הראשונים, בעניין אורכו של הבית כולו שהיה ששים אמה: "מפתח ההיכל עד כותל מערבי של בית קדשי הקדשים – שישים אמה⁹" .

כותל מערבי של עזרה: כאמור, אף כותל מערבי של עזרה נתקדש בקדושה מיוחדת, ואכן, מצינו שיש קדושה מיוחדת בתחום של 'אחורי בית הכפורת', וכדברי חז"ל: "'ונועדתי לך שם'... ללמד, שאפילו מה שאחורי הכפורת אינו פנוי מן השכינה¹⁰". ואכן, העמידו הכהנים הגדולים שמירה תמידית של לויים בכל לילה בין שני כתלים אלה מפני כבודו וקדושתו של המקום¹¹. מסיבה זו מוצאים ראשונים הקוראים לחומת העזרה במערב 'כותל מערבי', שכן, היה חלק מן הקדושה המיוחדת במערב בית המקדש. ואכן הלכה היא, שאפשר להקריב קרבנות לא רק במזרח העזרה ליד המזבח, אלא קדושת העזרה קיימת לעניין שחיטה, אף בתחום של אחורי בית הכפורת, החל מ'כותל מערבי' של עזרה עד בית החליפות¹². כן כתבו הראשונים שהמתפלל כשהוא עומד בין 'כותל מערבי של עזרה' לכותל קדש הקדשים, יחזיר את פניו לבית הכפורת ולמקום הארון בקדש הקדשים¹³. עוד כתבו הראשונים באשר למידות אורך העזרה: "מכותל [מערבי של היכל] זה של תא, עד כותל מערבי של עזרה – אחת עשרה אמות, והוא –'אחורי הכפורת'"¹⁴. כן כתבו הפרשנים, שהיו שני שערים 'בכותל מערבי' של העזרה "המקפת את בית המקדש, וקטנים היו ולא היו משמשין כלום אלא לעת צורך גדול"¹⁵. נמצא, ששני הכתלים במערב בית המקדש נקראים בפי ראשונים ואחרונים 'כותל מערבי'.

נוכחות השכינה בקודש הקדשים ובכותל מערבי: להבנת תוכן דברי חכמינו ז"ל, במאמרם: "לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי", יש להקדים, שמשעה שבחר אברהם אבינו את מערב המקדש כמקום קודש הקדשים, שרתה בו קדושה, וגם אם חרב המקדש - השכינה לא זזה ממנו. וכתבו הראשונים בעניין זה, ש"אברהם אבינו ע"ה בחר את הר המוריה... ופירסם שם ביחוד ה', וייחד [את צד] מערב [לתפילה ועבודה] שקודש הקדשים - במערב [המקדש]. והוא ענין אומרם: 'שכינה במערב'¹⁶. ובארו רבותינו ז"ל... שאברהם אבינו ייחד [את] המערב, כלומר [בחר] בית קדש הקדשים [למקום השראת השכינה]"¹⁷. פסוק מפורש קובע, שמקום השראת השכינה הוא בקדש הקדשים – ככתוב בתורה: "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים"¹⁸. ופירשו הראשונים שהארון במשכן הוא שעליו שרויה השכינה: ש"עיקר החפץ [האלוהי] במשכן הוא [ששם יהיה] מקום מנוחת השכינה, שהוא הארון, כמו שאמר: 'ונועדתי לך שם'"¹⁹. עוד כתבו הראשונים, שהארון והכרובים היו סמוכים לכותל מערבי של קודש הקדשים, ואמרו: "אבן היתה בקדש הקדשים במערבו שעליה היה הארון מונח"²⁰. מכאן מובן המאמר, "לא זזה שכינה מכותל מערבי", כי כותל זה נתקדש מכוח הארון והכרובים הסמוכים לכותל זה.

קדש הקדשים וכותל מערבי - קדושתם לדורות: קדושה זו שראשיתה בימי אברהם אבינו, קיימת לדורות, וכתבו הראשונים: "מקריבין הקרבנות כולן אף על פי שאין שם בית בנוי... ולמה אני אומר במקדש וירושלים קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא?... לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה [כי אין השכינה זזה מן המקדש] והרי הוא אומר: 'והשימותי את מקדשיכם', ואמרו חכמים: אף על פי שהן שוממין - בקדושתן הן עומדים"²¹. מקדושת קודש הקדשים מסתעפת הקדושה לכל ארץ ישראל, וכלשון המשנה: "עשר קדושות הן: ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות... עיירות המוקפות חומה מקודשות... לפנים מן החומה [בירושלים] מקודש מהם... הר הבית מקודש ממנו... החיל מקודש ממנו... עזרת נשים מקודשת ממנו... עזרת ישראל מקודשת ממנה... עזרת הכהנים מקודשת ממנה... בין האולם ולמזבח מקודש ממנה... ההיכל מקודש ממנו... קדש הקדשים מקודש מהם - שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה"²². נמצא כנ"ל, שארץ ישראל, ירושלים והמקדש, קדושתם עולמית מכוח קדושת קודש הקדשים שלא זזה שכינה משם.

'כותל מערבי' בכתבי ראשונים: כמובא לעיל, חז"ל והראשונים הכירו מושג אחד "כותל מערבי של בית המקדש". לעומת זאת, המושג 'הכותל המערבי' ב'ה' הידיעה, שכוונתו לכותל הר הבית - כמקובל בפי העם בימינו – הוא מושג חדשני, שאינו נזכר לא בתלמוד ודברי חז"ל, ולא בראשונים. בהקשר לכך ראוי להביא תיאור, מתקופת הראשונים, שכן, בזמן הגלות ביקרו בירושלים תלמידי חכמים ותיירים יהודים, ויש מהם שמזכירים את המושג 'כותל מערבי' במושגי זמנם ככותל קדש הקדשים. זה לשון רבי בנימין מטודלה שביקר בירושלים, הכותב: "ושם [בירושלים]... מקום המקדש. ובנה עליו עומר בן אל – כטאב כיפה גדולה ויפה עד מאד. ואין מכניסים שם הגויים שום צלם ושום תמונה, אלא שבאים שם להתפלל. ולפני אותו מקום – 'כותל מערבי', והוא אחד מן הכתלים שהיו בקדש הקדשים. וקוראים אותו [אנשי ירושלים] 'שער הרחמים', ולשם באים כל היהודים להתפלל לפני הכותל בעזרה"²³. לאור העובדה שבתקופת הראשונים נקרא כותל מערבי של קודש הקדשים  - 'כותל מערבי', מתברר, שיהודי ירושלים באו להתפלל 'בעזרה' 'לפני הכותל' שבחזית הכיפה, ומאחר שהתפללו מול שער ה'כיפה' - קראו למקום 'שער הרחמים', שכן, מן המקדש מתקבלות התפילות - ככתוב בתפילת שלמה: "ופרש כפיו אל הבית הזה"²⁴, וכדברי יעקב אבינו: "אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים"²⁵.

'כותל מערבי' בכתבי האחרונים: השם 'כותל מערבי' במובן של מערב ההיכל, נשמר גם בתקופת האחרונים. הדבר מוצא את ביטויו בשאלה הלכתית: "שאלת ממני, אודיעך דעתי, במי שאנסוהו ליכנס לבית המקדש [כיפת הסלע] לעשות איזו מלאכה והגיע זמן תפלה, ונמצא עומד בין כותל מערבי [של העזרה] ובית קדש הקדשים. כיון שאמרו חז"ל: 'לא זזה שכינה מכותל מערבי'... לאי זה צד יהפוך פניו [לכותל מערבי של עזרה, או לקודש הקדשים – לסלע אבן השתיה]? תשובה... דעתי הוא שיהפוך פניו אל קדש הקדשים ככל שאר המתפללים... תדע שגם בזמן שבית המקדש קיים השכינה במערב היתה, ואפילו הכי, מי שהיה עומד בבית החליפות, אחורי קדש הקדשים, באחת עשרה אמה שבין כותל מערבי [של עזרה] לאחורי קדש הקדשים, היה צריך להפוך פניו אל קדש הקדשים ואחוריו אל כותל מערבי [של עזרה]. השתא נמי לא שנא, ויתפלל לצד שמתפללים כל ישראל, כיון שהוא [כותל כיפת הסלע] גבוה הרבה אין לחוש [אם מפנה את גבו אל כותל הכיפה ופניו אל סלע קדש הקדשים] ואפילו בזמן הזה שהבית ביד עכו"ם"²⁶. עוד כתבו האחרונים: "ייחודו של ה'כותל המערבי' כמקום תפילה... אינו עולה על שלש מאות שנה... אין זכות לכותל... להיות תחליף להר ה'. כי הכותל, שאמרו עליו חז"ל - 'שלא זזה שכינה מכותל מערבי', הכוונה היא לכותל מערבי של קדשי הקדשים, או של עזרה"²⁷.

'הכותל המערבי' של הר הבית – שם שהועתק על ידי העם: לפי מקורות שונים, נחשף קטע של הכותל המערבי של הר הבית לפני מאות שנים אחדות על ידי הסולטן הטורקי²⁸. משהתרבו היהודים בירושלים שבין החומות, החלו לקיים תפילה כבודדים לרגלי הכותל המערבי של הר הבית, זאת, בתוך רחוב בשכונה מאוכלסת ערבים²⁹. כך נדד השם 'כותל מערבי' של ההיכל העומד בראש הר המוריה, אל רחוב הולכי רגל בו מצוי קטע מן הכותל המערבי של הר הבית. המושג 'כותל מערבי של הר הבית' איננו מופיע בדברי חז"ל ולא בכתבי הראשונים, שכן, כותל זה לא התקדש בקדושת ההיכל והעזרה. כמבואר לעיל, יש שמונה דרגות קדושה בין 'הכותל המערבי' השוכן לרגלי הר הבית, לבין הקדושה העליונה והנצחית של 'כותל מערבי של קודש הקדשים' במרומי ההר. השם 'כותל מערבי של הר הבית' החל להופיע בשפת העם במאות השנים האחרונות, ובעקבות זה גם  בספרות האחרונים. באשר לקיום מניינים קבועים ליד הכותל, הדבר הונהג כחידוש לפני כמאה שנים, זאת, על ידי יהודים המתגוררים בירושלים שבין החומות³⁰. ממילא מסקנת הדברים היא, שכוונת חז"ל במאמרם – "מעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי של בית המקדש", הכוונה היא לכותל קודש הקדשים.

__________________________________

1.       במדבר רבה יא, ב;  שיר השירים רבה ב, ד;  מדרש זוטא - קהלת ז, ח.  פסיקתא דרב כהנא ה;   פסיקתא רבתי פיסקא טו – החודש; מדרש תנחומא פרשת שמות י, י. ילקוט שמעוני מלכים א רמז קצה; ילקוט שמעוני קהלת רמז תתקעד.

2.       רש"י יומא טז, ב, ד"ה 'כל היקף העזרה', וראה להלן 'כותל מערבי של עזרה'.

3.       שמות רבה ב, ב.

4.       מדרש זוטא - קהלת פרשה ז.

5.       אליהו רבה פרשה כח.

6.       רש"י דברי הימים ב' ה; ורד"ק שם; וכן רד"ק מלכים א' ח, ח. מצודת דוד יחזקאל מא, ה;

7.       פירוש המשנה לרמב"ם מידות ד.

8.       רמב"ם בית הבחירה ד, ד.

9.       רשב"ם בבא בתרא צח, ב.

10.   פסיקתא דרב כהנא פיסקא א - ויהי ביום כלות.

11.   מידות א, א.

12.   תוספות מסכת זבחים נה, ב.

13.   רש"י ברכות ל, א.

14.   מאירי יומא טז, ב; עירובין, ב, א.

15.   תוספות יום טוב שקלים ו, ג.

16.   בבא בתרא כה, ב.

17.   מורה הנבוכים ג, מה.

18.   שמות כה, כב.

19.   רמב"ן שמות פרק כה, ב; תוספות בבא בתרא כה, א.

20.   רמב"ם בית הבחירה ד, א; רד"ק דברי הימים ב' לה, ג.

21.   רמב"ם בית הבחירה ו, טו; על פי מגילה כח, א.

22.   כלים א, ו – ט; רמב"ם בית הבחירה ז, יג.

23.   ר' בנימין מטודלה, מסעות ארץ ישראל, מאת אברהם יערי, עמ' 40. באשר למושג 'עזרה' יש להעיר, שבלשון אנשי ירושלים ותלמידי חכמים בתקופת החורבן, ה'עזרה' עניינה רחבת הר הבית, כך כותב תלמיד הרמב"ן מסעות ארץ ישראל עמ' 81, וכן הרדב"ז בתשובתו תרצ"א, ואחרים.

24.   בעניינה של פיסקה זו בדברי ר' בנימין מטודלה, נאמרו פירושים שונים. כאן הבאנו את הפירוש המתבקש לפי שיטת הראשונים, אשר בזמן חז"ל ובזמנם המושג 'כותל מערבי' היה כותל מערבי של בית המקדש, היינו של קודש הקדשים שלא זזה ממנו שכינה.

25.   בראשית כח, יז.

26.   שו"ת רדב"ז ב, תרמח.

27.   הרב גורן זצ"ל, ספר 'הר הבית' עמ' יז, במכתבו לועדת השרים לענייני המקומות הקדושים.

28.   'אלה מסעי' למוהר"ם חגיז, ראה 'עיר הקדש והמקדש' חלק ד, פרק ב.

29.   הרב טוקוצ'ינסקי כותב בספרו 'עיר הקודש והמקדש', עמ' כג, שהכותל המערבי של הר הבית לא היה מוכר לראשונים, והתפילות ליד כותל זה החלו לפני כשלוש מאות שנה. כך גם בספרות השו"ת מופיע הכותל המערבי של הר הבית לפני כמאה שנה.

30.   על ידי הרב הלל משה מעשיל גלבשטיין, מחבר ספר 'משכנות לאביר יעקב'.