שיר לבין המצרים/ דוד ברוקנר

אילו לא היו פניו של בר קמצא מולבנות || דוד ברוקנר

↓ מאת: דוד ברוקנר

אילו לא היו פניו של בר קמצא מולבנות--

היתה ירושלים נחרבת.

אלעזר בן חנניה היה מפסיק 

את קרבן שלום המלכות.

הדיכוי, ההשפלה, העריצות – 

כמו תמיד, כבחוק –

היו פועלות. 

מרד. חורבן. גלות.

אבל אילו לא היו פני בר קמצא מולבנות –

מה היו עושים המדריכים בתנועות?

וערבי השיעורים עם פינות הקפה,

ועלוני השבת הצבועים לעייפה,

וטורי הדעות, והקמפיינים שלא לומדים בהם תורה?

איך היו מדברים על הבית הגדול, 

ואיך דורשים בשלום העיר,

אבני גזית, תל תלפיות –

בלי לפגוע בפקס-רומנה הקדוש, 

שממנו ואליו כל הדרכים מובילות?

חרְבה ירושלים על פני בר קמצא הלבנות,

ועל פניו היא חרֵבה. בכיית חינם לדורות.