מהפכה! || זה מה שהרגשתי היום בהר הבית!
קחו את הכותרת בפרופורציה • אמנם עוד לא מדובר במהפכה המיוחלת, אבל בהחלט מדובר על שינוי משמעותי ומבורך • רחל סלע מספרת על הרגשתה בעלייתה להר הבית יומיים לפני יום כיפור • קבלת הפנים הנינוחה בבידוק בכניסה להר • דיבור אנושי ומנומס של השוטרים • יחס אנושי ואמפטי מצד הקצינים והשוטרים • לא מדובר במקרה, מדובר בשינוי מבורך במדיניות המשטרה שמתחילה מלמעלה • ההמשך תלוי בנו ובמספר העולים להר הבית • אז אל תהססו! בואו עם חברים, עם המשפחה ועם כל הילדים כמובן • לא לשכוח לטבול, לחלוץ נעלי עור ולשמור על שאר דיני מורא מקדש
↓ מאת: רחל סלע
ב"ה, מוצאי ח' בתשרי תשע"ז, שילה
מהפכה!
מצחיק או עצוב שמרגישה מהפכה בזה ששוטר מחייך אלי ולא נוהֵם עלי, בזה ששוטרים אומרים לי בוקר טוב בנעימוּת.
מצחיק או עצוב שמרגישה מהפכה בזה שאיני מורידה את שרשרת הזהב שלצווארי ומשאירה אותה בבית (למרות שהתליון שלה הוא מִקדש קטן), וגם בעמדת הבידוק לא כופים עלי להורידה ולהשאירה בחוץ, כי "זה לא נכנס להר! לא! גם לא בתוך הקופסה בתוך התיק שלך! ותפסיקי כל הזמן לעשות בעיות!".
מצחיק או עצוב שאני מרגישה מהפכה מזה שלא הוציאו מהתיק שלי כל ניר כתוב משפט של הדרכה או חצי פסוק, ושאפילו את התמרים השאירו לי בתיק (שכחתי לאוכלם, מרוב הֶרגֵל שמחרימים ומוציאים את האוכל מהתיק).
מצחיק או עצוב שאני מרגישה מהפכה מזה שמדברים אלי עם משפטים שיש נקודה בסופם ואפילו "בבקשה" מִדי פעם, ולא סימן קריאה וטון של רס"ר לטירוֹניו, ושמִנעָד המילים אינו מסתכם ב"נוּ, נוּ, נוּ, לזוז כבר, לא יושבים כאן, אל תעמדו כאן" כפול כמה עשרות פעמים בכל סיבוב.
איזו שפִיוּת פתאום.
משהו יותר אנושי ונורמלי היה היום ביחס השוטרים, מרגע שהגענו לבידוק ועד שיצאנו מההר.
לא שנתנו זמן חופשי לעמוד או לִשהות כחפצנו, לא שלא חיכינו סתם, לא שיכולנו להתפלל או לשיר.
לא שהמצב הוא תקין או ראוי.
רחוק מזה מאד.
אבל פעם ראשונה שלא הרגשתי שאני אויב שבא רק כדי להציק ולהטריד ולעשות בעיות. פעם ראשונה שלא הרגשתי מושפלת.
הרגשתי מהפך!
ושִׂמחה קטנה מתגנבת לה ללבבי ומרשָׁה לעצמה להישאר.
והרי הזמנה חגיגית ומשמַחת:
מוזמנים עכשיו להגיע להר בְּגָדול ובהמונים
כל היהודים שלא מוכנים שידרכו עליהם, וינהמו עליהם, ויכריחו אותם להשאיר שרשראות בחוץ, ויחרימו להם כמה תמרים מהתיק. כל היהודים שתחושת ההשפלה והעוֹינוּת הִרחיקו אותם מהר הבית - בואו! כבר יש בהר שוטרים שמחייכים ואומרים בוקר טוב וברוכים הבאים!
אני משוכנעת שזה יגביר את זרם העולים להר הבית!
זכינו לעלות ב-ח' בתשרי, תחילת חגיגות חנוכת בית המִקדש (הראשון), יום שחז"ל אומרים עליו: "וַתִשְׁלָם כל המלאכה אשר עשה שלֹמה המֶלך בֵּית ה'" – מלֶאכת שֵׁשת ימֵי בראשית שָׁלְמָה!" כי כל זמן שאין מקדש – הבריאה לא הושלמה!
זכינו לעלות בעשרת ימי תשובה ולהתרומם לדרגת הקדוּשה של הר הבית, שמיד בכניסתך בשער הַלֵל – אופפת אותך.
זכינו להתפלל בחצרות בית ה' נוכח מקדש של מעלה, וחדֵי-עין-פנימית ראו את ה' יושב על כִּסא רם ונישא ושוּליו מלֵאים את ההֵיכל.
זכינו לקרוא לה' שיופיע ממקומו וימלוך עלינו כי מחכים אנחנו מתי ימלוך בציון, ולבקש – בקרוב בימינו לעולם ועֵד תשכון!
זכינו ללמוד הרבה על המקדש, על יום הכיפורים, על סוכות. אם כי הדגשנו שוב ושוב שמטרת העליה אינה הלימוּד אלא התפילה והשהוּת, ושההסברים הם רק מוסיקת רקע.
למדנו הלכה לעילוי נשמותיהם של יצחק וטליה אימס, נשמתה של הַלל אריאל, ונשמות כל הנרצחים הי"ד.
היינו קבוצה של 18, ובהם נערה לקראת בת מצווה ואִמהּ שעלו לראשונה, ועימם הסבתא, כלומר עלו שלושה דורות של בנות המשפחה שהגיעו מזִכרון-יעקב. ועוד אחד או שניים בקבוצה שזו הייתה עלייתם הראשונה.
שמחתי כל כך לקרוא הערב שהיינו חלק מ-143 יהודים שעלו היום בטהרה להר הבית!
נקווה בעלייתנו הבאה להיות כפול ממספר זה,
ונקווה בעלייתנו הבאה שנוכל אפילו לשיר ולבכות ולהתפלל בהר הבית נוכח פנֵי ה'!
שתהיה חתימה טובה ושנה טובה לכל אחד ואחת ובתוך כל עם ישראל,
שנה של בִּניין המקדש וגאולה שלֵמה!
רְצֵה ה' אלוקינו בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְבִתְפִלָּתָם
השבמחקוְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן
וּתְּהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.
וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים