פרשת נח || שמואל בן חמו
פרשת נח מסמלת התחלה חדשה עבור העולם. לאחר שהאנושות לא התנהגה כראוי, הקב"ה הביא את המבול כדי לתקן את העולם.
↓ מאת: שמואל בן חמו
המים שירדו במשך ארבעים ימים ניקו את הארץ מכל החטאים ומכל הגשמיות שהתגברה על הרוחניות ושלטה בעולם. למים יש כח מיוחד המסוגל לטהר ולזכך דבר טמא. לכן אנחנו טובלים במקווה כדי לטהר את עצמנו או מזים על אדם טמא מת מים חיים מהולים עם אפר פרה אדומה כדי לבטל את טומאתו.
בעל ה"שם משמואל" מעלה שאלה: אם מי המבול באו לזכך את הארץ, איך הקב"ה יטהר את העולם בעתיד אם האדם יחזור ויקלקל אותה במעשיו?
מדוע הקב"ה הבטיח שלא יעשה מבול לעולם? כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-לִבּוֹ לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו; וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. (בראשית ח,כא). התשובה נמצאת במעשה של נח כאשר הקריב קרבן לה' מיד לאחר צאתו מן התיבה.
בהתאם לסמיכות הפסוקים הוא לא חיכה לשום סימן מן השמים או ציווי אלוקי, הוא הבין שאם הקב"ה ביקש ממנו לקחת יותר מזוג בהמות טהורות עליו להקריב אותן לה'. כמו שכתוב: יח וַיֵּצֵא-נֹחַ; וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי-בָנָיו, אִתּוֹ....... כ וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ, לַה'; וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת, בַּמִּזְבֵּחַ (בראשית ח,יח-כ).
בנית המזבח והקרבת הקרבנות גרמו להקב"ה נחת רוח. ה"שם משמואל" מביא את דברי הזוהר הקדוש המסביר מדוע נח נקרא צדיק, בזכות זה שהוא איחד את השמים ואת הארץ. הקרבן של נח פעל לקירוב בין השמים המסמלים את הרוחניות לבין הארץ המסמלת את הגשמיות.
בתוך המילה "קרבן" ניתן למצא את השורש "קירוב". בזכות נח שהגביר את הרוחניות בעולם, הקב"ה הבטיח שלא יחריב שוב את העולם.
כתוצאה מהקרבת הקרבנות, הקב"ה לא יתן לעולם להתקלקל עד כדי כך שלא ניתן יהיה לתקן אותו אלא על ידי מבול.
המדרש רבה מסביר את המשמעות של השם נח. השם "נח" רומז לכך שהוא גרם נחת רוח להקב"ה בזמן בנית המזבח והקרבת הקרבנות לאחר המבול. כמו שכתוב: "רבי אליעזר אמר: (נח) לשם קרבנו נקרא, שנאמר וַיָּרַח ה', אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ (בראשית ח) " (מדרש רבה בראשית כה, ב).
אם מסתכלים על מבנה הפסוק, אנחנו מוצאים את התשובה הזאת בצורה ברורה. הפסוק שבו הקב"ה מבטיח שלא יוסיף להחריב את העולם מתחיל בשביעות רצון שלו מפני התנהגות נח כאשר הוא הביא את הקרבנות. כמו שכתוב: וַיָּרַח ה', אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל-לִבּוֹ לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם... (בראשית ח,כא).
הקב"ה הריח כביכול את עשן העולות שהוא דבר רוחני, כתוצאה מזה הוא יכול להבטיח שהעולם לא יחרב בעתיד. אם האדם הבין את משמעות הקרבת הקרבנות ומקריב אותם בפועל אז העולם לא יוכל להתקלקל כמו בתקופת דור המבול.
"וזה הפירוש לשם קרבנו נקרא (בראשית רבה כה), דזה נח איש צדיק שאחיד בשמיא וארעא שלא יתקלקלו עד שלא יהיה מרפא חס ושלום." (שם משמואל בראשית שנת תרע"א דף מב).
ראינו במאמר הקודם על פרשת בראשית (מאמר 281 שנת תשע"ז) את המאבק הקיים בין כוחות הגשמיים כנגד בחינת האשה לבין כוחות הרוחניים כנגד בחינת האיש. איזון העולם ושלמותו מתקיים כאשר האיש והאישה מחוברים, מאוחדים וחיים בשלום בית. כמו שכתוב: עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד (בראשית ב,כד).
נראה לומר שניתן לראות את זה בתוכן הברכה שהקב"ה בירך את אדם וחוה ולאחר מכן נח ומשפחתו. הקב"ה נותן את ברכת פריה ורביה. היא מתקיימת בפועל כתוצאה מחיבור האיש ואשתו הגורם לקירוב בין הגשמיות לבין הרוחניות.
נח התחיל תהליך עם הקרבת עולות ושלמה המלך השלים אותו עם בנין בית המקדש בירושלים. מתקופת נח עד בנין בית המקדש הראשון היתה תקופה של ארבעים ימים רצופים של גשמים כדי להזכיר את מי המבול. הגשמים האלה פסקו לחלוטין לאחר ששלמה המלך בנה את בית המקדש.
כמו שכתוב במדרש תנחומא: "א"ל נח רבון העולם שמא אתה חוזר ומביא מבול אמר ליה לאו נשבע אני שאיני מביא מבול עוד לעולם שנאמר וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר ה' וגו', ואומר כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח וגו' (ישעיה נד,ט) , אתה מוצא מן אותה שעה עד שבנה שלמה בהמ"ק ארבעים יום היו עושין גשמים כל שנה ושנה לשום מי המבול שהיו מ' יום, וכשבנה שלמה ביהמ"ק בקש רחמים עליהם ופסקו מן העולם שנאמר ובשנה האחת עשרה בירח בול (מלכים א,ו), מהו ירח בול ירח שבוללין לבהמות מתוך הבית,...." (מדרש תנחומא נח סימן יא).
בפרשת נח מוזכר שהשכינה יכולה לשרות רק אצל הצאצאים של שם בן נח. גם אם בני יפת יתנהגו כראוי, השכינה תמצא את ביתה רק בישראל. התלמוד מזכיר שאחת הסיבות שהשכינה לא שרתה בבית המקדש השני היא שכורש מלך פרס בנה אותו.
רש"י מביא את דברי התלמוד ממסכת יומא: " וישכון באהלי שם- ישרה שכינתו בישראל ומדרש חכמים אע"פ ש יפת אלהים ליפת שבנה כורש שהיה מבני יפת בית שני לא שרתה בו שכינה והיכן שרתה במקדש ראשון שבנה שלמה שהיה מבני שם" (רש"י בראשית ט,כז).
יש לנו תשובה ברורה האם ניתן להיעזר באומות העולם לבנין בית המקדש השלישי. בוודאי שלא!!
כמו שמובא בתלמוד בבלי: " ור"א כי אתא לקמיה דרבי יוחנן א"ל לאו היינו טעמא א"נ סליקו כולהו בימי עזרא לא הוה שריא שכינה במקדש שני דכתיב (בראשית ט) יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם אף על גב דיפת אלהים ליפת אין השכינה שורה אלא באהלי שם " (יומא ט ע/ב ו-י ע/א).
אנשי דור הפלגה רצו להשליט את הארץ על השמים בניגוד לנח שהשתדל להביא את השמים על הארץ.
בע"ה נמשיך לקיים את שלום העולם ונחדש את עבודת הקרבנות וכך נקרב כמו נח את הארץ לשמים בב"א.
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה, משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
לקריאת מאמרים נוספים: WWW.OTZMA1.BLOGSPOT.COM
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה