יום שלישי, 28 במרץ 2017

מָקוֹם בַּמָּקוֹם: שער החרסית וקיר המזרחי של הרמה

על מָקוֹם - בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' || כפות המנעול

בשבוע האחרון חל יום השוויון בין היום ללילה  בימים אלו השמש זורחת בדיוק באמצע המזרח, מול שער החרסית  כדי לקבוע את כיוון בית המקדש, השתמשו חז"ל בקו המחבר את מקום זריחת החמה בקיץ ובחורף  המדור של כפות המנעול עוסק הפעם בקיר אחד בהר הבית שמכוון בדיוק לפי רוחות השמים

קווים כחולים: רוחות העולם. קווים ירוקים: כותלי הר הבית. קו אדום: כותל מזרחי של הרמה

↓ מאת: פינחס אברמוביץ'/ כפות המנעול

בשבוע האחרון חל יום תקופת ניסן - יום האביב בו היום והלילה שווים. שנת החמה מתחלקת לארבע תקופות: ניסן - שוויון האביב, תמוז - קיץ, תשרי - שוויון הסתיו, וטבת - חורף. על פי תקופות אלו נקבע מועד הפסח - בחודש האביב. 

חכמינו נעזרו בתקופות השנה לעניין מקדשי נוסף: תוכנית קירות הבית! 

בכל יום זורחת השמש בנקודה שונה על פני המזרח. בחורף זורחת השמש בדרום על פני המזרח, ובקיץ זורחת השמש בצפון על פני המזרח. הקו המחבר את מקום זריחת השמש בחורף - בתקופת טבת, עם מקום זריחת השמש בקיץ - בתקופת תמוז, הוא קו המזרח. כותל מזרחי וכותל מערבי של ההיכל מקבילים לקו המזרח. כותל דרומי וכותל צפוני של ההיכל אנכיים לקו המזרח. וכך בתלמוד הירושלמי (עירובין ה', א):
מרבעה ריבוע עולם כדי שיהא מערבה למערבו של עולם ודרומה לדרומו של עולם. 
אמר רבי יוסה: אם אין יודע לכוין את הרוחות, צא ולמד מן התקופה: ממקום שהחמה זורחת באחד בתקופת תמוז עד מקום שהיא זורחת באחד בתקופת טבת - אלו פני מזרח; ממקום שהחמה שוקעת באחד בתקופת טבת עד מקום שהיא שוקעת באחד בתקופת תמוז - אלו פני המערב; והשאר צפון ודרום.

והנה יוצא, שהשער המזרחי פונה אל מרכז המזרח, והיא הנקודה בה זורחת השמש ביום השוויון, יום האביב שחל השבוע, ועל כן שם אחד מז' שמותיו ניתן לו על שם השמש הזורחת כנגדו:
שבעה שמות נקראו לו .... שער חריסית שהוא מכוין כנגד זריחת החמה. היך מה דאת אמר (איוב ט',ז): "האומר לחרס ולא יזרח".

בימי המדבר נעמד המשכן בדרך נס כנגד רוחות השמים המדויקות, אולם בבית עולמים מדידת המזרח נעשתה במאמץ רב: 
ניחא בשילה ובבית העולמים דמר ר' אחא בשם שמואל בר רב יצחק כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז.

הרב זלמן קורן היה הראשון לחשב את יחסם של קירות הר הבית לכיווני העולם. והנה נראה, כי כותלי הר הבית אינם מכוונים לרוחות העולם אלא נוטים על פי הטופוגרפיה הטבעית של ההר. ואולם, קיר אחד בתוך הר הבית בנוי במקביל לרוחות העולם: הכותל המזרחי של הרמה המוגבהת! 

קיר זה מושתת כנראה על קיר עתיק, ושרידיו נראו בזמנים שונים של עבודות חפירה בתוך ההר. קיר זה עומד במקום החומה המזרחית של העזרה, בין עזרת ישראל לעזרת נשים, ובו היה קבוע שער החרסית המכוון לרוח מזרח המדויק, והוא תואם להפליא את התיאור בתלמוד הירושלמי.

מקשתים במקום שער החרסית

2 comments:

  1. טעות חמורה
    הקמר הוא מהתקופה האומאית הוא סוטה במעלה מהצפון האמיתי והוא קיר חריג ביחס לעשרות קירות אחרים במתחם הר הבית ולכן המקדש לא עמד לפי רוחות השמים
    עיין במא ריו של פרופסור מיכלסון באתרו" אמת הארץ"

    השבמחק
    תשובות
    1. פינחס אברמוביץ29 במרץ 2017 בשעה 12:32

      בירושלמי המצוטט בפנים מפורש שהמקדש אכן כן היה מכוון לפי רוחות השמים. זהו מקור חז"לי ראשון במעלה ואי אפשר לדחותו מכח השערות בעלמא.
      דברי פרופ' מיכלסון שכיוונו של בית המקדש נקבע לפי נקודת זריחת השמש בזמן הפרדות לוט מאברהם, עקידת יצחק, או חלום יעקב וקביעות זמנם של אלו ע"פ צירוף של כמה מדרשים, הם לכל הפחות בגדר חידוש גדול.
      את העיקרון שהמקדש מכוון לפי רוחות העולם, נקטו כל המפרשים וכל מי שחקר את הנושא ויש שאף הוסיפו ראיות אחרות לכך. כך גם לגבי מה שכתבנו שקיר המזרחי של הרמה המכוון למזרח המדויק עומד במקום כותל המזרחי של העזרה. ראה: עיר הקודש והמקדש, הרב י"מ טוקצינסקי ח"ד עמ' 14; חצרות בית ה', הרב זלמן קורן, פרק ה' אות י'; ועשו לי מקדש, הנ"ל, עמוד 111- 113; אשר גרוסברג, איתור תחומי הר הבית ומקום המקדש, תחומין כרך טז, עמ' 478; שמואל הכהן וינגרטן, הר הבית וקדושתו, תורה שבעל פה: הרצאות בכינוס הארצי האחד עשרה לתורה שבעל פה, ירושלים תשכ"ט ועוד רבים.
      אכן הקיר המזרחי של הרמה מכוון כמעט במדויק לכיוון מזרח האסטרונומי, [אם כי בסטייה של כמעלה אחת]. זאת בניגוד גמור לכתלים המקיפים את הר הבית הסוטים כ6 עד 10 מעלות מהמזרח. הסטייה של מעלה אחד בקיר המזרחי של הרמה הוסברה ע"י הרב זלמן קורן שאכן בצפון הקיר המזרחי של הרמה, הוא סוטה מעט מתוואי הקיר העתיק עליו הוא מושתת, כמו שנתגלה בחפירות באתר. אחרים הציעו הצעות שונות לכך, כגון שהשינוי נובע מהשתנות נקודות הזריחה בטווח זמן של אלפי שנים מאז בניין המקדש. ואין כאן המקום להאריך בזה.
      כמו בכל נושא, תמיד יש דעת יחיד ששונה מהדעה הרווחת, וכבודו במקומו מונח, אבל דבריו אינם מקובלים על רוב העוסקים בתחום. בפנים כתבנו כפי המקובל בידי העוסקים בנושא.

      מחק