יום חמישי, 13 באפריל 2017

צפו: מרגש! חודש קציר העומר, הנפתו עדין לא

תרגול הנפת העומר || קציר העומר נעשה בעסק גדול

במוצאי יום טוב ראשון של חג המצות התאספו עשרות אנשים בנגב לקציר הראשון - קציר העומר  את הקציר הם העלו להר ציון בירושלים, חבטו בו והכינוהו לקראת הנפתו במקדש  שערי המקדש טרם נפתחו בפני עם ה' ולכן שאר העבודות נעשו כתרגול, לימוד והכנה לקראת הדבר האמיתי  תרגול הנפת העומר נעשה בעיר העתיקה בירושלים בהשתתפות עשרות משפחות, באירוע חגיגי וססגוני  יהיה רצון שנבנה את בית המקדש במהרה בימינו. אמן!


כֵּיצַד עוֹשִׂין [אֶת הָעֹמֶר]?
שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין יוֹצְאִים מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ כְּרִיכוֹת בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לִקָּצֵר, וְכָל הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְשָׁם מִתְכַּנְּסוֹת לְשָׁם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִקְצָר בְּעֵסֶק גָּדוֹל.
כֵּוָן שֶׁחָשְׁכָה אוֹמֵר לָהֶם: 
בָּא הַשֶּׁמֶשׁ?  אוֹמְרִין: הֵן  בָּא הַשֶּׁמֶשׁ?  אוֹמְרִין: הֵן.
מַגָּל זֶה?  אוֹמְרִין: הֵן  מַגָּל זֶה?  אוֹמְרִין: הֵן
קֻפָּה זוֹ?  אוֹמְרִין: הֵן  קֻפָּה זוֹ?  אוֹמְרִין: הֵן.
בְּשַׁבָּת אוֹמֵר לָהֶם: 
שַׁבָּת זוֹ?  אוֹמְרִין: הֵן  שַׁבָּת זוֹ?  אוֹמְרִין: הֵן.
אֶקְצֹר?  וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: קְצֹר.
שָׁלוֹש פְּעָמִים עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: הֵן, הֵן, הֵן.
כָּל כָּךְ לָמָּה?  מִפְּנֵי הַבַּיְתוֹסִים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אֵין קְצִירַת הָעֹמֶר בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב.



קְצָרוּהוּ וּנְתָנוּהוּ בְּקֻפּוֹת, הֱבִיאוּהוּ לָעֲזָרָה, 



הָיוּ מְהַבְהֲבִין אוֹתוֹ בְּאוּר, נְתָנוּהוּ לְאַבּוּב, וְאַבּוּב הָיָה מְנֻקָּב, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הָאוּר שׁוֹלֵט בְּכֻלּוֹ. 



שְׁטָחוּהוּ בָּעֲזָרָה וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ. נְתָנוּהוּ בְּרֵחַיִם שֶׁל גָּרוֹסוֹת 



וְהוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ עִשָּׂרוֹן, שֶׁהוּא מְנֻפֶּה בִּשְׁלֹש עֶשְׂרֵה נָפָה.


מִשֶּׁקָּרֵב הָעֹמֶר – יוֹצְאִין וּמוֹצְאִין שׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהֵם מְלֵאִים קֶמַח וְקָלִי.


↓ מאת: פרופ' הלל ויס

הראשון לקצירים בארצנו לשם מצוות העומר ולשם התרת הקציר מתקיים על ידי תנועות המקדש.



לפחות החלק הראשון - הקציר אינו תרגול אלא קציר בהקשר כי תבואו אל הארץ וקצרתם את קצירה. בדומה למצוות חלה שבה נאמר תוספת של מילה אחת 'והיה' כי תבוא אל הארץ. הכניסה לארץ תלויה בקידושה. בהודיה לה' על הארץ ועל המזון.

כל שנה יש לנו הזדמנות בלתי חוזרת להכנס לארץ על תנאי שלא נכפור בטובה ובזמן. בדיוק בזמן, שנה שנה.
השעורה היא מדד ל'והיה אם שמוע'. כמה גשם ירד באיזה מרווחים והיכן.


כל שנה השעורה שונה. פעם לחה ופעם יבשה. פעם רכה ומלאה ופעם יבשה. האם כיוונו בניסוך המים על גשמי השנה.

בהפטרת ראשון של פסח קראנו שהמן אכלו בני ישראל במדבר פסק ב-ט"ו בניסן והעם התחיל לאכול מתבואת ארץ כנען ביום הנף הוא יום הנפת העומר ממחרתו בידי כהן ב-ט"ז בניסן.


אם אנו מקיימים ראשון לקצירים הרי אנו מגיעים למנוחה ולנחלה ומתוכו אנו סופרים חמישים יום ואנו מגיעים למנחה חדשה להנפת שני הלחם וכבשי עצרת ומקרא ביכורים. זוכים להודות על כל החסד שה' גמלנו.

לכן ההקפדה על נוכחות בתוך לוח המקדש להתמיד בו אינה רשות אלא חובה.

להתראות!



  • כל התמונות והסרטונים צולמו על ידי אדם פרופ ומפורסמים באדיבותו.

2 תגובות:

  1. איפה שלוחי בית דין (מי הוא הב"ד האם ה"סנהדרין" חסרת התוקף שהתמנתה על ידי עצמה)
    האם השעורים הם הקדש ואם כן יהיה כאן מעילה ומחשש זה תקנו חכמינו לא להקדיש לאחר החורבן,
    מה עם מעיה בקודש בעזרה ולא בחול?

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימי, הנימה שלך מעט תוקפנית וחבל.
      לגופם של דברים, כשאין בית דין שמתעסקת במצוות אלה, מטבע הדברים הגוף שלוקח אחריות על דרישת המקדש הוא אחראי על קצירת העומר, (וכבר אמרו חכמים "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש") ואין כל דין שדוקא בית דין יקצרו אם הקוצר מוסר לציבור יפה יפה.
      השעורים אינם הקדש, ולכן אין חשש מעילה. (ועוד שפעילי המקדש זריזין הם ומכירים הלכות מעילה).
      מעשיה בעזרה זה לכתחילה אבל יתכן שבדיעבד כשר גם בחול (בגמ' בפסחים ל"ו ע"א משמע שמנחת העומר אינה בעזרה ממש כי כתוב שם שאינה במקום זריזין, ואולי היתה נעשית בעזרת נשים).
      בכל אופן בעווה"ר זה עדיין רק תרגול, בעז"ה בשנה הבאה אם נזכה ויתאפשר לעשות בעזרה ממש לא נצטרך לתרגל בחוץ.

      מחק