‏הצגת רשומות עם תוויות קציר שעורים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קציר שעורים. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 13 באפריל 2017

צפו: מרגש! חודש קציר העומר, הנפתו עדין לא

תרגול הנפת העומר || קציר העומר נעשה בעסק גדול

במוצאי יום טוב ראשון של חג המצות התאספו עשרות אנשים בנגב לקציר הראשון - קציר העומר • את הקציר הם העלו להר ציון בירושלים, חבטו בו והכינוהו לקראת הנפתו במקדש • שערי המקדש טרם נפתחו בפני עם ה' ולכן שאר העבודות נעשו כתרגול, לימוד והכנה לקראת הדבר האמיתי • תרגול הנפת העומר נעשה בעיר העתיקה בירושלים בהשתתפות עשרות משפחות, באירוע חגיגי וססגוני • יהיה רצון שנבנה את בית המקדש במהרה בימינו. אמן!


כֵּיצַד עוֹשִׂין [אֶת הָעֹמֶר]?
שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין יוֹצְאִים מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ כְּרִיכוֹת בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לִקָּצֵר, וְכָל הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְשָׁם מִתְכַּנְּסוֹת לְשָׁם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִקְצָר בְּעֵסֶק גָּדוֹל.
כֵּוָן שֶׁחָשְׁכָה אוֹמֵר לָהֶם: 
בָּא הַשֶּׁמֶשׁ? • אוֹמְרִין: הֵן • בָּא הַשֶּׁמֶשׁ? • אוֹמְרִין: הֵן.
מַגָּל זֶה? • אוֹמְרִין: הֵן • מַגָּל זֶה? • אוֹמְרִין: הֵן
קֻפָּה זוֹ? • אוֹמְרִין: הֵן • קֻפָּה זוֹ? • אוֹמְרִין: הֵן.
בְּשַׁבָּת אוֹמֵר לָהֶם: 
שַׁבָּת זוֹ? • אוֹמְרִין: הֵן • שַׁבָּת זוֹ? • אוֹמְרִין: הֵן.
אֶקְצֹר? • וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: קְצֹר.
שָׁלוֹש פְּעָמִים עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: הֵן, הֵן, הֵן.
כָּל כָּךְ לָמָּה? • מִפְּנֵי הַבַּיְתוֹסִים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אֵין קְצִירַת הָעֹמֶר בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב.



קְצָרוּהוּ וּנְתָנוּהוּ בְּקֻפּוֹת, הֱבִיאוּהוּ לָעֲזָרָה, 



הָיוּ מְהַבְהֲבִין אוֹתוֹ בְּאוּר, נְתָנוּהוּ לְאַבּוּב, וְאַבּוּב הָיָה מְנֻקָּב, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הָאוּר שׁוֹלֵט בְּכֻלּוֹ. 



שְׁטָחוּהוּ בָּעֲזָרָה וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ. נְתָנוּהוּ בְּרֵחַיִם שֶׁל גָּרוֹסוֹת 



וְהוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ עִשָּׂרוֹן, שֶׁהוּא מְנֻפֶּה בִּשְׁלֹש עֶשְׂרֵה נָפָה.


מִשֶּׁקָּרֵב הָעֹמֶר – יוֹצְאִין וּמוֹצְאִין שׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהֵם מְלֵאִים קֶמַח וְקָלִי.


↓ מאת: פרופ' הלל ויס

הראשון לקצירים בארצנו לשם מצוות העומר ולשם התרת הקציר מתקיים על ידי תנועות המקדש.



לפחות החלק הראשון - הקציר אינו תרגול אלא קציר בהקשר כי תבואו אל הארץ וקצרתם את קצירה. בדומה למצוות חלה שבה נאמר תוספת של מילה אחת 'והיה' כי תבוא אל הארץ. הכניסה לארץ תלויה בקידושה. בהודיה לה' על הארץ ועל המזון.

כל שנה יש לנו הזדמנות בלתי חוזרת להכנס לארץ על תנאי שלא נכפור בטובה ובזמן. בדיוק בזמן, שנה שנה.
השעורה היא מדד ל'והיה אם שמוע'. כמה גשם ירד באיזה מרווחים והיכן.


כל שנה השעורה שונה. פעם לחה ופעם יבשה. פעם רכה ומלאה ופעם יבשה. האם כיוונו בניסוך המים על גשמי השנה.

בהפטרת ראשון של פסח קראנו שהמן אכלו בני ישראל במדבר פסק ב-ט"ו בניסן והעם התחיל לאכול מתבואת ארץ כנען ביום הנף הוא יום הנפת העומר ממחרתו בידי כהן ב-ט"ז בניסן.


אם אנו מקיימים ראשון לקצירים הרי אנו מגיעים למנוחה ולנחלה ומתוכו אנו סופרים חמישים יום ואנו מגיעים למנחה חדשה להנפת שני הלחם וכבשי עצרת ומקרא ביכורים. זוכים להודות על כל החסד שה' גמלנו.

לכן ההקפדה על נוכחות בתוך לוח המקדש להתמיד בו אינה רשות אלא חובה.

להתראות!



  • כל התמונות והסרטונים צולמו על ידי אדם פרופ ומפורסמים באדיבותו.

יום רביעי, 5 באפריל 2017

קוצרים שעורים בנגב ועולים למקדש

וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן || וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה'

במוצאי יום טוב ראשון של פסח יצאו שוחרי המקדש לקציר העומר בקיבוץ רוחמה בעסק גדול • את השעורים יעלו המשתתפים לירושלים בשירה וריקודים • בבוקר תתקיים עליה המונית להר הבית • אם לא תתאפשר הנפת העומר במקום המקדש, יתקיים תרגול ההנפה בעיר העתיקה

↓ הזמנה למעמד קציר השעורים ומנחת העומר


שלוחי בית דין היו יוצאין מערב יום טוב, ועושין אותו כריכות במחובר לקרקע, כדי שיהא נוח לקצור. כל העיירות הסמוכות לשם, מתכנסות לשם, כדי שיהא נקצר בעסק גדול. כיון שחשיכה, אומר להן בא השמש, אומרין הין; בא השמש, אומרין הין; בא השמש, אומרין הין. מגל זו, אומרין הין; מגל זו, אומרין הין. קופה זו, אומרין הין; קופה זו, אומרין הין • קצרוהו ונתנוהו בקופות, הביאוהו לעזרה. והיו מהבהבין אותו באור, כדי לקיים בו מצות קלי, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרין, בקנים ובקלחות חובטין אותו, כדי שלא יתמעך; נתנוהו לאבוב, ואבוב היה מנוקב, כדי שיהא האור שולט בכולו. שטחוהו בעזרה, והרוח מנשבת בו. נתנוהו לריחיים של גרוסות, והוציא ממנו עישרון שהוא מנופה בשלוש עשרה נפה • בא לו לעישרון, נתן שמנו ולבונתו, יצק, ובלל, והניף, והגיש, וקמץ, והקטיר; והשאר נאכל לכוהנים (מנחות פרק י')


21:30 - ראשית הקציר בקיבוץ רוחמה (21:15 - יציאה ברכבים מצומת בית קמה)

22:30 - יציאה בשיירה לירושלים עם קופות שעורים

00:00 - הר ציון (סמוך לקבר דוד), חביטת השעורים והכנתם. שירה וריקודים

8:30  - עלית משפחות וילדים להר הבית

11:00 - גן הגיתית, הרובע היהודי - תרגול הנפת העומר במקדש

בהשתתפות רבנים ואישי ציבור

הציבור מוזמן

יום שני, 6 באפריל 2015

גלריית תמונות: תרגול קציר העומר, חביטתו והנפתו

ברינה יקצורו || מתרגלים את הנפת העומר במקדש

חלק גדול ממצות התורה נוגע לענייני המקדש וקודשיו. יש המתכוננים לבניינו של המקדש במהרה בידי אדם ויש המאמינים שהמקדש ירד בנוי ומשוכלל משמים. אלו ואלו חייבים להתכונן, שכן אין אחד שמאמין שגם כוהנים טהורים ירדו מוכנים משמים.

פעילי המקדש עסוקים בעליות בטהרה להר הבית, בהדרכת העולים ובעידוד העליה בטהרה להר הבית. מלבד זאת עוסקים רבים מפעילי המקדש בלימוד ובהכנות מעשיות לקראת שעת הכושר. הראשון שהטווה את הדרך להכנות המעשיות לחידוש עבודת בית אלוהינו היה הרב דוד אלבום זצ"ל.

בין ההולכים בדרכו ניתן למנות את משפחתו העניפה, את מו"ר הרב ישראל אריאל שליט"א ועוד רבים וטובים. פרופ' הלל ויס ונשות המקדש חברו לראשונים ויחד הם מפיחים רוח חדשה ורעננה בהתעוררות הציבורית ההולכת וגוברת לחידוש עבודת המקדש בימינו.

רוב התמונות המצורפות צולמו על ידי הרב יהושע פרידמן ממכון המקדש ועל ידי אדם פרופ' מהפעילים הותיקים למען הר הבית.

↓ קציר העומר בקיבוץ רוחמה

באישון ליל התאספו הקוצרים ברינה - בשמחה של מצוה כדי לקצור את עומר התנופה, להעלותו לירושלים, להניפו לפני ה' ולהתיר את התבואה החדשה לאכילה.

קציר העומר
קציר העומר
קציר העומר
קציר העומר
קציר העומר
↓ תרגול הנפת העומר

לאחר לילה ללא שינה הגיעו הקוצרים להר הבית כדי להניף את העומר לפני המזבח שלפני ה'. בהר הבית היו שועלים על שניים ושוטרי משטרת ישראל מגזע ישמעאל שמנעו את כניסת הקוצרים להר הבית. בלית ברירה פנו הקוצרים לגן הגיתית בעיר העתיקה ותרגלו שם את הנפת העומר, כדי להיות מוכנים לשנה הבאה.

תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר
תרגול הנפת העומר

יום שישי, 25 באפריל 2014

יום חדש

מתברר פתאום שהעומר איננו רק כינוי לתקופה אלא ממש מידת נפח של שעורים, וגם "חדש אסור מן התורה" איננו רק סיסמה מבית היוצר של החת"ם סופר, אלא כלל הלכתי שמתייחס לתבואה שמיהרה לצמוח לפני ט"ז בניסן * סיכום של קציר, דיש וזריית שעורים אי שם בדרום הר חברון באישון לילה, וטחינה, ניפוי, והנפת מנחת העומר בירושלים בבוקר שלמחרתו

קציר העומר
זורים לרוח
1:00 לפנות בוקר, מוצאי חג ראשון. מצפה יאיר, דרום הר חברון.
התקשינו להסביר לנהג לאן בדיוק אנחנו צריכים להגיע. את הכתובת המדוייקת – שדה השעורים של אבידן אופיר – קשה לאתר בווייז, אבל כשהגענו התברר לנו שלמרות השעה המאוחרת כבר הקדימו אותנו עשרות אנשים. הרב רא"ם הכהן – רב היישוב עתניאל, והרב אליעזר אלטשולר – רבה של סוסיא, טרחו שם באותה עת להסביר לבורים שכמותי על התהליך ההלכתי שכמוהו לא בוצע מסתמא מאז חורבן בית שני, והוסיפו שעל פי התורה אסור לטעום מהגרגרים הנקצרים עד השקיעה למחרת.
מיד אחריהם מתייצב פרופ' הלל וייס ופותח בטקס: 'בא השמש?', הוא שואל בדרמטיות האופיינית שלוש פעמים על-פי הנוסח שבמשנה. 'הן', משיבים כל השאר. בשעת לפנות בוקר כזו אפשר להיות בטוחים שהשמש כבר באה, שקעה. 'מגל זו?', ממשיך וייס שלוש פעמים נוספות כשהוא מנופף באחד המגלים, ושאר הנוכחים מאשרים: 'הן'. 'קופה זו?', מצביע הפרופ' על שק יוטה שהובא למקום. 'הן'. 'האקצור?' – 'קצור, קצור, קצור'. הדו-שיח הזה הוא מעין הצגה שנועדה לחולל מהומה גדולה סביב עניין קציר העומר, וכך להפגין את העדפת המסורת הפרושית על פני זו של הצדוקים שהקפידו לדחות את הטקס הזה עד אחרי השבת הקרובה. על פי המשנה עיירות הסביבה היו מתכנסות לשם כך בשדה המיועד להיקצר בכדי להגדיל את הרושם.
ניפוי ב-13 נפות
ט"ז בניסן הוא יום הנף. היום שבו יש להביא למקדש מנחה מהתבואה החדשה, כך שממנו והלאה זו תותר באכילה. את העומר יש להביא ממקום קרוב ככל האפשר לירושלים, אך במקרה ששדות השעורים הסמוכים לבירה טרם הגיעו למצב של 'כרמל' (כלומר מצב שבו הגרגרים עודם רכים אך כבר הגיעו למלוא היקפם), יש לחפש רחוק יותר. המשנה מספרת על שנה כה שחונה שבה נמצא עומר רק בתבואה שצמחה על הגגות בצריפין, אבל במקרה הנוכחי חיפשו אפילו רחוק יותר. מובילי המעמד הנוכחי הם בני זוג מסורים מאלון מורה, מומחים בעלי שם עולמי למנחות – הרב יקי וצביה סביר. שעות ספורות לפני כן הם קצרו תבואה אלטרנטיבית גם בשדות קיבוץ רוחמה שבנגב כדי להיות בטוחים שלפחות שם ימצאו גרגירי כרמל כאלו. מצאו. 
02:00 לפנות בוקר. שק היוטה התמלא במהירות, והתבואה נלקחה לדישה לילית בחצר בית משפחת אבידן הסמוך. כל הנוכחים הסתערו בחבטות על התבואה שנפרשה שם. לחובטים מצטרפים בשעה הזויה זו גם ראש המועצה המקומית הטרי, יוחאי דמרי, ודוברו אסף פאסי. כולם חובטים במרץ, לא רק הרבנים אלא גם ילדים צעירים שנראה שאינם זקוקים כלל לשינה. התבואה הופרדה. רוח לילה קלה בישרה את המעבר לשלב הבא – זריה, שהביאה להפרדת הגרגרים מהמוץ. התוצר, גרגרי תבואה חצי בשלים, נלקח ברכבים (בכל זאת מדובר במאה ה-21) בדרך העולה ירושלימה. ביקור קצר במערת המכפלה ושיירת הרכבים ממשיכה לבירה.
קמיצה
הכוונה היתה לקיים את המשך המעמד בהר הבית, אבל בבוקר למחרת מתברר שההר סגור ומסוגר לרגל מהומות איסלמיות, וגם לוּ הכל היה שקט לא נראה שהרשויות היו מאפשרות את קיום הטקס. בהעדר אפשרות לעלות ההרה החבורה פונה לגן ציבורי סמוך לרובע היהודי. הגרגרים נקלים על גבי גחלים ככתוב, אך לא ב'אבוב', הכלי המנוקב הנזכר במקורות, אלא במקבילו המודרני – תוף של מכונת כביסה. התוצאה, ככל שניתן להעריך – משביעת רצון. הלאה. במקורות נכתב שאת הגרגרים המיועדים למנחת העומר יש לטחון ב'ריחיים של גרוסות', כלומר בטחינה עבה המספקת סולת, בניגוד לטחינה דקה המביאה לתוצאה של קמח. במקרה דנן זה נעשה במטחנה חשמלית שבה ניתן לווסת מראש את הטחינה עד לקבלת עובי גרגרים רצוי. התוצר מנופה ב-13 נפות בעוביים שונים, בניצוחו של הזוג סביר שעושה זאת במיומנות רבה כל כך כאילו לא חלפו אלפיים שנה מאז הפעם האחרונה שהדבר התבצע. והתוצר אכן סביר למדי – עישרון סולת נקיה, 2,400 סמ"ק.
הרב ברוך כהנא, כהן ירושלמי מופיע במקום בבגדי כהונה כשרים בכדי למלא את חלקו בעניין: הוא יוצק שמן זית על הסולת המזוקקת, חופן ממנה בשלוש אצבעותיו, מניף את המנחה כולה – בתירגול בלבד, כמובן – ומגיש אותה ככתוב על קרן המזבח – במקרה הזה מבנה עץ מוקטן דמוי מזבח.
כמו תמיד במעמדות מהסוג הזה, הצופים נחלקים לשניים – אלו הרואים בעניין פולקלור חביב (יותר או פחות), אירוע צבעוני מעורר סקרנות, ולעומתם אלו המזילים דמעות התרגשות לנוכח המעשים הללו. אין ספק שמובילי הטקס הזה ניסו להוכיח, בעיקר לעצמם, שהם מסוגלים ויודעים מה לעשות כשאך תינתן להם האפשרות לחדש ימיהם כקדם, וגם להנחיל בתודעה הציבורית את הידיעה שזה בדיוק מה שהם מעוניינים לעשות במקום המיועד לכך, בהר הבית. ואילו הוא בכלל נעול בפניהם, לך תבין.

צפו גם:

יום רביעי, 16 באפריל 2014

שחזור קציר שעורים והנפת העומר

הלילה יצאו עשרות אנשים למצפה יאיר שבדום הר חברון, כדי לחדש את קציר השעורים בלילה זה.

החבורה הגדולה יצאה במסע לילי עם השעורים להר הבית, כדי להביא את השעורים לבית המקדש ולהניפם לפני ה'.

מכיון שהמשטרה לא אפשה לחבורה לעלות להר הבית עם השעורים, יצאו הנוכחים לגן בעיר העתיקה וקיימו שם טקס עם מעיין הנפת העומר בתקוה שנוכל לחדש בקרוב מצוה זו.

כיצד היו עושים? שלוחי בית דין יוצאים מערב יום טוב, ועושין אותו כריכות במחבר לקרקע, כדי שיהא נוח לקצור. וכל העירות הסמוכות לשם, מתכנסות לשם, כדי שיהא נקצר בעסק גדול.
כיון שחשכה, אומר להם, בא השמש, אומרים הין. בא השמש, אומרים הין.
מגל זו, אומרים הין. מגל זו, אומרים הין.
קפה זו, אומרים הין. קפה זו, אומרים הין.
בשבת אומר להם, שבת זו, אומרים הין. שבת זו, אומרים הין.
אקצור, והם אומרים לו קצור . אקצור, והם אומרים לו קצור.
שלש פעמים על כל דבר ודבר, והם אומרים לו הין, הין, הין... (מנחות)