שש שנים של עליה || רבקה שמעון
לפני שש שנים הצטרפה הרבנית רבקה שמעון לעולי הר הביתה • לפעילים היה ברור שלא היה מדובר בעוד עולה מן המניין, אלא בכוח רענן ומשמעותי שנוסף לפעילות למען בית ה' • כחלק מפעילותה הנמרצת פרסמה הרבנית שמעון מדי זמן מאמר באתר כיפה • במלאת שש שנות פעילות מסכמת הרבנית רבקה שמעון שש שנות פעילות ענפה בכתבה באתר כיפה
↓ מאת: הרבנית רבקה שמעון/ כיפה
ביום ירושלים התשע"ז, במלאת חמישים שנה לשחרור הר הבית וירושלים, כאלף יהודים נספרו עולים להר . הרב יעקב מדן , ראש ישיבת הר עציון, התרגש מאד. " לא ראיתי אף פעם כזה כבוד שכינה בהר....ראינו היום משהו, שאנחנו באמת נמצאים בצעד ראשון לקראת כבוד השכינה..."
דברי הרב רגשו גם אותי. נזכרתי, איך בתחילת דרכי על הר הבית, קבוצת רבנים שניתחה את הופעת תנועת "נשים למען המקדש" על ההר, דיברה בדאגה על כך שאנחנו מדברות על רגש, מדברות על השראת השכינה. לא מדברות על הלכה, רחמנא לצלן. הם לא הבינו על מה אנחנו מדברות.
אתר כיפה הוא הבמה הראשונה בה הופיעו הגיגי על הר הבית. בחרתי לערוך סקירה באתר הבית הנוח הזה שלי, אתר כיפה , ולהגיד תודה!!
מעטים יודעים שהאירוע המכונן מבחינתי לעלייה להר הבית היה הרצח של 'בניו' בן יוסף לבנת, הי"ד, אחיינה של השרה לימור לבנת. בלוויה דברו על כך שהוא משיח בן יוסף.
אמנם עליתי להר הבית בפעם ראשונה ביום ירושלים לפני שתיים עשרה שנה, כשהוא נפתח לעלייה , אך לא המשכתי. הרב יוסף אלבוים , חסיד בעלז שמשפחתו מחוברת להר הבית שנים רבות, הוא זה שהדריך הלכתית בטלפון את העולים. עליתי ביום ירושלים השכם בבוקר עם בתי הקטנה יסכה, שהיתה אז בת תשע וחצי ולא נזקקה לטבילה במקווה. אינני זוכרת מי היה המדריך. זכור לי שהיו איתי בקבוצה ד"ר סאטלר, רופא השיניים שלי מקרית משה, שבזכותו יש לי מאז תמונה למזכרת. גם ד"ר דוד חן מבית החולים מעייני הישועה בבני ברק, וגם היה שם גם יאיר שינדורפי חבר של בני חנניה, לימים גם גיסו. אני זוכרת נערים שהשתחוו מאחורי הגדר במזרח. אני זוכרת שהלכנו מסביב, שנמנענו מלהתקרב לרמה המוגבהת. אני זוכרת תחושת רוממות ושמחה ואור גדול, ירידה למטה ומאז אינני מתפללת בכותל. נראה לי שכתבתי אז: מי הזיז את הכותל שלי.
הימים עברו, רצופי אירועים, ולא נכנסתי לנושא .
עד הרצח של 'בניו' בן יוסף לבנת הי"ד.
זה קרה בפסח לפני שש שנים. בערב שביעי של פסח, השכם בבוקר הגיעה ידיעה. המשטרה הפלשתינאית רצחה את בן יוסף לבנת בקבר יוסף. ירו בו ירייה אחת בראש, פגיעה קטלנית בצוואר, נשחט כתרנגולת.
יום ראשון, ערב שביעי של פסח נסענו כולנו ללוויה בהר הזיתים. בניו למד עם מנחם שלנו תקופה בישיבת חיצים. אביו של בניו היה חברותא של מנחם בגמרא. זוכרת שנתתי הוראות חפוזות לילדות הקטנות בבית להכין קצת אוכל לחג, ונסענו להר הזיתים.
בעודנו ממתינים לשרה לימור לבנת ובני לוויתה, עמדו לידי החבר'ה והריצו בדיחות מקבריות. תור מי עכשיו. לא עלינו ולא על אף אחד. כיתתם למודת סבל. חברים איבדו בפגוע בישיבת חיצים באיתמר, בפיגוע תופת בגבעה הצרפתית, תקופות קשות.
לפתע אמר לי מנחם: אמא, והצביע לעבר הר הבית, תראי, הערבים משחקים על הר הבית כדורגל. באותו רגע הרגשתי כאילו נעצו בבטני סכין. פסח !במקום לעלות לרגל לבית המקדש, אנחנו 'מבלים' בלוויה. אוי לחרפה הכואבת!!!
רוח דחפה אותי לנסוע לאזכרה של בן יוסף בצומת הר ברכה ליד בה"ד 3.
פגשתי שם את תלמידתי צביה סביר מאלון מורה, חברה משכבר הימים. היא מספרת לי על עליות נשים להר הבית בראש חודש ועל מישהי בשם עינת זיו שמארגנת עליות. כעבור כמה ימים עינת זיו התקשרה אלי. שמעתי שעור בעפרה בנושא שהעביר איתי אליצור, עליתי להר הבית ערב חג השבועות ומאז אני עולה.
שש שנים .
בהתחלה עלינו בראשי חודשים ואז הוספנו עליות גם באמצע החודש בגלל נושא הטהרה.
בבידוק היה מוטי השוטר, שהתרה בנו לא להתפלל ,לא להשתחוות וכו'. על ההר ליווה אותנו נציג וואקף אחד, שוטר אחד או שניים. עליות שקטות. ארוכות. כל עליה שעה וחצי.
ככל שהעליות שלנו התרבו, הגיעו פתאום קבוצות נשים ערביות והקימו 'בית מדרש יומי לנשים' ליד מסגד אל אקצה. בהמשך הציקו לנו והתרבו. נשות המוראביטט.
הראשון מאנשי התקשורת שזיהה בנו חדשות מסעירות היה ידידנו הבמאי איציק לרנר שבאותה תקופה המשיך לצלם בחוות גלעד את בתנו בת-ציון ואיתי זר, לסדרה שלו שליחי האל. כשאיציק פנה אלינו לצלם אותנו לסדרה דם קדוש הסכמנו.
לצילום הראשון שלו בהר הבית, הצטרף גם רועי שרון ידידי , אז כתב ערוץ 10. באותה עליה שרנו שיר המעלות, וכמעט עצרו חברה מהקבוצה. לאחר ששודרה הכתבה בערוץ 10 הגיע אלינו הביתה לפגישה של התנועה הרב יוסף אלבוים. ברגש רב אמר לנו שחוללנו מהפיכה. לדבריו, זו היתה הפעם הראשונה ששודרה כתבה על אנשים שעולים להר הבית והם לא נראים הזויים אלא נורמאליים!
בהמשך עלו אתנו וכתבו עלינו עיתונאיות. הודיה כריש חזוני למגזין נשים, דינה אברמסון למוצ"ש מקור ראשון, אמילי עמרוסי לישראל היום, ושני ליטמן לעיתון הארץ. טל מאיר עשתה עלינו כתבה מצולמת לערוץ אורות. אחריה הרבנים דברו עלינו בדאגה שאנחנו מדברות רק רגש. ארנון סגל התחיל עם דף הבית בעיתון מקור ראשון. חברת הכנסת שולי מועלם עלתה איתי ערב חג שבועות עם כלה, לפני שנבחרה. כל עליה הוסיפה נופך לפעילותנו. בהמשך עשתה עלינו כתבה בהר חמוטל שובל מערוץ 1 והגדילה לעשות דנה וויס, כתבת ערוץ 2 בערב תשעה באב התשע"ו.
הקמנו אתר אינטרנט. עמוד בפייסבוק. קיימנו פגישות אחת לחודש, בחרנו ועדות. פרסמנו פרסומים וערכנו מסע בברור הלכות הטהרה שלנו. במקביל פעילות שלנו העבירו חוגים, הרצאות, סדנאות. ברחבי הארץ. צביה סביר התארגנה לסדנת מנחות. מעיין עייש ואורנה הירשברג בלשכת הפרוכת. כתבים מחוץ לארץ ראיינו אותנו וצילמו אותנו לכתבות בעיתונים ובטלוויזיה. בהר הבית שמענו הדרכות מאיתי אליצור, פנחס אנגל, אסף לרנר, וביחוד קבלנו הדרכה מקיפה ומדוקדקת מהרב יצחק לוי, מישיבת הר עציון.
עליתי עם נכדות. חלק מילדי עלו איתי. עליתי עם האיש שלי ביום הנישואין, יום ההולדת שלי. לא מזמן עלה איתי נכד מישיבת סוסיא.
עינת זיו , שעמדה בראש התנועה , עודדה את אסף לרנר להקים מטה משותף לכל תנועות הר הבית . היינו נפגשים בישיבת הרעיון היהודי . היו אתנו יהודה עציון והלל וויס, ויהודה גליק וחיים אודם האמן. הרבה דיבורים היו ותכנונים ואחוות אחים למטרה משותפת. ארגנו טקסים ואירועים משותפים . שתי הלחם . קרבן פסח. ניסוך המים. חנוכה ברובע היהודי. קציר העומר וקרבן העומר.
קיימנו פגישות עם אבי ביטון, הממ"ר והקצונה של הר הבית.
נפגשנו בכנסת עם מירי רגב, עוד לפני שהתפרסמה ונבחרה ליו"ר ועדת הפנים. פגשנו את יולי אדלשטיין כשהיה שר התיירות. הדרכנו כלות בהר ועברנו תקופה אינטנסיבית של הדרכות כי היינו קבוצה קטנה של מדריכות.
בהתחלה אחרי העלייה היינו יורדות לבית קפה להשיב את נפשנו ולדבר. כל התהליך היה ארוך וגזל בוקר שלם. עד היום כשאני יורדת מההר אני מרגישה רעב למשהו מתוק. קשה לרדת מחיבוק של אבא. צריך אחר כך פיצוי.
בהמשך הקימה אביה פרנקל את קורסי המדריכים של כפות המנעול, ויש הדרכה מסודרת בהר הבית בזכותם.
כחברת כנסת, כיו"ר ועדת הפנים , מירי רגב התלהבה מהר הבית ומינתה את חה"כ דוד צור לחקור את הנושא. הרבה שעות בילינו שם.
לצערנו ידענו מכאוב וצער. ניסיון ההתנקשות ביהודה גליק. ברוך ה' ניצל בנס. לפני שנה נרצחה הלל יפה אריאל הי"ד, בתה של חברתנו רינה. עוד מעט קרב יום השנה.
שש שנים עברו .במקום אבי נפגשים עם דורון תורג'מן. מוטי כבר לא בבידוק. במקומו נמצא יובל קמיניץ ויפה. דוד צור כבר לא חבר כנסת , ומשה פייגלין פינה מקום ליהודה גליק. מירי רגב היא שרת התרבות ושולי מועלם היא חברת כנסת בשדולה למען הר הבית עם יהודה גליק. אין יותר מוראביטון ומורביטאט, בזכותו של השר גלעד ארדן. על ההר הרבה שוטרים מלווים אותנו, אנחנו חבורה חשובה! לצערנו, התרבה מספר אנשי הוואקף המרגלים אחרינו. העליות התקצרו, לא עוד שעה וחצי , כדי לאפשר לעוד קבוצות לעלות. מקווה שהנושא ישתפר.
אנחנו והמשטרה ביחסים טובים וידידותיים. הרבה אנשים עולים. בתקופות עמוסות יש גם חמישים איש בקבוצה, וכמה קבוצות במקביל על ההר. מידי בוקר משתרך תור גדול של תיירים, לקיים את דברי הנביא, ונהרו אליו כל הגויים.
לפני חמישים שנה נהרנו בחג השבועות לכותל. הורי, אחי ואחיותי. התלווינו לאריה ומינה כהן קרובנו מירושלים והתרגשנו עם כל עם ישראל.
לפני שש שנים הבנתי שהגיע הזמן לתקן את הטעות. הר הבית בידנו. אני סוקרת את התקופה ומסכמת. יש שינוי לטובה. יש עוד הרבה לשפר ולשנות. פתחנו פתח כפתחה של מחט- אתה ה', תפתח לנו כפתחו של אולם! על הר סיני נכתב במדרשים, שהוא פיסה מהר המוריה שהתגלגלה למדבר סיני לקבל את התורה.
הר הבית מחכה לנו. השכינה מחכה לנו על ההר. שמחה בשמחתנו. בעזרת ה', נעשה ונצליח!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה