מָקוֹם בַּמָּקוֹם: מקום שריפת פרה אדומה

על מָקוֹם - בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' || כפות המנעול

זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל: וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו: וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים:

בפרשת השבוע הקרובה נקרא על שריפת הפרה האדומה מחוץ למחנה, מול אוהל מועד • על המקום להיות מחוץ לירושלים המקודשת, אך מול המקדש, כך שהכהן השורף יוכל לראות את קודש הקודשים מהמקום • חז"ל מתארים את מקום שריפת הפרה בהר המשחה - הר הזיתים • האם ניתן להצביע בבירור על המקום עצמו?

מקום שריפת הפרה במבט מתוך שער המזרח בהר הבית

↓ מאת: פינחס אברמוביץ'/ כפות המנעול

פרשת חוקת נפתחת במצוות פרה אדומה: טמא מת, אשר נגע במת או בקבר, או שהיה באהל המת, צריך להיטהר מטומאתו על ידי שמזין עליו 'מי חטאת', מים שעירבו בהם אפר משריפת פרה אדומה. שריפת הפרה וההזאה נעשות במדבר על ידי כהן מחוץ למחנה ישראל. ובבית עולמים - על הר הזיתים שמחוץ לירושלים, ממזרח לבית המקדש. מקום מעמד הכהן היה מול מקום המקדש, שם שחט את הפרה והִזה מדמה שבע פעמים מול פתח בית המקדש, אז שרפו את הפרה ב'גת' ואת אפר הפרה שמרו. 

המשנה והתוספתא למסכת פרה (פרק ג') מתארות את מקום שריפת הפרה בהר הזיתים, ושם מכונה מקום השריפה בשם 'גת', בגלל צורתו הדומה לגת לדריכת ענבים, שהיה ריבוע חצוב בסלע ובתוכו אש המערכה לשריפה. 'גת' זו נחצבה בסלע ההר, אשר מתחתיו נחפרו חללים שיפרידו את מקום שריפת הפרה מן הקברים שאולי חצובים בעומק הסלע. הכהן המזה את הדם עומד על הר הזיתים ומסתכל מערבה אל מקום המקדש ומַּזה לכיוון בית המקדש, ובלשון המשנה (מדות ב'): "מתכוין ורואה בפתחו של היכל בשעת הזיית הדם". 

הגמרא (יומא טז.) מחשבת בפירוט את קו מבטו של הכהן, העומד על הר הזיתים ומביט אל כיוון פתח היכל בית המקדש. כך, מבטו של הכהן עובר דרך ארבעה שערים שעמדו בקו אחד - שער עזרת הנשים, שער העזרה (=שער ניקנור), שער האולם, פתח ההיכל. שערים אלו היו גבוהים זה מזה ככל שקרבו אל המקדש. כך משקוף שער עזרת נשים גבה רק מעט ממפלס רצפת פתח ההיכל, ואם כן אזי מפלס מקום שריפת הפרה על הר הזיתים צריך להיות בדיוק בין גובה רצפת פתח ההיכל ובין משקוף שער עזרת הנשים. 

רצפת הפסיפס המפואר של הכנסייה הביזנטית

זיהוי מקום שריפת הפרה האדומה

הארכיאולוג יונתן אדלר מציע לזהות את מקום שריפת הפרה האדומה על הר הזיתים בחצר כנסיית דומנוס פלאוויט - כנסיית הדמעה, הנמצא בקו ישיר מזרחה ובגובה אחד עם מקום פתח ההיכל בכיפת הסלע, והוא האזור היחיד בהר הזיתים בו יכול הכהן להשיר את מבטו אל תוך פתח ההיכל, דרך כל ארבעת השערים.

והנה, במהלך החפירה הארכיאולוגית בחצר הכנסייה, ואף בסקר שמעל פני השטח, נמצא לו כל הדרוש להיות מקום שריפת הפרה: חצר הכנסייה היא משטח סלעי והיא בנויה על גבי חללים ענקיים בסלע. בין החללים ישנו חלל גדול המשמש היום כבור מים תת-קרקעי. עוד בחצר זו נמצאה גת מן התקופה הביזנטית, אשר מזכירה את ה'גת' המתוארת במקום שריפת הפרה במשנה. בחפירות שנעשו במקום בשעת בניית הכנסייה בשנות ה-50 נתגלה פסיפס של כנסייה ביזנטית חשובה, המעידה על חשיבות המקום כבר בעת הקדומה. כמו כנסיות ביזנטיות רבות, ייתכן שגם זו משמרת את חשיבותו של המקום עוד קודם לבניית הכנסייה אף מימי בית המקדש. 

באותן חפירות בשנות ה-50 נמצא אף בית קברות יהודי גדול ובו מאות כוכי קבורה, קברים וגלוסקמאות מתקופת הבית השני. ושוב מתעצם הניגוד שבין שני תפקידיו של הר הזיתים: בית קברות מזה, ובית טהרה מזה, אשר טהרת עם ישראל כולו תלויה בה. וכך הם מי שריפת הפרה - מטהרים את הטמא ומטמאים את הטהור, וכמדרש חכמינו ז"ל במסכת נדה (ט.): "מי יתן טהור מִטמא, לא אחד" (איוב י"ד) - אלו מי הנידה שה(כהן ה-)מזה ו(טמא המיטהר ש-)מזין עליו - טהור, (אבל, האדם מן החוץ) ונוגע (במי הנידה) - טמא. 

גת ביזנטית בחצר הכנסייה, שרצפתה רצפת פסיפס