בג"ץ לממשלה: לצקת תוכן לקריאה "הר הבית בידינו"

לתת ביטוי לאינטרסים הישראלים בהר הבית || חופש דת ליהודים

בג"ץ קרא אתמול לממשלה לצקת תוכן לקריאת מוטה גור: "הר הבית בידינו" • על הממשלה לאפשר חופש דת בהתאם לחוק יסוד ירושלים בירת ישראל וחוק השמירה על המקומות הקדושים • על הממשלה לשמור על הכבוד הלאומים של עם ישראל בהר הבית

↓ בג"ץ והר הבית

בפסק דין שניתן ביום 28.3.17 בבג"ץ (6421/16 חוג הפרופסורים לחוסן מדיני ורגבים (ב"כ עו"ד נדב העצני) נ' ראש הממשלה ואח', השופטים רובינשטיין, מלצר, שוהם) בנושא סמכויות הוקף בהר הבית, קבע בית המשפט העליון כי על הממשלה לצקת תוכן לקריאה של מח"ט הצנחנים, ולימים הרמטכ"ל, מוטה גור "הר הבית בידינו":

"במלחמת ששת הימים, שבקרוב ימלא לה יובל, קרא מפקד חטיבת הצנחנים 55 אל"מ (לימים רב אלוף) מרדכי גור ע"ה "הר הבית בידינו", קריאה שנזכרה לא אחת גם בפסיקתו של בית משפט זה לאורך השנים, ככזו שיציקת תוכן לתוכה מוטלת על הדרג המדיני".

בנוסף קבע בג"ץ לראשונה מפורשות כי בהר הבית חל חוק השמירה על המקומות הקדושים הקובע את חופש הגישה למקומות הקדושים ואת איסור חילול ופגיעה בחופש הגישה וברגשות בני הדתות להר הבית, הן כלפי יהודים והן כלפי מוסלמים ונוצרים. משמעות פסיקה זו היא התרה מלאה של חופש הדת והפולחן ליהודים בהר הבית:

"נזכיר כאן רק, כי חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז-1967 קובע בסעיף 1: 

"המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות". 

וחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל קובע בסעיף 3: 

"המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות."

"הוראות דין אלה חלות על כולי עלמא וכלפי כולי עלמא ככתבן וכלשונן, גם בהר הבית."

עוד קובע בג"ץ נחרצות כי כל הסמכויות השלטוניות והחוקיות בהר הבית נתונות בלעדית למדינת ישראל:

"כמובן, שבגדרי תחולת החוק הישראלי, הסמכות החוקית מהחל ועד כלה נתונה לישראל ולמשטרת ישראל, וכפי שהצהיר בפנינו מפקד המרחב, היא מקוימת בהתחשב ברגישות – אך בנחישות."

וכן קורא בית המשפט העליון לממשלה, לתת ביטוי בהר הבית לאינטרסים הישראליים של כבוד לאומי בהר הבית:

"חזקה על המשטרה וגורמי הממשל הישראליים שיתנו ביטוי לאינטרסים ישראליים של כבוד לאומי וכנגד מחרפים, ויהיו אלה מקרוב ומרחוק".

המדינה טוענת בבג"ץ כי הריבון הוא ישראל, בכל המובנים, כולל בנושא עתיקות; כי מספר המבקרים היהודים עלה בשנה האחרונה בכ – 30%; בניגוד לטענת הירדנים כי ישנם 800 אנשי ווקף (ובכוונתה להגדיל את המספר ל – 1,000), טוענת המשטרה כי בהר הבית פועלים 270 אנשי ווקף וב-2016 גויסו עוד 50; כי מספר אנשי הווקף הנצמדים לקבוצות ישראליות קטן; על אנשי הווקף חלות מגבלות רבות ואין למשטרה כוונה, ככל שהדבר תלוי בה, להגדיל את מספרם:

"שמענו בדיון, את נצ"מ דורון תורג'מן, מפקד מרחב דוד מאז ספטמבר 2015. כפי שציין, מספר המבקרים עלה ב-30% והחגים היהודים התנהלו בתקופה האחרונה כסדרם; לוקף אין כל סמכות כלפי יהודים העולים להר, ושומרי הווקף והמבקשים לפעול כלפי יהודים שלא כראוי מורחקים מן ההר; ועוד, ישנה גם הידברות שהביאה לכך שמספר אנשי ווקף הבאים לקרבת הקבוצות המבקרות קטן, והם גם אינם עולים למקומות תצפית גבוהים בשטח ההר; והריבון הוא ישראל, לרבות לגבי ביקורי רשות העתיקות. הוזכר, כי ה"מוראבטון" וה"מוראבטאת" הורחקו מן ההר. כנמסר, אין למשטרת ישראל כוונה, ככל שתלוי הדבר בה, להגדלת מספרם של אנשי הוקף."

תגובת יו"ר המטה למטה ארץ ישראל, עו"ד אביעד ויסולי: אנו מקווים כי פסיקת בג"ץ, שעל ממשלת ישראל לצקת תוכן ממשי לקריאה "הר הבית בידינו", תקוים הלכה למעשה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואנו נדרוש זאת על כל צעד ושעל. 

חייבים לתת משמעות מעשית לקביעת בג"ץ שבהר הבית חל חוק השמירה על המקומות הקדושים, המחייב את חופש הגישה להר הבית של בני כל הדתות ואוסר על פגיעה בה וברגשותיהם. בג"ץ התיר בכך ליהודים את זכות התפילה וחופש הפולחן בהר הבית ואנו נעמוד על ביצוע הוראות דין אלה כפי שהורה בג"ץ "ככתבן וכלשונן, גם בהר הבית".

עתירה לבג"ץ: ח"כ יהודה גליק נגד ראש הממשלה

נתניהו מנסה למרוח || גליק לא מוכן להכנע להתחכמויות

ח"כ יהודה גליק מהליכוד עתר לבג"ץ בדרישה למנוע מראש הממשלה לתת למשטרה הוראות בנושא עליית ח"כים לשטח הר הבית • "רה"מ חרג מסמכותו, המשטרה פעלה בסתירה גמורה לחוק", נכתב בעתירה • החלטתו של נתניהו אתמול, לא שכנעה את גליק

↓ למרות ניסינות נתניהו, גליק עתק לבג"ץ

ח"כ יהודה גליק הגיש הבוקר עתירה לבג"ץ נגד ראש הממשלה בנימים נתניהו, השר לביטחון פנים, יו"ר הכנסת, יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, מפכ"ל המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה בדרישה לבטל את האיסור על חברי כנסת לבקר בהר הבית.

בעתירה מבקש חבר הכנסת מהשופטים להוציא צו על תנאי וצו המורה לראש הממשלה להימנע מלתת למשטרה "כל הוראות אופרטיביות ככלל, ובכל הנוגע להר הבית ו/או לאיסורים על חופש התנועה או הפולחן בו, בפרט".

בנוסף הוא מבקש צו המורה למשטרה, "שלא לקבל הוראות אופרטיביות מראש הממשלה או מהשר לביטחון הפנים להימנע מלהפריע לכניסת חברי כנסת להר הבית ולהימנע מלהפלות לרעה חברי כנסת ביחס לכל אזרח אחר בכל הנוגע לחופש התנועה והפולחן בהר הבית".

הוא דורש גם שבית המשפט יקבע שיש לגבש "נהלים ליישום הוראות החוק בכל הנוגע להוראות אופרטיביות ולמעורבות ראש הממשלה והשר לביטחון פנים בעבודת משטרת ישראל ככלל, ובנושא חסינות חברי הכנסת בפרט".

בעתירה, שהוגשה על עו"ד אביעד ויסולי נכתב כי היא "הוגשה לביטול תופעה ייחודית וחסרת תקדים בתולדות מדינת ישראל, לפיה חברי הכנסת הודרו מהר הבית לתקופה של למעלה משנה, בעוד שכל אזרח, ותושב או תייר נכנסו למקום הקדוש ללא כל הפרעה או בעיה".

"בניתוח התנהלות המשיבים בפרשה זו התברר, כי ראש הממשלה נותן הוראות אופרטיביות למשטרת ישראל, כשהוא נמצא בניגוד עניינים מובהק עם האינטרסים הפוליטיים שלו, ובחריגה בוטה בהוראת החוק (אך בגיבוי היועץ המשפטי לממשלה). ואילו משטרת ישראל נמצאת מצייתת להוראות הפוליטיות ראש הממשלה, תוך שהיא מסווה את הציות כ'שיקול דעת ביטחוני' כוזב", לשון העתירה.

אמש ניסה נתניהו להתחכם, והודיע כי יבטל את האיסור על עליית חברי הכנסת והשרים, אך רק בעוד שלושה חודשים, לאחר חג הפסח, יום העצמאות ושבועות ולאחר הרמאדן. 

בדיון שעסק בנושא והתקיים בלשכת ראש הממשלה, השתתפו השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, ראש השב"כ, מפקד מחוז ירושלים, ממלא מקום ראש המל"ל וכן יועצו המיוחד של ראש הממשלה יצחק מולכו.

לאחר הרמדאן תיערך הערכת מצב מחודשת, ואם המצב הביטחוני יאפשר זאת, מתכוון נתניהו לאשר לשרים ולח"כים לעלות שוב להר הבית.

ההודעה של נתניהו לא שיכנעה את גליק להסיר את העתירה. "בעשרת החודשים האחרונים פעלתי בכל דרך לבטל את ההחלטה על איסור עליית ח"כים להר הבית: ישבתי על כך עם היועמ"ש לממשלה, יועמ"ש הכנסת וגורמים נוספים בסביבת רוה"מ. משטרת ישראל והשר לבטחון הפנים הסירו מזמן את התנגדותם לעליית חכים להר הבית."

ח"כ יהודה גליק הביע את תקוותו שיוכל לעלות לרגל כבר בחג המצות הקרב ובא.

הישג נדיר בבג"ץ

כל הדרישות בוצעו על ידי המשטרה || ניתן פסק דין מחייב

פסק הדין מכיל רק 13 מלים, אך הן מקפלות בתוכן את אחד הניצחונות הגדולים ביותר של עולי הר הבית היהודים במאבקם כנגד ההגבלות שמטילה עליהן משטרת ישראל חדשות לבקרים: "עתירה זו הפכה תיאורטית, לאחר שעל פי הודעות המדינה, כל המבוקש בעתירה התקיים". הא ותו לא.

↓ התקדמות משפטית בדרך להפסקת האפליה

עתירתו של פרופ' הלל וייס, שהוגשה על ידי עו"ד אביעד ויסולי, כנגד ניסיון המשטרה להרחיקו ללא צו שיפוטי מהר הבית, ולחייבו לחתום על התחייבות משפילה כתנאי לחזרתו להר, הסתיימה בניצחון מוחץ: לא זו בלבד שפרופ' וייס חזר להר הבית מבלי לחתום על כל התחייבות, וכך למעשה בוטלו כל כתבי ההתחייבויות לעולי הר הבית, אלא המשטרה נאלצה גם לוותר בבג"ץ על האמצעי החלופי שהיא ניסתה להטיל על העולים שנעצרו בגין תפילה בהר הבית - שיחת אזהרה עם קצין בכיר. 

המאבק של עולי הר הבית כנגד ההגבלות המנהליות שהמשטרה ניסתה להטיל עליהם, ללא אישור משפטי, נחל הצלחה מלאה. נראה כי המשטרה נחלה כאן את התבוסה המובהקת ביותר שלה מול עולי הר הבית בבג"ץ מזה למעלה מ - 35 שנה, אם לא יותר מכך.

פרופ' ויס לא רק קיבל את כל מה שביקש, אלא עתירתו גם פורצת את הדרך לכל יהודי המבקש לבטל את המדיניות המפלה גזענית של משטרת ישראל כנגד יהודים דתיים העולים להר הבית.

העתירה הוגשה כעתירת "הביאס קורפוס" המיועדת, בדרך כלל, לביטול מעצר בלתי חוקי. עד היום 90% מהעתירות הללו הוגשו על ידי תנועות שמאל קיצוניות בנוגע למעצר פלשתינאים. זו הפעם הראשונה שעתירה מסוג זה מוגשת על ידי פעיל הר הבית בטענה כי הגבלת תנועה המוטלת עליו משמעה מעצר בלתי חוקי. 

לעתירות מסוג "הביאס קורפוס" יש יתרונות רבים על עתירות רגילות: העותר אינו מחויב באגרה. העתירה נידונה במהירות רבה – בדרך כלל בתוך כמה ימים והסעד מופעל מיידית. עצם קבלת העתירה פותח את הדלת לכל אדם שהמשטרה ממאנת להתיר לו לעלות להר הבית (ללא צו שיפוטי), להגיש עתירה דומה, ועניינו יידון בבית המשפט העליון בתוך ימים ספורים. 1:0.

כך אירע בעניינו של פרופ' וייס. המשטרה שנדרשה לתת תגובה מיידית, הודיעה מיידית כי היא מבטלת את הדרישה לחתימה על התחייבות, אך דרשה מפרופ' וייס לקיים שיחה עם קצין בכיר. פרופ' וייס טען כי גם דרישה זו מפלה ובלתי חוקית גם כן. בדיון בבית המשפט ביום 9.1.17 שאלו השופטים את נציגת המדינה האם הדרישה הזו עדיין בתוקף, והמדינה השיבה שלא. מעתה המשטרה לא תוכל לדרוש "שיחה עם קצין בכיר" כתנאי להתרת עליית יהודי להר הבית. 2:0.

מעבר לכך, עו"ד ויסולי ניסה להרחיב את הדיון בבג"ץ לכל מסגרת האפליות הגזעניות של משטרת ישראל כנגד יהודים דתיים בהר הבית, כגון החובה להציג תעודת זהות ורישום הנכנסים. השופטים דחו את הניסיון באמירה כי יש צורך להגיש לשם כך עתירה חדשה. למעשה יכול עתה כל יהודי שביקשו ממנו תעודת זהות בכניסה להר הבית להגיש עתירת הביאס קורפוס לבית המשפט העליון והיא תידון במהירות. 3:0.

השופטים דרשו מעו"ד ויסולי למחוק את העתירה, מאחר ש"השגתם את מה שבקשתם בעתירה" (כב' השופט נ' סולברג). עו"ד ויסולי סרב ודרש פסק דין. בפסק הדין שהוכתב על ידי נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור בכעס רב, היא הורתה על מחיקת העתירה כי "כל המבוקש בעתירה התקיים", אך היא דחתה את הבקשה לחיוב המדינה בהוצאות העותר "לנוכח עמדתו של בא-כוח העותר שעמד על העתירה". 

עו"ד ויסולי: "היה חשוב לי יותר לקבל פסק דין מפורש שאותו אוכל להציג בפני המשטרה ובתי המשפט כל אימת שהמשטרה תנסה להרחיק יהודי מהר הבית ללא צו שיפוטי, מאשר למחוק את העתירה תמורת הוצאות. "

עתירת פרופ' וייס ועו"ד ויסולי עומדת להיות יריית הפתיחה לגל תביעות ועתירות דומות, שידרשו שוויון זכויות מלא ליהודים בהר הבית. כך מתכננים עולי הר הבית לבטל את כל האפליות הגזעניות המוטלות על ידי משטרת ישראל על יהודים, הן ביחס לזכות הכניסה והן בכל הנוגע לחופש התנועה בתוך הר הבית. די היה לראות את הפנים הקודרות של נציגת הפרקליטות וממ"ר דוד ביציאתם מאולם המשפט כדי לעמוד על משמעות המהלך.

בג"ץ: איפה ואיפה

בג"ץ - יחס מול יחס || הר הבית מול עמונה

מה אמרו שופטי בג"ץ בעניין עמונה השבוע, ומה הם אומרים כבר חמישים שנה בענייני הר הבית? • השוואה מתבקשת

↓ מאת: ארנון סגל

חשש מאלימות

עמונה

הר הבית

"קיים חשש שפינוי שלא בהסכמה יוביל למעשי אלימות ואיבה מצד גורמים קיצוניים, בין כלפי כוחות הביטחון ובין כלפי האוכלוסיה הפלסטינית. כן הועלה חשש כי מעשים אלה עלולים להוביל להחרפת המצב הביטחוני בכללותו. איננו מקלים ראש כלל ועיקר בהערכות הגורמים המוסמכים. עם זאת, אסור להתעלם גם מההשלכות שעלולות להיות להימנעות מביצוע פסק הדין בנסיבות כאלה. המסר הטמון בכך הוא שניתן למנוע ביצועם של פסקי דין בשל חשש של המדינה מפני איומים ואלימות, מסר שעמו אין להשלים במדינת חוק"

"זכותו של העותר לתפילה על הר-הבית אינה שנויה במחלוקת. המחלוקת היא סביב הגשמתה של זכות זו הלכה למעשה. להמון זועם אין זכות וטו על זכות ההפגנה של המבקשים לקיימה כדין. עם זאת, איננו פועלים על פי האימרה: 'ינצח הצדק ויחרב העולם'. כאשר אין בכוחה של המשטרה – בגדרי יכולתה וכוחותיה המוגבלים – להבטיח את הגשמת חופש הפולחן או ההפגנה, אין מנוס לעתים מפגיעה בחופשים אלה כדי למנוע פגיעה באינטרס הציבור" (בג"ץ גרשון סלומון, 20.2.96)

התמשכות הפגיעה בחוק

שנתיים במקרה של עמונה, חמישים שנה במקרה של הר הבית

עמונה

הר הבית

"קשה להבין כיצד הגענו עד הלום. עינינו הרואות, כי כל פרק זמן שניתן, ארוך ככל שיהיה, אינו מספיק. עלינו להיזהר פן מועדים שנקבעו בפסק-דין ייהפכו להמלצה. פרק הזמן הארוך לפינוי לא נקבע בחלל ריק. הוא משקף את ניסיון העבר, אשר לימדנו כי המדינה אינה מזדרזת לקיים פסקי דין המורים על פינוי בנייה לא חוקית באזור יהודה ושומרון ולא אחת אף אינה עומדת במועדים שנקבעו לביצועם. לא ניתן להשלים עם תוצאה כזאת. אף שאיננו מקלים ראש בשיקול ההסכמה והפינוי בדרכי שלום – זו אינה חזות הכול. הארכת מועד עלולה להותיר על כנו מצב בלתי חוקי. הארכת מועד במקום שאין הצדקה לכך עלולה גם לפגוע בעקרון שלטון החוק"

"טוען העותר: אין זו הפעם הראשונה בו נמנע ממני מלעלות להר-הבית ולשאת עליו תפילה. בכל פעם בה אני מבקש לעלות להר-הבית נמנע הדבר ממני בשל נימוקים שבשלום הציבור. הצטברותם של מצבים אלה יוצרת מצב בו זכותי לתפילה על הר-הבית נשללת ממני. הכמות הופכת איכות, ומעשה השלילה סופו הלכה שמונעת ממני תפילה. טיעון זה חשוב הוא: לא הרי מניעה אחת וחד-פעמית, כמניעה חוזרת ונשנית. עם זאת, אין להתעלם מהמציאות הקיימת ומהרגישות הרבה בכל הנוגע להר-הבית" (בג"ץ גרשון סלומון, 20.2.96)

מידע חסוי

עמונה

הר הבית

הנימוק שביסודו החשש מפני 'רמת ההתנגדות שתהא כרוכה בפינוי' או מפני 'הסכנות האפשריות הטמונות בפינוי שלא בהסכמה והשלכותיו על ביטחון האזור' אינו מצדיק דחייה של ביצוע פסק הדין. נימוק זה נסמך על חוות דעת חסויות שלא הוצגו בפני העותרים והמשיבים האחרים. כידוע, לפי דיני הראיות, בית המשפט אינו רשאי לעיין במידע חסוי מכוח תעודת חיסיון, כמו גם בכל מידע אחר שלא הוצג בפני העותר, אלא בהסכמתו"

"בהיבט המשטרתי קבע השר, כי עליית העותרים להר-הבית במועד המבוקש עשויה להביא, בוודאות קרובה, לפגיעה בחיי-אדם ולשפיכות דמים. באשר להיבט המדיני הדגיש השר, כי טעמים שעיקרם במדיניות הביטחון של מדינת ישראל – ולא ניתן לפרטם בתצהיר גלוי – מכריעים את הכף ומצדיקים מניעת העלייה להר-הבית. בגדר התצהיר התבקשנו לקבל גם מידע חסוי, המבסס את הפן העובדתי שבו. ואכן, המידע החסוי שנמסר לנו בדלתיים סגורות, הניח דעתנו כי התשתית העובדתית מבססת את האמור בתצהיר" (בג"ץ נאמני הר הבית 6.8.03)

התפתחות בעתירת מצלמות הר הבית

למנוע נזק בלתי הפיך || דיון מוקדם בניגוד לעמדת הפרקליטות

בג"צ הקדים את הדיון ודחה את בקשת הפרקליטות  •  בית המשפט העליון דחה את בקשת המדינה, והורה לה להשיב להקדים את תשובתה תוך 10 ימים, לעתירה נגד הצבת מצלמות ירדניות בהר הבית. 

↓ הדיון יוקדם, אך בלי צו ביניים

בג"צ נעתר חלקית לבקשות העותרים בפרשה, חוג הפרופסורים לחוסן מדיני והקרן לעצמאות ישראל, וקיצר בשליש את זמן התגובה של המדינה לעתירה.

מנגד סירב בג"צ לתת צו ביניים שיאסור את התקנת המצלמות עד למועד הדיון בבית המשפט.

נזכיר, כי למרות הודעות הירדנים כי הם מתכננים להציב מצלמות כבר בשבוע הקרוב, ובכל מקרה לפני חג הפסח. נתן תחילה בג"צ למדינה אורכה של 30 יום להשיב תשובה מקדמית לעתירה, ואף טען "הואיל והתקנת מצלמות אינה צעד בלתי הפיך, לא תהיה מניעה ליתן סעד אפקטיבי בעתירה, גם אם לא יינתן צו ביניים".

בתגובה פנו העותרים אל בג"צ בבקשה לעיון מחדש, ובקשה נוספת לקיום דיון דחוף בעתירה. לטענת העותרים "לאחר שמדינת ישראל תאפשר לממשלת ירדן להתקין מצלמות בדרך האמורה בעתירה בשטחה הריבוני בהר הבית ומצלמות אלו יותקנו, עלולה החלטה שיפוטית להסיר את המצלמות, ו/או למנוע גישה מממשלת ירדן, לגרום למשבר דיפלומטי חמור, ואף סיכון מצב הבטחון באיזור. עובדה זו בפני עצמה, תמנע את היכולת לקבל הכרעה שיפוטית ראויה, בנסיבות הרגישות של עתירה זו".

עו"ד נדב העצני טוען בעתירה כי מעבר לחשש למשבר דיפלומטי ואף מהומות, אם המצלמות יותקנו ותינתן הוראה להסירן, הנחת התשתית והכבלים של המצלמות וחדר הבקרה עלולים לפגוע בעתיקות שבמקום. גם אם ניתן יהיה להסיר את המצלמות במידה והעתירה תתקבל – את הנזק שייגרם לעתיקות ספק אם ניתן יהיה לתקן.

זאת ועוד, הנחת התשתית באופן שמונע מישראל גישה ישירה לתשדורת של המצלמות, תחייב הנחת התשתית מחדש אם העתירה תתקבל, דבר שיגרום נזק מיותר לאתר רגיש וחשוב זה.

אי לכך טענו העותרים כי "התקנת המצלמות בטרם דיון והכרעה בעתירה עלולה לגרום נזק בלתי הפיך שהעתירה נועדה למנוע, באופן שעלול לרוקן מתוכן את פסק הדין שיינתן בעתירה, אם יינתן".

לאור זאת, התבקש בית המשפט "לעיין מחדש בהחלטה הדוחה על הסף את הבקשה לצו ביניים. לחילופין, ולאור העובדה שעל פי הפרסומים מערך המצלמות צפוי להתחיל לפעול עוד לפני חג הפסח הקרב ובא, יש מקום לקיים דיון דחוף בעתירה על מנת שניתן יהיה להכריע בה בהקדם. בכלל זה יש מקום לחייב את המשיבים להגיב בתוך פרק זמן קצר בהרבה מזה שנקבע במקור בהחלטה מיום 17.3.17. שכן ברי כי עם תחילת הפעלת מערך המצלמות יהיה קשה הרבה יותר, אם לא כמעט בלתי אפשרי, להשיב את המצב לקדמותו.

בד בבד התבקש בית המשפט גם לקבוע דיון דחוף בעתירה, מייד לאחר קבלת תגובת גופי המדינה.

כאמור ביקשה הפרקליטות "לדחות את הבקשה" של העותרים, ללא שום נימוק והסבר, אלא בטענה כי עמדת המשיבים, דהיינו ראש הממשלה והשר לבטחון פנים "היא כאין אין מקום להורות על הקדמת מועד תגובת המשיבים".

בג"צ דחה כאמור את התנגדות הפרקליטות והורה למדינה להשיב לעתירה תוך 10 ימים.

בג"צ: המדינה תשיב בענין הצבת מצלמות בהר הבית

תשובה תוך 30 יום ללא צו על תנאי || איפה ואיפה?

בית המשפט העליון הורה למדינה להשיב לעתירה הדחופה נגד הצבת מצלמות ירדניות בהר הבית, שהגישה המועצה האקדמית למדיניות לאומית יחד עם 'קרן נחלת עצמאות'.

↓ בכפפות של משי?

בניגוד לעמדת העותרים טען השופט פוגלמן שהצבת המצלמות בהר הבית הוא מעשה הפיך, וניתן יהיה להסיר את המצלמות גם לאחר שיותקנו. לכן דחה פוגלמן את בקשת העותרים להוציא גם צו ביניים שיאסור את התקנת המצלמות עד לדיון בבג"צ.

העתירה הוגשה ביום חמישי האחרון בנוגע להתקנת מצלמות בהר על ידי הירדנים. במועצה האקדמית למדיניות לאומית מדגישים כי הפעילות המתבצעת בהר הבית מנוגדת באופן מפורש לחוק יסוד ירושלים ומעבירה דה-פאקטו את הריבונות בהר הבית לידיים ירדניות.

יו"ר המועצה האקדמית למדיניות לאומית, ד"ר רונן שובל, הגיב בחריפות להחלטה שלא לעצור מיידית את התקנת המצלמות ואמר כי: "ההחלטה של השופט פוגלמן לא עומדת במבחן הסבירות, והיא מבטאת היתממות במקרה הטוב. ברור לכל שהצבת מצלמות ירדניות בהר הבית היא כרסום חמור בריבונותנו בהר, דבר המנוגד לחוק יסוד ירושלים ויוביל לפגיעה חמורה בזכויות אדם.

"החלטת בג"ץ הינה טעות היסטורית שאותה ייקח זמן רב לתקן. קשה שלא להטיל ספק אם השופט פוגלמן היה מתייחס באותה קלות ראש להפרה חמורה ובוטה של חוקי יסוד אחרים", אמר שובל.

עתירה דחופה לבג"צ נגד הצבת המצלמות בהר הבית

פגיעה בחוק יסוד ירושלים || פגיעה בריבונות ישראל

עתירה דחופה לבג"צ: "שמרו על חוק יסוד ירושלים - מנעו חפירות והקמת רשת מצלמות לא חוקית של ממשלת ירדן בהר הבית" 

↓ עתירת המועצה האקדמית למדיניות לאומית לבג"ץ

המועצה האקדמית למדיניות לאומית (לשעבר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני) הגישה בשעות האחרונות בסיוע 'קרן נחלת עצמאות' עתירה דחופה לבג"צ במטרה לקבל צו ביניים בנוגע לחפירה והתקנת מצלמות המנוגדת לחוק בהר הבית. במועצה האקדמית מדגישים כי הפעילות המתבצעת בהר הבית מנוגדת באופן מפורש לחוק יסוד ירושלים ומעבירה דה-פאקטו את הריבונות בהר הבית לידיים ירדניות.

ד"ר רונן שובל, יו"ר המועצה האקדמית למדיניות לאומית: "ממשלת ישראל פועלת תוך הפרה ישירה של חוק יסוד ירושלים ומעניקה ריבונות דה פקטו בהר הבית לירדן, זאת תוך הרס עתיקות, ופגיעה בזכויות הפרט של אזרחי ישראל.

"העתירה לבג"ץ נעשתה לאחר שפניות חוזרות ונשנות לגורמים הרלוונטים לא זכו להתייחסות הולמת. אנו קוראים לכלל חברי הכנסת ואישי הציבור לפעול במהירות ונחרצות על מנת לשמור על החוק ולהבטיח שמירה על ריבונות ישראל בליבה של ירושלים". את העתירה הדחופה לבג"צ שלחה המועצה האקדמית למדיניות לאומית באמצעות עו"ד נדב העצני המייצג את המועצה האקדמית.

מתוך העתירה: "מדוע לא ימנעו מלפעול ללא הסמכה כדין בכל הנוגע להתקנת מצלמות, תשתיות וחדר בקרה במתחם הר הבית, וללא שהתקיימו התנאים הנדרשים לכך בחוק, לרבות הוצאת היתר בניה מעיריית ירושלים וקבלת אישור ועדת השרים כמשמעה בסעיף 29(ג) לחוק העתיקות, ובלא להבטיח שליטה ישראלית במצלמות, לרבות מיקומן, תפעולן, גישה ישירה ובלתי אמצעית בכל זמן נתון לצילומים המופקים מהן, העברת הצילומים לאחרים וכיו"ב. כן מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צו ביניים שיאסור את הצבת מצלמות, סלילת התשתיות והקמת חדר בקרה במתחם הר הבית עד לדיון והכרעה בעתירה זו.

"כן מתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע דיון דחוף בעתירה, שכן נודע לעותרת כי צוות טכני של הממשל הירדני צפוי להשלים באין מפריע את עבודות התקנת המצלמות והקמת חדר בקרה עד לחג הפסח הקרוב, קרי בתוך כחודש ימים מהגשת עתירה זו".

יובל של עתירות

צדק? תחפשו במקום אחר || בג"ץ - שרשרת אכזבות

כמעט 49 שנים מלאו לשחרור הר הבית, ולרגל ציון פרק הזמן הזה מובאות כאן 49 עתירות שהוגשו לבג"ץ במהלך העשורים הללו בעניינו: 47 מהן נדחו, שתיים התקבלו חלקית * תולדות המאבק המשפטי למען האתר הקדוש, שעל פי התוצאות המובאות כאן, הסתיים בהתרסקות

↓ מאת: ארנון סגל

	העתירה	תאריך ההכרעה	המגיש	הדרישה	ההכרעה
1	223/67	27.3.1968	שבתי בן דב	להבטיח שהפיקוח על הכניסה להר הבית יהיה בידי "אנשים שעניינם הוא בשמירה עליו כמקום קדוש לבני דת ישראל", וכן לבטל את חובת התשלום בכניסה להר (שהוטל על יהודים בלבד בעוד מוסלמים היו פטורים ממנו).	העתירה נדחתה: "זכותם של בני דת ישראל לחופש הגישה אל שטח הר הבית הוגשמה בכך שקיימים מספר שערים שהכניסה דרכם לשטח הר הבית אינה טעונה כרטיס ותשלום".
2	222/68	15.9.1970	ארגון 'חוגים לאומיים'	לאפשר  תפילה יהודית בהר הבית.	העתירה נדחתה: בהתבסס על הוראות 'דבר המלך הבריטי במועצתו' משנת 1924 הוכרע שהנושא איננו שפיט, וזאת בנוסף לשיקולי שמירה על שלום הציבור.
3	99/76	21.3.1976	הרלוף כהן	להורות למשטרה להימנע מלהפריע לְכהן בביקורו בהר הבית (העתירה הוגשה בעקבות מעצרו בהר לאחר שהתפלל).	העתירה נדחתה: השופטים התרשמו שכהן התכוון להתפלל בהר ושבואו אליו "לא היה תמים". בנוסף, התפרעויות איסלמיות בהר באותו בוקר עוררו חשש שמעשהו יעצים את הפרת הסדר הציבורי.
4	537/81	30.11.1981	עו"ד חיים שטנגר	לאפשר תפילת יהודים בהר הבית.	העתירה נדחתה: הנושא איננו שפיט.
5	193/86	25.6.1989	נאמני הר הבית	להפסיק את עבודות הוואקף להקמת מסגד תת קרקעי באורוות שלמה.	העתירה נדחתה: בית המשפט העביר את העניין להכרעת היועץ המשפטי לממשלה, רשות העתיקות ועיריית ירושלים.
6	411/89	14.6.1989	נאמני הר הבית, שמעון ברמץ ואסתר ברויאר	לאפשר קיום תהלוכה ביום ירושלים שתיכנס דרך שער השבטים להר הבית, וזאת בדומה לצנחנים משחררי ההר.	העתירה נדחתה: "לא ראינו מקום להתערב בשיקוליו של המשיב [הכוונה למפקד המחוז במשטרה. א"ס] ובהחלטתו שלא לאשר את קיום התהלוכה במסלול שביקשו העותרים".
7	4185/90	23.9.1993	נאמני הר הבית	עתירה המשך לעתירה 193/86 בדרישה להפסיק את עבודות הכשרת המסגד באורוות שלמה.	העתירה נדחתה: "להבדיל מהמצב בעבר מקיימים כיום עיריית ירושלים ואגף העתיקות, ויקיימו מכאן ולהבא פיקוח משמעותי בהר הבית, והם בוחנים מקרוב שהחוק יקויים וישומר. פיקוח זה יהיה בו כדי להבטיח שמכאן ואילך ישומר ויקויים החוק".
8	33/92	4.3.1992	ברוך בן יוסף	לאפשר הקרבת קרבן הפסח בהר הבית.	העתירה נדחתה: "העיתוי הראוי באשר לתפילת יהודים על הר הבית – הוא הדין, על דרך של קל וחומר, באשר לפולחן על הר הבית – ייקבע בידי מי שאחראי לסדר, לבטחון ולשלום – היא היא ממשלת ישראל".
9	67/93	4.4.1993	תנועת 'כך' והליגה להגנה יהודית	לאפשר ליהודים להכניס לשטח ההר תשמישי קדושה – טלית, תפילין וסידור תפילה לצורך תפילת יחיד וכן לא לאפשר משחקי כדורגל ופיקניקים של ערבים בהר.	העתירה נדחתה: "גם אם מבינים אנו ללבו של מבקר המבקש בתום-לב להתפלל ביחידות כשעמו תשמישי קדושה, אין בידינו לראות את עמדתה של המשטרה לעת הזאת, כפגומה מבחינת סבירותה". יחד עם זאת, לגבי הפיקניקים ומשחקי הכדורגל הורה בג"ץ למשטרה שאלו לא יחרגו מתחום החורשות ובתי הספר בהר.
10	2725/93	19.5.1993	גרשון סלומון	לאפשר את עלייתו של סלומון להר ביום ירושלים (עלייתו של סלומון להר אסורה מאז שלהי 1990 ועד שנת 2016 ברציפות).	העתירה נדחתה: "חברה דמוקרטית המבקשת לשמור על כבוד האדם, נפשו וגופו, והדואגת לקיומם של סדרי ממשל דמוקרטיים, חייבת לעתים לשלול או להגביל את חופש הביטוי ואת זכות ההפגנה והתהלוכה".
11	4044/93	20.2.1996	גרשון סלומון	להתיר לסלומון לשוב ולעלות ההרה.	העתירה נדחתה: "איננו פועלים על פי האמרה 'ינצח הצדק ויחרב העולם'. כאשר אין בכוחה של המשטרה להבטיח את הגשמת חופש הפולחן או הפגנה, אין מנוס לעתים מפגיעה בחופשים אלו".
12	4935/93	5.12.1993	תנועת נאמני הר הבית וגרשון סלומון	להפסיק עבודות בניה נרחבות של הוואקף בכיפת הסלע.	העתירה נדחתה: "בית משפט זה הדגיש במספר ניכר של פסקי-דין, כי אין הוא מתערב בהחלטת רשות האכיפה, אלא אם החלטתה היא מופרכת או בלתי סבירה לחלוטין".
13	1663/94	23.3.1994	גרשון סלומון ותנועת נאמני הר הבית	להתיר עליה קבוצתית להר בחג הפסח עם ספר תורה, וכן להתיר את עלייתו של גרשון סלומון להר.	העתירה נדחתה: סכנה לשלום הציבור.
14	3995/94	14.7.1994	נאמני הר הבית	לעלות להר הבית בתשעה באב (לאחר שהמשטרה התנגדה לכך באותה שנה).	העתירה התקבלה: אולם רק למספר מוגבל של יהודים, לזמן מוגבל, ללא רשות להתפלל, ללא דגלים או רמקולים ותוך מתן רשות למשטרה לאסור ברגע האחרון את העליה להר "באם יצטבר מידע המעיד על קיומה של סכנה קרובה ומיידית".
15	2431/95	10.4.1997	גרשון סלומון	לאפשר את עלייתו של סלומון להר בחול המועד פסח תשנ"ה.	העתירה נדחתה: "לדעת מפקד המחוז, עלייתו של העותר על הר-הבית עלולה במידה רבה של וודאות לגרום לפגיעה בשלום הציבור".
16	6403/96	15.10.1996	נאמני הר הבית	להפסיק את עבודות הוואקף באורוות שלמה ולמנוע את הפיכתן למסגד.	העתירה נדחתה: השופטים נזפו במבקשים תוך ציטוט ממקורות חז"ל: "'לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה – שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עשו לפנים משורת הדין'. הכל עמדו על זכויותיהם, איש לא ויתר על זכותו, וכך חרבה ירושלים. זכות באה בזכות והמפץ היה בלתי-נמנע".
17	7128/96	12.3.1997	נאמני הר הבית ותנועת 'חי וקיים'	למנוע את הפיכת אורוות שלמה למסגד.	העתירה נדחתה: "הפולחן הדתי על הר הבית הוא, על פי דין, עניין לממשלה, ולא עניין לבית המשפט. הממשלה השלימה עם השימוש באורוות שלמה כמסגד".
18	9474/96	4.12.1997	תנועת נאמני הר הבית, תנועת 'חי וקיים'	להפסיק את עבודות העפר של הוואקף באורוות שלמה.	העתירה נדחתה: הערכת בית המשפט היא שהפגיעה בעתיקות איננה גדולה והנושא איננו שפיט.
19	3374/97	10.6.1997	גרשון סלומון	לאפשר לסלומון לעלות להר הבית ביום ירושלים.	העתירה נדחתה: "העותר, כמו כל אדם בישראל, נהנה מחופש המצפון, האמונה, הדת והפולחן. במסגרת זו עומדת לו הזכות לעלות אל הר הבית ולהתפלל שם. אך הזכות האמורה אינה זכות מוחלטת אלא יחסית. היא מוגבלת, ככל שידרש הדבר, לשם שמירה על ביטחון הציבור והסדר הציבורי".
20	8666/99	11.1.2000	נאמני הר הבית	להפסיק את חפירות הוואקף בהר.	העתירה נדחתה: "יש סוגים של מקרים שבהם בית-המשפט, אף שיש לו סמכות, מונע עצמו מביקורת שיפוטית. אלה הם, בראש ובראשונה, מקרים שיש להם אופי מדיני מובהק".
21	9458/00	27.12.2000	נאמני הר הבית	לאפשר עליית יהודים להר בחנוכה (ההר נסגר לעליית יהודים בין אוקטובר 2000 לאוגוסט 2003).	העתירה נדחתה: "היענות לבקשות העותרים תביא, ברמת הסתברות של ודאות קרובה, לפגיעה קשה בשלום הציבור".
22	2702/01	3.4.2001	נאמני הר הבית	להורות לראש הממשלה שרון לפתוח את הר הבית ליהודים בחג הפסח.	העתירה נדחתה: "המשטרה מוסמכת שלא לעשות שימוש בכוח ושלא לפתוח את ההר למבקרים".
23	4327/01	1.6.2001	נעם פדרמן ונאמני הר הבית	למנוע את קבורת פייסל חוסייני בהר הבית.	העתירה נדחתה: "כל שינוי בשלב זה בסדרי ההלוויה  עלול, בנסיבות העניין, לגרום להפרה חמורה של הסדר הציבורי" (העתירה נדונה במהלך הלוויה).
24	9050/01	6.12.2001	נאמני הר הבית	לעלות להר הבית במהלך חג החנוכה ולהוביל אבן פינה לבית המקדש השלישי.	העתירה נדחתה: "יש בסיס ממשי לחשש כי לעת הזאת ובימים אלה, עלולה הזזת 'אבני הפינה' ממקומן והובלתן, לגרום להיסחפות לאירוע אלים, תוך ודאות קרובה לפגיעה קשה בשלום הציבור".
25	530/01	20.8.2001	משה יוגב	לאפשר עליית יהודים להר הבית.	העתירה נדחתה: המדינה תבדוק את האפשרות לחדש את ביקורי היהודים בהר.
26	6118/02	17.7.2002	נאמני הר הבית	לאפשר עליית יהודים להר הבית ובפרט בתשעה באב.	העתירה נדחתה: חשש ממשי לחיי אדם.
27	7620/02	4.9.2002	נאמני הר הבית	להתיר עליית יהודים להר.	העתירה נדחתה: סכנה לחיי אדם.
28	3641/03	28.4.2003	נאמני הר הבית	להתיר עליית יהודים להר הבית.	העתירה נדחתה: סכנה לחיי אדם.
29	7081/03	6.8.2003	נאמני הר הבית	לאפשר עליית יהודים להר הבית.	העתירה נדחתה: "מתחם הסבירות הנתון לממשלה הוא רחב ביותר".
30	9074/03	12.10.2003	יהודה עציון	לאפשר את עלייתו של עציון להר הבית.	העתירה נדחתה: "לכתחילה לא מנעה היא [המשטרה. א"ס] מן העותר לעלות להר הבית, בכפיפות לכך שיעמוד בהגבלות שהוטלו על כלל המבקרים. משלא עמד בהגבלות אלה, לא נותר מנוס - כל עוד החשש לשפיכות דמים ברמה הקרובה לוודאות, עומד בעינו – אלא למנוע בעדו להמשיך בביקורים".
31	2697/04	1.4.2004	גרשון סלומון	להתיר לסלומון לעלות להר הבית ולהתפלל בו.	העתירה נדחתה: חשש לשלום הציבור.
32	7192/04	19.7.2009	אריה קינג	להפסיק את הקבורה האיסלמית בבית הקברות בקרן העופל, בצמוד לחומת הר הבית המזרחית.	העתירה נדחתה: המדינה פועלת בנושא. כמו כן קיימת חובת זהירות בשל המיקום הרגיש.
33	8172/04	6.9.2004	הוועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית	לא לאפשר לווקף להמשיך להוציא ערמות עפר רוויות עתיקות מהר הבית.	הושגה הסכמה בין המדינה לוועד למניעת הרס העתיקות: "החלטת הדרג המדיני היא, כי הערמות הנ"ל לא יוצאו ממתחם הר הבית. מוסכם כי אם בעתיד תהיה כוונה לפנות הערמות הנ"ל, תימסר על כך הודעה זמן סביר לפני ביצועה, על-ידי רשות העתיקות".
34	7800/05	19.7.2009	הוועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית ואחרים	הפסקת הקבורה האיסלמית בבית הקברות בקרן העופל, בצמוד לחומת הר הבית המזרחית.	העתירה נדחתה: המדינה פועלת בנושא. כמו כן קיימת חובת זהירות בשל המיקום הרגיש.
35	9673/05	16.10.2005	נאמני הר הבית	לעלות להר הבית בחול המועד סוכות ולערוך לאחר העלייה תהלוכה להבאת אבן פינה לבית המקדש עד לחניון גבעתי שבקרבת ההר.	העתירה נדחתה: חשש לשלום הציבור.
36	4776/06	28.12.2006	גרשון סלומון	לאפשר לסלומון לעלות להר הבית.	העתירה נדחתה: "חשש ממשי וסכנה קרובה לוודאות לשלום הציבור".
37	6225/06	3.8.2006	גרשון סלומון ונאמני הר הבית	לאפשר לסלומון לתנועתו  לעלות להר הבית בתשעה באב.	העתירה נדחתה: "אין מקום לכפות על מפקד המחוז לפעול כמבוקש על ידי העותרים".
38	2955/07	1.4.2007	נאמני הר הבית ומנויי קרבן פסח תשס"ז	לאפשר הקרבת קרבן פסח בהר הבית.	העתירה נדחתה: "חשש ממשי וסכנה קרובה לוודאות לשלום הציבור".
39	6291/07	23.7.2007	נאמני הר הבית	לאפשר קריאת מגילת איכה בהר הבית בתשעה באב.	העתירה נדחתה: "חשש ממשי וסכנה קרובה לוודאות לשלום הציבור".
40	7433/07	11.3.2010	נאמני הר הבית	להפסיק את חפירות הוואקף ברחבת כיפת הסלע לצורך הנחת כבל חשמל.	העתירות נדחו: עד להכרעה העבודות כבר הסתיימו.
41	7669/07	11.3.2010	הוועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית
42	10450/07	11.12.2007	נאמני הר הבית, גרשון סלומון	לאפשר הדלקת נרות חנוכה בהר הבית.	העתירה נדחתה: "חשש ממשי וסכנה קרובה לוודאות לשלום הציבור".
43	4957/08	17.10.2010	ארגון 'שורת הדין' ואחרים	להורות ליועץ המשפטי לממשלה לא להפריע לתביעת הארגון נגד הוואקף בעוון השחתת הקרקע בהר הבית וגרימת עלבון ומהומה במקום הקדוש.	העתירה נדחתה: "החלטת היועץ המשפטי לעכב את ההליכים הינה החלטה סבירה וראויה".
44	4852/09	7.9.2009	יהודה גליק	לבטל את הרחקתו של גליק מהר הבית ולהפסיק אפליית יהודים דתיים לרעה בכניסה להר.	העתירה נדחתה: "אין הבדל עקרוני – ואנו רוצים לקוות כי גם מעשי – בין יהודים דתיים לאחרים בקשר לעליה להר הבית". בקשר לגליק עצמו נכתב:  "ייאמר לעותר מהם התנאים וההגבלות לעלייתו ולשהייתו בהר. העותר יתחייב לכבד תנאים אלה  בתום לב, בדרך הישרה והברורה, ללא תוספות מיותרות וללא חריגות כלשהן".
45	7967/09	8.10.2009	יהודה גליק	להורות למשטרה לפתוח את הר הבית במהלך ימי חג הסוכות לכניסת תיירים ויהודים ישראלים.	העתירה נדחתה: "זכות הגישה להר הבית אינה מוחלטת כידוע, וההחלטה להגבילה נוכח חשש לחיי אדם אינה מגלה עילה להתערבותנו".
46	2189/10	28.3.2010	המטה למען ארץ ישראל, יהודה גליק ומנויי קרבן הפסח	לאפשר הקרבת קרבן פסח בהר הבית בערב הפסח.	העתירה נדחתה: "חשש ממשי וסכנה קרובה לוודאות לשלום הציבור".
47	3989/11	27.12.2012	נאמני הר הבית	לפרסם את חוות דעתו המלאה של המבקר בנושא הפיקוח על העבודות בהר הבית. מדובר בחוות דעת שבה ביקורת נוקבת על התנהלות הרשויות בעניין ושנאסרה לפרסום (עד עצם היום הזה) בהוראת הוועדה לביקורת המדינה בכנסת.	העתירה נדחתה: "החלטת הוועדה שלא לפרסם את חוות הדעת הינה סבירה ומידתית בנסיבות העניין. גילוי חוות הדעת מקים חשש ברמה של ודאות קרובה לפגיעה ממשית ביחסי החוץ של המדינה ובביטחונה".
48	5403/11	1.2.2012	גרשון סלומון	לאפשר לסלומון לשוב ולעלות להר הבית.	העתירה נדחתה: "אין מדובר בחשש ערטילאי או רחוק לשלום הציבור, אלא בחשש ממשי וסכנה קרובה לוודאות".
49	3526/12	6.5.2012	המטה למען ארץ ישראל	לאפשר קיום תהלוכה מבנייני האומה להר הבית לשם הקרבת קרבן פסח שני.	העתירה נדחתה: הדיון נקבע בשעות אחר הצהרים של י"ד באייר, כך שהעתירה הפכה כבר לבלתי רלוונטית.