מאת: פינחס אנגל ובן שלמה
מאות אנשים השתתפו בכנס ה-31 של מכון המקדש בעיר העתיקה בירושלים, מרחק מאות מטרים מהר הבית. הכנס התקיים אתמול, יום שלישי ועסק בחידושים בחקר המקדש וארץ ישראל.
בדברי הפתיחה שנשא יו"ר מכון המקדש, הרב ישראל אריאל שליט"א , דיבר הרב על קדושת ארץ ישראל שנובעת מקדושת המקדש. המשנה במסכת כלים מונה את הקדושות בארץ ישראל ומתחילה מהקדושה של ארץ ישראל עצמה, "ומה היא קדשתה, שמביאים ממנה העמר והבכורים ושתי הלחם" המשנה לא מתייחסת לשמיטה, לתרומות, למעשרות, אלא למתנות שמעלים למקדש, שכן מהמקדש נובעת קדושת הארץ.
הרב אריאל הזכיר את המימרא של ר' יוחנן בבבלי ברכות "אמר ר' יוחנן מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו..." ובתור מגורש מהעיר ימית, ציין שכל עוד איננו עוסקים בבנין בית המקדש בפועל אנו עלולים להמשיך לחוות חוויות של גירוש יהודים מתיהם בארץ ישראל.
הרב עזריה אריאל שליט"א דן בדיו דרך רחוקה לענין הקרבת הפסח. בין היתר הוא נגע בשתי נקודות,
האחת - איתור העיר מודיעין, המוזכרת במסכת פסחים כרחוקה מרחק 15 מיל מירושלים. ככל הנראה העיר מודיעין המוכרת לנו נמצאת בסמיכות למודיעין הקדומה. אלא שהמרחק בינה לבין ירושלים כ-22 ק"מ. אם נניח שחז"ל התכוונו למיל השווה אלפיים אמה, כמו במסכת יומא, יוצא שטעינו במיקום או באורך המיל. הרב הוכיח ממקורות שונים שמדובר במיל רומי שאורכו כ-1.5 ק"מ וכן מתיישבת הקושיה.
השניה - המרחק שהחל ממנו אדם שלא הקריב את הפסח פטור מכרת הוא מן המודיעין ולחוץ. מרחק זה שווה למרחק הליכה של כשש שעות. האם לאור התפתחות כלי התחבורה בימינו, יהיה על בית הדין הגדול שיוקם בקרוב, להגדיל את המרחק על בהתאם לימינו, כלומר עד אילת מדרום, הגליל מצפון ורבת בני עמון ממזרח? לפי דברי רבי אברהם פלאג'י התשובה חיובית והמרחקים יגדלו בהתאם לכלי התחבורה המקובלים בכל דור.
הרב יהושע פרידמן הביא מקורות המוכיחים שרוב גדול של הראשונים סוברים שנהר מצרים הוא השלוחה המזרחית של הנילוס. הוא הביא אפשרות שגם הרס"ג שמייחס את נהר מצרים לואדי אל עריש מתכוון בעצם לאותו מקים. המסקנה העולה מדבריו שרוב מוחץ של הראשונים סתייחסים לסיני ולחלקים ממצרים כחלק בלתי נפרד מארץ ישראל.
ד"ר ניסים אמזלג סיפר על מחקרו על שירת המקדש. כותרת הרצאתו היתה –"וישירו בדרכי ה'".
בהתחקותו אחר עקבות שירת המקדש הגיע למסקנה שצריך לחפש גם מחוץ לגבולות הגיזרה של שירת ישראל, על פי הפסוק –"ותהילתו באיים יגידו" ומקורות דומים. ואכן, הוא מצא שרידים כאלו באיי הים התיכון, בעירא באי קורסיקה שכהגדרתו, הוא שמורת טבע תרבותית שהיה שייך בעבר לממלכת צור הקדומה. הוא השמיע לבאי הכנס דמיון מפתיע בין שירת קודש 'קורסיקאית' לבין נוסח הלל בהושענה רבה של יהודי תימן. המרווחים בין הקולות השונים היו דומים [קוורטה בשפה המוסיקלית], מרווח שאינו מצוי כל כך בשירת המקהלות המצויה. על כן הוא מבקש להסיק ששניהם, המרוחקים כל כך אלו מאלו, שאבו מאותו מקור. כמו כן הוא הגיע למסקנה שהלויים במקדש בשתי מקהלות לפחות שענו זו לזו-"במקהלות ברכו א-להים". ואידך זיל גמור.
המהלך הכנס התקיים רב שיח בהשתתפות הרב יובל שרלו שליט"א, הרב יוסף אלבום שליט"א והרב עזריה אריאל שליט"א בנושא "מקדש בימינו חלום או מציאות", אשר בו הציגו הדוברים את דעתם בענין האופן שבו יש לגשת בימינו לבנין המקדש.
 |
 |
תודה על התמונות
השבמחק